כשהשמיים פתוחים אבל הטיסות מבוטלות: מלחמת הפיצויים של הנוסעים הישראליים

איראן מאיימת, חברות התעופה מבטלות, אבל נתב"ג ממשיך לפעול כרגיל - והנוסעים נקלעים שוב למעגל סיוטי של תביעות, סירובים ומשחק אשמה בין המדינה לחברות. הפעם, הפערים בין החוק הישראלי לאירופי הופכים את השאלה "מי ישלם?" למורכבת אפילו יותר מבעבר.

החברות הזרות מבטלות, אבל ישראל לא מכריזה על חירום

כאשר יונייטד איירליינס, לופטהנזה, אייר פראנס ו-KLM מבטלות טיסות בשל חשש להתקפה איראנית, זה נראה שהסיבה ברורה -  כוח עליון. אבל יש בעיה אחת קטנה: רשות שדות התעופה מדווחת שנתב"ג ממשיך לפעול ללא מגבלות, ואין הכרזת מסע רשמית. המשמעות המשפטית? בעיני החוק הישראלי, הביטולים האלה נחשבים כשגרתיים – ולכן הנוסעים זכאים להחזר מלא תוך שבעה ימים, טיסה חלופית באותו יום אם אפשרי, ובמקרים מסוימים אפילו לפיצוי כספי נוסף בנוסף ללינה וארוחות.

זה יוצר מצב אבסורדי: חברת תעופה אירופית מבטלת טיסה כי הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה ממליצה להימנע מהאזור, אבל בחוק הישראלי זה לא נחשב תירוץ לגיטימי כל עוד השמיים פתוחים.

באירופה תידחו, בישראל תזכו - אותה חברה, שני פסקי דין

התקנה האירופית 261/2004 מחריגה פיצויים במקרים של איומים ביטחוניים, מה שמאפשר ללופטהנזה ולאחרות לסרב לתשלום לנוסעים שתובעים באירופה. אבל נוסעים שהגישו תביעה בבתי משפט ישראליים על אותו ביטול בדיוק,  למשל מינואר 2026 - קיבלו החזר מלא. הסיבה: בהיעדר הכרזה ישראלית על סגירת שמיים, בית המשפט הישראלי לא מכיר בביטול כתוצאה של כוח עליון.

• איחרו בתשלומים על הדירה, אבל לא ישלמו פיצוי מוסכם
• תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זה יוצר מצב שבו זהות הזירה המשפטית קובעת את התוצאה יותר מהעובדות עצמן. נוסע שמגיש תביעה בפרנקפורט ייאמר לו "זה איום ביטחוני, סליחה", בעוד שאותו נוסע שתובע בתל אביב עשוי לקבל את כספו בחזרה.

הפעם זה לא סתם דז'ה וו - התקדים של 2025 עדיין לא הוכרע

המשבר הנוכחי מתרחש בעודנו ממתינים להכרעה בעתירה לבג"ץ שהגיש איגוד התעופה הבינלאומי בעקבות אירועי יוני 2025, כאשר כ-200,000 נוסעים הושפעו מסגירת השמיים. אלפים נתקעו בחו"ל, שילמו אלפי דולרים על טיסות חילוץ ולינה, ולא קיבלו פיצוי – לא מהחברות הזרות שסירבו, ולא מהמדינה ששרת התחבורה שלה, מירי רגב, נמנעה מהפעלת צו פיצוי בגלל התנגדות האוצר.

העתירה טוענת לנזקים כספיים עצומים לחברות התעופה, והמדינה טוענת שהאחריות על החברות. בינתיים, העתירה תלויה ועומדת והביטולים הנוכחיים עלולים להצטרף לערימת התביעות.

• משפחת נקש במגעים מתקדמים למכירת השליטה בארקיע תמורת 45 מיליון דולר
• מה יקרה אם מאסק ישתלט על חברת תעופה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סכנה באוויר: האזהרה מ-2011 שהתממשה בהתרסקות הקטלנית של UPS

מה קורה עכשיו: נוסעים תקועים בין חוקים שלא מדברים אחד עם השני

אם הביטולים יימשכו והמדינה תמשיך להימנע מהכרזה רשמית על מצב חירום, אלפי נוסעים יימצאו עצמם במעין אזור אפור משפטי. חברות ישראליות כמו אל על, ארקיע וישראייר מאפשרות שינויים ללא קנס, אבל חברות זרות כמו יונייטד ממשיכות לבטל ללא לקחת אחריות.

הנוסעים שנתקעו באתונה או ברומא ביוני 2025 נאלצו לשלם 1,000 דולר נוספים לטיסה חלופית, ורבים עדיין ממתינים להחלטות משפטיות. התביעות הייצוגיות מתחילות להתגבש, ובתי המשפט הופכים לזירה המרכזית של המאבק.

במקביל, השינויים האופרטיביים מגדילים את העלויות: טיסות נמנעות ממעבר מעל איראן, מה שמאריך זמני טיסה בשעה ומעלה את צריכת הדלק באלפי דולרים לטיסה. חברות כמו אייר קנדה מבטלות טיסות לאזור כולו, מה שפוגע בתיירות הנכנסת וגורם להפסדים של מיליוני שקלים למלונות ומסעדות.

המלצה לנוסעים: תבדקו את הפוליסה ותתייעצו עם עורך דין

רשות התעופה האזרחית ממליצה לנוסעים לבדוק בקפידה את פוליסות הביטוח שלהם, שכיסויין משתנה בין חברות. נוסעים שטיסתם בוטלה מומלצים להגיש תביעה בתוך שנה, עם כל המסמכים התומכים, ולהתייעץ עם עורך דין אם הסכום עולה על 2,000 שקל.

אם המתח יסלים ויותר חברות יצטרפו לגל הביטולים, ייתכן שתידרש התערבות ממשלתית דרמטית יותר – אבל בהתבסס על התקדים של 2025, לא כדאי לסמוך על כך.

שאלות ותשובות

מהן זכויות הנוסעים במקרה של ביטול טיסה בגלל איומים ביטחוניים?

נוסעים זכאים להחזר מלא או טיסה חלופית אם הביטול אינו נחשב כוח עליון לפי החוק הישראלי. בחברות אירופיות, התקנה מחריגה איומים ביטחוניים, אך תביעה בישראל עשויה להצליח אם אין הכרזה רשמית על סגירת שמיים. מומלץ להגיש תביעה בתוך שנה עם מסמכים תומכים, ולהתייעץ עם עורך דין אם הסכום גבוה מ-2,000 שקל.

האם המדינה אחראית לפיצוי נוסעים תקועים?

המדינה יכולה להפעיל צו לפיצוי חלקי עד 450 דולר לאדם, אבל עד כה סירבה בשל התנגדות האוצר. בתקדים של 2025, נוסעים נתקעו ללא תמיכה, והעתירות לבג"ץ טרם הוכרעו. אם הביטולים יימשכו, ייתכן שלחץ ציבורי יוביל להתערבות ממשלתית.

כיצד משפיעים הביטולים על הכלכלה הישראלית?

הביטולים גורמים להפסדים של מיליוני שקלים בתיירות, עם ירידה בהזמנות מלונות ומסעדות. חברות תעופה ישראליות מגדילות פעילות, אבל זרות מפחיתות, מה שמגביר מחירי כרטיסים. ב-2025, הנזק הכולל הגיע ל-500 מיליון שקל, וייתכן דפוס דומה אם המצב יסלים.