גפני טוען שהוא יוריד את מחירי הדיור כשהוא יהיה יו"ר ועדת הכספים - רגע, לא היית יו"ר הוועדה כבר 10 שנים?

גפני כמובן יודע את זה. הוא לא טיפש. הוא מבין היטב שהוא לא אמר אמת. אבל מה אכפת לו? אנחנו בתקופה כזו שכל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה ואף אחד לא בודק. אבל למה גפני עושה את זה? כי הוא יכול. הוא רואה את עסקאות הנדל"ן שנמצאות בירידה חדה, את הנפילה בהיקפי המשכנתאות שהציבור נוטל (בעקבות העלאת ריבית בנק ישראל, בניסיון לעצור את האינפלציה), והוא מבין שזה עשוי להגיע גם למחירי הדיור. ייתכן שמחירי הדיור יתחילו לרדת והוא רוצה לקפוץ על העגלה כמה שיותר מהר, להגיד לציבור הישראלי 'זה בזכותי, אני נלחמתי בשבילכם'. הוא גם רוצה להגיד את זה לציבור שלו.  אלו עוד דברים לא נכונים אמר גפני? לדברי גפני, "האוצר לא רוצה לממן דברים שהוא צריך לממן, מחזיק קרקעות ולוקח את הזמן. בינתיים נכנס אליו (לאוצר) הרבה כסף. כיו"ר הוועדה, האוצר מגיע אלי עם בקשות ולא אני אליהם ואני לא חייב לאף אחד שום דבר אלא רק לאזרחים." גפני האשים את הממשלה היוצאת במשבר הדיור ואמר כי "עליית מחירי הדיור בשנה האחרונה היא כזו שאני לא זוכר כדוגמתה. בזמני הריביות על המשכנתאות לא עלו". גפני כמובן צודק שהריבית הייתה אפסית בעשור האחרון, אבל זה לא קשור אליו. זה לא קשור בכלל לכנסת או לממשלה, אלא להחלטות הריבית של בנק ישראל. כאמור, עכשיו יש אינפלציה בישראל ובעולם ולכן הבנקים המרכזיים בכל העולם מעלים את הריבית, כדי לנסות לצנן אותה. אבל האם זה אומר משהו על איכות העבודה של גפני, על המדיניות שלו, על ניהול כספי הקופה הציבורית בתקופתו? ממש לא.  מעבר לכך, גפני בוודאי זוכר שלפני עשור, כן כן, בשנת 2009, מחירי הדיור זינקו בישראל ב-21%, קצת יותר מאשר השנה. בשנה שאחרי - 2010 - המחירים קפצו בעוד 10%. מי היה יו"ר ועדת הכספים באותן שנים? ניחשתם נכון - משה גפני. אז האם הוא לא זוכר מה היה כשהחל להיות יו"ר ועדת הכספים? האם הוא לא זוכר מה הצית את מחאת האוהלים בשנת 2011? נשאיר לכם להחליט.   בזכות מי מחירי הדיור עשויים לרדת? מכל מקום, אם מחירי הדיור יירדו זה ממש לא בזכות גפני. זה בזכות בנק ישראל שמעלה את הריבית בחדות והופך את המשכנתאות ואת שוק הנדל"ן לפחות אטרקטיביים (כי למה לקבל תשואה נמוכה על דירה אם אפשר לקבל את אותה תשואה בבנק, בלי כאב ראש של שוכרים, משכירים, משכנתא, תיקוני נזילות ועוד?) אם מחירי הדיור יירדו אולי זה גם יהיה בזכות הגדלת השיווקים והתחלות הבניה - אלה שהופכים בסופו של דבר לדירות שאפשר לגור בהן. אבל הגדלת השיווקים היא בוודאי לא בזכותו של גפני. אפשר לייחס את זה להרבה מאוד אנשים אחרים, למשרד השיכון, לרשות מקרקעי ישראל, לעשור שלם של שרים שניסו להגדיל את היצע הדירות. אולי גם למשרד הפנים ושרי הפנים. הסיפור האמיתי הוא בנק ישראל והריבית, אבל אולי גם הממשלה. בכל מקרה - זה לא גפני, שמנסה כעת לקפוץ על העגלה - הוא לא אומר את האמת. גם שר הבינוי והשיכון היוצא זאב אלקין לא אמר את האמת; במקביל הוא העריך ש"עליית המחירים תיבלם ב-2023 אם לא יעצרו את ההיקף של ההיצע" שר השיכון היוצא זאב אלקין טען בכנס שהסיבה לזינוק במחירי הדירות היא הממשלות הקודמות (רגע, אלקין, אתה עצמך היית חבר בהן, כשהיית בליכוד, לפני שעברת למחנה הממלכתי). הוא הסביר כי "הסיבה העיקרית לזינוק במחירי הדירות הוא העדר תקציב מדינה, לא היה תקציב במשך שנתיים, לא השקיעו בתשתיות תומכות, ואם אתה משווק פחות - המחירים יזנקו למעלה". אלקין כמובן מנכס לעצמו את עיקר ההצלחה - אם תהיה - כאשר מנגד הוא זורק את האחריות לכישלון - אם יהיה - על הממשלה החדשה שעתידה לקום. לדברי אלקין, "לפי כל מיני סימנים שיש בשוק, ואפילו לפי מחירי יד שנייה, זוהי פעם ראשונה שהעלייה במחירי יד שנייה הם פחות מהמדד. אם הממשלה הבאה לא תעצור את ההיקף של ההיצע וימשיכו באותו קצב ב-2023, עליית המחירים תיבלם. זאת הערכה זהירה. גם הריבית משפיעה. אבל אם תהיה עוד פעם ירידה דרמטית בהיצע המחירים ימשיכו לטפס". אלקין גם הוסיף אמירה שנויה במחלוקת (או יותר נכון - אמירה שהכלכלנים רואים אותה כשגויה לחלוטין). לדבריו: "אני לא מכיר שיטה יותר צודקת משיטת ההגרלות. אם יש לי פחות דירות לתת אני כשר צריך להחליט? אתם יודעים כמה שחיתויות יהיו אם אתן לפקידי משרד השיכון או לפוליטיקאים להחליט מי יקבל דירה? אם שוב יבואו פקידי אוצר לשר שיכון הבא ויפסיקו את התוכניות זה יהיה בכייה לדורות. אנחנו נסיים את השנה עם קרוב ל30 אלף משפחות שיקבלו את היכולת לקנות דירה בהנחה". אלקין כמובן צודק שאסור לתת לפקידים ממשלתיים להחליט, כי זה פתח גדול מדי לשחיתות ולהעדפת מקורבים. אבל הוא טועה לחלוטין בקשר להגרלות - הכלכלנים מסבירים שוב ושוב שאין שום היגיון לחלק דירות בהגרלות (להסבר מפורט מדוע לחצו כאן, וגם כאן). בצורה כזו הדירות מגיעות למי ששיחק לו המזל, לא למי שהכי צריך אותן, וגם לא במקום שאותו אדם שזכה צריך את הדירה. התוצאה היא שנוצרים הרבה משקיעים חדשים בשוק, אנשים זוכים בדירות במיקומים שאינם רלוונטיים עבורם והם לא מתכוונים לגור בהם, אלא רק לקוות שהמחירים יעלו ואז למכור אותם אחרי כמה שנים ברווח. זה כמובן לא פותר את מצוקת הדיור, אלא מכניס ספקולנטים חדשים לשוק. שר השיכון היוצא הוסיף ואמר "סיימנו את 2021 ביותר מ-101 אלף יח"ד ששווקו. נסיים את 2022 ב-100 אלף, למרות שהיעד היה 85. קריטי שזה יימשך. מספר העסקות שנחתמו היו 63 אלף ונחצה אותו השנה, זה מספר שלא היה. אבל אם זה ייעצר ויתכננו פחות וישווקו פחות שוב נראה את הזינוק כלפי מעלה במחירים. אם זה יימשך זה ישפיע על השוק לטובה ולכן חייבים להתמיד. אם אתה עוצר לרגע אתה משלם את המחיר". הקבלנים: "פעם היינו מוציאים היתר בחצי שנה ובשנה היינו עושים תב"ע היום היתר בניין פשוט לוקח 3 שנים" "מצוקת כח האדם והמחסור במהנדסים משפיע גם על קצב הבניה ועל מחירי הנדל"ן", כך טען ראש עיריית בת ים צביקה ברוט בכנס. "אנחנו לא מצליחים לגייס תפקידים מאוד משמעותיים באגפי ההנדסה כי האוצר ומשרד הפנים לא יודעים להעביר לנו סמכויות בעניין הזה. נת"ע ונתיבי איילון לוקחים לנו את כל המהנדסים ויש לנו מחסור ענק בכוח אדם איכותי. ברוט לא חסך ביקורת גם מתוכנית תמ"א 38 במתכונתה הראשונה חיזוק ועיבוי, "תמ"א 38 חיזוק היא פשע, לא בעצם התוכנית אלא ביישום שלה. השתמשו בתירוץ להעמיס בעיר כמו בת ים יחידות דיור לא איכותיות במספרים פסיכיים, בלי לשפות את העיר בשום דרך. אנחנו בעד התחדשות עירונית אבל מקדמים בעיקר פינוי בינוי וציין כי הוא תומך בהסכמי המסגרת שנותנים את היתרון של הכסף הממשלתי". עו"ד איריס פרנקל כהן, היועצת המשפטית של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומתכננת ערים, אמרה שהיא רואה הצלחה בהסכמי המסגרת מול הרשויות המקומיות, "גם רשויות מקומיות רוצות בניינים ממוגנים ושכונות שלא נאכלות מבפנים. השאלה איננה להתנגד או לא להתנגד אלא איך לעשות את זה נכון. ראשי רשויות צריכים להסתכל היכן מתאים לעשות התחדשות עירונית ואיך נכון לעשות זאת. אנחנו מקדמים היום ב-15 רשויות תכנית להתחדשות בניינית ואז ההתנגדות יורדת. אנחנו מבינים שיש נטל משמעותי על התשתיות ואנחנו מסייעים בהסכמי מסגרת – קבלת מימון לתשתיות תומכות התחדשות עירונית. מי שלא השתכנעה היא נציגת היזמים, דפנה הרלב מנכ"לית קבוצת אביב: "הריבית עולה ועלויות המימון בגין קרקע מתייקרות. ככל שאנחנו צריכים להחזיק קרקע תקופה ממושכת יותר ואין יזם שרוצה להחזיק קרקע אלא לבנות ולמכור אבל המנהל (רשות מקרקעי ישראל. נ"א) מוכר לנו קרקעות על מגבלות שאי אפשר להוציא היתרי בניה. אם הייתה לנו אפשרות לתת כסף לתשתיות היינו יכולים להוציא היתרי בניה. הקרקע הזו מתייקרת לנו בעלויות מימון.  פעם היינו מוציאים היתר בחצי שנה ובשנה היינו עושים תב"ע. היום היתר בניין פשוט לוקח 3 שנים. תקלו את הרגולציה היא מורכבת ועמוקה. צריכים כספים לתשתיות, תחבורה ומטשים ואפשר לעשות התאמה למועד מתן הקרקע של רמ"י והוצאת היתרי בניה".  מלשכתו של ח"כ גפני לא נמסרה תגובה.