בנק דיסקונט
צילום: אלכס כץ

מניות הבנקים מראות סימני התאוששות; מכפילי ההון עדיין נמוכים

מתחילת השבוע רושם מדד הבנקים עליות עקביות שהצטברו לכמעט 5%; על רקע משבר הקורונה הבנקים עדיין במינוס 30% מתחילת השנה; התמחור, על פניו, נראה אטרקטיבי - האם הבנקים עדיין במחיר הזדמנותי?

משבר הקורונה, לא פסח על הבנקים הגדולים, שירדו בכ-30% מתחילת השנה. אמנם היתה התאוששות והבנקים עלו במעל 20%, מהשפל של חודש מרץ במה שנראה בזמנו כהצלחה של הממשלה, משרד הבריאות והציבור בבלימת התפשטות מגפת הקורונה. אך, מאז על רקע הזינוק בתחלואה והחלת הסגר השני, יחד עם ההפנמה שהמשבר עדיין רחוק מלהיגמר, מדד ת"א בנקים איבד כ-16% מערכו והגיע בשבוע שעבר לשפל. מאמצע שבוע שעבר וביתר שאת מתחילת השבוע יש שינוי מגמה. תוך שבוע המדד זינוק ב-7.8%, כ-5% בשלושת הימים האחרונים; ועדיין - מדד הבנקים רחוק משיאו.  התפתחות מדד הבנקים מתחילת השנה לאחר הצניחה במניות הבנקים, המניות "הכבדות" של הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי נסחרות ב-0.69 ו-0.64 על ההון. זה נמוך במבט היסטורי. דיסקונט הוא במכפיל ההון הנמוך ביותר במערכת - 0.6.  על בסיס התשואה להון שהציגו הבנקים ברבעון השני של 2020, שכלל הפרשות גדולות בגין חובות אבודים וצפי לחובות אבודים בעתיד, רכישת מניות הבנקים ברמה הנוכחית משקפת תשואה ממוצעת להון הסחיר של כ-7.7%. זה קצת משקר כי הרבעון השני מוטה כלפי מטה. אולי יהיו עוד רבעונים קשים - האמת סביר שיהיו - אבל בתרחיש מייצג הרווח גבוה יותר וכך גם התשואה. עם הרווחים המייצגים של המצב פרה-קורונה, התשואות על ההון (רווחים חלקי הון) עולים משמעותית על 10% ואף מתקרבים לכ-15%. אז אולי זה עוד רחוק. בכל זאת, יש משבר. אבל בתרחיש ביניים, ולא אופטימי מדי תוך שנה-שנתיים קצב הרווחים יחזור לבטא תשואה של 10% ומעלה. האם כדאי להשקיע בבנקים? בשבוע שעבר, אמר ארז וילף מנהל השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם, בראיון לביזפורטל כי, "הסקטור הכי מעניין זה הבנקאות. הבנקים הישראלים משקפים את מצב הכלכלה בישראל ואנחנו צופים שישראל תדע למצוא את הדרך להמשיך להיות עם כלכלה טובה יחסית. שמסתכלים על התמחור של הבנקים ברמות מכפיל הון של 0.6 לערך ותשואה להון צפויה להיות דו ספרתית, אז גם אם לוקחים בחשבון הפרשות גדולות, התמחור נראה אטרקטיבי. בעולם של ריבית אפס לאורך שנים, בנקים הם עסק יחסית יציב ותזרימי ונראה לנו נכון להיות שם ולהגדיל חשיפה". דעה דומה השמיע גם יו"ר מיטב דש, צבי סטפק, בראיון מקיף שקיימנו עמו לרגל ראש השנה. בתשובה לשאלה מה התחומים המעניינים בארץ ובוול סטריט, הוא השיב כי "הסקטור הפיננסי, בנקים וחברות ביטוח, נסחר במחירים זולים והוא השקעה מעניינת לטווח ארוך".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שימו לב כמה קרנות נאמנות מחזיקות מניות בנקים. (ל"ת)
    מי יודע 06/10/2020 21:19
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ש.א 06/10/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
    כל הבנקים טובים הבחירה שלי לאומי
  • משה 07/10/2020 00:39
    הגב לתגובה זו
    אני בחרתי דיסקונט
  • 6.
    הבנקים קרובים לצלחת 06/10/2020 13:26
    הגב לתגובה זו
    המלצה נכונה
  • 5.
    גיל1 06/10/2020 12:23
    הגב לתגובה זו
    תתעסקו בחדשנות שיש בחברות שיש לנו בבורסה
  • 4.
    גיל1 06/10/2020 11:55
    הגב לתגובה זו
    שכח את בתי ההשקעות שקונים לפנסיות כל תחילת חודש השוק תמיד עולה - בסוף גם עוד 5 שנים
  • 3.
    יעקב 06/10/2020 11:35
    הגב לתגובה זו
    כתבה אינטרסנטית מיליון מובטלים דחית הלואות ומשכנתאו. חובות אבודים נתונים היסטוריים לא מענינם סכנה
  • 2.
    הבנקים 06/10/2020 11:22
    הגב לתגובה זו
    לצבור יגמר הכסף . עסקים סגורים . לצבור אין כסף. מריצים את מניות הבנקים . אם עוד שנתיים יהיה טוב אז נקנה עוד שנה בחצי מחיר .
  • אבל קונים חלק ואם ירד עוד כמו שאתה חושב תקנה עוד (ל"ת)
    לא ממליץ כי אסור 07/10/2020 08:41
    הגב לתגובה זו
  • מושקע ותיק 06/10/2020 12:54
    הגב לתגובה זו
    שב בצד ותפסיד את הרווח של הדור הזה...
  • 1.
    פשוט במקום את הסל שמורכב ממניות ארביטראז 06/10/2020 11:20
    הגב לתגובה זו
    פשוט במקום את הסל שמורכב ממניות ארביטראז
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: