משרד האוצר ורשות המסים ממשיכים בצעדים להסדרת זירת הקריפטו, במטרה להגיע אל מיליארדי השקלים הישראליים המסתובבים בשוק הקריפטו וחייבים במס בישראל, אך לא מדווחים. ועדת השרים לחקיקה תדון היום בתזכיר החוק של משרד האוצר המבקש לעגן בחוק את הגדרת המטבעות הדיגיטליים כ"נכסים" לצורכי מיסוי וכן מבהיר מתי רווחים מזירת הקריפטו נחשבים ל"ישראלים" לצורכי תשלום מס.

לפני כמעט שנה פרסם משרד האוצר תזכיר חוק שהציג הגדרה משפטית ל-"נכס דיגיטלי" ומטבעות דיגיטליים המבוססות על טכנולוגיית רישום מבוזר (בלוקצ'יין). התזכיר קבע כי מטבעות דיגיטליים לא ייחשבו עוד כמטבע חוץ, אלא כנכס החייב במס רווחי הון של 25%, אלא אם הפעילות עולה לכדי עסק, שאז תחויב במס חברות או במס שולי ליחיד. בכך נסתמה סופית טענת המשקיעים כי ניתן לראות ברווחים הללו "הפרשי הצמדה" הפטורים ממס, טענה שכבר נדחתה בעבר בבית המשפט המחוזי (קופל, 2019). התזכיר משמש כעיגון חקיקתי לטיוטה שנוסחה כבר בתחילת חדירת הקריפטו לתודעה הציבורית, ב-2017 והפכה להיות עמדה רשמית של רשות המסים ב-2018.

עקרונית, כל כל מכירה והמרה של מטבעות קריפטוגרפים, וכל פעולה שמגלמת בתוכה מכירה או המרה של מטבעות קריפטוגרפים, היא אירוע מס החייב בדיווח לרשויות המס. עם זאת, שיעור הדיווח על עסקאות קריפטו הוא מזערי, ועל פי דוח של מבקר המדינה, שיעור המדווחים עומד על רבע אחוז בלבד ואובדן ההכנסות למדינה מוערך ב-2-3 מיליארד שקל בשנה. מאחר וקריפטו הוא נכס, חלים על פעילות בקריפטו כללי המיסוי של עסקאות בנכסים. כללים אלו כוללים את חובת הדיווח, והם קובעים כי המיסוי החל על עסקאות בנכסים הוא מס רווחי הון בגובה 25% לאנשים פרטיים. 

לפני מספר חודשים, במאי 2025, פרסם משרד האוצר קול קורא לשימוע ציבורי, במטרה לקבל הערות מהציבור, משקיעים, וגופים מקצועיים לפני קידום ההצעה לחקיקה. במקביל, גובש גם נוהל גילוי מרצון ייעודי לקריפטו, שנועד לעודד משקיעים לדווח על רווחים שלא דווחו בעבר ולשלם מס וקנסות בתמורה לחסינות פלילית.

• לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
• הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פי התזכיר, "מטרת אסדרת הפעילות בנכסים דיגיטליים היא קידום ניהול מושכל של הסיכונים הנוגעים למערכת הכלכלית ולפעילות של משקיעים, צרכנים ועסקים בנכסים דיגיטליים, ויצירת ודאות רגולטורית עבור הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה, באמצעות קביעת חקיקה בכלל התחומים הרלוונטיים. במסגרת כך, נקבעו מספר צעדים בתחום מיסוי הפעילות בנכסים דיגיטליים, ומוצעים מספר תיקוני חקיקה בתחום, בכללם תיקון זה".

מה קורה בעולם, וגם זירת הלבנת ההון 

במקביל, בעולם האפשרויות העומדות בפני המשקיעים לחשיפה לעולם הקריפטו הולכות ומתגוונות בקצב מהיר. מלבד קנייה ישירה של מטבעות קריפטו, יש כעת אפשרות להשקיע גם בתעודות סל, כמו גם ב"חברות אוצר" שרוכשות מטבעות שונים כרזרבה אסטרטגית. חברות אלו יכולות להיות כאלה שמתמקדות רק בכך, כמו סטרטג'י, או כאלה הפעילות גם בתחומים אחרים. בנוסף, ניתן להשקיע בחברות ציבוריות מתעשיית הקריפטו, שמספרן הולך וגדל. אנו מכירים חברות כרייה כבר זמן רב, וניתן לצרף אליהן את הבורסות השונות כמו קוינבייס הוותיקה וגם בוליש וג'מיני שהונפקו רק לאחרונה. ישנן גם פלטפורמות מסחר שאינן מתמקדות רק בקריפטו אך פעילות מאוד בתחום, כמו איטורו. בגל ההנפקות האחרונות קיבלנו גם חברות של מטבעות יציבים כמו סירקל ו-Figure. חברות נוספות שהונפקו לאחרונה וקשורות לקריפטו הן Trump Media & Technology Group, Galaxy Digital, חברת הארנקים הדיגיטליים אקסודוס וחברת פולד. נראה שההיצע, וכנראה גם הביקוש, רק הולך ומתרחב כל העת.

ולהבדיל, אסדרת תחום הקריפטו נוגעת גם לאספקט נוסף של עולם הבלוקצ'יין, והוא הלבנת ההון. הקריפטו יכול להיות גם גן עדן למי שרוצה להישאר מתחת לרדאר, ועם זאת, לפני כשבועיים נחשפה פרשה שבה שלושה תושבי כפר קאסם הפעילו עסק למתן שירותים פיננסיים לא חוקיים, שעסק בין היתר בניהול כספים עבור ארגוני פשיעה ובהלבנת הון בהיקף עצום, שהוערך בכ-30 מיליון דולר. לצד זאת, מיוחסות להם עבירות מס ועבירות כלכליות נוספות. 

• נהגי מוניות בנתב"ג מאיימים לשבות בערב החג: ההתנגדות לאובר עולה מדרגה
• קנס של 2.1 מיליון שקל על בנק לאומי בגין הפרת הוראות איסור הלבנת הון
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

נוסיף שבמקביל לתזכיר, הרשות השיקה לאחרונה נוהל גילוי מרצון ייעודי לעולם הקריפטו, שנועד לעודד משקיעים לדווח על רווחים שלא דווחו בעבר ולשלם את המס והקנסות שייקבעו, בתמורה לקבלת חסינות מהליכים פליליים.