מזג אוויר חם. צילום:  Ketut Subiyanto, Pexels
מזג אוויר חם. צילום: Ketut Subiyanto, Pexels
המספר היומי

המספר היומי - 45 מעלות צלזיוס. מה קורה למזג האוויר ואיך זה קשור לכלכלה?

זאת הטמפרטורה שנמדדה היום במלבורן אוסטרליה, שיא של 17 שנה, בעוד בארה"ב מתמודדים עם גל קור קיצוני. ובישראל? כאן שוקלים פרישה מהסכמי פריז - מוצדק או לא?



עמית בר | (3)

45 מעלות צלזיוס נמדדו היום במלבורן אוסטרליה, היום החם ביותר בעיר הדרומית זה 17 שנה. גל חום קיצוני פוקד את דרום־מזרח אוסטרליה ומביא איתו טמפרטורות קצה, התפרצויות שריפות ופינוי יישובים שלמים - תזכורת עזה לכך שמזג האוויר הופך לפחות צפוי, יותר קיצוני ויותר מסוכן. יש לזה השלכות ענק על הכלכלה - החל מנזקים ישירים בגוף וברכוש ודרך ביטולי אירועים, טיסות וכלה בנזקים עקיפים ושינויים דרמטיים בהתיישבות ונדידה של אוכלוסיות שלמות. רק להמחשה - המחלוקת הגדולה סביב גרינלנד נובעת בעיקר משינוי מזג האוויר והמסת הקרחונים.    

לפי נתוני השירות המטאורולוגי האוסטרלי, טמפרטורת השיא שנרשמה במלבורן היום היא הגבוהה ביותר מאז 2009, אז התרחשה שריפת "יום שבת השחור" שבה נהרגו 173 בני אדם. בצפון־מערב מדינת ויקטוריה נרשמו שיאים חריגים אף יותר, כאשר הטמפרטורה ביישובים כמו הופטאון הגיעה ל-48.9 מעלות.

שש שריפות פעילות כעת ברחבי המדינה, בעיקר באזורים כפריים, שלוש מהן מחוץ לשליטה. אך השפעת גל החום אינה מוגבלת לאזורים הכפריים בלבד. במלבורן, העיר השנייה בגודלה באוסטרליה, הופסקו משחקים בטורניר הטניס הפתוח בעקבות הכללים למניעת עומס חום. חלק מהאירועים הועברו לאולמות ממוזגים, אחרים בוטלו או נדחו.

אירועי הקיצון באוסטרליה מגיעים ימים ספורים אחרי שארה"ב חוותה סופת חורף רחבת היקף, עם שלגים בגובה של עד 75 ס"מ, הפסקות חשמל ליותר ממיליון איש וטמפרטורות שירדו מתחת ל-15 מעלות מתחת לאפס במדינות הדרום. גם כרגע, לאחר תום הסופה, מתמודדים תושבי חלקים נרחבים במדינה מגל קור קיצוני מתמשך. 

אומנם מדובר באירועים בעלי אופי שונה - שריפות מול סופות - אבל בשניהם ניתן לזהות תבנית דומה של החרפה בתנאי האקלים, פגיעות גבוהה יותר בתשתיות וסיכון הולך וגובר לחיי אדם.

בעוד התחממות כדור הארץ נמשכת, האירועים הללו הופכים תכופים יותר. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי גלי חום באוסטרליה כיום ארוכים ב-30% מהממוצע שהיה לפני שני עשורים, ושיעור הימים עם טמפרטורות של מעל 40 מעלות כמעט והכפיל את עצמו. מנגד, גם סופות חורף בצפון אמריקה נעשו חזקות יותר, עם תופעות של שלג קפוא באזורים שבעבר לא הכירו תנאים כאלה.

על הרקע הזה מעניין לבחון את הדיונים שמתקיימים בימים אלה בישראל על אפשרות של פרישה מהסכמי פריז. מדובר בהסכמים בינלאומיים שנחתמו ב-2015, שבמסגרתם התחייבו למעלה מ-190 מדינות, כולל ישראל, לפעול לצמצום פליטות גזי חממה כדי להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית לפחות מ-2 מעלות, עם יעד מועדף של 1.5 מעלות. בישראל נטען כעת מצד גורמים מסוימים כי ההתחייבויות לפי ההסכם מכבידות על פעילות כלכלית ומגבילות את פיתוח משק האנרגיה, אך מנגד טוענים מומחי סביבה וכלכלה כי היציאה מההסכם תזיק לתדמית הבינלאומית של ישראל, תפגע ביכולת למשוך השקעות ירוקות ותחליש את מנופי הלחץ להפחתת זיהום מקומי. מעבר לכך, הם מדגישים כי ההתמודדות עם שינויי אקלים היא אינטרס כלכלי, ביטחוני וחברתי מהמעלה הראשונה.

קיראו עוד ב"גלובל"


הוספת תגובה
3 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נטו 27/01/2026 12:23
    הגב לתגובה זו
    עי כתבים בסדר הכדור מתחמם אך על הכוכב היו גם תקופות קרח ללא השפעתנו כי לא היינו כאן!!
  • 2.
    סילמן פיגוע סביבתי 27/01/2026 12:12
    הגב לתגובה זו
    לקראת סוף המאה אם לא תחול ירידה דראמטית בגזי חמממה יהיו כאן איזורים שאי אפשר לגור בהם עם טמפרטורות שיעברו את החמישים.
  • 1.
    מהנדס 27/01/2026 11:29
    הגב לתגובה זו
    גם אם ישראל תפסיק לנשום לא ישתנה מזג האוויר כהוא זה. מדהים אותי שעתונאים מתבטאים בכזה בטחון בלי לפתוח אפילו ספר פיזיקה לכיתה ט