דיסקונט נסחר ב-0.64 על ההון, לאומי ופועלים ב-0.7 - אלו מכפילי הון של משבר עמוק
משבר הקורונה חתך את מחירי מניות הבנקים בכ-30% מתחילת השנה. מאז התחתית שנרשמה בחודש מרץ, במקביל למה שנראה בזמנו כהצלחה של הממשלה, משרד הבריאות והציבור בבלימת התפשטות מגפת הקורונה, המדד עבר למגמה חיובית ועד ה-10 ביוני עלה בכ-27%. עם זאת, מאז החלו שוב דיווחים על גידול במספר החולים - גל שני של התפשטות והחל החשש בשוק מפני סגרים ומגבלות חדשות על המשק המקומי, ביחד עם ההפנמה/ הערכה שהמשבר עדיין רחוק מלהיגמר וכי ההפרשות של הבנקים (לחובות אבודים) ברבעון הראשון, ככל הנראה לא יהיו ההפרשות האחרונות. בהתאמה, מדד ת"א בנקים חזר למגמה שלילית ואיבד כ-11% מערכו.
נכון לבינתיים הממשלה נמנעת מהטלת סגר ברמה דומה לזה שהוטל במהלך מרץ-אפריל, ונראה שהרע ביותר כבר מאחורינו. צריך להדגיש - נכון לכרגע, כך זה נראה. זה לא אומר שמחר התמונה לא תשתנה, וכדאי להיות מוכנים לכך.
התפתחות מדד הבנקים מתחילת השנה
מדד ת"א בנקים - צניחה של כ-30% מתחילת השנה, למרות עליה של כ-11% מהתחתית של חודש מרץ.
רמת המחירים הנוכחית ביחס לתוצאות העבר
לאחר הצניחה במניות הבנקים, מרבית המניות נסחרות בכ-20% מתחת להון העצמי שלהן (מכפיל הון ממוצע של כ-0.8), כאשר על בסיס התשואה להון שהציגו הבנקים ברבעון הראשון של 2020, ולמרות שהרבעון הראשון כלל הפרשות גדולות בגין חובות אבודים וצפי לחובות אבודים בעתיד, רכישת מניות הבנקים ברמה הנוכחית משקפת תשואה ממוצעת להון הסחיר של כ-5.3%. יודגש כי בנק לאומי אמנם הפסיד ברבעון הראשון, אבל בהינתן הרווח הכולל מדובר על שורה תחתונה חיובית.
עם זאת, תוצאות הרבעון הראשון משקפות מצב משברי, שעשוי להימשך עוד מספר רבעונים - כרגע הצפי הוא לאישור חיסון בתוך כשנה, כאשר חברות רבות בעולם מדווחות על תוצאות חיוביות בניסויים וחלקן אף החלו בניסוי שלב III (אשר מוכיח האם החיסון יעיל). בנוסף, העולם משתנה. חברות רבות החלו ליישם עבודה מהבית, הטכנולוגיה שמפותחת מכוונת לנורמות חדשות של כלכלת קורונה, ריחוק חברתי, שימוש בתקשורת ואינטרנט ואפילו הנשיא האמריקאי, דונלאד טראמפ, אחד מאחרוני המתנגדים לחבישת מסיכות (בהתאמה, היקף המגיפה בארה"ב נמצא ברמות שיא), החל לחבוש מסיכה.
אז כנראה שהרבעון השני יהיה אפילו יותר גרוע מהרבעון הראשון, מבחינת תוצאות הבנקים (הרחבה כאן), ויש סיכוי סביר שמניות הבנקים ימשיכו לרדת, אולי אפילו מתחת לתחתית של חודש מרץ (מרחק של כ-11% כאמור), אבל די בטוח, שהעולם ימשיך להסתובב ושהכלכלה הגולבלית (וישראל בתוכה), תצא מהמשבר בטווח הארוך. אז אם בוחנים את התשואה להון של הבנקים בחמש השנים האחרונות, המייצגת רווחיות נורמטיבית של הבנקים בתקופה של לפני המשבר, אינדיקציה הרבה יותר סבירה לתוצאות בטווח הארוך ביחס לתוצאות הרבעון החולף, התמחור הנוכחי מצביע על תשואה להון הסחיר של 10%-14%.
כלומר, הסיכון הינו לירידה של 10%-20% נוספים בתרחיש הפסימי, והסיכוי הינו חזרה לרמות של לפני המשבר, במוקדם או במאוחר, כאשר אסטרטגיה אפשרית למשקיע שחושב שמדובר ביחס סיכון-סיכוי אטרקטיבי, הינה רכישה במנות (מיצוע), תוך מוכנות לירידה אפשרית של כ-20% במניות הבנקים.
מה היה במשבר האחרון?
משבר הקורונה עדיין לא נגמר והוא צפוי להמשיך ולפגוע בתוצאות של חברות רבות בעולם, וכנראה גם בתוצאות הבנקים, אולם מי שחושש מפני הפסדים כבדים במערכת הבנקאית, צריך לקחת בחשבון שבמשבר הסאב-פריים, רשמו הבנקים בישראל רווח מצרפי של 205 מיליון שקל בשנת 2008 ורווח מצרפי של כ-5.43 מיליארד שקל בשנת 2009.
למעשה, הבנק היחיד שהציג הפסדים היה בנק הפועלים, אשר הציג בשורה התחתונה הפסד של כ-895 מיליון שקל בשנת 2008, אך עבר לרווח נקי של כ-1.3 מיליארד שקל בשנת 2009.
בעניין זה, צריך לציין שמניות הבנקים נסחרו בזמנו במכפילי הון נמוך יותר בצורה משמעותית ביחס למשר הנוכחי (כ-0.5) אולם מאז משבר הסאב-פריים, וכחלק מהפקת לקחים (בעיקר לגבי הבעיות של המערכת הבנקאית בארה"ב) הורה בנק ישראל לבנקים לחזק את בסיס ההון בצורה משמעותית, באופן אשר הביא את המערכת הבנקאית למשבר הקורונה חזקה באופן יחסי למצבה ערב משבר הסאב-פריים.
- 8.משה 29/07/2020 07:54הגב לתגובה זוהבנקים בישראל ממש מסכנים. כל השבים הרוויחו הון עתק עכשיו הם מתבכיינים. שיורידו את משכורות ההנהלה כולל המנכלים. צריכים לבוא לקראת הלקוחות המסכנים שאין להם אוכל.
- 7.בעל נכס ללא משכנתא 28/07/2020 15:46הגב לתגובה זובישראל קיימת בועת נדלן אימתנית שמומנה באמצעות הלוואות גדולות והולכות של המשכנתאות. הבנקים הנפיקו חוב בקצב עולה וחלקו אותו לאזרחים בתמורה לחתימה על שטר חוב ל-30 שנים. כולם ראו כיצד הבנקים בארה"ב נפחו את בועת הנדלן שהתפוצצה ב- 2008 --> ראו ורצו גם. בעוד השכר של הצבור (חציונית) על בכ- 20% בעשור במרכז הארץ המחירים של הדירות הכפילו עצמם ובפריפריה בין פי 3-6. הגיעה הקורונה, מיליון מובטלים, מאות אלפי משפחות צעירות שהתחייבו ל- 6000 ש"ח בחודש משכנתא לא ישנות בלילה. במחיר דירה של 1.8M (קיים) אל מול 600K (שווי הוגן ביחס לשכר) המשמעות היא חוב עצום. הרגולטור - קרי פרופ פישר ראה את ניפוח תיק המשכנתאות ולא פעל. מה שמחירי הבנקים משקפים את ההתכנות לפצוץ בועת נדלן בישראל. הצעירים ראו פעם ראשונה בחיים מתון חצי אמיתי, מאות אלפי מובטלים, עסקים שנסגרים - מי בדיוק יכנס היום לבנק ויטול חוב של 1.2M ש"ח ל- 30 שנים? יש כ- 140K דירות בבניה פעילה אל מול 60-70 היצע למכירה ותיק אשראי ענק של היזמים.
- 6.הבנתי. תתקשרו אליי אחרי עוד 20% ירידה (ל"ת)ונדבר 28/07/2020 14:43הגב לתגובה זו
- 5.משקיע 28/07/2020 13:50הגב לתגובה זוכמה שהבנקים זולים - חברות הביטוח עוד יותר זולות
- 4.רוברט 28/07/2020 13:18הגב לתגובה זוהבנקים לא זולים, אלא אם הם מתמחרות את ה 70-80 מיליארדים הנוספים שלא יוחזרו בשנתיים הקרובות !
- 3.דוד 28/07/2020 12:25הגב לתגובה זוכלומר לפקדונות של האזרחים וכו . אבל יש הרבה מובטלים ואנשים שיצטרכו לפדות כסף זה ולחיות ממנו. ואז ההון העצמי ירד. אז אולי השוק חכם ויודע כבר לחשב את ההוןהעצמי העתידי ??
- מנחם 29/07/2020 11:46הגב לתגובה זובבנקים, בניגוד לחברות מסחריות סטנדרטיות, הלוואות הן נכסים ופיקדונות הם התחייבויות. הון הבנקים שעל בסיסו גם מחושבת הלימות ההון מתייחס להון *עצמי*
- 2.בנקים (ל"ת)אז איזה בנק הכי טובו 28/07/2020 11:26הגב לתגובה זו
- 1.דינו 28/07/2020 11:20הגב לתגובה זוולהגדיל כמות תוך המשך הירידות... יפה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
