שיא כל הזמנים: 31.8 מיליארד שקל חולקו בדיבידנדים
לפי סקירת יחידת המחקר של הבורסה לני"ע: 226 חברות בורסאיות בישראל חילקו כ-31.8 מיליארד שקל, כשהבנקים וחברות האנרגיה מובילים את הרשימה; תשואת הדיבידנד הממוצעת הסתכמה בכ-3%, הגבוהה ביותר מזה שבע שנים
בשנת 2024 נרשם שיא כל הזמנים בחלוקת דיבידנדים בבורסה בתל אביב, כאשר 226 חברות חילקו כ-31.8 מיליארד שקל, לעומת 27.2 מיליארד שקל שחולקו על ידי 206 חברות בשנת 2023, והשיא הקודם של 28.6 מיליארד שקל בשנת 2022. למרות האתגרים הביטחוניים והכלכליים שהגבירו את אי-הוודאות במשק, החברות הציבוריות הפגינו יציבות ורווחיות גבוהה, מה שאפשר את המשך חלוקת הרווחים לבעלי המניות. מתוך סך הדיבידנדים שחולקו ב-2024, כ-19.4 מיליארד שקל (61%) הגיעו למשקיעים מהציבור, בעוד היתר הועבר לבעלי שליטה ולבעלי עניין. תשואת הדיבידנד הממוצעת של החברות הבורסאיות עמדה על 3%, בהשוואה ל-2.9% בשנת 2023 ו-2.8% בשנת 2022, נתון שהופך אותה לגבוהה ביותר מאז 2017. תשואה זו בולטת במיוחד לאור עלייה של כ-15% בשווי השוק הממוצע של החברות בשנת 2024 לעומת השנה הקודמת.
בדומה לשנים הקודמות, שיעור
החברות שחילקו דיבידנד מדי שנה בכל אחת מחמש השנים האחרונות (2020-2024) עומד על כ-20%, ובקרב החברות הכלולות כיום במדד ת"א-125 שיעור המחלקות גבוה יותר ועומד על 40%. כמדי שנה ענף הבנקים בלט, בזכות חלוקת דיבידנדים במזומן בסך מצטבר של כ-9.4 מיליארד שקל, אשר מהווים
קרוב ל-30% מסך הדיבידנד שחילקו כל החברות הבורסאיות. הבנקים הגדולים שבו לחלק כ-40% מרווחיהם בזכות הרווחיות הגבוהה שהשיגו (חלקם בדרך של רכישה עצמית של מניות, הנחשבת "חלוקה" לפי הגדרת חוק החברות, בנוסף לדיבידנד במזומן). כמו כן בלט גם השנה ענף האנרגיה, נפט וגז
עם חלוקת כ-5 מיליארד שקל שהניבה את תשואת הדיבידנד הענפית הממוצעת הגבוהה ביותר (כ-7.2%). בפברואר 2025 הושק מדד תל-דיב אריסטוקרט, אשר כולל מניות שחילקו דיבידנדים בכל אחת מעשר השנים האחרונות, והניבו תשואת דיבידנד של לפחות 2% בכל אחת מהשנים. המדד כולל כיום 20
מניות שעונות לקריטריונים (מתוך 67 חברות שחילקו דיבידנד ברציפות במשך עשר השנים האחרונות לפחות), והניבו יחד בבדיקה לאחור (Back-Test) תשואת דיבידנד של 5.6% בשנת 2024.
חלוקת דיבידנדים - לפי מדדי מניות עיקריים
בשנת
2024, חברות במדד ת"א-35 חילקו דיבידנדים בהיקף של כ-18.3 מיליארד שקל, המהווים 57% מסך הדיבידנדים בשוק, עם תשואת דיבידנד ממוצעת של 2.85%, ירידה קלה לעומת השנה הקודמת. החברות הבולטות בתשואת
הדיבידנד היו קבוצת דלק (11.3%), ניו-מד אנרג'י (7.9%), אנרג'יאן (9.3%) ואמות (7.5%). במדד ת"א-90, 60 חברות חילקו דיבידנדים בסכום כולל של 9.1 מיליארד שקל (29% מסך הדיבידנדים בשוק), עלייה ביחס לשנת 2023. תשואת הדיבידנד
של המדד הסתכמה ב-3.2%, מעט גבוה מהשנה הקודמת. בתי זיקוק (15.1%), פז אנרגיה (14.1%), קנון הולדינגס (14.7%), ישראמקו (9.1%), דלתא מותגים (15.7%), קרסו מוטורס (12.2%) והבורסה לניירות ערך (13.1%) היו בין החברות עם תשואות הדיבידנד
הגבוהות ביותר במדד.
- מיומנו של יועץ השקעות - ההשקעה שתניב לכם הכנסה יציבה כל רבעון
- קבוצת דלק צפויה לקבל כ-150 מיליון דולר דיבידנדים מאיתקה וניו-מד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנקים מובילים את רשימת מחלקות הדיבידנדים הגדולות בשנת 2024
לאומי, פועלים ומזרחי טפחות בראש הרשימה, לצד קבוצת עזריאלי, קבוצת דלק ופז אנרגיה בשנת 2024, חמשת הבנקים הגדולים – לאומי, פועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי – עמדו בראש רשימת מחלקות הדיבידנדים בבורסה בתל אביב. בנק לאומי חילק 2.6 מיליארד שקל, שיא חדש לבנק ולשוק כולו, עם תשואת דיבידנד של 4.9%. בנוסף, הבנק ביצע רכישה עצמית של מניות בהיקף של 0.7 מיליארד שקל. בנק הפועלים חילק דיבידנד של 2.3 מיליארד שקל עם תשואת דיבידנד של 4.7%, לצד רכישה עצמית בגובה 0.5 מיליארד שקל. מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי המשיכו את המגמה, עם חלוקות של 1.9 מיליארד שקל, 1.2 מיליארד שקל ו-1 מיליארד שקל, בהתאמה, כאשר מזרחי טפחות רשם תשואת דיבידנד של 5.1%, דיסקונט 4.5% והבינלאומי 6.2%.
חלוקות נוספות בולטות כללו את קבוצת עזריאלי, שחילקה 1 מיליארד שקל, בעיקר מרווח הון בעקבות מימוש Compass. קבוצת דלק חילקה 940 מיליון שקל, עם תשואת דיבידנד גבוהה של 11.3%, הנתמכת ברווחים של חברת הבת Ithaca ושל שותפות ניו-מד אנרג'י. איי.סי.אל. הפחיתה את הדיבידנד
ל-0.9 מיליארד שקל, המשך ירידה מהשיא של 3.9 מיליארד שקל ב-2022. פז אנרגיה, שחזרה לחלק דיבידנד לראשונה מאז 2020, חילקה 560 מיליון שקל, כולל הרווחים ממכירת פזקר.
חלוקת דיבידנדים בשנת 2024 – לפי ענפים
הבנקים,
חברות האשראי והאנרגיה סיפקו את תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר - בשנת 2024, ענף האנרגיה, הנפט והגז הוביל בתשואת הדיבידנד עם ממוצע של 7.2%, בדומה לשנה הקודמת, הודות לחלוקות משמעותיות מצד קבוצת דלק, ניו-מד אנרג'י, אנרג'יאן, בתי זיקוק ופז אנרגיה. תת-ענף חיפושי
נפט וגז בלט במיוחד עם תשואת דיבידנד של 7.6%. סקטור הפיננסים רשם אף הוא תשואות דיבידנד גבוהות, כאשר ענף השירותים הפיננסיים הציג ממוצע של 5.8%, בהובלת נאוי (10.0%), שוהם ביזנס (7.6%), מיטב טרייד (9.3%) ומור השקעות (8.7%). הבורסה לניירות ערך בתל אביב רשמה תשואת
דיבידנד יוצאת דופן של 13.1%. ענף הבנקים, שנהנה משנה חזקה, חילק דיבידנד בשיעור ממוצע של 4.8%, כאשר 30% מרווחי חמשת הבנקים הגדולים הועברו לבעלי המניות. חלק מהבנקים, בהם לאומי, פועלים ודיסקונט, שילבו רכישה עצמית של מניות כחלק מאסטרטגיית החלוקה שלהם, בהיקף של
1.25 מיליארד שקל. ענף הביטוח רשם תשואת דיבידנד של 4.7%, עם שמונה מתוך תשע החברות בענף שחילקו סך של 2 מיליארד שקל. הראל השקעות הובילה את הרשימה עם 550 מיליון שקל (7.4%), אחריה הפניקס (535 מיליון שקל, 5.4%) ומנורה החזקות (460 מיליון שקל, 6.8%). בנוסף, כלל ביטוח
חילקה דיבידנד לראשונה מאז 2013, לאחר שחזרה לעמוד בדרישות ההון, ואיילון חזרה לחלק דיבידנד לאחר הפסקה של 16 שנים.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
