מניות הבנקים מראות סימני התאוששות; מכפילי ההון עדיין נמוכים
משבר הקורונה, לא פסח על הבנקים הגדולים, שירדו בכ-30% מתחילת השנה. אמנם היתה התאוששות והבנקים עלו במעל 20%, מהשפל של חודש מרץ במה שנראה בזמנו כהצלחה של הממשלה, משרד הבריאות והציבור בבלימת התפשטות מגפת הקורונה. אך, מאז על רקע הזינוק בתחלואה והחלת הסגר השני, יחד עם ההפנמה שהמשבר עדיין רחוק מלהיגמר, מדד ת"א בנקים איבד כ-16% מערכו והגיע בשבוע שעבר לשפל. מאמצע שבוע שעבר וביתר שאת מתחילת השבוע יש שינוי מגמה. תוך שבוע המדד זינוק ב-7.8%, כ-5% בשלושת הימים האחרונים; ועדיין - מדד הבנקים רחוק משיאו.
התפתחות מדד הבנקים מתחילת השנה
לאחר הצניחה במניות הבנקים, המניות "הכבדות" של הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי נסחרות ב-0.69 ו-0.64 על ההון. זה נמוך במבט היסטורי. דיסקונט הוא במכפיל ההון הנמוך ביותר במערכת - 0.6.
על בסיס התשואה להון שהציגו הבנקים ברבעון השני של 2020, שכלל הפרשות גדולות בגין חובות אבודים וצפי לחובות אבודים בעתיד, רכישת מניות הבנקים ברמה הנוכחית משקפת תשואה ממוצעת להון הסחיר של כ-7.7%. זה קצת משקר כי הרבעון השני מוטה כלפי מטה. אולי יהיו עוד רבעונים קשים - האמת סביר שיהיו - אבל בתרחיש מייצג הרווח גבוה יותר וכך גם התשואה. עם הרווחים המייצגים של המצב פרה-קורונה, התשואות על ההון (רווחים חלקי הון) עולים משמעותית על 10% ואף מתקרבים לכ-15%. אז אולי זה עוד רחוק. בכל זאת, יש משבר. אבל בתרחיש ביניים, ולא אופטימי מדי תוך שנה-שנתיים קצב הרווחים יחזור לבטא תשואה של 10% ומעלה.
האם כדאי להשקיע בבנקים?
בשבוע שעבר, אמר ארז וילף מנהל השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם, בראיון לביזפורטל כי, "הסקטור הכי מעניין זה הבנקאות. הבנקים הישראלים משקפים את מצב הכלכלה בישראל ואנחנו צופים שישראל תדע למצוא את הדרך להמשיך להיות עם כלכלה טובה יחסית. שמסתכלים על התמחור של הבנקים ברמות מכפיל הון של 0.6 לערך ותשואה להון צפויה להיות דו ספרתית, אז גם אם לוקחים בחשבון הפרשות גדולות, התמחור נראה אטרקטיבי. בעולם של ריבית אפס לאורך שנים, בנקים הם עסק יחסית יציב ותזרימי ונראה לנו נכון להיות שם ולהגדיל חשיפה".
דעה דומה השמיע גם יו"ר מיטב דש, צבי סטפק, בראיון מקיף שקיימנו עמו לרגל ראש השנה. בתשובה לשאלה מה התחומים המעניינים בארץ ובוול סטריט, הוא השיב כי "הסקטור הפיננסי, בנקים וחברות ביטוח, נסחר במחירים זולים והוא השקעה מעניינת לטווח ארוך".
- 8.שימו לב כמה קרנות נאמנות מחזיקות מניות בנקים. (ל"ת)מי יודע 06/10/2020 21:19הגב לתגובה זו
- 7.ש.א 06/10/2020 13:44הגב לתגובה זוכל הבנקים טובים הבחירה שלי לאומי
- משה 07/10/2020 00:39הגב לתגובה זואני בחרתי דיסקונט
- 6.הבנקים קרובים לצלחת 06/10/2020 13:26הגב לתגובה זוהמלצה נכונה
- 5.גיל1 06/10/2020 12:23הגב לתגובה זותתעסקו בחדשנות שיש בחברות שיש לנו בבורסה
- 4.גיל1 06/10/2020 11:55הגב לתגובה זושכח את בתי ההשקעות שקונים לפנסיות כל תחילת חודש השוק תמיד עולה - בסוף גם עוד 5 שנים
- 3.יעקב 06/10/2020 11:35הגב לתגובה זוכתבה אינטרסנטית מיליון מובטלים דחית הלואות ומשכנתאו. חובות אבודים נתונים היסטוריים לא מענינם סכנה
- 2.הבנקים 06/10/2020 11:22הגב לתגובה זולצבור יגמר הכסף . עסקים סגורים . לצבור אין כסף. מריצים את מניות הבנקים . אם עוד שנתיים יהיה טוב אז נקנה עוד שנה בחצי מחיר .
- אבל קונים חלק ואם ירד עוד כמו שאתה חושב תקנה עוד (ל"ת)לא ממליץ כי אסור 07/10/2020 08:41הגב לתגובה זו
- מושקע ותיק 06/10/2020 12:54הגב לתגובה זושב בצד ותפסיד את הרווח של הדור הזה...
- 1.פשוט במקום את הסל שמורכב ממניות ארביטראז 06/10/2020 11:20הגב לתגובה זופשוט במקום את הסל שמורכב ממניות ארביטראז

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
