אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות

הודו והאיחוד האירופי סוגרות הסכם סחר חופשי ברקע מכסי ארה״ב

הדיל שנסגר אחרי כמעט שני עשורים מגיע בדיוק כשמכסי 50% מארה״ב לוחצים את היצוא ההודי; מודי כבר מסמן מי אמור להרוויח ראשון, ובבריסל בוחנים במקביל גם שותפות ביטחונית עם ניו דלהי

ליאור דנקנר |

אחרי שמכסי ארה״ב דחקו את הודו לחפש שווקים אחרים, ניו דלהי ובריסל סוגרות הסכם סחר חופשי שמחבר ביניהן רשמית. מודי הודיע על הסגירה בתחילת השבוע ודיבר על זה בכנס “שבוע האנרגיה של הודו”, שם ציין שההסכם צפוי לתמוך בענפי יצוא כמו טקסטיל, אבנים יקרות ותכשיטים, עור והנעלה, כשברקע עדיין יושבים מכסי 50% שהטילה ארה״ב באוגוסט בשנה שעברה. את הפרטים המלאים אמורים לפרסם מודי ואורסולה פון דר ליין בהצהרה משותפת בפסגת הודו-איחוד אירופי.

ההסכם נוגע לשוק של כ-2 מיליארד בני אדם, בין שני גושים שמחזיקים יחד כ-25% מהתמ״ג העולמי וכשליש מהסחר העולמי. מבחינת חברות יצוא, המשמעות תיבחן בעיקר בשינויי תנאי הגישה לשוק האירופי, הן ברמת מכסים והן ברמת דרישות תקינה ואישורים.

בהמשך היום צפויים מודי ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין למסור הצהרה משותפת בפסגת הודו-איחוד אירופי בניו דלהי, עם פירוט מרכיבי ההסכם שנמצא על השולחן כבר כמעט שני עשורים. עד שיתפרסמו סעיפים קונקרטיים, השוק מתמקד בשאלה אילו ענפים יקבלו הפחתות מכס משמעותיות, ומה יקרה לחסמים רגולטוריים שמייקרים כניסה לאירופה.


מכסי ארה״ב דחפו את הודו לחפש שווקים אחרים

באוגוסט בשנה שעברה ארה״ב הטילה על הודו מכסי 50%, ומאז היצוא לשוק האמריקאי מתנהל עם עלות נוספת שמשפיעה ישירות על תמחור ותחרותיות. הודו חיפשה מאז יעדים חלופיים ליצוא, גם כדי לשמור על נפחים וגם כדי לצמצם תלות בשוק אחד. ההסכם עם האיחוד האירופי הוא הרביעי של הודו מאז המכסים האמריקאיים, אחרי הסכמים עם בריטניה, עומאן וניו זילנד.

מודי הציג את ההסכם האירופי גם כחלק מסדרת הסכמים שמתיישבת עם המהלכים מול בריטניה ומול איגוד הסחר החופשי האירופי. המשקל האמיתי יגיע מהיישום בפועל, כלומר כמה מהר תנאי הסחר החדשים יתורגמו להזמנות ולפעילות שוטפת של יצואנים.

העיתוי חשוב כי הוא מגיע בתקופה של מתיחות גיאופוליטית שמקשה על סחר חופשי, ובהודו רואים בהסכם דרך לייצר יציבות גבוהה יותר ליצוא ברמה המעשית, בעיקר בענפים שחיים על חוזים קבועים ועל יתרון מחיר.


אירופה מדברת גם ביטחון, והמשפט מדאבוס נכנס לתמונה

ב-28 בפברואר, לפני פגישה עם מודי בניו דלהי, פון דר ליין אמרה שהאיחוד האירופי בוחן שותפות ביטחונית עם הודו. זה מציב את היחסים על יותר מציר מסחרי בלבד, ומחבר אותם גם להיבטים של שרשראות אספקה וטכנולוגיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

ב-20 בינואר, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, פון דר ליין אמרה שהאיחוד מכוון ל“סחר הוגן במקום מכסים”, “שותפות במקום בידוד” ו“קיימות במקום ניצול”. זה משתלב עם ניסיון אירופי להרחיב הסכמים עם שותפים מחוץ למעגל המסורתי, במקביל להקשחת עמדות מול מדינות שבהן יש יותר חיכוך.

מהצד ההודי, העובדה שהשיח עם אירופה כולל גם רובד ביטחוני עשויה לתמוך ביציבות הקשר לאורך זמן. זה לא מבטל מחלוקות מסחריות שעלולות לצוץ, אבל הוא מעלה את רף האינטרס המשותף וגם מחזק את היציבות של האיחוד האירופי בתקופה שבה המתחים מול ארה״ב עולים.


המספרים של 2024 מראים את הכוח של אירופה עבור הודו, ואת המגבלה מהצד האירופי

ב-2024 הסחר בסחורות בין הודו לאיחוד האירופי הסתכם ביותר מ-120 מיליארד אירו, כ-140 מיליארד דולר, מה שהופך את האיחוד לשותפת הסחר הגדולה של הודו. היצוא ההודי לאיחוד כולל בעיקר מכונות ומכשירים, כימיקלים, מתכות בסיס, מוצרים מינרליים וטקסטיל. אם ההסכם יוריד מכסים ויקצר תהליכי תקינה ואישורים, אלו הענפים הראשונים שאמורים להרגיש שינוי בשטח.

היצוא של האיחוד להודו כולל מכונות ומכשירים, ציוד תחבורה וכימיקלים. במקביל להקלה על יצוא הודו לאירופה, ההסכם עשוי גם להגביר תחרות בשוק ההודי בתחומים שבהם אירופה חזקה, בהתאם לסעיפים שייקבעו.

מצד האיחוד, הודו היא שותפת הסחר התשיעית בגודלה בסחורות עם 2.4% מסך הסחר של הגוש ב-2024. הפער מול שותפות גדולות כמו ארה״ב עם 17.3%, סין עם 14.6% ובריטניה עם 10.1% מחדד שהחשיבות של ההסכם גבוהה יותר עבור הודו מאשר עבור אירופה, לפחות בנקודת הפתיחה.


ארה״ב עדיין גדולה יותר ביצוא, וגם בהסכם אירופי לא יוצאים מהסיפור האמריקאי

בתשעת החודשים שהסתיימו בדצמבר יצוא הודו לשישה שווקים מרכזיים באירופה עמד על 43.8 מיליארד דולר, בעוד שהיצוא לארה״ב בלבד הגיע ל-65.88 מיליארד דולר. גם עם הרחבת הגישה לאירופה, ארה״ב נשארת יעד מרכזי ליצוא ההודי.

ב-2024 עודף הסחר של הודו בסחורות מול ארה״ב עמד על 45.8 מיליארד דולר, לעומת 25.8 מיליארד דולר מול האיחוד האירופי. כך שגם לאחר הסכם משמעותי עם אירופה, הצורך בהסדרה כלשהי מול וושינגטון לא נעלם.

בשטח, השאלה שתכתיב את האפקט הכלכלי היא קצב היישום, באילו קטגוריות נכנסות הקלות ראשונות, והאם יש שינוי אמיתי בדרישות תקינה ואישורים שמוסיפים עלויות. משם זה יזרום להזמנות, לשולי רווח וליכולת של יצואנים בהודו להתחרות מול ספקים מאסיה וממדינות נוספות שכבר נהנות מהסכמים דומים עם אירופה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה