דוח טוב למזרחי: רווח של 988 מיליון ותשואה להון של 17.7% במחצית
הדוח של בנק מזרחי טפחות 0.1% הוא כנראה הטוב ביותר מבין הבנקים ברבעון הנוכחי. הבנק מדווח על רווח של 988 מיליון שקל - תשואה על ההון של 21.3%, בהשוואה ל-360 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי במחצית הראשונה של השנה עמד לעל 1.66 מיליארד שקל - תשואה על ההון של 17.7%, לעומת 717 במחצית הראשונה של השנה שעברה. למעשה, הבנק הרוויח בחצי השנה הזו יותר מכל הרווח שלו בשנה שעברה, שאז עמד על 1.6 מיליארד שקל.
הכנסות המימון של הבנק גדלו ל-2.1 מיליארד שקל, לעומת 1.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל.
האשראי לציבור במחצית הראשונה עמד על 254.2 מיליארד שקל, עלייה של 8.7 מיליארד שקל בהשוואה לסוף שנת 2020. מדובר בקצב גידול של 7.2% במונחים שנתיים.
ומה עם המשכנתאות? הבנק נתן הלוואות לדיור ולכל מטרה, בהיקף של כ-17.9 מיליארד שקל, לעומת כ-13 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 37.5%. בנוסף, בוצע מיחזור של הלוואות קיימות, בהיקף של 3.2 מיליארד, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2020
העליה הזו נרשמת על רקע המשך ההסתערות של הציבור על שוק הנדל"ן, כפי שאומרים בבנק: "ברבעון הראשון של השנה נרשמה קפיצת מדרגה בהיקף העסקאות בשוק הדיור, ויחד איתה גידול חד בביקושים למשכנתאות, לכדי ביצועים חודשיים חסרי תקדים. זאת, גם על רקע כניסתה לתוקף של הוראת בנק ישראל לביטול מגבלת הפריים".
בבנק גם הוסיפו: "הזינוק החד בפניות לקבלת הצעות למשכנתא מצד לווים חדשים, לצד ההתגברות המשמעותית במספר הלקוחות שביקשו לבחון את כדאיות המחזור של הלוואתם הקיימת, יצרו ביקוש חריג, שחייב את הבנק בהיערכות מיוחדת ובמאמץ לא שגרתי".
- ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד
- מזרחי טפחות ברווח של 1.45 מיליארד ברבעון; תשואה להון של 17.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיקדונות הציבור במחצית הראשונה עמדו על 294.4 מיליארד שקל, מדובר בעלייה של 10.2 מיליארד שקל בהשוואה לסוף שנת 2020 - וגם כאן מדובר בקצב גידול של 7%.
יחס היעילות ברבעון השני של 2021 עמד על 50.4% ובמחצית הראשונה של השנה: 52.8%.
בנק יהב רשם במחצית הראשונה רווח נקי של 97 מיליון שקל, לעומת 85 מיליון שקל אשתקד.
דיבידנד: גם בנק מזרחי טפחות חוזר לחלק דיבידנד, ויחלק 483 מיליון שקל שהם 30% מרווחי הבנק ב-2020.
- 4.מכיר 16/08/2021 22:01הגב לתגובה זובניגוד לפועלים ולאומי שאינם יעילים רווחים נובעים בהיסטוריה, בנק המזרחי הוא יעיל, רווחי ומעולה מבחינת שירות ללקוחות.
- 3.שולתתתתתת1 16/08/2021 14:33הגב לתגובה זווזה אומר לכם עובד הבנק...: )
- 2.ישראל 16/08/2021 13:59הגב לתגובה זולמה ?
- 1.שולמן 16/08/2021 12:55הגב לתגובה זוגבוה שהלווים משלמים. פשוט גונבים את הלקוחות וזאת עקב כך שהבנקים מתנהלים כקרטל.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?