מניות הבנקים מראות סימני התאוששות; מכפילי ההון עדיין נמוכים
משבר הקורונה, לא פסח על הבנקים הגדולים, שירדו בכ-30% מתחילת השנה. אמנם היתה התאוששות והבנקים עלו במעל 20%, מהשפל של חודש מרץ במה שנראה בזמנו כהצלחה של הממשלה, משרד הבריאות והציבור בבלימת התפשטות מגפת הקורונה. אך, מאז על רקע הזינוק בתחלואה והחלת הסגר השני, יחד עם ההפנמה שהמשבר עדיין רחוק מלהיגמר, מדד ת"א בנקים איבד כ-16% מערכו והגיע בשבוע שעבר לשפל. מאמצע שבוע שעבר וביתר שאת מתחילת השבוע יש שינוי מגמה. תוך שבוע המדד זינוק ב-7.8%, כ-5% בשלושת הימים האחרונים; ועדיין - מדד הבנקים רחוק משיאו. התפתחות מדד הבנקים מתחילת השנה בראיון לביזפורטל כי, "הסקטור הכי מעניין זה הבנקאות. הבנקים הישראלים משקפים את מצב הכלכלה בישראל ואנחנו צופים שישראל תדע למצוא את הדרך להמשיך להיות עם כלכלה טובה יחסית. שמסתכלים על התמחור של הבנקים ברמות מכפיל הון של 0.6 לערך ותשואה להון צפויה להיות דו ספרתית, אז גם אם לוקחים בחשבון הפרשות גדולות, התמחור נראה אטרקטיבי. בעולם של ריבית אפס לאורך שנים, בנקים הם עסק יחסית יציב ותזרימי ונראה לנו נכון להיות שם ולהגדיל חשיפה". דעה דומה השמיע גם יו"ר מיטב דש, צבי סטפק, בראיון מקיף שקיימנו עמו לרגל ראש השנה. בתשובה לשאלה מה התחומים המעניינים בארץ ובוול סטריט, הוא השיב כי "הסקטור הפיננסי, בנקים וחברות ביטוח, נסחר במחירים זולים והוא השקעה מעניינת לטווח ארוך".
לאחר הצניחה במניות הבנקים, המניות "הכבדות" של הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי נסחרות ב-0.69 ו-0.64 על ההון. זה נמוך במבט היסטורי. דיסקונט הוא במכפיל ההון הנמוך ביותר במערכת - 0.6. על בסיס התשואה להון שהציגו הבנקים ברבעון השני של 2020, שכלל הפרשות גדולות בגין חובות אבודים וצפי לחובות אבודים בעתיד, רכישת מניות הבנקים ברמה הנוכחית משקפת תשואה ממוצעת להון הסחיר של כ-7.7%. זה קצת משקר כי הרבעון השני מוטה כלפי מטה. אולי יהיו עוד רבעונים קשים - האמת סביר שיהיו - אבל בתרחיש מייצג הרווח גבוה יותר וכך גם התשואה. עם הרווחים המייצגים של המצב פרה-קורונה, התשואות על ההון (רווחים חלקי הון) עולים משמעותית על 10% ואף מתקרבים לכ-15%. אז אולי זה עוד רחוק. בכל זאת, יש משבר. אבל בתרחיש ביניים, ולא אופטימי מדי תוך שנה-שנתיים קצב הרווחים יחזור לבטא תשואה של 10% ומעלה. האם כדאי להשקיע בבנקים? בשבוע שעבר, אמר ארז וילף מנהל השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם,- 8.שימו לב כמה קרנות נאמנות מחזיקות מניות בנקים. (ל"ת)מי יודע 06/10/2020 21:19הגב לתגובה זו
- 7.ש.א 06/10/2020 13:44הגב לתגובה זוכל הבנקים טובים הבחירה שלי לאומי
- משה 07/10/2020 00:39הגב לתגובה זואני בחרתי דיסקונט
- 6.הבנקים קרובים לצלחת 06/10/2020 13:26הגב לתגובה זוהמלצה נכונה
- 5.גיל1 06/10/2020 12:23הגב לתגובה זותתעסקו בחדשנות שיש בחברות שיש לנו בבורסה
- 4.גיל1 06/10/2020 11:55הגב לתגובה זושכח את בתי ההשקעות שקונים לפנסיות כל תחילת חודש השוק תמיד עולה - בסוף גם עוד 5 שנים
- 3.יעקב 06/10/2020 11:35הגב לתגובה זוכתבה אינטרסנטית מיליון מובטלים דחית הלואות ומשכנתאו. חובות אבודים נתונים היסטוריים לא מענינם סכנה
- 2.הבנקים 06/10/2020 11:22הגב לתגובה זולצבור יגמר הכסף . עסקים סגורים . לצבור אין כסף. מריצים את מניות הבנקים . אם עוד שנתיים יהיה טוב אז נקנה עוד שנה בחצי מחיר .
- אבל קונים חלק ואם ירד עוד כמו שאתה חושב תקנה עוד (ל"ת)לא ממליץ כי אסור 07/10/2020 08:41הגב לתגובה זו
- מושקע ותיק 06/10/2020 12:54הגב לתגובה זושב בצד ותפסיד את הרווח של הדור הזה...
- 1.פשוט במקום את הסל שמורכב ממניות ארביטראז 06/10/2020 11:20הגב לתגובה זופשוט במקום את הסל שמורכב ממניות ארביטראז

החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק
מיטב השקעות הייתה מתחת לרדאר במשך שנים עד שהגאות בבנקים זלגה גם אליה והיא הפכה למניה הכי טובה בבורסה כשהיא "פותחת מבערים" ועושה כ-830% בשנתיים - אבל במיטב מכוונים אפילו יותר גבוה - המנכ"ל אילן רביב: "שוקלים את הכדאיות בכניסה לתחום עם רישיון בנק קטן" - דוחות מיטב השקעות לרבעון השני
בתי ההשקעות הפכו לכוכבות של הבורסה, הריביות הגבוהות, העליות במדדים והחזרה של המשקיעים הקטנים לבורסה סידרו להן רווחים אסטרונומיים מעמלות שהקפיצו את ההכנסות, הנכסים המנוהלים גדלו ופעילות הברוקראז' התרחבה. מניות כמו מיטב, איביאי, אנליסט ואטראו, שנסחרו במכפילים נמוכים במשך שנים, זוכות לעדנה כשהדוחות האחרונים מצביעים גם על קרב גובר על הלקוחות הפרטיים והתרחבות לשוק האלטרנטיבי.
החגיגה בשוק ההון המקומי, שהחלה עם הדוחות החזקים של הבנקים ונמשכה בזינוק ברווחים של חברות הביטוח, מגיעה עכשיו גם לבתי ההשקעות. תנאי השוק תומכים בסקטור כולו: ריביות גבוהות יחסית שעוד לא ירדו, עליות במדדים, ומשקיעים שחוזרים לזירה. התוצאה היא קפיצה בהכנסות, גידול בנכסים המנוהלים, ופריחה מחודשת בפעילות הברוקראז'.
בתי ההשקעות הם כמו מכונה לייצור כסף כבר שנים וזה לא חדש. אבל בשנה האחרונה הסקטור הפיננסי כולו נהנה מזינוק ברווחיות בזכות הריביות הגבוהות והמרווחים הגדולים, ככה שזה זלג גם לבתי ההשקעות. מניית מיטב נסחרה במשך שנים במכפיל חד-ספרתי של כ-8-7 אבל בשנה וחצי האחרונות המשקיעים גילו אותה מחדש.
מיטב נסחרת כיום בשווי שוק של כ-7.4 מיליארד שקל אחרי שבחודש האחרון היא עלתה כ-11%, מתחילת השנה היא רושמת זינוק של 216% וקרוב ל-500% ב-12 החודשים האחרונים, 835% בשנתיים האחרונות (!).
- "מחירי הדירות ימשיכו לרדת"
- המלצת מכירה למיטב השקעות? בעלי העניין מממשים במאות מיליונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגרף של מיטב - דשדוש במשך שנים ואז זינוק בקו אחד
עיקרי התוצאות
מיטב מדווחת על רבעון שני חזק. ההכנסות הכוללות ברבעון מגיעות ל־477 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת 405 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי עולה ל־126 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל, צמיחה של 22%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות מטפס ל־108 מיליון שקל, עלייה של 64% לעומת 66 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד.
30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
חברה הפסדית, משבר אמון ומינוי מנכ"ל חדש עם תגמול שמגלם כ-30 אלף שקל ליום עבודה; המוסדיים יכריעו אם זהו צעד נכון לשיקום האמון או מסר בעייתי לשוק
חברת נופר אנרג'י נופר אנרג'י 1.96% מתקדמת לעבר אישור מינויו של עמי לנדאו לתפקיד המנכ"ל, כחלק מהניסיון לייצב את ההנהלה. נזכיר כי שני המנכ"לים המשותפים של נופר אנרג'י, שחר גרשון ונדב טנא, הודיעו ביוני על עזיבתם, במהלך שהתקבל כהפתעה בשוק ההון. הטיימינג עורר ביקורת ציבורית ואף הביא לבקשה לתביעה ייצוגית, בטענה שהחברה הפרה את חובות הגילוי שלה ופגעה בבעלי המניות, במיוחד כשימים ספורים קודם לכן, החברה מסרה דיווח מאוד חיובי שהקפיץ את המניה. הסיכוי שבחברה לא ידעו אז שבדרך יש "פצצה" הוא קטן מאוד - האם נופר הסתירה מידע מהמשקיעים? בעקבות חשיפת ביזפורטל - בקשה לתביעה ייצוגית נגד נופר.
העזיבה נחשבת לפגיעה באחד הנכסים המרכזיים של נופר: ההנהלה עצמה. החברה, שפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת, נתפסת בשוק ככזו שמונעת לא רק מנתונים פיננסיים אלא גם מהאמון בצוות שמוביל אותה. אותו צוות, שבנה את החברה מהקמתה והפך אותה לשחקנית גלובלית, עוזב כך נדמה, דווקא בעיצומה של קפיצת מדרגה תפעולית, כפי שצפוי מהתחזיות שפורסמו עד 2027. על רקע העזיבה, עופר ינאי המייסד ובעל השליטה, נותר לבד במערכה, ונאלץ להתמודד עם משבר אמון גובר מצד השוק. בתגובה, עבר לכהן כמנכ"ל זמני עד שלנדאו ייכנס לתפקיד בתחילת 2026.
לנדאו מגיע עם רקע משמעותי בתשתיות ובתחום האנרגיה, אך תנאי השכר שהוצגו מעוררים ביקורת בשוק ההון, בעיקר המספר שמגלם את חבילת השכר שלו: כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה.
על פי הצעת המינוי, לנדאו צפוי לקבל שכר כולל של יותר מ-9 מיליון שקלים בשנה, כולל מענק חתימה, תגמול מבוסס מניות, ובונוסים שנתיים, שחלקם לא מותנים ביעדים תפעוליים ברורים. שכרו החודשי יעמוד על כ-208 אלף שקלים, בנוסף יקבל מענק חתימה והצטרפות בהיקף של 2 מיליון שקלים, ומענק שנתי של עד 7 משכורות, בכפוף לעמידה ביעדים שייקבעו על ידי הדירקטוריון ויוגדרו כהישגים תפעוליים, פיננסיים או אסטרטגיים, אך בפועל, לפחות נכון לעכשיו, אין פירוט פומבי של קריטריונים כמותיים או מדידים. בנוסף, הוא יקבל מניות חסומות לשלוש שנים בשווי כולל של 10.5 מיליון שקלים, שאינן מותנות בעמידה ביעדים, כל זאת כאשר החברה עדיין מתמודדת עם הפסדים בשורה התחתונה. כשלוקחים את כל המסביב בחשבון מקבלים שכר של 12 מיליון שקל בשנה ואולי חמור יותר - השכר לא ממש תלוי בביצועים. הוא בעצם נקבע על ידי הדירקטוריון ובעיקר עופר ינאי והוא בעיקר מבטא את הרצון של ינאי לסגור מהר את הפרשה ולהרגיע את השוק.
- בעקבות חשיפת ביזפורטל - בקשה לתביעה ייצוגית נגד נופר אנרג'י
- האם נופר הסתירה מידע מהמשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה מסר בעייתי לשוק: חברה הפסדית (אם כי ההפסדים צפויים; יש השקעה גדולה והרווחים יגיעו בהמשך) בעיצומו של משבר אמון בוחרת להעמיס על עצמה תגמול מהגבוהים במשק, גם אם מדובר באיש
מקצוע מהמעלה הראשונה.