הנפט עולה למרות הניסיון להרגיע: המלחמה מחזירה לשוק את פרמיית הסיכון

ברנט מתקרב ל-84 דולר לחבית ו-WTI סביב 76 דולר, למרות הצהרת טראמפ כי ארה"ב תבטיח את זרימת האנרגיה העולמית. האיומים של איראן על מצר הורמוז והפגיעה בתפוקה בעיראק מחזירים את הסיכון לשוק - ומחדדים עד כמה הכלכלה הגלובלית רגישה לשיבושים באזור הרגיש שמספק יותר ממחצית הנפט והגז לעולם כולו. 

מחירי הנפט חזרו לעלות למרות ניסיון של הממשל האמריקאי להרגיע את השוק. ברנט מטפס לאזור 83.8 דולר לחבית ו-WTI סביב 76.5 דולר, אחרי יום מסחר תנודתי שבו המחירים כבר ירדו ואז הסתובבו חזרה כלפי מעלה. זה קרה אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי ארה"ב תפעל להבטיח את "הזרימה החופשית של האנרגיה לעולם", ואף ציין כי הצי האמריקאי עשוי ללוות מכליות נפט במצר הורמוז אם יהיה בכך צורך.

לכאורה מדובר במסר מרגיע, כזה שאמור לייצב את השוק. אבל בשוק הנפט, כמו בהרבה שווקים אחרים, המשקיעים לא מסתכלים רק על הצהרות אלא על הסיכונים בפועל. וכרגע הסיכונים במזרח התיכון נתפסים כמוחשיים מאוד. שני גורמים מרכזיים דוחפים את המחירים למעלה: האיומים הישירים של איראן על כלי שיט במצר הורמוז, והפגיעה בתפוקת הנפט בעיראק.

מצר הורמוז: נקודת התורפה של שוק האנרגיה

מצר הורמוז הוא אחד מצווארי הבקבוק הקריטיים ביותר בכלכלה העולמית. חלק משמעותי מהנפט שמיוצא מהמפרץ הפרסי עובר דרכו בדרכו לשווקים באסיה, אירופה וארה"ב. לכן כל איום על התנועה במצר, גם אם אינו מתממש בפועל, מתורגם כמעט מיד לעלייה במחיר.

• הפרלמנט האיראני אישר את סגירת מיצרי הורמוז -ההחלטה עוברת למועצה לביטחון לאומי
• איראן מאיימת לסגור את מצר הורמוז; הנפט קופץ 1.5%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משמרות המהפכה האיראניים הזהירו כי כלי שיט העוברים במצר עלולים להיות חשופים לפגיעה מטילים או רחפנים. גם אם מדובר באיום בלבד, המשמעות הכלכלית שלו רחבה. חברות ספנות מתחילות לשקול מחדש מסלולים, פרמיות הביטוח על מכליות מזנקות, ולעיתים חלק מהמטענים פשוט מתעכבים עד שהתמונה מתבהרת.

זה לא בהכרח אומר שהזרימה נעצרת. אבל גם האטה קטנה בתנועה יכולה לגרום למחסור זמני בשוק ולעליית מחירים. בשוק שמבוסס על זרימה רציפה של מיליוני חביות ביום, כל הפרעה בשרשרת הלוגיסטית מורגשת מיד.

הצהרת טראמפ על אפשרות של ליווי מכליות היא ניסיון להחזיר תחושת ביטחון לשוק, אבל היא גם מעידה עד כמה המצב רגיש. כאשר מדינה מציעה ליווי צבאי למכליות נפט, המשמעות היא שהסיכון כבר נתפס ממשי מספיק כדי להצדיק נוכחות צבאית.

• שובל הנדסה נכנסת לתחום האנרגיה המתחדשת
• תקיפה בראס לפאן: קטאר משביתה את מתקן ה-LNG הגדול בעולם - מחירי הגז מזנקים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

עיראק: פגיעה בהיצע באזור שגם כך מתוח

הגורם השני שתומך בעלייה במחירי הנפט הוא עצירה של חלק מהפקת הנפט בעיראק, לרבות מתקנים מרכזיים. עיראק היא אחת היצואניות הגדולות בעולם, וכל ירידה בתפוקה שלה מורגשת מיד בשוק.

הבעיה היא שהפגיעה הזאת מגיעה בדיוק בזמן שבו האזור כולו מתוח. אם היה מדובר באירוע נקודתי בלבד, ייתכן שהשוק היה סופג אותו בקלות יחסית. אבל כאשר במקביל יש גם סיכון לשיבוש במצר הורמוז, כל ירידה בהיצע מקבלת משמעות גדולה יותר.

במילים אחרות, שוק הנפט אינו מתמחר רק את מה שקורה עכשיו אלא את היכולת להתמודד עם הפתעה נוספת. כאשר כמה גורמי סיכון מצטברים במקביל, המשקיעים מתחילים להכניס למחיר פרמיית סיכון גבוהה יותר.

למה הירידה במחיר לא החזיקה

מוקדם יותר השבוע מחירי הנפט דווקא ירדו לזמן קצר. ברנט ירד לרמה של סביב 78 דולר לחבית לפני שחזר לטפס מעל 82 דולר. התנודתיות הזו משקפת את העובדה שהשוק מנסה להבין את עוצמת האירועים.

לעיתים די בכותרת מרגיעה כדי לגרום לירידה רגעית. אבל אם תוך זמן קצר מגיעות ידיעות שמחזירות את הסיכון לתמונה - המחירים מסתובבים חזרה כלפי מעלה.

זה בדיוק מה שקרה כאן. ההצהרה של טראמפ יצרה תחושה שהמצב בשליטה, אבל האיומים מצד איראן והדיווחים על פגיעה בתפוקה בעיראק החזירו את החשש לשוק.

לא רק נפט: השפעה על כל שרשרת האספקה

כאשר מחירי הנפט עולים בגלל סיכון גיאו פוליטי, ההשפעה אינה מוגבלת רק לחברות אנרגיה. הנפט הוא בסיס לעלויות תחבורה, ייצור ותעשייה. לכן כל עלייה במחיר יכולה לחלחל במהירות לשורה ארוכה של ענפים.

חברות תעופה, חברות שילוח ותעשיות כימיות הן הראשונות להרגיש את הלחץ. אבל בטווח הארוך גם מחירי מוצרים לצרכן יכולים להיות מושפעים.

בנוסף, כאשר האזור שבו עובר חלק גדול מהנפט העולמי הופך למוקד מתיחות, גם עלויות השילוח והביטוח הימי עולות. חברות נאלצות לשלם יותר כדי להבטיח שהמטענים שלהן יגיעו ליעדם, והעלות הזאת מתגלגלת בסופו של דבר למחיר הסופי.

שוק שמגיב לאי ודאות

חשוב להבין שהעלייה במחירי הנפט אינה נובעת בהכרח ממחסור ממשי בנפט. לעיתים מדובר בעיקר בתמחור של אי ודאות. אם הסיכון להפרעה באספקה עולה, המחיר עולה גם אם ההפרעה עדיין לא התרחשה.

זה דומה לביטוח: ככל שהסיכון נתפס גבוה יותר, כך הפרמיה עולה. בשוק הנפט הפרמיה הזאת מגולמת במחיר החבית.

המצב הנוכחי במזרח התיכון מייצר בדיוק את הסוג הזה של אי ודאות. גם אם הזרימה במצר הורמוז נמשכת, עצם האפשרות שהיא תופרע גורמת לשוק להיערך.

שוק הנפט בעידן של מתיחות גיאו פוליטית

האירועים האחרונים מדגישים עד כמה שוק הנפט נשאר רגיש לגיאו פוליטיקה, גם בעידן שבו מדברים על מעבר לאנרגיה מתחדשת. למרות ההתקדמות בטכנולוגיות ירוקות, הנפט עדיין ממלא תפקיד מרכזי בכלכלה העולמית.

במיוחד כאשר מדובר במזרח התיכון, שבו מרוכז חלק גדול מהיצוא העולמי. כל מתיחות באזור הזה מתורגמת כמעט מיד לתנודות במחיר.

וזה לא רק עניין של הפקה. גם נתיבי השינוע חשובים לא פחות. מצר הורמוז הוא דוגמה קלאסית לכך: נתיב ימי צר יחסית, אבל כזה שדרכו עוברת כמות עצומה של אנרגיה.

השאלה הגדולה: האם הסיכון יישאר תיאורטי

בסופו של דבר, הכיוון של מחירי הנפט בשבועות הקרובים יהיה תלוי בשאלה אחת מרכזית: האם הסיכון במצר הורמוז יישאר ברמה של איומים והרתעה, או יהפוך לשיבוש ממשי בתנועה.

אם הזרימה תימשך כרגיל והמתיחות תירגע, ייתכן שהמחירים יתייצבו או אפילו ירדו. אבל אם נראה פגיעה בתנועת המכליות או ירידה משמעותית נוספת בתפוקה באזור, השוק עלול להגיב בעליות חדות יותר.

כך או אחרת, האירועים האחרונים מזכירים עד כמה שוק האנרגיה תלוי ביציבות גיאו פוליטית. גם בעידן של בינה מלאכותית וטכנולוגיה מתקדמת, מספיק איום על מצר אחד במזרח התיכון כדי להזיז את מחירי האנרגיה בעולם כולו.

ובינתיים, כל עוד אי הוודאות נמשכת, פרמיית הסיכון נשארת במחיר הנפט - ולפעמים אפילו גדלה.