יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

הפיקוח על הבנקים: דיבידנד של יותר מ-30% הוא לא זהיר

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אמנם החליט להתיר לבנים לשוב לחלק דיבידנד, כפי שהיה מותר להם לפני הקורונה, אך מצפה כי הבנקים לא יחרגו מרף של 30% ביחס לרווחים של השנים 2020 ו-2021, שלדבריו רק עד רמה זו מדובר ב"גישה זהירה ושמרנית"
סתיו קורן | (3)

לפני כחודשיים הסיר הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל את האיסור לבנקים לחלק דיבידנד, אך הגביל את החלוקה ל-30%. ההקלה הגיעה לאור היציאה ממשבר הקורונה והתוצאות החזקות שהבנקים ממשיכים להציג - מזה מספר רבעונים. הבנקים כמובן קפצו על המציאה ולאחר הדוחות לרבעון השני של 2021 הודיעו רובם כי יחזרו למדיניות של חלוקת דיבידנד - באופן לא מפתיע במקסימום שהפיקוח מתיר - 30%.

כעת החליט המפקח על הבנקים יאיר אבידן לשוב ולהבהיר כי הוא מצפה שהבנקים לא יחרגו מרמה זו וכי בכל הנוגע לדוחות של השנים 2020-2021 רק עד רמת חלוקת דיבידנד של עד 30% מדובר על "גישה זהירה ושמרנית". 

לפי הפיקוח על הבנקים: "לאור איתנותם של הבנקים בישראל שמאפשרת להם לתמוך בפעילות הכלכלית של המשק, אין מניעה שבנקים יבחנו חלוקת דיבידנד על בסיס גישה זהירה ושמרנית, הלוקחת בחשבון את רמת אי הוודאות של המשך משבר הקורונה והשלכותיו העתידיות. עמדת הפיקוח על הבנקים המעודכנת היא שחלוקה בסכום הגבוה מ-30% מרווחי הבנק בשנת 2020 ובשנת 2021 אינה נחשבת כתכנון הון זהיר ושמרני". 

 

האמת היא שהתוצאות הטובות של הבנקים היו ברורות כמו כתובת שכתובה על הקיר. כבר באמצע 2020 ולאורך כל המחצית השנייה של 2020 קראתם כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח של מניות הבנקים (כאןכאןכאןכאן ויש עוד). בהמשך גם בית ההשקות IBI המליצו לקנות את מניות הבנקים, שלהערכתם צפויים להמשיך ולעלות - מאז עברה שנה וכבר לא ברור שהבנקים עדיין בתמחור נוח, לאחר שהמניות זינקו בעשרות אחוזים.
 

כמה דיבידנד הבנקים נוהגים לחלק?

רף של 30% הוא כפול מזה שהיה ב-2019, אז המליץ בנק ישראל על חלוקה של 15% מהרווחים. אבל האמת היא שזה לא שהבנקים מקשיבים בכלל להמלצות הללו. הבנק הבינלאומי נוהג לחלק 50% מהרווחים שלו. מדיניות החלוקה בבנקים הגדולים הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות, היא בגובה של 40% ורק בנק דיסקונט נוהג לחלק עד 30% מהרווח הנקי שלו.

קיראו עוד ב"בארץ"

ככלל, הבנקים צלחו בצורה טובה את משבר הקורונה עד כה ומצויים ביחסי הון הגבוהים מיחסי ההון המזעריים הנדרשים, ובבנק ישראל מעריכים ש"הבנקים יוכלו להמשיך ולתמוך בפעילות הכלכלית של המשק במהלך היציאה מהמשבר".

כמו כן, הבנקים סיימו את שנת 2020 עם תוצאות טובות יחסית לקורונה - ובשני הרבעונים הראשונים של 2021 הם המשיכו להציג דוחות חזקים. הבנקים נפגעו מהקורונה, אבל במקביל הם התייעלו מהר יותר ממה שציפו (לרבות האצת פיטורים/ עזיבה) והפכו להיות דיגיטליים יותר, וזאת למרות שקיימים איומים לא קטנים - מעצמות הטכנולוגיה והבנק הדיגיטלי הן מתחרות שעלולות להיות קשות. אך עם זאת, הבנקים נשארו כמעט ללא פגע מהמשבר.

לדוחות רבעון שני של 2021 של הבנקים:

>>> פועלים - ביטול הפרשות הביא לרווח של 1.42 מיליארד שקל

>>> לאומי צוחק כל הדרך אל הבנק; תשואה להון של 17.9%

>>> דוח טוב למזרחי: רווח של 988 מיליון ותשואה להון של 17.7% במחצית

>>> דיסקונט: ביטול הפסדי אשראי הביא לבנק רווח של 860 מיליון שקל

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משתינים על כולנו מהמקפצה. איכס. (ל"ת)
    בן 22/09/2021 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עמך 19/09/2021 21:33
    הגב לתגובה זו
    והפנסיונרים שמקבלים אפס על חסכונות והבנקים קבלו מתנה בגובה של 400 מיליון .מושחתים נמאסתם!
  • 1.
    גזלן 19/09/2021 20:35
    הגב לתגובה זו
    היש פיקוח על הבנקים בישראל הרי זו בדיחה למה לכתוב דיברי שקר ומה זה נותן לכם
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |


עדכון: מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת


אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%. מחירי הדירות צפויים להמשיך ולרדת.  

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושים לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.


שכר דירה - בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%


מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

כלומר, הלמ"ס מציגה נתונים "רשמיים" בלי הנחות ומבצעים והיא מגיעה להנחה של כ-5% בשנה, אלא שכשלוקחים את ההנחות והמבצעים כאמור מגיעים לירידה הרבה יותר דרמטית. על פי בדיקות שוטפות בשטח אנחנו מקבלים ירידה של 7% ומעלה.