צילום: FREEPIK

התייצבות במשכנתאות? חודש שני ברציפות שהציבור לקח משכנתאות בהיקף של 6.54 מיליארד שקל, כשאין חגים. מה יהיה בהמשך?

ביחס לחודש הקודם מדובר על עלייה אפסית של 0.3%, ביחס לחודש המקביל מדובר עדיין בנפילה של 45% ואחת הרמות הנמוכות ביותר מאז 2020. חודשי הקיץ יגלו את המשך המגמה; וגם - מה הריבית שאתם יכולים לשלם כעת בבנקים על המשכנתא, מה האלטרנטיבה למסלול הפריים והאם כדאי כעת דווקא להגדיל סיכון - את רכיב הפריים?

נתנאל אריאל | 11/07/2023 12:28 (3)

נושאים בכתבה החזר משכנתא מחיר הדיור מחירי הדירות משכנתא נדל"ן למגורים

האם נרשמת התייצבות בנתוני המשכנתאות? בחודש יוני נטל הציבור הישראלי משכנתאות חדשות בהיקף של 6.54 מיליארד שקל, כמעט זהה לחודש מאי שם הוא נטל 6.52 מיליארד שקל, עליה קלה של 0.3%. שני החודשים הללו הם אחת הרמות הנמוכות ביותר מאז שנת הקורונה, 2020.

אבל מה שרלוונטי זה שאנחנו נכנסים לחודשי הקיץ - אין חגים ואפשר יהיה לראות מה קורה למגמה. בחודש אפריל למשל המספר היה נמוך יותר ועמד על 4.6 מיליארד שקל אבל שם התקיים חג הפסח כך שהיו בפועל פחות ימי מסחר, מה שמסביר את ההיקף הנמוך. כעת מדובר בחודשיים רצופים של ימי עבודה מלאים. השאלה היא כמובן האם מדובר על התייצבות, אבל עוד מוקדם לקבוע. הנתונים של החודשים הבאים יאששו את המגמה.

בכל מקרה, מדובר בנפילה משמעותית לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, כאשר אז נטל הציבור משכנתאות חדשות בהיקף של כמעט 12 מיליארד שקל. אבל אז עוד היה מדובר על תקופה אחרת - הריבית רק החלה לעלות לכיוון ה-0.5%. היום הריבית היא כבר 4.75% (ולא בטוח שזה הסוף. בנק ישראל לקח אתמול הפוגה מהעלאות הריבית אבל חזר והדגיש שיש היתכנות גבוהה לעוד העלאות ריבית, כשאמר: "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטות הבאות - ובכל מקרה הריבית תישאר גבוהה לפחות לעוד שנה"). עידן הכסף הזול הוביל את הציבור לקחת משכנתאות וכשזה נגמר - ההיקפים צוללים. נכון, גם 6.5 מיליארד שקל זה הרבה מאוד כסף, זה גבוה ביחס לרוב העשור הקודם, אבל לא ביחס לשלוש השנים האחרונות, בהן מחירי הדיור זינקו במצטבר ב-40%.

נפילה של 47% במחצית הראשונה של השנה

על פי נתוני בנק ישראל, במחצית הראשונה של 2023 נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 36.5 מיליארד שקל, חצי מהיקף המשכנתאות בשנת 2022. גם ביחס לשנת 2021 מדובר בירידה חדה של 30% וביחס ל-2020 מדובר על יציבות. מדובר רק בעליה לעומת שנת 2019, בהשוואה לתקופה ההיא מדובר בעליה של 14%.

מה הריבית שאפשר לקבל היום כשלוקחים משכנתא בבנקים השונים?

במקביל, בנק ישראל החל להציג לאחרונה את הריביות שאתם יכולים לקבל היום בבנקים השונים. לא במפתיע, מסלול הפריים מדורג למעלה עם ריבית של 6.25%, אבל הנתונים המעניינים יותר היו שהציבור מתחיל לעבור למסלול פחות מוכר: מל"צ - משכנתא לא צמודה שאינה פריים. מסלול שיש לו כמובן יתרונות וחסרונות, הוא טוב יותר מהפריים במצב הנוכחי, אבל האם כדאי לנוטלי המשכנתאות להימנע לחלוטין מהפריים? לא בטוח. הריבית כבר עלתה, עכשיו היא כנראה קרובה לרמות השיא, ולכן זה עושה שכל להתחיל לקחת יותר סיכון במסלול הפריים - רוב הסיכויים, וכך צופה גם בנק ישראל עצמו, שבשנה הבאה הריבית במשק תחל לרדת מה שאומר שהריבית במסלול הפריים תחל לרדת מרמות של 6.25%. כן, היא לא צפויה לחזור ל-1.6% ואפילו פחות, הרמות לפני שנה וחצי, אבל גם 3% זה טוב יותר. מי שעכשיו בוחר לקבע את הריבית במסלולים הקבועים בעצם בוחר לקבע ריביות שכנראה יתבררו בעוד כמה שנים כריביות גבוהות. לפני שנתיים זה היה הגיוני לקחת כמה שיותר מהמשכנתא בריבית הקבועה, כי היא הייתה נמוכה, 2-2.5%. היום היא 5%, אז למה לקבע את זה אם רוב הסיכויים שהריביות יירדו?

מה הריביות כעת? בחודש מאי הריבית בבנק מזרחי טפחות הריבית במסלול המל"צ עומדת על 5% לעומת 6.24% בפריים ובהשוואה ל-4.9% במסלול הקל"צ (קבועה לא צמודה). בבנק לאומי מדובר על 5.06% במל"צ לעומת 5.96% בפריים ו-4.89% בקל"צ. בפועלים מדובר על 5.24% במל"צ לעומת 5.75% בפריים ו-4.89% בקל"צ. גם בדיסקונט מדובר על 5.27% במל"צ לעומת 5.9% בפריים ו-5% בקל"צ.

הציבור עובר למל"צ - כשמסתכלים על הבנקים שמובילים את שוק המשכנתאות - ובראשם מזרחי טפחות (שנותן 36% מהמשכנתאות החדשות) פועלים (23%) ולאומי (21%) אפשר לראות את הזינוק בנתח של המסלול החדש: בחודש מאי 27% מהיקף המשכנתאות שנתן בנק מזרחי טפחות היה במסלול המל"צ, זאת לעומת 11% בלבד בחודש מרץ (פי 2.5). בפועלים מדובר על 9% בחודש מאי לעומת רק 2% בחודש מרץ (פי 4.5). בלאומי מדובר על 18% לעומת 9% בחודש מרץ (פי 2).

בנק ישראל: אם לא היינו מעלים את הריבית נוטלי המשכנתאות היו סובלים בטווח הארוך הרבה יותר

לפני חודש הציג בנק ישראל גרף מדהים, לפיו, אם הוא לא היה מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה - אז לא רק שהכסף של הציבור היה מאבד תוך כמה שנים 30% מערכו, אלא גם ההחזרים החודשיים של המשכנתא היו מזנקים ביותר מ-2,500 שקלים לרמה של 7,655 שקלים לחודש בממוצע (תוך 15 שנים).

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לדברי בנק ישראל, "בטווח ארוך יותר - האינפלציה, ככל שלא ממוגרת, מעלה משמעותית את ההחזר הנומינלי על המשכנתא, לעומת כלי הריבית שלאחר שמוריד את האינפלציה מחזיר את תוואי התשלום על המשכנתא למסלולו המקורי".

הגרף האדום מציג בכמה היה מתייקר ההחזר החודשי בטווח הארוך, אם בנק ישראל לא מעלה את הריבית:

מה היה קורה להחזר החודשי של המשכנתאות אם בנק ישראל לא היה מעלה את הריבית

מה היה קורה להחזר החודשי של המשכנתאות אם בנק ישראל לא היה מעלה את הריבית

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
פימפום לשני כיוונים 11/07/2023 15:49
הגב לתגובה זו
הכל עניין של אינטרסים... בתקופת הקורונה בעלי ההון המשקיעים נבהלו שהנכסים שלהם הולכים להתרסק ולכן הריצו את השוק מעלה, אבל עכשיו הם צברו כסף ורוצים לקנות עוד נדל״ן במחירי ריצפה ולכן ״מזהירים״ את הצעירים שלא יקנו... פסיכולוגיית האספנים.
2.
אנונימי 11/07/2023 14:10
הגב לתגובה זו
כנראה שאנשים מתחילים להתפכח ואשליית האושר מתפוצצת. רק המסכנים והפסחים מלווים כסף עכשיו
1.
משה 11/07/2023 14:02
הגב לתגובה זו
פריירים לא מתים רק מתחלפים--עדיף להמתין גם הריבית תרד

צילום: גוגל מאפס

דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?

על פערי המחירים בין הקומות כשאין מעלית ועל החסרונות (וגם היתרונות) של קומה רביעית ללא מעלית וגם - מה הפוטנציאל הגדול בדירות כאלו?

רן קידר | 28/11/2025 10:43

נושאים בכתבה מחירי הדירות

עסקת מכירה ברמלה מהימים האחרונים נראית מעניינת: דירת 3 חדרים בגודל 68 מ"ר בתמורה ל-1.13 מיליון שקל. נראה מחיר מציאה, אבל האם יש דבר כזה מציאה? נמשיך עם הפרטים: הדירה ממוקמת בקומה הרביעית והאחרונה בבניין ישן ללא מעלית ברחוב טיטלבאום המתווכת שמכרה את הדירה מצוטטת כי זו "מציאה". לדבריה, אין דירות דומות במחיר נמוך כל כך באזור, והיא מהווה הזדמנות נדירה למשקיעים או רוכשים ראשונים. אולם, ניתוח שלנו מראה כי המחיר אינו בהכרח הנחה משמעותית, אלא תמחור ריאלי בגלל שמדובר בקומה רביעית. כל קומה ללא מעלית מורידה את המחיר ב-5%-8%. ההבדל בין קומה שלישית לרביעית הוא כנראה הכי קריטי. אם הדירה היתה בקומה שלישית היא היתה כ-1.25, קומה שנייה-ראשונה זה כבר ב-1.3-1.35 מיליון שקל.

השימוש היומיומי במדרגות בקומה רביעית כרוך בעלייה וירידה של כ-80-90 מדרגות, תלוי בגובה הסטנדרטי של הבניין. עבור אדם ממוצע, זה מצטבר לכ-10-15 דקות הליכה נוספת ליום, אך ההשפעה גדלה עם קניות כבדות, עגלות תינוקות או תנועה מוגבלת. דיירים בקומות גבוהות בבניינים ישנים ללא מעלית משלמים מחיר מתמשך על קנייה במחיר נמוך. מעבר לכך, יש כבר גילאים שזה פשוט לא אפשרי.

מנגד, ויש לזה חשיבות גדולה: טיפוס מדרגות תורם לבריאות קרדיו-ווסקולרית, ומפחית סיכוי למחלות לב, ובכלל - טוב לבריאות.

מחירי הדירות - הבדלים בין קומות

ההפרש במחיר בין דירה בניין עם מעלית לבניין ללא כזו מגיע ל-10-20%. בתוך הבניין, כל קומה נוספת מעל הקרקע מורידה את המחיר כאמור ב-5-8%, כאשר בקומה רביעית ההשפעה מצטברת ל-15-20% פחות מדירה דומה בקומה ראשונה או שנייה. שמאי מקרקעין מחשבים זאת כ"פחת תפקודי". להרחבה, על גורמים שמשפיעים על מחירי הדירות: כמה שווה הדירה שלכם? הנה 10 גורמים בעלי השפעה דרמטית.

בעסקת רמלה הספציפית, המחיר של 1.13 מיליון ש"ח נראה מפתה על פניו, אך לאחר הפחתה הנדרשת בגלל שמדובר בקומה רביעית הוא משקף תמחור סטנדרטי ולא הנחה משמעותית. נתוני עסקאות מהחודשים האחרונים מראים כי זה בהחלט סביבת מחיר ראויה ולא נמוכה מדי.

להמשך הכתבה לחץ כאן