96.6% בהודו, 99.5% באירופה: פרטי הסכם הסחר החופשי בין הודו לאיחוד האירופי נחשפים

אחרי שמכסי ארה״ב דחקו את הודו לחפש שווקים אחרים, ניו דלהי ובריסל סוגרות הסכם סחר חופשי שמכוון לקיצוץ מכסים על רוב הסחורות בין הצדדים. מודי הודיע על הסגירה ודיבר על זה בכנס “שבוע האנרגיה של הודו”, שם ציין שההסכם צפוי לתמוך בענפי יצוא כמו טקסטיל, אבנים יקרות ותכשיטים, עור והנעלה, כשברקע עדיין יושבים מכסי 50% שהטילה ארה״ב באוגוסט בשנה שעברה. אחרי ההודעה, פורסמו גם פרטים ראשוניים על היקף הורדות המכס ועל הענפים שנכנסים להסכם.

ההסכם נוגע לשוק של כ-2 מיליארד בני אדם, בין שני גושים שמחזיקים יחד כ-25% מהתמ״ג העולמי וכשליש מהסחר העולמי. לפי הודעות הצדדים, הודו צפויה להפחית או לבטל מכסים על כ-96.6% מהסחורות המיובאות מהאיחוד האירופי לפי ערך, והאיחוד צפוי להפחית מכסים על 99.5% מהסחורות שמגיעות מהודו בתוך שבע שנים. באיחוד האירופי העריכו שהמהלך יחסוך לחברות אירופיות כ-4 מיליארד אירו במכס, והיעד שהוצג הוא הכפלת היצוא האירופי להודו עד 2032.

המו״מ נמשך כמעט שני עשורים, וכעת ההסכם נכנס למסלול של בדיקה משפטית לפני חתימה רשמית. לפי גורם ממשלתי בהודו, הבדיקה צפויה להימשך כחמישה עד שישה חודשים, והצדדים מצפים ליישום בתוך כשנה. במקביל כבר פורסמו קווים מרכזיים לגבי שיעורי מכס, החרגות והקלות ענפיות.

בהודו אמרו שהאיחוד האירופי יפחית מכסים לאפס על שורה של מוצרים הודיים, בהם מוצרי ים, מוצרי עור וטקסטיל, כימיקלים, גומי, מתכות בסיס ותכשיטים ואבנים יקרות, במסגרת פריסה של עד שבע שנים. במקביל, שני הצדדים הודיעו שמוצרים חקלאיים רגישים כמו סויה, בקר, סוכר, אורז ומוצרי חלב נשארים מחוץ להסכם.

• בואינג מתכוננת להזמנת ענק של 80 מיליארד דולר מהודו - אבל הסכם הסחר עם ארה"ב עדיין רחוק מסגירה
• טראמפ מודיע על הסכם סחר עם הודו ומוריד מכסים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מכסי ארה״ב דחפו את הודו לחפש שווקים אחרים

באוגוסט בשנה שעברה ארה״ב הטילה על הודו מכסי 50%, ומאז היצוא לשוק האמריקאי מתנהל עם עלות נוספת שמשפיעה ישירות על תמחור ותחרותיות. הודו חיפשה מאז יעדים חלופיים ליצוא, גם כדי לשמור על נפחים וגם כדי לצמצם תלות בשוק אחד. ההסכם עם האיחוד האירופי הוא הרביעי של הודו מאז המכסים האמריקאיים, אחרי הסכמים עם בריטניה, עומאן וניו זילנד. בריסל דוחפת בתקופה האחרונה שורה של הסכמי סחר נוספים, כולל ההסכם עם גוש מרקוסור ובמקביל מהלכים מול אינדונזיה, מקסיקו ושווייץ, כחלק מניסיון להרחיב גישה לשווקים ולהקטין תלות בארה״ב.

אחד הסעיפים הבולטים נוגע לשוק ההודי המוגן, בעיקר ברכב. לפי הצד האירופי, הודו תפחית מכסים על מכוניות לרמה של 10% בתוך חמש שנים, לעומת שיעורים שיכולים להגיע עד 110%. בהסכם הוצגה גם מכסה של עד 250 אלף מכוניות בשנה בשווי מעל 15 אלף אירו, כשעם כניסת ההסכם לתוקף המכס אמור לרדת מיידית לאזור 30%-35%. בתחום האלכוהול הודו צפויה להפחית מכס על יינות ל-75% מיידית במקום 150%, ובהמשך להוריד בהדרגה ל-20%, בעוד שמכס על משקאות חריפים צפוי לרדת ל-40%.

במקביל, לא נרשמה הקלה מיידית לחברות הודיות שנפגעות ממס הפחמן של האיחוד במסגרת מנגנון CBAM שנכנס לתוקף ב-1 בינואר, ומוחל בין היתר על פלדה, מלט, חשמל ודשנים. הודו הודיעה שקיבלה התחייבות מהאיחוד ל’גמישויות’ אם יינתנו תנאים דומים למדינות שלישיות. בנוסף, האיחוד התחייב לסיוע כספי של 500 מיליון אירו בשנתיים הקרובות כדי לתמוך בהודו בצמצום פליטות גזי חממה.

• וול-סטריט עברה לעליות שערים; אורקל קופצת ב-9%, מאנדיי צונחת ב-21%
• אלי לילי מחזקת את פעילות ה-RNA: תרכוש את אורנה תרפיוטיקס תמורת 2.4 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

בחודשים הקרובים הדגש עובר מההצהרות ללוחות הזמנים, כולל הבדיקה המשפטית והדרך ליישום. מודי הציג את ההסכם האירופי כחלק מסדרת הסכמים שמתיישבת עם המהלכים מול בריטניה ומול איגוד הסחר החופשי האירופי, כשהשאלה המרכזית מבחינת התעשייה היא כמה מהר תנאי הסחר החדשים יתורגמו להזמנות ולפעילות שוטפת של יצואנים.

העיתוי חשוב כי הוא מגיע בתקופה של מתיחות גיאופוליטית שמקשה על סחר חופשי, ובהודו רואים בהסכם דרך לייצר יציבות גבוהה יותר ליצוא ברמה המעשית, בעיקר בענפים שחיים על חוזים קבועים ועל יתרון מחיר.

אירופה מדברת גם ביטחון, והמשפט מדאבוס נכנס לתמונה

ב-28 בפברואר, לפני פגישה עם מודי בניו דלהי, פון דר ליין אמרה שהאיחוד האירופי בוחן שותפות ביטחונית עם הודו. זה מציב את היחסים על יותר מציר מסחרי בלבד, ומחבר אותם גם להיבטים של שרשראות אספקה וטכנולוגיה.

ב-20 בינואר, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, פון דר ליין אמרה שהאיחוד מכוון ל“סחר הוגן במקום מכסים”, “שותפות במקום בידוד” ו“קיימות במקום ניצול”. זה משתלב עם ניסיון אירופי להרחיב הסכמים עם שותפים מחוץ למעגל המסורתי, במקביל להקשחת עמדות מול מדינות שבהן יש יותר חיכוך.

מהצד ההודי, העובדה שהשיח עם אירופה כולל גם רובד ביטחוני עשויה לתמוך ביציבות הקשר לאורך זמן. זה לא מבטל מחלוקות מסחריות שעלולות לצוץ, אבל הוא מעלה את רף האינטרס המשותף בתקופה שבה המתחים מול ארה״ב עולים.

המספרים של 2024 מראים את הכוח של אירופה עבור הודו, ואת המגבלה מהצד האירופי

ב-2024 הסחר בסחורות בין הודו לאיחוד האירופי הסתכם ביותר מ-120 מיליארד אירו, כ-140 מיליארד דולר, מה שהופך את האיחוד לשותפת הסחר הגדולה של הודו. היצוא ההודי לאיחוד כולל בעיקר מכונות ומכשירים, כימיקלים, מתכות בסיס, מוצרים מינרליים וטקסטיל. אם ההסכם יוריד מכסים ויקצר תהליכי תקינה ואישורים, אלו הענפים הראשונים שאמורים להרגיש שינוי בשטח.

היצוא של האיחוד להודו כולל מכונות ומכשירים, ציוד תחבורה וכימיקלים. במקביל להקלה על יצוא הודו לאירופה, ההסכם עשוי גם להגביר תחרות בשוק ההודי בתחומים שבהם אירופה חזקה, בהתאם לסעיפים שייקבעו.

מצד האיחוד, הודו היא שותפת הסחר התשיעית בגודלה בסחורות עם 2.4% מסך הסחר של הגוש ב-2024. הפער מול שותפות גדולות כמו ארה״ב עם 17.3%, סין עם 14.6% ובריטניה עם 10.1% מחדד שהחשיבות של ההסכם גבוהה יותר עבור הודו מאשר עבור אירופה, לפחות בנקודת הפתיחה.

ארה״ב עדיין גדולה יותר ביצוא, וגם בהסכם אירופי לא יוצאים מהסיפור האמריקאי

בתשעת החודשים שהסתיימו בדצמבר יצוא הודו לשישה שווקים מרכזיים באירופה עמד על 43.8 מיליארד דולר, בעוד שהיצוא לארה״ב בלבד הגיע ל-65.88 מיליארד דולר. גם עם הרחבת הגישה לאירופה, ארה״ב נשארת יעד מרכזי ליצוא ההודי. לצד זה, לפי הנתונים שפורסמו כעת, היקף הסחר בין הודו לאיחוד האירופי עמד על 136.5 מיליארד דולר בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2025, לעומת 132 מיליארד דולר סחר עם ארה״ב ו-128 מיליארד דולר עם סין.

ב-2024 עודף הסחר של הודו בסחורות מול ארה״ב עמד על 45.8 מיליארד דולר, לעומת 25.8 מיליארד דולר מול האיחוד האירופי. כך שגם לאחר הסכם משמעותי עם אירופה, הצורך בהסדרה כלשהי מול וושינגטון לא נעלם.

בשטח, השאלה שתכתיב את האפקט הכלכלי היא קצב היישום, באילו קטגוריות נכנסות הקלות ראשונות, והאם יש שינוי אמיתי בדרישות תקינה ואישורים שמוסיפים עלויות. משם זה יזרום להזמנות, לשולי רווח וליכולת של יצואנים בהודו להתחרות מול ספקים מאסיה וממדינות נוספות שכבר נהנות מהסכמים דומים עם אירופה.