התייצבות במשכנתאות? חודש שני ברציפות שהציבור לקח משכנתאות בהיקף של 6.54 מיליארד שקל, כשאין חגים. מה יהיה בהמשך?
ביחס לחודש הקודם מדובר על עלייה אפסית של 0.3%, ביחס לחודש המקביל מדובר עדיין בנפילה של 45% ואחת הרמות הנמוכות ביותר מאז 2020. חודשי הקיץ יגלו את המשך המגמה; וגם - מה הריבית שאתם יכולים לשלם כעת בבנקים על המשכנתא, מה האלטרנטיבה למסלול הפריים והאם כדאי כעת דווקא להגדיל סיכון - את רכיב הפריים?
האם נרשמת התייצבות בנתוני המשכנתאות? בחודש יוני נטל הציבור הישראלי משכנתאות חדשות בהיקף של 6.54 מיליארד שקל, כמעט זהה לחודש מאי שם הוא נטל 6.52 מיליארד שקל, עליה קלה של 0.3%. שני החודשים הללו הם אחת הרמות הנמוכות ביותר מאז שנת הקורונה, 2020.
אבל מה שרלוונטי זה שאנחנו נכנסים לחודשי הקיץ - אין חגים ואפשר יהיה לראות מה קורה למגמה. בחודש אפריל למשל המספר היה נמוך יותר ועמד על 4.6 מיליארד שקל אבל שם התקיים חג הפסח כך שהיו בפועל פחות ימי מסחר, מה שמסביר את ההיקף הנמוך. כעת מדובר בחודשיים רצופים של ימי עבודה מלאים. השאלה היא כמובן האם מדובר על התייצבות, אבל עוד מוקדם לקבוע. הנתונים של החודשים הבאים יאששו את המגמה.
בכל מקרה, מדובר בנפילה משמעותית לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, כאשר אז נטל הציבור משכנתאות חדשות בהיקף של כמעט 12 מיליארד שקל. אבל אז עוד היה מדובר על תקופה אחרת - הריבית רק החלה לעלות לכיוון ה-0.5%. היום הריבית היא כבר 4.75% (ולא בטוח שזה הסוף. בנק ישראל לקח אתמול הפוגה מהעלאות הריבית אבל חזר והדגיש שיש היתכנות גבוהה לעוד העלאות ריבית, כשאמר: "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטות הבאות - ובכל מקרה הריבית תישאר גבוהה לפחות לעוד שנה"). עידן הכסף הזול הוביל את הציבור לקחת משכנתאות וכשזה נגמר - ההיקפים צוללים. נכון, גם 6.5 מיליארד שקל זה הרבה מאוד כסף, זה גבוה ביחס לרוב העשור הקודם, אבל לא ביחס לשלוש השנים האחרונות, בהן מחירי הדיור זינקו במצטבר ב-40%.
נפילה של 47% במחצית הראשונה של השנה
על פי נתוני בנק ישראל, במחצית הראשונה של 2023 נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 36.5 מיליארד שקל, חצי מהיקף המשכנתאות בשנת 2022. גם ביחס לשנת 2021 מדובר בירידה חדה של 30% וביחס ל-2020 מדובר על יציבות. מדובר רק בעליה לעומת שנת 2019, בהשוואה לתקופה ההיא מדובר בעליה של 14%.
מה הריבית שאפשר לקבל היום כשלוקחים משכנתא בבנקים השונים?
- ההתלבטות העיקרית בתכנון משכנתא: החזר נמוך או וודאות גבוהה?
- כשהמשכנתא בולעת כמעט חצי מהשכר והאם זה יימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הריביות כעת? בחודש מאי הריבית בבנק מזרחי טפחות הריבית במסלול המל"צ עומדת על 5% לעומת 6.24% בפריים ובהשוואה ל-4.9% במסלול הקל"צ (קבועה לא צמודה). בבנק לאומי מדובר על 5.06% במל"צ לעומת 5.96% בפריים ו-4.89% בקל"צ. בפועלים מדובר על 5.24% במל"צ לעומת 5.75% בפריים ו-4.89% בקל"צ. גם בדיסקונט מדובר על 5.27% במל"צ לעומת 5.9% בפריים ו-5% בקל"צ.
הציבור עובר למל"צ - כשמסתכלים על הבנקים שמובילים את שוק המשכנתאות - ובראשם מזרחי טפחות (שנותן 36% מהמשכנתאות החדשות) פועלים (23%) ולאומי (21%) אפשר לראות את הזינוק בנתח של המסלול החדש: בחודש מאי 27% מהיקף המשכנתאות שנתן בנק מזרחי טפחות היה במסלול המל"צ, זאת לעומת 11% בלבד בחודש מרץ (פי 2.5). בפועלים מדובר על 9% בחודש מאי לעומת רק 2% בחודש מרץ (פי 4.5). בלאומי מדובר על 18% לעומת 9% בחודש מרץ (פי 2).
בנק ישראל: אם לא היינו מעלים את הריבית נוטלי המשכנתאות היו סובלים בטווח הארוך הרבה יותר
לפני חודש הציג בנק ישראל גרף מדהים, לפיו, אם הוא לא היה מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה - אז לא רק שהכסף של הציבור היה מאבד תוך כמה שנים 30% מערכו, אלא גם ההחזרים החודשיים של המשכנתא היו מזנקים ביותר מ-2,500 שקלים לרמה של 7,655 שקלים לחודש בממוצע (תוך 15 שנים).- 378 דירות חדשות בר"ג: תוכנית ההתחדשות יוצאת לדרך
- כ-3,000 יח"ד: "קריית אתא מערב" של שיכון ובינוי נדל"ן יוצאת לדרך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
לדברי בנק ישראל, "בטווח ארוך יותר - האינפלציה, ככל שלא ממוגרת, מעלה משמעותית את ההחזר הנומינלי על המשכנתא, לעומת כלי הריבית שלאחר שמוריד את האינפלציה מחזיר את תוואי התשלום על המשכנתא למסלולו המקורי".
הגרף האדום מציג בכמה היה מתייקר ההחזר החודשי בטווח הארוך, אם בנק ישראל לא מעלה את הריבית:

- 3.פימפום לשני כיוונים 11/07/2023 15:49הגב לתגובה זוהכל עניין של אינטרסים... בתקופת הקורונה בעלי ההון המשקיעים נבהלו שהנכסים שלהם הולכים להתרסק ולכן הריצו את השוק מעלה, אבל עכשיו הם צברו כסף ורוצים לקנות עוד נדל״ן במחירי ריצפה ולכן ״מזהירים״ את הצעירים שלא יקנו... פסיכולוגיית האספנים.
- 2.אנונימי 11/07/2023 14:10הגב לתגובה זוכנראה שאנשים מתחילים להתפכח ואשליית האושר מתפוצצת. רק המסכנים והפסחים מלווים כסף עכשיו
- 1.משה 11/07/2023 14:02הגב לתגובה זופריירים לא מתים רק מתחלפים--עדיף להמתין גם הריבית תרד
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
הדמיה של הפרויקט בנווה יהושע הדמיה: קבוצת כנען378 דירות חדשות ברמת גן: תוכנית ההתחדשות יוצאת לדרך
הוועדה המחוזית תל אביב החליטה להפקיד תוכנית על שטח של 7 דונמים בשכונת נווה יהושע שברמת גן. התוכנית כוללת הריסה של מבנים ישנים שכוללים 96 דירות ישנות והקמה של מאות דירות חדשות, חלקן במגדלים גבוהים סמוך לרכבת הקלה. לצד הבנייה, נקבעו גם שינויים תשתיתיים ובהם הרחבת הכניסה לשכונה והתאמות למדיניות התחבורה העירונית.
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב החליטה להפקיד תוכנית התחדשות עירונית גדולה בשכונת נווה יהושע שברמת גן, שתוסיף לשכונה 378 יחידות דיור חדשות. מדובר במהלך תכנוני נרחב שנועד לחדש מתחם ותיק, לאחר שתוכנית קודמת שחלה על האזור פקעה בקיץ 2020 ולא יצאה אל הפועל.
התוכנית משתרעת על שטח של כ-7 דונמים בלב השכונה, והיא מבוססת על מיקומה של נווה יהושע בסמיכות למערכת הסעת המונים. על פי ההחלטה, הבנייה החדשה תנצל את הקרבה לרכבת הקלה ותשלב בינוי אינטנסיבי יותר, לצד תוספת של תשתיות ושטחים ציבוריים. אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא הרחבת הכניסה לשכונה, מהלך שנדרש על ידי עיריית רמת גן לנוכח הצמיחה הצפויה במספר התושבים ובהיקף יחידות הדיור.
התכנון מחולק לשני מתחמים עיקריים. המתחם המרכזי ממוקם ברחוב
נווה יהושע 51-41, על שטח של כ-4.5 דונמים. כיום קיימים במקום שני מבני מגורים שכוללים 96 דירות, ואלה מיועדים להריסה. במקומם צפויים להיבנות שלושה מגדלי מגורים בגובה של עד 30 קומות, שיכללו יחד 330 יחידות דיור חדשות. בנוסף לבנייה למגורים, התוכנית כוללת הקצאה של
כ-1,000 מ"ר לטובת מבני ציבור וכן שטחים פתוחים שישמשו את תושבי השכונה והאזור. את התוכנית יזמה קבוצת כנען, והיא נערכה על ידי האדריכל שלום בר־טל. בשלב זה מדובר בהפקדת התוכנית, כך שהציבור יוכל לעיין בה ולהגיש התנגדויות, לפני
קידומה לשלבי האישור הבאים.
המתחם השני מאחד כמה מגרשים ברחובות נווה יהושע 5-1 והירדן 97 ו־99. במתחם הזה קיימים כיום חמישה מבני מגורים קטנים עם 20 דירות בסך הכל, וגם הם מיועדים להריסה. הבנייה החדשה תתבצע במבנה מרקמי של עד עשר קומות, עם חזית מסחרית פעילה בקומת הקרקע. המבנה יכלול 48 דירות קטנות, ששטחן לא יעלה על 55 מ"ר, בהתאם לאופי הבנייה המתוכנן לאורך צירי תחבורה מרכזיים.
- "המספרים שמציגים לנו טובים למצגות. אין מספיק התחדשות עירונית"
- קריית אונו: התקבל היתר בניה ל-275 דירות בהתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם למדיניות הוועדה המקומית והמחוזית לאורך צירי מערכת תחבורה עתירת נוסעים, ובפרט בסמיכות לקו הסגול של הרכבת הקלה ולדרך אלוף שדה, נקבע כי הפרויקט יוקם ללא חניות לרכב פרטי. לצד זאת, נקבעה כאמור הרחבה של צומת הכניסה לשכונה, על רקע קידום פרויקטים נוספים של התחדשות עירונית באזור והעלייה הצפויה במספר יחידות הדיור.
