איך פסק דין שולי עלול לייקר את מחירי הדיור לכל הציבור הישראלי?
האם סכנה של קריסה של קבלן מוטלת על יוזם הפרויקט או על רוכשי הדירות שקיבלו את הדירה באיחור של מספר חודשים? הנה קביעת בית המשפט
159 תובעים יקבלו מחברת הנדל"ן אפי קפיטל סכום של 2.5 מיליון שקל זאת לאחר שהחברה הפסידה בתביעה שהגישו נגדה הדיירים על איחור במועד מסירת הדירה, ביחס למועד שאליו התחייבה החברה. אפי קפיטל זכתה במכרז להקמת 10 בניינים עם 276 דירות בפרויקט "השמורה" בעיר ראש העין, במסלול 'מחיר מטרה' אבל בפועל מסרה את הדירות באיחור של בין 4-8 חודשים.
הסיבה לעיכוב במסירה היה קריסה של הקבלן המבצע, חברת מליבו, והשאלה היא האם זה סיכון שצריך להיות מוטל על היזם או על רוכשי הדירות. שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, אריאל ברגנר, פסק נגד היזם, אפי קפיטל (80%) ואורתם סהר (20%), והורה על תשלום הסכום תוך שהוא שולל את הטענה של היזם שקריסת הקבלן, חברת מליבו, היא כח עליון.
על פי השופט ברגנר, בית המשפט העליון עדיין לא הכריע בסוגיה, והוא החליט לצדד בכך שקריסת קבלן זה דבר שהוא "אפשרי בהחלט, שאף קרה יותר מפעם פעמיים במדינתנו". לדבריו: "חוזה מכר דירה חל על נסיבות חיצוניות ההופכות את קיום החוזה לבלתי אפשרי. בעוד שקריסתו של קבלן מבצע הינה נסיבה פנימית שהסיכון להתממשותה צריך להיות מוטל על המוכר". במילים אחרות - היזם צריך לגדר את עצמו מפני הסיכון - שידוע וקיים - של קריסתו של קבלן מבצע ולא להפיל את הסיכון הזה על רוכשי הדירה.
בנוסף, אומר השופט, החברה היזמית הייתה יכולה לגדר לעצמה את הסיכון ויש לה יכולת טובה יותר לעשות זאת מאשר לרוכשי הדירה.
על מי נכון להטיל את האחריות לחוסר גידור מפני קריסת קבלן, על היזם או על הרוכשים (האמת היא שזה בכל מקרה יגיע לרוכשים)
אבל הנה הפער בין משפט לכלכלה: כלכלנים יגידו שקריסה של קבלן היא אירוע שקורה פעם בהרבה זמן. קורה אבל לא הרבה. מנגד - אם החברות יידעו שהן חייבות לגדר את עצמן מפני קריסה של קבלן, הן ייקנו את הביטוח כדי לכסות את עצמן מאירועי קיצון. ומה הן יעשו עם זה? יגלגלו את זה כמובן לצרכן, רוכש הדירה.- קניתם דירה – אבל אין מפתח: כך הפך איחור במסירה לנורמה בענף הנדל"ן
- הקבלן איחר במסירת דירה - מה הפיצוי ששילם לרוכשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא שקבלנים בכל מקרה יגדרו את עצמם מפני אירוע קיצון. כמה פעמים הוא מתרחש? לא הרבה. אבל ציבור רוכשי הדירות ייאלו תמיד לשלם את הביטוח הזה. במילים אחרות - ברגע שבית המשפט יקבע שמדובר באחריות של החברה היא פשוט תגלגל את העלות הזו לצרכנים ומחירי הדיור יעלו.
השופט ברגנר לא ממש הבין את זה כאשר העדיף להתעלם מהסיכון הכרוך בכך לענף כולו ולהתמקד במקרה שלפניו. לדבריו: "לא נעלמה מעיני טענת הנתבעת בהקשר זה לפיה הטלת פיצויים על היזם בגין תקופת צו מניעה שיפוטי, מבלי שתינתן ליזם הגנה מפני תביעות בגין הנזקים, היא בבחינת גזירה שהיזמים לא יוכלו לעמוד בה. אליבא דנתבעת, קביעה מעין זו תגרור בהכרח להשלכות רוחב על הענף ולעליית מחירי הדיור על מנת ליצור תיחום של הסיכונים בקביעת מרווח ביטחון במועדי מסירת הדירות או באמצעות פוליסת ביטוח שעלותה תגולגל למחיר הדירה.
"אני סבור כי מדובר בפרמטר נוסף שיש לשקול אך לא מצאתי כי יש בו כדי לשנות מהמשוואה ודווקא מנקודת המבט של יעילות כלכלית אני סבור כי ראוי להטיל על היזם-המוכר את הסיכונים הקשורים להתקשרות עם הקבלן."
- עידו חג'ג': "קצב המכירות הגבוה - תוצאה של האסטרטגיה שלנו"; החברה מכרה 166 דירות בשדה דב
- נדל"ן סביב השולחן: כך תיערכו נכון למכרזים בעידן של אי ודאות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
אם ניקח את הדוגמה הנוכחית, אפשר לחשב כך - מדובר על תשלום פיצויים של 2.5 מיליון שקל ל-159 רוכשים. לכן, זו תוספת עלות של כ-16 אלף שקלים לכל דירה. לא סכום בשמיים, אבל הסכום הזה תלוי בפיצויים ששופטים בעתיד ייתנו. ומעבר לכך - גם 16 אלף שקלים זה לא מעט כסף. כשההחזר החודשי הממוצע על משכנתא הוא 5,000 שקל, מדובר על עוד יותר מ-3 חודשים של תשלום משכנתא.
ובחזרה לטיעונים - אין אחידות בפסיקה. האם קריסת קבלן היא כח עליון?
השופט הביא מספר ציטוטים לשני הצדדים. אחד מהם הוא מתוך פסק הדין נסים חדד: "כניסתו של קבלן מבצע לקשיים כלכליים, לא רק שאינו דבר בלתי צפוי או בגדר כוח עליון, אלא שהוא דבר אפשרי בהחלט. שעה שמדובר באירוע אפשרי בהחלט, שאף קרה בעבר יותר מפעם פעמיים במדינתנו ומאחר ועומדת למוכר כאמור הזכות הבלתי מוגבלת לקבוע מראש את מועד מסירה כאוות נפשו, אין שום הצדקה במישור הנורמטיבי, לפרש את סעיף 5א(ג) לחוק, כמי שרואה בקריסת קבלן מבצע, כסיכון שיש להטיל על הקונה. על המוכר לקחת מראש בחשבון את האפשרות של כניסת הקבלן לקשיים ועד כדי כניסתו להליכי חדלות פירעון ובהתאם לכך לקבוע מועד מסירה רחוק יותר, או לקחת בחשבון כי יאלץ לשלם פיצוי בגין איחור במסירה, אם יאחר במסירת הדירות עקב מקרה כזה. למוכר יש אמנם אינטרס מובהק להציג מועד מסירה קרוב ככל הניתן, כדי למשוך כמה שיותר קונים ולמנוע מצב של הפסד לקוחות עקב תקופת מסירה ארוכה מדי ואולם במאזן האינטרסים, אינטרס זה חשוב פחות מיצירת ודאות לקונה לגבי מועד המסירה".
מנגד, בפסקי הדין אחים חסיד וכן בלאה שוקר נגד מנרב וכן בתביעת אורלי שגיא נגד גינדי נקבע ההיפך: "קריסת קבלן משנה היא סיכון שאינו במסגרת הסיכונים "הרגילים" הכרוכים בפרוייקט בנייה, אשר יש מקום להטילם על המוכר. מדובר בהתרחשות חריגה, שלא היה צריך לצפות אותה ולא היה צריך לקחת אותה בחשבון בעת ההתחייבות על מועד המסירה החוזי"
בחברה טענו שהיא הייתה "בת ערובה" לצו בית המשפט שנתן הארכת צו להקפאת הליכים לחברת מליבו ושהם התנגדו לכך.
בשורה התחתונה, השופט פסק כאמור פיצויים לרוכשים של כ-2.5 מיליון שקל.
סדרות האג"ח של אפי קפיטל ייפדו בתוך פחות משנה. החברה גייסה עוד 97 מיליון שקל, בתשואה של 8.5%
לחברת אפי קפיטל יש שתי סדרות אג"ח שנסחרות בבורסה בת"א בהיקף כולל של 146 מיליון שקל. שתי הסדרות עם מח"מ של פחות משנה, סדרה א' אפי קפיטל אגח א בתשואה של 5.6% וסדרה ב' אפי קפיטל אגח ב בתשואה של 7.23%. מאחר שהאג"ח ייפרעו בתוך זמן קצר (מח"מ של 0.54 ו-0.87) החברה גייסה אתמול אג"ח בהיקף של 96.5 מיליון שקל בריבית שקלית (לא צמודה) של 8.5%. המח"מ בסדרה החדשה (ג') הוא 2.9 שנים. את ההנפקה הובילו דיסקונט חיתום וברק קפיטל.
בחברה מתפארים שבהנפקה "נרשמה השתתפות גדולה ומכובדות של גופים מוסדיים מהמובילים בישראל, דבר המצביע על הבעת האמון שהן רוכשים לחברה ולביצועיה". אבל הסיפור יותר פשוט - מדובר בתשואה שקלית, לא צמודה למדד של 8.5%. המוסדיים מניחים שהאינפלציה תרד בשנה הבאה, ותתכנס לטווח היעד של בנק ישראל (1-3%, על פי הערכות בנק ישראל - בטווח העליון) ולכן סביר להניח שגם הריביות יחלו לרדת. במילים אחרות - אם מדובר בסך הכל בחברת נדל"ן טובה למה לא 'לקבע' תשואה גבוהה ל-3 שנים?
על פי נתוני אפי קפיטל, הרווח הגולמי הצפוי בעתיד מהפרויקטים בביצוע ותכנון יגיע ל-1.3 מיליארד שקל. לחברה יש 1,941 יחידות דיור בשיווק וביצוע לצד 25 אלף מ"ר של נכסי נדל"ן מניב. אפי החלה לאחרונה לשווק שני פרויקטים חדשים בנהריה ובאשקלון (מה זה לאחרונה? לא ברור). לדבריה, מתוך 216 יח"ד בפרויקט אפי על הפארק בנהריה היא מכרה 115 יח"ד וחתמה על 3 הצעות רכישה שאינן מחייבות וכן בפרויקט אשקלון שלב ג' מכרה 12 יח"ד וחתמה על 5 הצעות רכישה שאינן מחייבות – העודפים בגין שני פרויקטים אלה ישועבדו לטובת מחזיקי סדרה אג"ח ג'. כמו כן החברה מציגה פרויקטים בתכנון בהיקף של כ- 5,000 יח"ד וכ- 138 אלף מ"ר של נכסי נדל"ן מניב אשר מיועדים להיכנס לביצוע עד סוף שנת 2024 לפי תחזיותיה.
- 21.אנונימי 24/09/2023 17:31הגב לתגובה זוברגע שהקבלן מבין שהוא אחראי, הוא יפסיק לבלף מועד מסירה, ויקח בחשבון גם עיכובים, ועם מועד מסירה אמיתי ושקוף, ומאוחר מהנהוג, המחיר ירד.שמח שהשופט פסק כאמור, זה לא כח עליון והיו מספר רב של מקרים כאמור בארץ.
- 20.אורטל 18/09/2023 09:44הגב לתגובה זוהעיקר לקבל קליקים, לא משנה שהורדת עכשיו את ערך האתר שאתה כותב בו
- 19.אורן 18/09/2023 09:28הגב לתגובה זוהסרת האחריות מהייזם תוביל אותו לבחור את הזול ביותר ולהעביר את הסיכון לרוכשים שהם לא צד לעסקה. וגם איפה זה יגמר, מה אם קבלן משנה פושט רגל ...
- 18.בית משפט צדק 18/09/2023 08:19הגב לתגובה זוהרוכש לא מרוויח מהפרוייקט. מי שמרוויח זה היזם והקבלן, שעושה רווחע עתק אם מתנהל נכון אז למה שהרוכש ייקח סיכון כזה, אם הרווח לא שלו. זה א ב בכלכלה. מי שרוצה להרוויח בגדול, צריך גם להסתכן בגדול ולקחת אחריות. להפיל את זה על הלקוחות, זו בדיחה. אף.אחד לא יקנה דירה מקבלן במצב כזה.
- 17.להכניס סעיף לחוזה שאם הקבלן יפשוט רגל, יהיה עיכוב (ל"ת)ירמיה 18/09/2023 00:45הגב לתגובה זו
- 16.יויו 17/09/2023 22:51הגב לתגובה זולא לפי פוליסה ... איפוא הכתב מלקק ולמי ? כנראה לעו"ד ידוע שידו בכל ויד כל בו
- 15.רועי 17/09/2023 17:28הגב לתגובה זופסיקה טובה
- 14.המבטח 17/09/2023 11:42הגב לתגובה זוגם אם נניח שהקבלנים לא ממקסמים את מחיר הדירה0, העלות ביטוח תהיה מאוד נמוכה להלן חישוב גס 16 א שח לדירה פיצוי אירוע קורה אחד לעשר פרוייקטים (קורה הרבה הרבה פחות, זה חישוב מאוד מוטה למעל) זאת אומרת שהנזק הממוצע לפרוייקט הוא 1600 שח. ביטוח יעלה חישוב הנזק הצפוי לחברת הביטוח + פרמיית סיכון, כך שמדובר סביב ה 2000 שח במצבה קיצוני מאוד, שבו קורס קבלן כל עשרה פרוייקטים מי שהגיע עד לכאן מוזמן לחשב % מעלות הדירה :)
- 13.קבלן 17/09/2023 10:32הגב לתגובה זוהברזל או הביטוח
- 12.לילי 17/09/2023 09:01הגב לתגובה זוכוח עליון מוגדר כאירוע בילתי נתן לצפייה . אם קבלן משנה מתפגר יש להחליפו ולא לטעון כוח עליון .
- 11.הגולש 17/09/2023 01:02הגב לתגובה זוהיזם יכול להיות המבצע של עצמוואם הוא לוקח קבלן חיצוני והקבלן שלקח נל- זו אחריותותמיד יכול להביא קבלן אחר במקום זה שנפל
- 10.הגיון בריא של השופט (ל"ת)מבין עניין 17/09/2023 00:08הגב לתגובה זו
- 9.שחף 16/09/2023 23:12הגב לתגובה זוכול פרוייקט היום עובד עים זה לפי החוק ..אז זה יזם עבריין ? שישלם על מה שהוא בישל.
- 8.דרור 16/09/2023 21:40הגב לתגובה זומחיר הדירה הוא לא פונקציה של עלות + רווח, אלא כמה השוק מוכן לשלם. אין ספק שהפסיקה מוצדקת, כי הקבלן הוא קבלן מפתח, והוא אחראי על כל מה שקורה בתהליך. אז היזמים ירוויחו קצת פחות. ממש רחמנות עליהם.
- 7.היזמים מחפשים קבלנים בחצי גרוש עמ לחסוך בביצוע את 16/09/2023 21:33הגב לתגובה זוהיזמים מחפשים קבלנים בחצי גרוש עמ לחסוך בביצוע את הרוכש זה לא צריך לעניין כל האחריות היא על היזם ו שידרוש ערבות ביטוח אם הקבלן לא מספיק חזק ככה זה במדינה נורמלית מה שאנחנו מזמן לא.
- 6.בנקאי 16/09/2023 21:31הגב לתגובה זולא צריך פסק דין בשביל לייקרה את הדיור בארץ הוא מתיימר גם ככה בצורה טבעית ממושכת ואינסופית
- 5.תכניסו דחוף חברות בניה סיניות:דירה בחמישית מחיר חצי זמן (ל"ת)יפני 16/09/2023 21:15הגב לתגובה זו
- 4.פרוספר 16/09/2023 21:00הגב לתגובה זוהכתב חי באוטופיה קומוניסטית כנראה...
- 3.כותרת חלופית "כתב מנסה ללקק את נעלי הקבלנים" (ל"ת)פרוספר 16/09/2023 20:58הגב לתגובה זו
- 2.הומלס 16/09/2023 20:23הגב לתגובה זוא. לרוכשים אין ולא אמור להיות ידע על זהות הקבלן המבצע. הם לא בוחרים אותו ולא מודעים למצבו הפיננסי, זה באחריות היזם ב. היזם מכין דוח אפס על בסיס עלות הבניה, הוא יכול וחייב לקבל ערבויות ביצוע מהקבלן המבצע, זוהיא פרקטיקה מקובלת בתחום הבניה.
- 1.המגיב 16/09/2023 20:13הגב לתגובה זופרמיית הביטוח צריכה להיות קטנה, ובשוק תחרותי (טוב, נו, הצחקתי את עצמי) הקבלנים והיזמים יספגו את העלות.
- צחי 17/09/2023 20:53הגב לתגובה זוהצחקת גם אותי. שוק תחרותי…..

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים?
משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.
רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה.
וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.
במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.
וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.

נדל"ן סביב השולחן: כך תיערכו נכון למכרזים בעידן של אי ודאות
איך מתמחרים עלויות בניה, אילו הפתעות יש במסמכי המכרזים, ומדוע זו תקופה של הזדמנויות בנדל"ן - על כך שוחחנו במפגש לבכירי הענף ביוזמת הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte
בכירי ובכירות ענף הנדל"ן הגיעו ביום ג' השבוע למפגש הראשון של נדל"ן סביב השולחן – סדרת מפגשים אסטרטגיים שמטרתם להעמיק בעולם הנדל"ן, ביוזמה משותפת של הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte ובשיתוף ביזפורטל. המפגש התמקד במכרזים, מדדים ותמחור בתקופה רווית חוסר וודאות.
פרויקטים עם רווחיות נמוכה
גלית וינדר־טפר, מנכ"לית הפניקס ליווי בניה, מקבוצת הפניקס גמא, פתחה את המפגש בהתייחסות לשינויים בשוק: "רואים הרבה מכרזים בדרך לשוק, אבל יש גם הרבה מאוד סימני שאלה סביבם וחוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב עניין עלויות הבנייה. בקשר עם מכרזים חדשים תנאי השוק המאתגרים ידועים ולכן יילקחו בחשבון בהצעות שיוגשו על ידי היזמים, אולם בעסקאות שנרכשו ומומנו לפני 3 שנים,
הדו"חות
שאנו כחברה מממנת נתקלים בהם היום, ערב הכניסה לבניה ומכירות, מראים תמונה שונה לגמרי: פרויקטים עם רווחיות נמוכה משציפה היזם בעת רכישת הקרקע. חשוב מאוד להבין את המספרים לעומק עוד לפני הגשת ההצעה למכרז".
מחירי הדיור יורדים?
זו אגדה אורבנית נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, ציינה כי ירידת מחירי הדיור היא אגדה אורבנית. לטענתה, המחירים עולים, וימשיכו לעלות. בנוסף, לטעמה הציפייה למכרזים של רמ"י תתבדה, ורמ"י לא תמהר "להפציץ במכרזים". בוגין, התייחסה לתקן 21 ואמרה כי: "ישנם עוד דברים הדורשים סדר והסדרה - אין לוח זמנים מסודר, ולפעמים יזמים נתקעים שנתיים עם חוות דעת שלא מתקדמות, אנו בלשכה פועלים ליצור מנגנון הכרעה מוסדר.
- גולדווסר-מינצר ואלטשולר שחם רכשו מגרש בלב תל אביב בכ-46 מיליון שקל
- שפל במכירות הדירות, מלאי שיא לקבלנים - והגרלת ענק עם הנחות למילואימניקים; סיכום השבוע בנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בנוסף, נדרשת התייחסות לעלויות הבנייה, הן עולות בקצב מהיר, כ-15%
בשנתיים האחרונות, וזה קריטי. הלשכה השיקה לראשונה אומדן עלויות בנייה שמבוסס על דוחות ליווי".