ענקית נעלי הספורט יוצאת לדרך ומה קרה היום לפני 16 שנה

25 בינואר 2021 - ג’נט ילן מושבעת למזכירת האוצר של ארה"ב

ב-25 בינואר 2021 הושבעה ג’נט ילן לתפקיד מזכירת האוצר של ארה"ב, ובכך הפכה לאישה הראשונה בהיסטוריה שמילאה את התפקיד מאז ייסוד המשרד במאה ה‑18. מינויה אושר ברוב גדול בסנאט, והוא הגיע לאחר קריירה ציבורית ארוכה במוקדי כוח במערכת הכלכלית של ארה"ב.

לפני מינויה לתפקיד האוצר, ילן כיהנה כנגידת הפדרל ריזרב בין השנים 2014 ל‑2018, תפקיד שגם בו הייתה האישה הראשונה. בתקופת כהונתה כאחראית על הבנק המרכזי הובילה ילן מדיניות מוניטרית של ריביות נמוכות מאוד ותמיכה בצמיחה תעסוקתית, במקביל לפיקוח על מוסדות פיננסיים גדולים. זו הייתה תקופה שבה הובילה את המערכת להתמודד עם שווקים תנודתיים ושחזור אמון לאחר המשבר הפיננסי של 2008‑2009.

בעת מינוי ילן לתפקיד מזכירת האוצר עמד שיעור האבטלה בארצות הברית על כ‑6.3%, עם כ‑10 מיליון מובטלים רשומים. נתון זה הגיע אחרי ירידה משמעותית משיאי ה‑14.8% בתחילת 2020, אך עדיין ריסק את רמת הפעילות הכללית במשק. שנת 2020 נסתיימה עם התכווצות של כ‑3.5% בתוצר המקומי הגולמי, והגירעון התקציבי עבר את רף 3.1 טריליון דולר, הגבוה מזה עשרות שנים.

• בכירי נייקי קונים מניות והמניה קופצת ב-4%
• טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ילן קיבלה לידיה גם את ניהול החוב הלאומי, שכבר עבר את רף 27 טריליון דולר והיה צפוי לגדול בהמשך. כחלק מתפקידה כמזכירת האוצר, ילן קידמה חבילת סיוע פיסקלית בהיקף של כ‑1.9 טריליון דולר, שכללה מענקים ישירים למשקי בית, הרחבת סיוע לאבטלה, והגדלת תקציבי הבריאות והחיסונים. תוכנית זו נועדה להכניס כסף ישירות לצריכה האישית, לתמוך בעסקים קטנים שנלחמו על קיומם ולסייע במדינות ובערים להתמודד עם שורה של הוצאות דחופות.

פרט למדיניות הסיוע, במשרד האוצר הוקצה משאבים גם לניהול הנפקות אג”ח ממשלתיות בהיקפים רחבים כתגובה לריביות נמוכות בשווקים הגלובליים, ולייעוץ כלפי מוסדות פיננסיים. ילן עצמה הדגישה את הצורך לאזן בין תמיכה בצמיחה לבין שמירה על יציבות פיננסית לטווח הארוך.

25 בינואר 2019 - השבתת ממשל פדרלי ממושכת מסתיימת בארה"ב

ב-25 בינואר 2019 הסתיימה אחת מההשבתות התקציביות הארוכות בתולדות ארצות הברית, 35 ימים רצופים של שיתוק פעילויות ממשלתיות. ההשבתה החלה ב‑22 בדצמבר 2018 על רקע מחלוקת חריפה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת בנוגע לתקציב הפדרלי, ובפרט סביב דרישת מימון לסלילת קיר גבול עם מקסיקו.

• תחנת דלק מקבלת תשלום ראשון מסוגו והמטוס המהפכני ממריא לטיסת בכורה
• מפולת בבורסות העולם בגלל חשש למערכת הפיננסית בארה"ב ומה קרה היום לפני 61 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

במהלך תקופת ההשבתה נפגעו כ‑800,000 עובדים פדרליים, רבים מהם מהשירותים החיוניים ביותר שנדרשו להגיע לעבודתם אף ללא שכר במועד, כולל עובדי ביטחון בשדה התעופה, סוכני גבול, פקידי מס הכנסה וסוכנים פדרליים. מתוך המספר, כ‑420,000 הוגדרו כ”חיוניים” והמשיכו בעבודתם למרות חוסר תשלום. יתר העובדים הוצאו לחל"ת ללא שכר למשך כל התקופה.

הפגיעה בשירותים הציבוריים הייתה רחבת היקף: משרדי מס הכנסה דיווחו על עיכובים כבדים בעיבוד החזרי מס, בתי המשפט הפדרליים הגבילו את פעילותם, מוזיאונים לאומיים ופארקים לאומיים נסגרו, ומספר נתונים סטטיסטיים של משרדי ממשל נדחו או התעכבו.

העלות הכלכלית של השבתה זו הוערכה בכ‑11 מיליארד דולר, כשכ‑3 מיליארד דולר מהסכום נחשבים לאובדן בתוצר, כלומר פעילות שלא תוחזר. עסקים מקומיים, במיוחד אזורים תלויי עובדים פדרליים, דיווחו על ירידה חדה בפדיון, בעוד שהוצאות החירום של משקי בית עלו עקב היעדר הכנסה.

ההסכם שסיים את ההשבתה ב‑25 בינואר כלל פתיחת הממשל מחדש בהסדר זמני, אך ללא פתרון מוחלט לסכסוך התקציבי שגרם למשבר. המשא ומתן התקציבי המשיך להיות מוקד שיח פוליטי ותכנוני גם לאחר מכן. אחת ההשלכות של המצב היתה שב‑2025 נרשם שיא חדש עם shutdown שנמשך 43 ימים, התקופה הארוכה ביותר עד כה, לאחר קריסת תקציב שגרמה לעצירת פעילויות ממשלתיות בין 1 באוקטובר ל‑12 בנובמבר 2025. 

25 בינואר 2011 - הפגנות המוניות פורצות במצרים במסגרת האביב הערבי

ב-25 בינואר 2011 פרצה ברחבי מצרים מחאה מאסיבית שזכתה לכינוי “האביב הערבי”, עם הפגנות ציבוריות נרחבות נגד שלטונו של הנשיא חוסני מובארכ. המחאה נשאה אופי עממי רחב, שגרם לתנועת עובדים ומגזרים שונים במשק להפנות משאבים למחאה עצמה, מה שהשפיע מיד על התנהלות הפעילות הכלכלית במדינה.

תוך ימים ספורים ירד מדד המניות של הבורסה בקהיר בכ‑16%, והמסחר הופסק כמעט לחלוטין למשך שבועות ארוכים. המשקיעים המקומיים והזרים מצאו את עצמם בנסיגה מסיבית של הון ממניות, אג”ח ומטבע מקומי. שוק האשראי וההלוואות הפך לרגיש יותר, ופעילות מימונית התמעטה בהיקפים שלא נראו קודם לכן.

אחד מענפי היצוא העיקריים וספקי המטבע החוץ המשמעותיים ביותר של מצרים היה ענף התיירות שהניב הכנסה שנתית של כ‑12.5 מיליארד דולר בשנת 2010. בתוך חודשים ספורים, מספר המבקרים ירד בצורה דרמטית, עד כדי ירידה חדה בתפוסת חדרי מלון וביטולי טיסות רבים. חברות תיירות וחברות תעופה דיווחו על הפסדים.

במקביל, יתרות המטבע החוץ של מצרים, שהסתכמו ב‑36 מיליארד דולר בסוף 2010, צנחו לכ‑15 מיליארד דולר בתוך פחות משנה, בשילוב של בריחת הון, צורך לממן יבוא מזון ודלק, ולממן שירותי חוב. הגירעון התקציבי התרחב לכ‑10% תוצר, מה שיצר לחץ על הממשלה ועל הבנק המרכזי לפתח אסטרטגיות מימון חירום.

הפגיעה בכלכלה לא הייתה רק בבורסה או בתיירות. שרשראות האספקה בתעשייה, בחקלאות ובייצור נפגעו גם הן. ספקים בינלאומיים הקפיאו השקעות, חברות בינלאומיות צמצמו פעילות, ומוסדות פיננסיים הגבילו אשראי. במקביל, עלו מחירי מוצרים בסיסיים במשק, והצרכנים מצאו עצמם מתמודדים עם ירידה בכוח הקנייה.

25 בינואר 1964 - קמה החברה שהפכה בהמשך לנייק

ב-25 בינואר 1964 הקימו פיל נייט וביל באוורמן את חברת Blue Ribbon Sports, החברה שעתידה להפוך לימים לתאגיד הענק Nike. המיזם התחיל בהון עצמי קטן ביותר ובפעילות יבוא של נעלי ריצה מתוצרת יפן, כאשר המכירות הראשונות נעשו דרך מכירות בשטח, תחרויות מקומיות ואירועי ריצה.

במסגרת הניסיון הראשוני, המכירות בשנה הראשונה הסתכמו בסכומים של כמה אלפי דולרים בלבד. החברה לא החזיקה רשת חנויות, לא פיתחה קו עצמאי בתחילת הדרך, והסתמכה על שיווק בשטח, קשרים ישירים עם רצי מרתון והפצת דגימות ללקוחות פוטנציאליים. בפרט, החברה ייבאה נעלי Onitsuka Tiger וביססה בהדרגה נוכחות בשוק מתעוררת של הנעלה ספורטיבית בארה"ב.

לקראת סוף שנות ה‑60 ובתחילת שנות ה‑70, החברה קיבלה החלטות אסטרטגיות משמעותיות: יצירת מותג עצמאי, פיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות בשילוב חומרי ריצה קלים יותר, והעצמת מערך השיווק. בשנת 1971 נרשם לוגו ה‑Swoosh, ובשנת 1972הושקו הנעליים הראשונות תחת השם Nike.

הצמיחה לא הייתה מיידית, אך בשנות ה‑70 ו‑80 החברה הרחיבה את שוקי הייצור, פתחה מפעלי תעשייה משלה והתחילה לפתח קווים ייעודיים לצרכים שונים - נעלי ריצה, נעלי כדורסל, ביגוד ספורט ועוד. בשנת 1980 ביצעה החברה הנפקה ראשונה לציבור כששווי השוק שנקבע עמד על כ‑300 מיליון דולר. במהלך שנות ה‑80 וה‑90 נייק ביססה את עצמה כשחקנית מרכזית בשוק הגלובלי, עם חוזים למותגים מובילים, שיתופי פעולה עם ספורטאים בולטים וכניסה לשווקים בינלאומיים רבים.

כיום נע שווי החברה סביב כ‑100 מיליארד דולר. עם זאת, התחרות הגלובלית בענף והתגובות לשינויים בשוקי צריכה, בפרט בסין ובאירופה, דורשים התאמות באסטרטגיות מוצר, ערוצי הפצה ושירות לקוחות.