הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
בנקים
צילום: אילוסטרציה

"הרבעון הנוכחי של הבנקים יהיה מייצג יותר בתשואה להון: 10-11%"

כך לפי IBI, שם מצביעים על מכפיל ההון בענף שעקף את שיאי 2019 כשהגיע ל-1.15. ברבעון 3 המרווח הפיננסי היה ב"תחתית מסוימת" ממנה יוכל לעלות, אך כעת צפוי קיטון בהכנסות מהפרשות להפסדי אשראי ותרומה פחותה של מדד המחירים

איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה IBI בנקים ליאור שילה

"התוצאות החזקות של הבנקים לצד סביבת מאקרו תומכת (לפחות עד כה) הובילו לעליית מדרגה בהיבט התמחור שלהם. מכפיל ההון הענפי עבר את נקודת השיא של 2019 ונכון לעכשיו עומד על סביב 1.15 לעומת מכפיל של כ-1.05 בזמנו. אמנם הופעת הוריאנט החדש החדירה חשש בשווקים והמכפיל מעט ירד, אך למרות זאת עדיין נמצא בנקודה גבוהה". כך כותב ליאור שילה, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות IBI, אחרי שכל החמישה שנסחרים בתל אביב, פועלים 0.92% , לאומי 0.19% , דיסקונט 0.61% , מזרחי טפחות 0.5% ו בינלאומי 0.57% פרסמו אות תוצאותיהם לרבעון השלישי.

בשקלול של כל החמישה, התשואה להון הייתה 14.5% ביחס ל-17.2% ברבעון הקודם ו-8.3% ברבעון המקביל. "מבין הבנקים בלטו מזרחי (17.4%), לאומי (15.9%) ובינלאומי (15.5%), מעט מתחתיהם דיסקונט (13.5%) ופועלים סיים עם התשואה להון הנמוכה ביותר (10.8%)", מזכיר שילה ומסביר כי "הוקטורים שתמכו בתוצאות (כמו ברבעון השני) היו מדד המחירים לצרכן שהיה גבוה והכנסות מהפסדי אשראי כתוצאה מצמצום ההפרשות הקבוצתיות שנעשו במהלך 2020".

>>> המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס

"בנוסף לכך נרשמה מגמה של צמיחת אשראי גבוהה בשיעור של 2.7% ביחס לרבעון הקודם, שדחפה את ההכנסות מריבית נטו בנטרול השפעת מדד לצמיחה של 3.3%", הוא מציין. עם זאת כתב כי המרווח הפיננסי (בנטרול מדד) הוסיף להיות יציב "מה שמרמז על תחתית מסויימת במחירי האשראי שהבנקים מתמחרים".

ובחזרה לרמות השווי והאומיקרון שנכנס למשוואה, שילה מעריך כי בחודש שנותר לסיום הרבעון הרביעי "תרומת המדד תפחת, ההכנסות מהפסדי אשראי יצטמצמו ורווחי המסחר גם כן עשויים להיפגע אם החשש בשווקים ישאר. במילים אחרות, נראה שהרבעון הרביעי צפוי להיות יותר מייצג בהיבט התשואה להון ותסתכם בכ-10-11%".

"האשראי למשקי בית ללא דיור על פניו התכווץ בשיעור מתון, אך אם מנטרלים את ההשפעה של ירידת יתרות האשראי לכרטיסי אשראי, הייתה נרשמת צמיחה בתיק", סבור הכותב, שמוסיף כי "המרווח בסגמנט זה הוא יותר גבוה, כך שקיים פוטנציאל לתרומה יותר משמעותית יותר לתשואה להון ככל שתימשך הצמיחה".

הפועלים ולאומי, הגדולים שברשימה, הם שהציגו את הצמיחה הגבוהה ביותר בתיק האשראי, עם 3.5% לראשון ו-3.1% לשני. לאחר מכן מזרחי (2.1%) ובנק דיסקונט (2.3%). "דיסקונט היה צומח בשיעור של כ-3.4% בנטרול השפעת הכיווץ ביתרת האשראי לכרטיסי אשראי שנבעה מיישום הוראה נב"ת 470 שמאפשרת זיכוי יומי בין מנפיק וסולק", שילה מפרט, וממשיך כי "הבינלאומי צמח ב-0.6% בסעיף יחס לרבעון השני, זאת בעקבות ירידה באשראי לעסקים גדולים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח הנקי של הבנקים זינק ב-94% ביחס לרבעון המקביל וירד בכ-12% ביחס לרבעון הקודם. כאמור, בחסות ההוצאות להפסדי אשראי שהיו שליליות כאמור ותרמו 842 מיליון שקל ברוטו, זאת לאחר הוצאה של כ-7.7 מיליארד שקל בכל 2020. 

עוד בהתייחס לדוחות הרבעון השלישי שילה מזכיר כי העלייה בשיעור של 1.6% בהכנסות מעמלות ביחס לרבעון הקודם הייתה "בעיקר פועל יוצא של עליה בעמלות מעסקי מימון". ההוצאות התפעוליות עלו בשיעור מתון של 0.8% ביחס לרבעון הקודם. זאת בעוד סך ההכנסות ללא חומ"ס ירדו בשיעור של 1.3%, כך שיחס היעילות התפעולית הסתכם ב-53.7% ולפי שילה הוא "שומר על רמה נמוכה הממחישה את פירות ההתייעלות שביצעו הבנקים".

לתוצאות הבנקים:

>>> בנק הפועלים בדוח פושר: תשואה אמיתית נמוכה מ-10% על ההון

>>> לאומי עם דוח טוב מהפועלים; תשואה להון של מעל 12%

>>> בנק המזרחי: 2.6 מיליארד ש' בהכנסות, התשואה להון - 17.3%

>>> דיסקונט: רווח של 722 מיליון שקל ברבעון ותשואה להון של 14.5%

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החיים 05/12/2021 17:40
    הגב לתגובה זו
    תשואה כזו של 10 אחוז לא שווה סיכון יאלה לרדת למרתפים... תנו גם לאחרים לאסוף סחורה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?


להמשך הכתבה לחץ כאן