מדד מחירי הדירות הוא האינדיקטור הסטטיסטי המרכזי המשקף את יוקר המחיה והמגמות בשוק הנדל"ן הישראלי, והוא מהווה עוגן כלכלי קריטי לקביעת מדיניות ממשלתית ולניהול ההון של משקי הבית.
הנתונים המפורסמים בעקביות מציגים תמונה מעורבת ופערים גיאוגרפיים חדים, המושפעים ישירות מרמת הריבית של בנק ישראל המייקרת את המשכנתאות ומאלצת את החברות הקבלניות להציע מבצעי מימון אגרסיביים. למרות האטה נקודתית
בקצב העסקאות, המחסור המבני הכרוני ביחידות דיור במדינה לצד קצב גידול האוכלוסייה מונעים קריסה של השוק ומותירים את הביקוש ארוך הטווח גבוה. הנתונים הללו משמשים כברומטר מרכזי לקביעת גובה שכר הדירה ולהבנת כיוון המשק, שכן ענף הנדל"ן מרכז בתוכו נתח משמעותי מהעושר
הציבורי במדינה. [1, 2, 3,
4]
על אף הנתון המרשים של כ-200 אלף דירות ריקות בישראל, הפוטנציאל האמיתי עבור פתרון משבר הדיור נמצא ככל הנראה ב-40 אלף דירות בלבד, המוגדרות כנטושות או ריקות. דירות
האם יש במרכז הארץ 120 אלף דירות שהקבלנים והאוצר בכוונה לא סופרים, מה המשמעות של זה לצד ההיצע, מדוע המדינה לא מכירה בדירות הללו ומדוע בסוף זה בדיוק מה שהיא תעשה?
החודשים הקרובים יהיו קריטיים להבנת המגמה בשוק הדיור. הירידה כעת ממשיכה, אבל כבר לא באותה עוצמה של החודשים הקודמים. ביחס ללפני שנה - מדובר על נפילה של 37%
אחרי שמחיר למשתכן נחל כישלון עצום - לא הוריד את מחירי הדיור ועלה למשלם המסים עשרות מיליארדי שקלים (אבל מי שזכה בדירה הרוויח הנחה של מאות אלפי שקלים), המדינה יוצאת בעוד תוכנית הגרלות שלא תוריד מחירים. אבל אם אפשר לבזבז 50 מיליון שקל, המדינה תשמח לעשות זאת; עקב אכילס בהגרלת המענקים - אם תזכו בהנחה של ה-50 אלף שקל אתם תימחקו מהרשימות של ההגרלה של דירה בהנחה
על פי הלמ"ס מדובר בזינוק גדול לכאורה לעומת חודש אפריל. רק שבניכוי עונתיות (כלומר חג הפסח) מדובר בכלל בירידה של 7.6%. מספר הדירות 'על המדף' זינק ב-25% תוך שנה, וזה גם יעזור למחירים לרדת; הבעיה הגדולה היא ההאטה בהתחלות הבניה - כי זה יבוא לידי ביטוי בעוד 3-4 שנים במחירים; השאלה היא כמה זמן הקבלנים יוכלו 'למשוך' את הבנייה כדי לשחק אותה קשוחים מול הציבור
ביחס לחודש הקודם מדובר על עלייה אפסית של 0.3%, ביחס לחודש המקביל מדובר עדיין בנפילה של 45% ואחת הרמות הנמוכות ביותר מאז 2020. חודשי הקיץ יגלו את המשך המגמה; וגם - מה הריבית שאתם יכולים לשלם כעת בבנקים על המשכנתא, מה האלטרנטיבה למסלול הפריים והאם כדאי כעת דווקא להגדיל סיכון - את רכיב הפריים?
במסמך שיעלה היום לדיון מציעים אנשים מכובדים להאריך את תקופת המשכנתא מעבר ל-30 שנה ולדחות או להקפיא את התשלומים - רק שהאמת היא שזה מייקר את המשכנתא; וכמובן: שהבנקים יספגו את עליית הריבית ו'להקל' על לקיחת משכנתא (כי למי אכפת מהבנקים); איפה האחריות האישית וההתנהלות של נוטלי המשכנתאות?
השם המלא: משתנה לא צמודה שאינה פריים - מה היתרונות ומה החסרונות של המסלול ביחס למסלולים האחרים, מה הריביות במסלולים השונים וגם: האם הבנקים 'דוחפים' דווקא כעת יותר אנשים לכיוון של הריבית הקבועה ומדוע הם עושים את זה?
מחירי הדירות לאן