הפיקוח על הבנקים: דיבידנד של יותר מ-30% הוא לא זהיר
לפני כחודשיים הסיר הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל את האיסור לבנקים לחלק דיבידנד, אך הגביל את החלוקה ל-30%. ההקלה הגיעה לאור היציאה ממשבר הקורונה והתוצאות החזקות שהבנקים ממשיכים להציג - מזה מספר רבעונים. הבנקים כמובן קפצו על המציאה ולאחר הדוחות לרבעון השני של 2021 הודיעו רובם כי יחזרו למדיניות של חלוקת דיבידנד - באופן לא מפתיע במקסימום שהפיקוח מתיר - 30%.
כעת החליט המפקח על הבנקים יאיר אבידן לשוב ולהבהיר כי הוא מצפה שהבנקים לא יחרגו מרמה זו וכי בכל הנוגע לדוחות של השנים 2020-2021 רק עד רמת חלוקת דיבידנד של עד 30% מדובר על "גישה זהירה ושמרנית".
לפי הפיקוח על הבנקים: "לאור איתנותם של הבנקים בישראל שמאפשרת להם לתמוך בפעילות הכלכלית של המשק, אין מניעה שבנקים יבחנו חלוקת דיבידנד על בסיס גישה זהירה ושמרנית, הלוקחת בחשבון את רמת אי הוודאות של המשך משבר הקורונה והשלכותיו העתידיות. עמדת הפיקוח על הבנקים המעודכנת היא שחלוקה בסכום הגבוה מ-30% מרווחי הבנק בשנת 2020 ובשנת 2021 אינה נחשבת כתכנון הון זהיר ושמרני".
- חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
> לאחר דוחות הבנקים: אפסייד של 15% למניות לאומי ומזרחי טפחות
כמה דיבידנד הבנקים נוהגים לחלק?
רף של 30% הוא כפול מזה שהיה ב-2019, אז המליץ בנק ישראל על חלוקה של 15% מהרווחים. אבל האמת היא שזה לא שהבנקים מקשיבים בכלל להמלצות הללו. הבנק הבינלאומי נוהג לחלק 50% מהרווחים שלו. מדיניות החלוקה בבנקים הגדולים הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות, היא בגובה של 40% ורק בנק דיסקונט נוהג לחלק עד 30% מהרווח הנקי שלו.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- כמה יעלה אייפון 17?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
ככלל, הבנקים צלחו בצורה טובה את משבר הקורונה עד כה ומצויים ביחסי הון הגבוהים מיחסי ההון המזעריים הנדרשים, ובבנק ישראל מעריכים ש"הבנקים יוכלו להמשיך ולתמוך בפעילות הכלכלית של המשק במהלך היציאה מהמשבר".
כמו כן, הבנקים סיימו את שנת 2020 עם תוצאות טובות יחסית לקורונה - ובשני הרבעונים הראשונים של 2021 הם המשיכו להציג דוחות חזקים. הבנקים נפגעו מהקורונה, אבל במקביל הם התייעלו מהר יותר ממה שציפו (לרבות האצת פיטורים/ עזיבה) והפכו להיות דיגיטליים יותר, וזאת למרות שקיימים איומים לא קטנים - מעצמות הטכנולוגיה והבנק הדיגיטלי הן מתחרות שעלולות להיות קשות. אך עם זאת, הבנקים נשארו כמעט ללא פגע מהמשבר.
לדוחות רבעון שני של 2021 של הבנקים:
>>> פועלים - ביטול הפרשות הביא לרווח של 1.42 מיליארד שקל
>>> לאומי צוחק כל הדרך אל הבנק; תשואה להון של 17.9%
>>> דוח טוב למזרחי: רווח של 988 מיליון ותשואה להון של 17.7% במחצית
>>> דיסקונט: ביטול הפסדי אשראי הביא לבנק רווח של 860 מיליון שקל
- 3.משתינים על כולנו מהמקפצה. איכס. (ל"ת)בן 22/09/2021 15:42הגב לתגובה זו
- 2.עמך 19/09/2021 21:33הגב לתגובה זווהפנסיונרים שמקבלים אפס על חסכונות והבנקים קבלו מתנה בגובה של 400 מיליון .מושחתים נמאסתם!
- 1.גזלן 19/09/2021 20:35הגב לתגובה זוהיש פיקוח על הבנקים בישראל הרי זו בדיחה למה לכתוב דיברי שקר ומה זה נותן לכם
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
