אין נציגות בארץ: בוקינג ביקשה עו"ד בתביעה קטנה

היא לא חיפשה מאבק משפטי ארוך, ולא רצתה להיכנס לעולם של סעיפים, תקנות והליכים. מבחינתה זו היתה תביעה קטנה, בדיוק מה שהשם אומר: הליך פשוט, זריז, כזה שאמור לאפשר לאזרחית רגילה לקבל מענה כשמשהו בשירות שקיבלה, השתבש. אירית זיו הגישה תביעה על סכום של 13.3 אלף שקל נגד בוקינג.קום ישראל ונגד Booking.com העולמית, בטענה להטעיה צרכנית, הפרה חוזית וגם עוגמת נפש. ואז, עוד לפני שהדיון עצמו נכנס לגוף המחלוקת, התיק קיבל תפנית: בוקינג העולמית ביקשה היתר חריג להיות מיוצגת על ידי עורך דין, כלומר להגיע לדיון לא כאחת מהצדדים הרגילים שמדברים בעד עצמם, אלא באמצעות ייצוג משפטי מלא. הבקשה הזו, שבמקרים רבים אולי היתה עוברת מתחת לרדאר, נהפכה כאן לסוג של תיק בתוך תיק. מצד אחד עמדה חברה בינלאומית גדולה, שמנהלת פעילות רחבה בישראל. מצד שני עמדה צרכנית פרטית שהגישה תביעה קטנה - המקום שבו אמור להתקיים שוויון דיוני בסיסי: בלי עורכי דין, בלי יתרונות מובנים, בלי מי שיודע לנסח טענות בשפה משפטית שמייצרת פער מראש. ובסוף, מי שהכריע היה הרשם הבכיר יניב לוזון מבית המשפט לתביעות קטנות בקריות, בהחלטה שהיתה ברורה מאוד, הבקשה נדחתה.

בוקינג העולמית, שהיא הנתבעת מספר 2 בהליך, טענה שהיא חברה זרה שמקום מושבה בהולנד. לטענתה, אין לה עובדים או נציגים בישראל, ובוודאי לא כאלה שדוברים עברית. היא טענה כי לנהל הליך משפטי בלי עורך דין "הוא כמעט בלתי אפשרי מבחינתה". מעבר לזה, היא ניסתה להציג את הייצוג המשפטי לא רק כעניין נוח עבורה, אלא גם כזה שאמור להקל על הדיון עצמו. לדבריה, אם היא תיוצג על ידי עורך דין ישראלי, ניתן יהיה לנהל את הדיון בעברית מבלי להזדקק למתורגמן - דבר שיכול לחסוך עלויות ולייעל את הדיון. עוד טענה בוקינג כי קיים פער לא מידתי בין סכום התביעה, 13.3 אלף שקל, לבין העלויות שהיא תצטרך להוציא כדי להביא נציג מחו"ל לדיון - טיסות, לינה והוצאות נלוות. לצד זאת היא טענה גם טענה שמחברת את ההליך המשפטי למציאות הרחבה יותר, כשהיא הזכירה "התראת מסע קיימת על ידי משרד החוץ" העקבות המצב הביטחוני בישראל, שלשיטתה מקשה על הגעה של נציג מטעמה.

אלא שמנגד התובעת, שהיא גם המשיבה לבקשה, התנגדה בחריפות. בעיניה, היתר לייצוג משפטי במקרה כזה הוא בדיוק הדבר שמרוקן מתוכן את הרעיון של בית המשפט לתביעות קטנות. היא הסבירה שההליך הזה "נועד להיות נגיש וזמין לאנשים פרטיים וללא צורך בייצוג משפטי", והזהירה שאם יתאפשר לחברה גדולה להגיע עם עורכי דין, "חוטא הוא למטרתו בהיותו בית המשפט לתביעות קטנות". מעבר לטיעון העקרוני, היא הצביעה גם על הפער הכלכלי: היא אינה בעלת אמצעים לשכור עורך דין, והעלות עלולה להיות גבוהה אפילו מסכום התביעה עצמה. בכלומר אם לנתבעת יתאפשר ייצוג, היא תיאלץ להתמודד בעמדה נחותה מראש. בתגובה לטענת "אין לנו נציגות בארץ", המשיבה לא התרשמה. היא טענה שאין לאפשר לחברה להיאחז בכך כתירוץ בשעה שהיא בעלת פעילות ענפה בישראל, והוסיפה מסר פשוט: מי שמספק שירותים בתשלום לתושבי ישראל צריך להיות מסוגל גם להתמודד עם הצורך להשיב כספים או לתת מענה משפטי כשמתעוררת מחלוקת, ולא לייצר מצב שבו לקוחות "יחששו מהתביעות נגדה".

הרשם לוזון פתח את חלק ההכרעה בהזכרת הכלל הבסיסי: בבית המשפט לתביעות קטנות אין ייצוג על ידי עורך דין, אלא אם מתקבל היתר מיוחד. הוא הדגיש שהכלל הזה נועד להגשים את תכליותיו המרכזיות של המוסד: הליך זול, מהיר, פשוט ויעיל תוך ניסיון לקיים "שוויון דיוני ככל האפשר בין הצדדים". הוא הפנה במפורש גם לחוק בתי המשפט, סעיף 63(א), שקובע כי "ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו", כלומר ברירת המחדל היא היעדר ייצוג. הרשם הסביר גם את הרציונל הכלכלי של מנגנון התביעות הקטנות. הוא כתב שמדובר בהליך קצר וללא ייצוג שנועד "לשרת את מטרתו העיקרית של בית השפט לתביעות קטנות". לדבריו, הצדדים לרוב הם אזרחים שאינם בקיאים בכללי והנחיות עולם המשפט, והם מגיעים כדי לטעון לנזק או עוולה שנגרמה להם, כשהמטרה היא להשיב אותם לנקודה שלפני האירוע שעליו הם תובעים. לכן, הוא ציין, גם סכומי התביעה מוגבלים.

• להזמין מלון עם כאל ואיסתא - פלטפורמה חדשה תתחרה על התייר הישראלי
• משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בוקינג "צריכה להיות ערוכה לפי כללי וחוקי המקום"

ואז הגיעה הקביעה המרכזית: הטענות של בוקינג אינן "טעם מיוחד" שמצדיק חריגה מהכלל. הרשם דחה את הטענה שלפיה העובדה שהחברה יושבת בהולנד ואין לה נציגות בארץ מצדיקה ייצוג משפטי. להפך: הוא קבע שאין לראות בכך טעם מיוחד, משום שמדובר "בחברה גדולה בעלת פעילות ענפה במדינת ישראל", שמנהלת אתר אינטרנט בין היתר בעברית, ולכן היא "צריכה להיות ערוכה לפי כללי וחוקי המקום". הוא אף כתב כי בוקינג "מערימה קשיים על ציבור לקוחותיה בישראל משבוחרת לא להיות ערוכה בהתאם לפעילות המקיימת בישראל".

כלומר בית המשפט לא קיבל את הרעיון שחברה בינלאומית יכולה ליהנות מהיתר מיוחד רק משום שהיא בחרה לנהל את פעילותה בישראל בצורה שמפחיתה ממנה מחויבויות תפעוליות. הרשם הבהיר כי התרת הייצוג במקרה כזה תייתר את תכלית בית המשפט לתביעות קטנות, שהיא לספק מענה למחלוקות פשוטות שמוגשות לרוב על ידי אזרחים ללא ידע משפטי רחב. הוא הוסיף שייצוג משפטי "חותר תחת עקרון השוויון בין בעלי הדין".

כדי להמחיש את הפער, הרשם הצביע על עובדה מהתיק עצמו: כבר בכתבי הטענות ניכר ההבדל בין הצדדים. "מחד, תובע המגיש כתב תביעה מנוסח בפשטות ובתמצית. מאידך, נתבעת המגיבה בכתב הגנה מנומק ומפורט בחקיקה ופסיקה בנושא, מנוסח באמצעות עורכי דין הבקיאים ברזי המשפט". הוא קבע שאם יינתן היתר לייצוג, הדבר "רק יעמיק את הפער בין הצדדים וחוסר האיזון". הוא גם ציין נקודה מהותית נוספת: תובע שמגיש תביעה קטנה עושה זאת מתוך הבנה שהוא לא אמור להיכנס לעלויות משפטיות, והתרת ייצוג משפטי לנתבעת "כופת עליו מצב שאינו בחר בו, ואף לא היה מודע אליו".

• עורך דין "ניסה להתחמק מדמי תיווך אחרי ש"לקח" עסקה מלקוח - מה קבע בית המשפט?
• לא בנו אבל ישלמו: חברת בנייה חויבה ב-2.5 מיליון שקל על פרויקט שלא ביצעה"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בהחלטה הובא גם ציטוט מפסק דין קודם שהוזכר, שבו נקבע בצורה חדה כי השאלה אם להתיר לנתבעת ייצוג היא "שאלה קלה, והתשובה לה שלילית". באותו ציטוט נכתב כי הנתבעת "מנהלת עסקים ענפים בישראל, עושה ברכה בעמלה, אך בוחרת שלא להפעיל בה נציגות הכוללת עובדים… וזאת משיקולים עסקיים - כלכליים שלה". עוד נקבע שם כי "אין כל הצדקה שהנתבעת תזכה ליתרון דיוני… רק כי היא בוחרת לנהל את עסקייה ללא נציגות בישראל, ואגב כך מציבה חסמים בפני אלה המבקשים לתבוע אותה".

אין לבוקינג על מה להתלונן

גם טענת המתורגמן לא סייעה לבוקינג. הרשם קבע שאין מקום לטענה שלפיה העלויות הכרוכות במתורגמן מצדיקות "טעם מיוחד", משום שהמבקשת היא זו שבוחרת שלא להעמיד נציגות בישראל, ולכן אין לה על מה להתלונן. ולגבי הטענה הביטחונית, כאן היתה דחייה כמעט מוחלטת. הרשם כתב בפסק הדין שפורסם כי, "אני דוחה טענה זו מכל וכל". הוא קבע ששמי ישראל פתוחים לכלל הטיסות היוצאות והנכנסות, והתייחס גם לכך שהתראת המסע שצורפה לא היתה מעודכנת ליום כתיבת ההחלטה. הוא ציין כי לפי התראת המסע, ישראל נמצאת "ברף הבטוח המאפשר כניסה לישראל ללא חשש (דרגה 3 מתוך 4)".

בסופו של דבר, הסתיימה הכרעת הדין בקביעה שלפיה אם הבקשה היתה מתקבלת, התיק היה נהפך "לא מידתי המהווה חוסר איזון ושוויון המצדיק את דחיית הבקשה". הרשם לוזון דחה את הבקשה להיתר ייצוג, וללא צו להוצאות משפט. ההחלטה ניתנה בהיעדר הצדדים, ביום 24 בדצמבר 2025.

מה בעצם המשמעות של לבקש היתר ייצוג בתביעה קטנה?
זה אומר שהנתבעת ביקשה שחרור מהכלל הרגיל בתביעות קטנות, שבו הצדדים מדברים בעצמם מול השופט בלי עורך דין. כלומר במקום שנציג שלה יגיע ויסביר, היא רצתה שעורך דין ינהל בשמה את כל ההליך כמו בתיק רגיל. בית המשפט אמר שזה לא משהו שמקבלים באופן אוטומטי, אלא רק במקרים מיוחדים.

למה בכלל בתביעות קטנות לא אוהבים עורכי דין? מה הבעיה עם זה?
מכיוון שהרעיון של תביעה קטנה הוא שהכל יהיה פשוט ולא מאיים: אדם רגיל מגיע, מספר את הסיפור שלו, הצד השני עונה, ובית המשפט עושה סדר. ברגע שמכניסים עורכי דין, זה עלול להפוך לקרב משפטי עם ניסוחים מסובכים, חקירות וטיעונים משפטיים, ואז מי שאין לו כסף לעורך דין מרגיש שהוא מראש בנחיתות.

אם בוקינג גדולה כל כך, למה היא בכלל מתעקשת שאין לה פה נציגים?
לפי ההחלטה, זו בעצם בחירה עסקית שלה. היא מנהלת פעילות ענפה בישראל, אבל בוחרת לא להחזיק פה מערך של אנשים שיכולים להגיע לבית משפט או לתת מענה מקומי. בית המשפט לא קיבל את זה כטיעון שמזכה אותה בהקלות, אלא להפך. הוא קבע שמי שמפעילה שירות בישראל צריכה להיות ערוכה להתמודד גם עם הצד המשפטי כאן.

אז אם חברה בינלאומית לא יכולה להביא נציג בלי להוציא כסף גדול, זה לא נחשב טעם מיוחד?
לא במקרה הזה. בית המשפט הבהיר שאי־נוחות, עלויות נסיעה או פער בין סכום התביעה לבין ההוצאות, זה לא מספיק כדי לשבור את הכלל. הרעיון הוא שתביעות קטנות אמורות להישאר נגישות לאזרח, ולא להפוך למצב שבו חברה גדולה תוכל להרים ידיים ולהגיד: "זה יקר לנו, אז תנו לנו עורך דין".

ואם התובעת היתה בעצמה מגיעה עם עורך דין, אז בוקינג כן היתה יכולה לקבל היתר?
זה כבר משהו אחר. בתביעות קטנות, אם אחד הצדדים מקבל היתר חריג לייצוג, לפעמים זה יכול להשפיע גם על הצד השני כדי לשמור על איזון. אבל כאן בית המשפט הסתכל על המצב כמו שהוא, וראה שהתובעת היא אדם פרטי בלי ייצוג, ואם בוקינג תביא עורך דין זה רק ייצור פער עוד יותר גדול.

מה בוקינג היתה אמורה לעשות במקום לבקש עורך דין?
היא יכולה לשלוח נציג מטעמה שיגיע לדיון בעצמו. אם באמת יש בעיית שפה, אפשר להיערך מראש עם פתרונות אחרים, כמו נציג שמדבר אנגלית והסתייעות במנגנונים קיימים (תרגום, תיאום מול בית המשפט). בית המשפט לא ראה בזה משהו שמצדיק לעקוף את הכללים של תביעות קטנות.

האם ההחלטה הזו אומרת שבוקינג הפסידה בתביעה עצמה?
לא. חשוב להבין שההחלטה לא הכריעה האם התובעת צודקת או לא צודקת בתביעה על ההטעיה וההפרה החוזית. היא עסקה רק בשאלה טכנית־דיונית: האם בוקינג יכולה להיות מיוצגת על ידי עורך דין בתוך ההליך של התביעה הקטנה. התביעה עצמה ממשיכה, פשוט בלי היתר ייצוג.

למה בית המשפט היה חד כל כך כשהוא דחה את הטענה הביטחונית?
משום שמבחינתו זו היתה טענה שלא מתיישבת עם המציאות שהוא מכיר ועם הנתונים שעלו בפניו. הוא כתב במפורש שהוא דוחה את זה "מכל וכל", והדגיש ששמי ישראל פתוחים לטיסות. כלומר הוא לא קיבל את הניסיון להפוך את הדיון בתביעה קטנה לכזה שכביכול בלתי אפשרי לקיים, רק בגלל טענת קושי להגיע מחו”ל.