מניות הבנקים מראות סימני התאוששות; מכפילי ההון עדיין נמוכים
משבר הקורונה, לא פסח על הבנקים הגדולים, שירדו בכ-30% מתחילת השנה. אמנם היתה התאוששות והבנקים עלו במעל 20%, מהשפל של חודש מרץ במה שנראה בזמנו כהצלחה של הממשלה, משרד הבריאות והציבור בבלימת התפשטות מגפת הקורונה. אך, מאז על רקע הזינוק בתחלואה והחלת הסגר השני, יחד עם ההפנמה שהמשבר עדיין רחוק מלהיגמר, מדד ת"א בנקים איבד כ-16% מערכו והגיע בשבוע שעבר לשפל. מאמצע שבוע שעבר וביתר שאת מתחילת השבוע יש שינוי מגמה. תוך שבוע המדד זינוק ב-7.8%, כ-5% בשלושת הימים האחרונים; ועדיין - מדד הבנקים רחוק משיאו.
התפתחות מדד הבנקים מתחילת השנה
לאחר הצניחה במניות הבנקים, המניות "הכבדות" של הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי נסחרות ב-0.69 ו-0.64 על ההון. זה נמוך במבט היסטורי. דיסקונט הוא במכפיל ההון הנמוך ביותר במערכת - 0.6.
על בסיס התשואה להון שהציגו הבנקים ברבעון השני של 2020, שכלל הפרשות גדולות בגין חובות אבודים וצפי לחובות אבודים בעתיד, רכישת מניות הבנקים ברמה הנוכחית משקפת תשואה ממוצעת להון הסחיר של כ-7.7%. זה קצת משקר כי הרבעון השני מוטה כלפי מטה. אולי יהיו עוד רבעונים קשים - האמת סביר שיהיו - אבל בתרחיש מייצג הרווח גבוה יותר וכך גם התשואה. עם הרווחים המייצגים של המצב פרה-קורונה, התשואות על ההון (רווחים חלקי הון) עולים משמעותית על 10% ואף מתקרבים לכ-15%. אז אולי זה עוד רחוק. בכל זאת, יש משבר. אבל בתרחיש ביניים, ולא אופטימי מדי תוך שנה-שנתיים קצב הרווחים יחזור לבטא תשואה של 10% ומעלה.
האם כדאי להשקיע בבנקים?
בשבוע שעבר, אמר ארז וילף מנהל השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם, בראיון לביזפורטל כי, "הסקטור הכי מעניין זה הבנקאות. הבנקים הישראלים משקפים את מצב הכלכלה בישראל ואנחנו צופים שישראל תדע למצוא את הדרך להמשיך להיות עם כלכלה טובה יחסית. שמסתכלים על התמחור של הבנקים ברמות מכפיל הון של 0.6 לערך ותשואה להון צפויה להיות דו ספרתית, אז גם אם לוקחים בחשבון הפרשות גדולות, התמחור נראה אטרקטיבי. בעולם של ריבית אפס לאורך שנים, בנקים הם עסק יחסית יציב ותזרימי ונראה לנו נכון להיות שם ולהגדיל חשיפה".
דעה דומה השמיע גם יו"ר מיטב דש, צבי סטפק, בראיון מקיף שקיימנו עמו לרגל ראש השנה. בתשובה לשאלה מה התחומים המעניינים בארץ ובוול סטריט, הוא השיב כי "הסקטור הפיננסי, בנקים וחברות ביטוח, נסחר במחירים זולים והוא השקעה מעניינת לטווח ארוך".
- 8.שימו לב כמה קרנות נאמנות מחזיקות מניות בנקים. (ל"ת)מי יודע 06/10/2020 21:19הגב לתגובה זו
- 7.ש.א 06/10/2020 13:44הגב לתגובה זוכל הבנקים טובים הבחירה שלי לאומי
- משה 07/10/2020 00:39הגב לתגובה זואני בחרתי דיסקונט
- 6.הבנקים קרובים לצלחת 06/10/2020 13:26הגב לתגובה זוהמלצה נכונה
- 5.גיל1 06/10/2020 12:23הגב לתגובה זותתעסקו בחדשנות שיש בחברות שיש לנו בבורסה
- 4.גיל1 06/10/2020 11:55הגב לתגובה זושכח את בתי ההשקעות שקונים לפנסיות כל תחילת חודש השוק תמיד עולה - בסוף גם עוד 5 שנים
- 3.יעקב 06/10/2020 11:35הגב לתגובה זוכתבה אינטרסנטית מיליון מובטלים דחית הלואות ומשכנתאו. חובות אבודים נתונים היסטוריים לא מענינם סכנה
- 2.הבנקים 06/10/2020 11:22הגב לתגובה זולצבור יגמר הכסף . עסקים סגורים . לצבור אין כסף. מריצים את מניות הבנקים . אם עוד שנתיים יהיה טוב אז נקנה עוד שנה בחצי מחיר .
- אבל קונים חלק ואם ירד עוד כמו שאתה חושב תקנה עוד (ל"ת)לא ממליץ כי אסור 07/10/2020 08:41הגב לתגובה זו
- מושקע ותיק 06/10/2020 12:54הגב לתגובה זושב בצד ותפסיד את הרווח של הדור הזה...
- 1.פשוט במקום את הסל שמורכב ממניות ארביטראז 06/10/2020 11:20הגב לתגובה זופשוט במקום את הסל שמורכב ממניות ארביטראז
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.69% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א נפט וגז מוסיף 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה
טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.3% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יציב על שערי הפתיחה בנטיה לעליות קלות. ת"א נדל"ן עולה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
