
"שיקולים זרים חדרו לייעוץ המשפטי": כ"ץ דוחה העתירות נגד סגירת גל"צ
שר הביטחון והממשלה הגישו תגובה חריפה לבג"ץ יומיים לפני הדיון, דוחים את טענות היועמ"ש וטוענים שהסגירה של גל"צ "מתקנת אנומליה דמוקרטית. במציאות אלטרנטיבית, ספק אם היו מאשרים הקמת תחנת רדיו צבאית שעוסקת בפוליטיקה"
יומיים לפני הדיון בבג"ץ על העתירות נגד סגירת גלי צה"ל, שר הביטחון ישראל כ"ץ והממשלה הגישו תגובה מקדמית חריפה שבה הם דוחים את טענות היועצת המשפטית לממשלה ומבקשים לדחות את העתירות נגד ההחלטה לסגור את התחנה. הדיון נקבע ליום רביעי, ועד כה מתנהל ויכוח משפטי חריף לא רק על עצם הסגירה, אלא גם על הטיעונים המשפטיים המרכזיים.
התגובה, שהוגשה באמצעות עו"ד דוד פטר בשם הממשלה, דוחה ביסודיות את עמדת היועצת המשפטית בעניין. על פי המסמך, אין לקבל את הטענה שסגירת גל"צ היא חלק מ"רצף צעדים לפגיעה בתקשורת החופשית". לטענת הממשלה, מדובר בטענה לא מבוססת משפטית שמנסה לקשור בין מדיניות שהייעוץ המשפטי מתנגד לה לבין הדין המסדיר את ההליך.
"שיקולים זרים חדרו לעמדה"
בתגובה נטען במפורש כי "שיקולים זרים חדרו לעמדת הייעוץ המשפטי". לפי הממשלה, העמדה שביקשה לקבל את העתירות אינה עומדת בניתוח המשפטי הנדרש, והיא משקפת יותר את אי־ההעדפה של היועצת המשפטית למדיניות מסוימת מאשר טענה לפגם משפטי בהליך קבלת ההחלטה.
בנוסף, הממשלה טוענת שלא נפל פגם משמעותי בהליכים שהובילו להחלטה על סגירת גל"צ. התהליך בוצע כחוק, והערעור עליו אינו מבוסס מספיק כדי להצדיק התערבות שיפוטית. במסמך מודגש כי "מבנה צבאי המבוסס על היררכיה וציות" אינו מתאים לכך שיהיה הגוף שמפעיל תחנת רדיו שמשדרת אקטואליה ופוליטיקה.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי הממשלה, קיומה של תחנת רדיו צבאית שממלאת תפקיד ציבורי דומיננטי בארץ יוצר "אנומליה דמוקרטית" שאין לה מקבילה במערב הדמוקרטי. הם דוחים את הקשר בין חופש הביטוי לבין המשך קיומה של התחנה כאמצעי תקשורת צבאי.
"במציאות אלטרנטיבית, ספק אם היו מאשרים"
הממשלה הציגה טיעון מעניין בתגובתה. במסמך נכתב: "במציאות אלטרנטיבית שבה גלי צה"ל לא הוקמה בשנות ה־50 — אם הממשלה הייתה מחליטה כיום על הקמת תחנת שידורי רדיו בתדר ארצי מונופוליסטי, שתפעל כיחידה צבאית באמצעות חיילי סדיר ואזרחים נוספים, ותעסוק בפוליטיקה ואקטואליה — ספק רב אם מישהו היה מקבל זאת".
הדברים מציעים פרשנות לפיה הסוגיה אינה רק משפטית, אלא גם עקרונית ומבנית. לטענת הממשלה, ההחלטה על סגירת התחנה לא גורמת לפגיעה בחופש הביטוי אלא מתקנת "אנומליה" שנוצרה לאורך דורות ושאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות דמוקרטיים מודרניים.
- מירוץ הזמן לתקציב: האם הסיעות החרדיות יפילו את התקציב?
- "למה לחכות שאמות - אחלק את הירושה בעודי בחיים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל
עמדת היועמ"ש: להקפיא את ההחלטה
עמדת היועצת המשפטית לממשלה, כפי שדווח, הייתה שיש לקבל את העתירות נגד סגירת גל"צ ולהקפיא את יישום ההחלטה עד שבג"ץ יבחן את הטענות לגופן. לפי הטענה, המהלך להסרת התחנה מהאוויר אינו עומד ברמת בדיקת ההשפעות הנדרשת על חופש הביטוי ועל שירות שעיצב חלק נכבד מהנוף התקשורתי בארץ.
בג"ץ צפוי לדון בעתירות ביום רביעי. הדיון יכלול בחינה של טענות הממשלה בדבר חוקיות ההליכים והעדר פגם, לצד בחינה של טענות היועצת המשפטית שלפיהן מדובר בצעד שמצריך עיכוב או ביטול בשל הסיכונים לחופש הביטוי.
הדיון עשוי לשקף מחלוקות רחבות יותר על היחס בין מערכת המשפט לממשלה, על גבולות הסמכות של גופים ממלכתיים בהקשר לרגולציה של התקשורת, ועל הקשר בין חופש ביטוי למדיניות מבנית־ארגונית.