קריפטו
צילום: freepik

המדינה תיכנס לכם לארנק הקריפטו? לקראת חקיקה של מיסוי הרווחים

ועדת השרים לחקיקה תדון בתזכיר חוק חדש של משרד האוצר ורשות המסים, שמבקש לעגן בחוק את הגדרת המטבעות הדיגיטליים כ"נכסים" לצורכי מס; דוח מבקר המדינה העריך שרק 0.25% מעסקאות הקריפטו מדווחות והמדינה מאבדת עד 3 מיליארד שקל כתוצאה מאי אכיפה

רן קידר | (3)

משרד האוצר ורשות המסים ממשיכים בצעדים להסדרת זירת הקריפטו, במטרה להגיע אל מיליארדי השקלים הישראליים המסתובבים בשוק הקריפטו וחייבים במס בישראל, אך לא מדווחים. ועדת השרים לחקיקה תדון היום בתזכיר החוק של משרד האוצר המבקש לעגן בחוק את הגדרת המטבעות הדיגיטליים כ"נכסים" לצורכי מיסוי וכן מבהיר מתי רווחים מזירת הקריפטו נחשבים ל"ישראלים" לצורכי תשלום מס.

לפני כמעט שנה פרסם משרד האוצר תזכיר חוק שהציג הגדרה משפטית ל-"נכס דיגיטלי" ומטבעות דיגיטליים המבוססות על טכנולוגיית רישום מבוזר (בלוקצ'יין). התזכיר קבע כי מטבעות דיגיטליים לא ייחשבו עוד כמטבע חוץ, אלא כנכס החייב במס רווחי הון של 25%, אלא אם הפעילות עולה לכדי עסק, שאז תחויב במס חברות או במס שולי ליחיד. בכך נסתמה סופית טענת המשקיעים כי ניתן לראות ברווחים הללו "הפרשי הצמדה" הפטורים ממס, טענה שכבר נדחתה בעבר בבית המשפט המחוזי (קופל, 2019). התזכיר משמש כעיגון חקיקתי לטיוטה שנוסחה כבר בתחילת חדירת הקריפטו לתודעה הציבורית, ב-2017 והפכה להיות עמדה רשמית של רשות המסים ב-2018.

עקרונית, כל כל מכירה והמרה של מטבעות קריפטוגרפים, וכל פעולה שמגלמת בתוכה מכירה או המרה של מטבעות קריפטוגרפים, היא אירוע מס החייב בדיווח לרשויות המס. עם זאת, שיעור הדיווח על עסקאות קריפטו הוא מזערי, ועל פי דוח של מבקר המדינה, שיעור המדווחים עומד על רבע אחוז בלבד ואובדן ההכנסות למדינה מוערך ב-2-3 מיליארד שקל בשנה. מאחר וקריפטו הוא נכס, חלים על פעילות בקריפטו כללי המיסוי של עסקאות בנכסים. כללים אלו כוללים את חובת הדיווח, והם קובעים כי המיסוי החל על עסקאות בנכסים הוא מס רווחי הון בגובה 25% לאנשים פרטיים. 

לפני מספר חודשים, במאי 2025, פרסם משרד האוצר קול קורא לשימוע ציבורי, במטרה לקבל הערות מהציבור, משקיעים, וגופים מקצועיים לפני קידום ההצעה לחקיקה. במקביל, גובש גם נוהל גילוי מרצון ייעודי לקריפטו, שנועד לעודד משקיעים לדווח על רווחים שלא דווחו בעבר ולשלם מס וקנסות בתמורה לחסינות פלילית.

על פי התזכיר, "מטרת אסדרת הפעילות בנכסים דיגיטליים היא קידום ניהול מושכל של הסיכונים הנוגעים למערכת הכלכלית ולפעילות של משקיעים, צרכנים ועסקים בנכסים דיגיטליים, ויצירת ודאות רגולטורית עבור הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה, באמצעות קביעת חקיקה בכלל התחומים הרלוונטיים. במסגרת כך, נקבעו מספר צעדים בתחום מיסוי הפעילות בנכסים דיגיטליים, ומוצעים מספר תיקוני חקיקה בתחום, בכללם תיקון זה".

מה קורה בעולם, וגם זירת הלבנת ההון 

במקביל, בעולם האפשרויות העומדות בפני המשקיעים לחשיפה לעולם הקריפטו הולכות ומתגוונות בקצב מהיר. מלבד קנייה ישירה של מטבעות קריפטו, יש כעת אפשרות להשקיע גם בתעודות סל, כמו גם ב"חברות אוצר" שרוכשות מטבעות שונים כרזרבה אסטרטגית. חברות אלו יכולות להיות כאלה שמתמקדות רק בכך, כמו סטרטג'י, או כאלה הפעילות גם בתחומים אחרים. בנוסף, ניתן להשקיע בחברות ציבוריות מתעשיית הקריפטו, שמספרן הולך וגדל. אנו מכירים חברות כרייה כבר זמן רב, וניתן לצרף אליהן את הבורסות השונות כמו קוינבייס הוותיקה וגם בוליש וג'מיני שהונפקו רק לאחרונה. ישנן גם פלטפורמות מסחר שאינן מתמקדות רק בקריפטו אך פעילות מאוד בתחום, כמו איטורו. בגל ההנפקות האחרונות קיבלנו גם חברות של מטבעות יציבים כמו סירקל ו-Figure. חברות נוספות שהונפקו לאחרונה וקשורות לקריפטו הן Trump Media & Technology Group, Galaxy Digital, חברת הארנקים הדיגיטליים אקסודוס וחברת פולד. נראה שההיצע, וכנראה גם הביקוש, רק הולך ומתרחב כל העת.

ולהבדיל, אסדרת תחום הקריפטו נוגעת גם לאספקט נוסף של עולם הבלוקצ'יין, והוא הלבנת ההון. הקריפטו יכול להיות גם גן עדן למי שרוצה להישאר מתחת לרדאר, ועם זאת, לפני כשבועיים נחשפה פרשה שבה שלושה תושבי כפר קאסם הפעילו עסק למתן שירותים פיננסיים לא חוקיים, שעסק בין היתר בניהול כספים עבור ארגוני פשיעה ובהלבנת הון בהיקף עצום, שהוערך בכ-30 מיליון דולר. לצד זאת, מיוחסות להם עבירות מס ועבירות כלכליות נוספות. 

קיראו עוד ב"בארץ"

נוסיף שבמקביל לתזכיר, הרשות השיקה לאחרונה נוהל גילוי מרצון ייעודי לעולם הקריפטו, שנועד לעודד משקיעים לדווח על רווחים שלא דווחו בעבר ולשלם את המס והקנסות שייקבעו, בתמורה לקבלת חסינות מהליכים פליליים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 21/09/2025 16:22
    הגב לתגובה זו
    אתריום וסולנה
  • 1.
    אנונימי 21/09/2025 16:20
    הגב לתגובה זו
    א ז חמסני המס לא ידעו.
  • גם בארץ הם לא יודעים העסקאות אנונימיות (ל"ת)
    אנונימי 22/09/2025 00:33
    הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.