"שוק המניות זה המקום הנכון להיות בו. באלטשולר שחם אנחנו  מגדילים חשיפה מנייתית גם אם זה מגדיל תנודתיות בטווח הקצר. למדנו לחיות איתה" כך אומר ארז וילף מנהל השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם. הסיבה המרכזית לכך נובעת לגישתו מחוסר בחלופות השקעה וריבית אפסית. 

לדבריו הסגר מתומחר בשוק המניות וכי הסבירות להורדת דירוג אשראי נמוכה לאור מדיניות דומה בשאר המדינות. מצד שני הוא אומר כי הממשלה צריכה לייצר וודאות למשקיעים ולמוסדיים ובכלל וודאות בנוגע לשאלות איך יוצאים מהסגר ובאיזה כלים ישתמשו הממשלה ובנק ישראל להחזיר את המשק למסלול. וילף מציין שעקב האכילס המרכזי זה העסקים הקטנים ושם בנק ישראל צריך למקד את הפוקוס ואת הנזילות - פשיטת רגל של בעלי עסקים קטנים תהווה נטל על המדינה בעתיד.

איך הסגר משפיע על השווקים ומה עשוי להשפיע על שוק המניות בתקופה הקרובה?

"הסגר מתומחר בשוק המניות ואג"ח. המשקיעים מבינים ומפנימים את הסגר. לאור הניסיון מהפעם הקודמת יש פחות פאניקה מהפעם הקודמת. ועיקר ההבנה שלנו זה לא איך יהיה הסגר אלא איך אנחנו יוצאים ממנו. באיזה אסטרטגיה הגופים הממשלתיים - בנק ישראל, הממשלה והאוצר הולכים לפעול בכדי להחזיר את הקטר למסלול. עם זאת, סגר כזה, במיוחד התארכות של סגר ועוד חוסר ודאות של חצי שנה עלול לייצר פגיעה חמורה במשק הישראלי שכבר נפגע, וגם לפגוע בדירוג של מדינת ישראל.

"חוסר הידיעה כיצד יוצאים מהסגר מייצר חוסר וודאות ונוחות אצל ציבור המשקיעים שמתרחקים מהבורסה בישראל, כפי שרואים הוא בביצועי חסר לעומת הבורסות בעולם. הממשלה צריכה לייצר וודאות לנו בתור מוסדיים שפועלים בשוק ההון הישראלי – איך יוצאים מהסגר? באיזה מספרים הממשלה תחזיר את המשק לשגרת קורונה. אם הממשלה תביא מתווה יהיה לנו יותר קל להסתכל על הבורסה מתוך וודאות ובכדי לייצר אמון עם הציבור והמשקיעים.  

• המשקיעים הזרים נכנסו בסגירה - והקפיצו את מניות הבנקים
• זהירות: הבורסה יותר מדי אופטימית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"להערכתנו הסגרים לא ידלגו על אף מדינה במערב - אבל כל מדינה תימדד לא לפי הסגר אלא איך היא יצאה מהסגר ובאיזה כלים היא השתמשה בכדי להניע את המשק. "אנחנו רואים יציאה של משקיעים מישראל לחו"ל. זה לא משהו חדש. אבל הוא מורגש יותר בזמן האחרון. זה נובע בעיקר מחוסר הוודאות בישראל, מה שמקשה על תמחור מניות בסביבה כזאת. הממשלה צריכה לייצר מתווה לאן הולכים מפה קדימה".

מה דעתך על התנהלות בנק ישראל?

"בנק ישראל התערב בצורה טובה בסגר הקודם. אמנם זה לקח מעט זמן אך זה קרה. עם זאת ההתערבות היא בדומה לכלל הבנקים בעולם. ברור שבנק ישראל שצריך לספק נזילות השאלה היא האם הוא מספק אותה במקומות הנכונים והנדרשים? החברות הגדולות במשק למדו מהסגר הראשון איך להתמודד בתקופות מורכבות וקיפאון במשק ונראה שהן פחות צריכות את העזרה של בנק ישראל.

"מי שכן צריך את העזרה זה הסקטור של העסקים הקטנים שלא נסחרים בבורסה - חברות פרטיות קטנות. הן אלה שצריכות את החמצן בשביל לשרוד. הריבית על ההלוואות עדיין עובדת ויש לעמוד בתשלומים על החוב. ודווקא שם בנק ישראל צריך להתערב עבור אלו שלא יכולים להתמודד עם חודש סגר בלי פעילות עסקית ותזרים אפסי מפעילות כאשר במקביל צריך לשלם את החובות".

• קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
• תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

איך הממשלה תצליח להגיע לכל אותם עסקים קטנים?

"לדוגמא הפד עשה המון תוכניות של תמריצים לעסקים קטנים. מה שהוא עשה היה לעקוף את הבנקים המסחריים. הוא העניק כסף ישירות לעסקים בכדי להתגלגל. זה אמנם לא יקרה בישראל אבל צריך לייצר מסגרת שתגרום לעסקים הקטנים יכולת לעבור את התקופה הזאת. עסק קטן שנסגר יהיה לו קשה לחזור אחרי כן ובעל העסק יהפוך לנטל על החברה -כיוון שאחרי פשיטת רגל הוא לא יוכל כנראה לחזור לעסקים וייצטרך לעשות הסבת מקצוע והממשלה תצטרך לסייע פה. הממשלה צריכה למצוא פתרונות לאבטלה המובנית שנוצרה במשק לאור החל"ת עד יוני 2021".

מה להערכתך הסיכוי להורדת דירוג לישראל?

"יש לבחון את הדירוג בצורה מאקרו עולמית. הגרעון בישראל הוא הולך וגדל, פורצים את התקציב לאור כך שאין תקציב מאושר והוא עובד ב-1/12. אך במצב שכל העולם מגדיל גירעונות ומדפיס עוד כסף וביחס לעולם המצב בישראל לא הורע. ולכן הורדת דירוג של ישראל היא רחוקה. זה עלול לקרות אבל בהערכה שלנו זה לא צפוי. ניתן לראות שהדולר לא זינק כפי שקרה בסגר הקודם. השקל הוא עדיין מטבע מאוד חזק בעולם משתי סיבות – ישראל היא עדיין יצואנית גדולה והרבה הון זר נכנס לפה והסיבה הנוספת הנה שהדולר בעולם עשוי מעט להישחק לאור ההדפסות הגדולות".   

איזה סקטורים מעניינים בישראל?

"הסקטור הכי מעניין זה הבנקאות. הבנקים הישראלים משקפים את מצב הכלכלה בישראל ואנחנו צופים שישראל תדע למצוא את הדרך להמשיך להיות עם כלכלה טובה יחסית. שמסתכלים על התמחור של הבנקים ברמות מכפיל הון של 0.6 לערך ותשואה להון צפויה להיות דו ספרתית, אז גם אם לוקחים בחשבון הפרשות גדולות, התמחור נראה אטרקטיבי. בעולם של ריבית אפס לאורך שנים,  בנקים הם עסק יחסית יציב ותזרימי ונראה לנו נכון להיות שם ולהגדיל חשיפה".

לאור זה שהבנקים מהווים כ-25% מסך מדד 35 ורמת המכפילים הנמוכה באופן כללי -  האם מדד 35 מהווה הזדמנות?

"בניהול השקעות בוחנים את ישראל מול מדינות אחרות – למשל ארה"ב או גרמניה. ומנסים לעשות השוואה. נכון שהשוק בארץ ספג ירידות גדולות אבל זה נובע מחשיפה גדולה לסקטור הבנקאות והנדל"ן. במדינות אחרות יש ייצוג גבוה יותר של חברות טכנולוגיה שקיבלו דחיפה גדולה מהקורונה. ולכן ראינו את הנאסד"ק וה-SP500 שוברים  שיאים. וזה קרה בעקבות חשיפה גדולה לחברות הטכנולוגיה - אפל, אמזון, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק".

מישהו יכל לדמיין לפני מספר חודשים שאפל תגיע לשווי של 2.3 טריליון דולר?

"נכון. אבל בהשוואה של מדד ה-SP500 בנטרול 5 הגדולות הוא נמצא כ-20% מהשיא. וכעת הוא לא נראה רחוק ממדד תל אביב 35. לצערנו אין לנו בארץ חברות ענק כאלו אבל יש לנו את נייס זה הייצוג הכי טכנולוגי במדד והם תרמו לא מעט למדד. בעדכון האחרון נכנסו מיטרוניקס ואנרג'יקס אבל הן נכנסו אחרי השיא. ולכן מדד תל אביב 35 משקף את חוסר הוודאות בשוק לא צומח.

אז מה השורה התחתונה למדד תל אביב 35?

"יש מחיר שכן משתלם לקחת את הסיכון כפי שציינתי את סקטור הבנקאות. כל משבר היסטורית הביא אותנו לשיא חדש וזאת הנחת העבודה אלא אם חוזרים לימי הביניים ואז זה פחות רלוונטי. יש נתון אחד שהמשקיעים צריכים להפנים – זה שהריבית הולכת להישאר אפסית במשך שנים. כדי לייצר על תשואה ריאלית חיובית צריך להשקיע בחברות גדולות ותזרימיות שיודעות לעבור משברים. שים לב בפנסיות רכיב המניות הולך וגדל לאט לאט. אנשים מבינים שאין אלטרנטיבה – אג"ח ממשלתי לא נותן תשואה וגם באג"ח קונצרני הרווח הוא מוגבל ולעיתים הסיכון גדול ועדיף להיות במניה ולא באג"ח.

"שוק המניות זה המקום הנכון להיות בו. באלטשולר שחם אנחנו  מגדילים חשיפה מנייתית גם אם זה מגדיל תנודתיות בטווח קצר שלמדנו לחיות איתה"

מה עמדתך בנוגע לחברות הטכנולוגיה הגדולות? ולאן זה הולך?

"בטווח הארוך החברות הגדולות זה המקום הנכון להיות בו. כל נושא מלחמת הסחר זה אומר מלחמת טכנולוגיה. מי יובל בתחומי ענן, דור 5, רכב אוטונומי או שבבים מתקדמים וכו'. ששתי המעצמות הגדולות רבות על טכנולוגיה זה אומר שהרבה כסף זורם לשם. לכן בהתאם החברות הגדולות הופכות להיות שליטות בתחומי החיים שלנו.

"אולי בעתיד הבנק שלך יהיה בג'ימייל, למה שהמשכורת לא תכנס לגוגל ומשם תיקח משכנתא. גם ככה אנחנו חיים בתוך המייל והם יודעים עלינו הכל אז גם התחום הפיננסי יעבור דרכם. כנראה שגם השירות שתקבל יהיה יותר טוב. אין סיבה שאפל לא תחליף בעתיד את ג'יפי מורגן.

"למשל אפל צומחת משירותי סמארטפון לשירותי ענן. אמזון זה בעיקר טכנולוגיית ענן והחנויות זה תוספת לביזניס שלהם. אם רוצים שהרכב אוטונומי ידע לנהוג לבד ולא יהיה תאונות חייב שהכל יישב בחוות שרתים ענקית שכל המידע יעבור במהירות. לכן כולם עובדים על דור 5 שזה הקדמה הטכנולוגית.

"כל חברה שנמצאת בקדמת הטכנולוגיה הוא מאוד תוביל וזה בא לידי ביטוי במחיר המניה ניתן לראות זאת גם בחברות הטכנולוגיה בתל אביב 35. וכן ירבו חברות כאלו בישראל. הבורסה צריכה לעודד חברות כאלו להירשם למסחר בישראל".