לפני חצי שנה נפגשתי עם רואת חשבון. אחרי שנים רבות כשכיר, לא הכרתי את עולם ניהול העסק. היא ישבה איתי בסבלנות והסבירה לי על מע"מ, הוצאות מוכרות, החזרים ומקדמות מס, ואני סיפרתי לה על הניסיון שלי כיועץ השקעות ועל הכיוונים העסקיים שלי לעתיד. לפני שיצאתי היא סיפרה לי שיש לה כחצי מיליון שקל פנויים וביקשה ממני חלופה להשקעה בדירה או במשרד, שתניב הכנסת מזומן יציבה.

הסברתי לה שאפשר לבנות תיק השקעות שמורכב ממדדים ולמכור כל חודש סכום לעו"ש. זה עובד מצוין בתקופות של עליות בשווקים, אבל בתקופות של ירידות, מדובר בנזק כפול לתיק, מאחר שכשאנחנו מוכרים יחידות מקרן מחקה או מניות בתקופה של ירידות, לא רק שאנחנו מקבעים את ההפסד, אנחנו גם מקטינים את בסיס התיק, כך שכשהעליות יחזרו, הן יהיו על שווי תיק קטן יותר.

הסברתי על חלופה שנייה שהיא להקצות חלק מתיק ההשקעות למניות המשלמות דיבידנד במזומן. החלופה הזו פופולארית במיוחד - רואת החשבון התלהבה. 

קודם כל, מה זה בכלל דיבידנד? 

אם מניה היא חלק מחברה, אז דיבידנד הוא חלק מרווחים שהצטברו לבעלי המניות ומחולקים להם. זה מתאפשר כאשר שני התנאים החשבונאים לחלוקה מתקיימים - מבחן הרווח (כלומר מדובר ברווחים אמיתיים ולא למשל הלוואה שחברה לא רווחית נטלה) ומבחן יכולת הפירעון (כלומר חלוקת הרווחים לא תפגע ביכולת החברה לשרת את החוב שלה). 

• סמארט בטא ערך: עוד שיטת השקעה שנפלה קורבן לדומיננטיות של מניות הטכנולוגיה
• מנייתיות: האם עדיף לבחור באסטרטגיה (ערך\צמיחה) או לתת חופש למנהל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איזה חברות עשויות לחלק דיבידנד? 

אפשר לחלק את החברות בשוק ההון לחברות "צמיחה" - למשל חברות טכנולוגיה, ביוטק ואנרגיה מתחדשת, וחברות "ערך" - בנקים, נדל"ן מניב, תעשייה מסורתית וכו'. תשואת דיבידנד גבוהה תגיע ברוב המקרים מחברות מחברות ערך המאופיינות ברווחיות יציבה וטובה. חברות שמשקיעות חלק קטן מהרווחים במחקר ופיתוח לצורך הרחבת פעילות, ויש להם עודפים רבים שאותם הן מחלקות כשיעור גבוה מהרווחים חזרה כמזומן לבעלי המניות.

למה צריך מניות דיבידנד בתיק כשהמדדים עולים כל כך יפה לאורך זמן?

השקעה במניות דיבידנדים לא מתאימה לכל אחד וייתכן שהשקעה כזו תניב תשואה כוללת - רווחי הון + דיבידנד במזומן - נמוכה מהחלק בתיק שמורכב ממדדי מניות רחבים. אבל היא כן תתאים למי שמחפש תשואה שוטפת יציבה במנותק מהתנודתיות המאפיינת את השווקים בטווח הקצר ותאפשר לו "להיפגש עם הכסף" לטובת צריכה או השקעה.

איך זה עובד?

חברה מכריזות על הדיבידנד שיחולק בדרך כלל בסמוך לפרסום הדו"ח הרבעוני, כאשר הדיבידנד נקוב באגורות לכל מניה. נאמר שמניה נסחרת בשער 100 אגורות והדיבידנד שהוכרז עומד על 20 אגורות. לאחר חלוקת הדיבידנד, מחיר המניה יתעדכן על ידי הבורסה ויופחת ממנו שווי הדיבידנד (במקרה שלנו מחיר המניה יפחות מ-100 ל-80 אגורות), והמשקיע יקבל לחשבונו 20 אגורות בניכוי מס של 25%, כלומר 15 אגורות במזומן.

• הרווחתם מההשקעות בתיק ני"ע? הגיע הזמן לשלם מס
• הצ'ק ליסט השנתי לבדיקת עמלות מול הבנק - עו"ש, ני"ע, כרטיסי אשראי ומט"ח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הרווחתם מההשקעות בתיק ני"ע? הגיע הזמן לשלם מס

המשקיע שרגיל להשקיע רק במדדי מניות יטען שלא רק שלא נוצר פה רווח, אלא שלמעשה שווי ההשקעה אפילו פחת כתוצאה מתשלום המס. אבל אם נסתכל על הסיטואציה דרך משקפיים של בעל חברה, נראה כי שיעור ההחזקה שלנו בחברה נשאר ללא שינוי ובנוסף נפגשנו עם כסף מזומן. מעבר לכך, צפוי וזה לרוב מה שקורה בפועל, שאחרי החלוקה, המניה עשויה לעלות כי התמחור שלה יורד בעוד הרווח שלה לא יורד באותו האופן - כשהשווי יורד והרווח לא יורד (השימוש במזמן לא פוגע משמעותית ברווח), אז צפויה שההשווי יחזור לעלות). 

מדדי מניות רחבים מספקים תשואת דיבידנד נמוכה אפילו מהשקעה בדירה בישראל. למשל, תשואת הדיבידנד של מדד S&P 500 נמוכה מ-2% וזו של מדד ת"א 125 היא כ-2.5%, הסיבה לכך היא שהמדדים מכילים שיעור גבוה של חברות צמיחה שלא נוטות לחלק דיבידנד משמעותי. בשוק האמריקאי ישנן קרנות סל של חברות עם תשואת דיבידנד גבוהה ועקבית, והתשואה השוטפת שתתקבל מהשקעה בקרן כזו תעמוד סביב 4% לפני מס כאשר הדיבידנד מחולק בדרך כלל מדי רבעון.

למי זה מתאים?

למשקיע שרוצה ליהנות מהכנסה פאסיבית מתיק ההשקעות שלו, בנוסף לרווחי ההון.

כמה כסף צריך?

תאורטית ניתן לבנות תיק דיבידנדים בכל סכום, אך ניתן לקבוע כלל אצבע שכדי להגדיל את ההכנסה החודשית בכ-1000 שקל בחודש נטו נצטרך תיק של כ-400 אלף שקל על פי תשואת דיבידנד ממוצעת של 4% בניכוי מס של 25%.

אסטרטגיות לבניית תיק דיבידנדים:

1. פאסיבי - הדרך הפשוטה היא לקנות קרן סל אמריקאית נקובה בדולרים המחלקת דיבידנד באופן קבוע, מדובר בפתרון מצוין שמאפשר פיזור ענפי, וחלוקה רבעונית כמו שעון תוך מינימום קבלת החלטות השקעה אך עם סיכון מובנה של חשיפה לדולר.

2. אקטיבי -  בניית תיק דיבידנד על פני 7-10 חברות ערך מענפים שונים בישראל, ארה"ב ואירופה שהוכיחו עקביות בחלוקת דיבידנד לאורך שנים. מאחר וענפים שונים מגיבים אחרת לשינוי ריבית  ולמחזוריות של השוק, הגיוון הגיאוגרפי והמטבעי יפחית את התנודתיות של תיק הדיבידנדים שלנו אך מנגד תיק זה יהיה חשוף להחלטות השקעה שגויות של המשקיע. 

       3. היברידי – שילוב שתי האסטרטגיות הנ"ל.

בשלב בניית התיק אפשר להשקיע מחדש בחברות את הדיבידנדים שהתקבלו (לרוב אחת לרבעון), וליהנות מאפקט הריבית דה-ריבית על קרן השקעה הולכת וגדלה.

חשוב לזכור שגם חברות עם היסטוריית דיבידנדים עקבית עלולות להפסיק לשלם דיבידנד כתוצאה מאירוע מאקרו גלובלי, ביטחוני או רגולטורי.

יוגב דוד היה במשך שנים יועץ השקעות וכעת מתעסק בהשקעות באופן עצמאי