משכנתא
צילום: FREEPIK

התייצבות במשכנתאות? חודש שני ברציפות שהציבור לקח משכנתאות בהיקף של 6.54 מיליארד שקל, כשאין חגים. מה יהיה בהמשך?

ביחס לחודש הקודם מדובר על עלייה אפסית של 0.3%, ביחס לחודש המקביל מדובר עדיין בנפילה של 45% ואחת הרמות הנמוכות ביותר מאז 2020. חודשי הקיץ יגלו את המשך המגמה; וגם - מה הריבית שאתם יכולים לשלם כעת בבנקים על המשכנתא, מה האלטרנטיבה למסלול הפריים והאם כדאי כעת דווקא להגדיל סיכון - את רכיב הפריים?

נתנאל אריאל | (3)

האם נרשמת התייצבות בנתוני המשכנתאות? בחודש יוני נטל הציבור הישראלי משכנתאות חדשות בהיקף של 6.54 מיליארד שקל, כמעט זהה לחודש מאי שם הוא נטל 6.52 מיליארד שקל, עליה קלה של 0.3%. שני החודשים הללו הם אחת הרמות הנמוכות ביותר מאז שנת הקורונה, 2020.

אבל מה שרלוונטי זה שאנחנו נכנסים לחודשי הקיץ - אין חגים ואפשר יהיה לראות מה קורה למגמה. בחודש אפריל למשל המספר היה נמוך יותר ועמד על 4.6 מיליארד שקל אבל שם התקיים חג הפסח כך שהיו בפועל פחות ימי מסחר, מה שמסביר את ההיקף הנמוך. כעת מדובר בחודשיים רצופים של ימי עבודה מלאים. השאלה היא כמובן האם מדובר על התייצבות, אבל עוד מוקדם לקבוע. הנתונים של החודשים הבאים יאששו את המגמה.

בכל מקרה, מדובר בנפילה משמעותית לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, כאשר אז נטל הציבור משכנתאות חדשות בהיקף של כמעט 12 מיליארד שקל. אבל אז עוד היה מדובר על תקופה אחרת - הריבית רק החלה לעלות לכיוון ה-0.5%. היום הריבית היא כבר 4.75% (ולא בטוח שזה הסוף. בנק ישראל לקח אתמול הפוגה מהעלאות הריבית אבל חזר והדגיש שיש היתכנות גבוהה לעוד העלאות ריבית, כשאמר: "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטות הבאות - ובכל מקרה הריבית תישאר גבוהה לפחות לעוד שנה"). עידן הכסף הזול הוביל את הציבור לקחת משכנתאות וכשזה נגמר - ההיקפים צוללים. נכון, גם 6.5 מיליארד שקל זה הרבה מאוד כסף, זה גבוה ביחס לרוב העשור הקודם, אבל לא ביחס לשלוש השנים האחרונות, בהן מחירי הדיור זינקו במצטבר ב-40%.

נפילה של 47% במחצית הראשונה של השנה

על פי נתוני בנק ישראל, במחצית הראשונה של 2023 נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 36.5 מיליארד שקל, חצי מהיקף המשכנתאות בשנת 2022. גם ביחס לשנת 2021 מדובר בירידה חדה של 30% וביחס ל-2020 מדובר על יציבות. מדובר רק בעליה לעומת שנת 2019, בהשוואה לתקופה ההיא מדובר בעליה של 14%.

 

מה הריבית שאפשר לקבל היום כשלוקחים משכנתא בבנקים השונים?

במקביל, בנק ישראל החל להציג לאחרונה את הריביות שאתם יכולים לקבל היום בבנקים השונים. לא במפתיע, מסלול הפריים מדורג למעלה עם ריבית של 6.25%, אבל הנתונים המעניינים יותר היו שהציבור מתחיל לעבור למסלול פחות מוכר: מל"צ - משכנתא לא צמודה שאינה פריים. מסלול שיש לו כמובן יתרונות וחסרונות, הוא טוב יותר מהפריים במצב הנוכחי, אבל האם כדאי לנוטלי המשכנתאות להימנע לחלוטין מהפריים? לא בטוח. הריבית כבר עלתה, עכשיו היא כנראה קרובה לרמות השיא, ולכן זה עושה שכל להתחיל לקחת יותר סיכון במסלול הפריים - רוב הסיכויים, וכך צופה גם בנק ישראל עצמו, שבשנה הבאה הריבית במשק תחל לרדת מה שאומר שהריבית במסלול הפריים תחל לרדת מרמות של 6.25%. כן, היא לא צפויה לחזור ל-1.6% ואפילו פחות, הרמות לפני שנה וחצי, אבל גם 3% זה טוב יותר. מי שעכשיו בוחר לקבע את הריבית במסלולים הקבועים בעצם בוחר לקבע ריביות שכנראה יתבררו בעוד כמה שנים כריביות גבוהות. לפני שנתיים זה היה הגיוני לקחת כמה שיותר מהמשכנתא בריבית הקבועה, כי היא הייתה נמוכה, 2-2.5%. היום היא 5%, אז למה לקבע את זה אם רוב הסיכויים שהריביות יירדו?

מה הריביות כעת? בחודש מאי הריבית בבנק מזרחי טפחות הריבית במסלול המל"צ עומדת על 5% לעומת 6.24% בפריים ובהשוואה ל-4.9% במסלול הקל"צ (קבועה לא צמודה). בבנק לאומי מדובר על 5.06% במל"צ לעומת 5.96% בפריים ו-4.89% בקל"צ. בפועלים מדובר על 5.24% במל"צ לעומת 5.75% בפריים ו-4.89% בקל"צ. גם בדיסקונט מדובר על 5.27% במל"צ לעומת 5.9% בפריים ו-5% בקל"צ.

הציבור עובר למל"צ - כשמסתכלים על הבנקים שמובילים את שוק המשכנתאות - ובראשם מזרחי טפחות (שנותן 36% מהמשכנתאות החדשות) פועלים (23%) ולאומי (21%) אפשר לראות את הזינוק בנתח של המסלול החדש: בחודש מאי 27% מהיקף המשכנתאות שנתן בנק מזרחי טפחות היה במסלול המל"צ, זאת לעומת 11% בלבד בחודש מרץ (פי 2.5). בפועלים מדובר על 9% בחודש מאי לעומת רק 2% בחודש מרץ (פי 4.5). בלאומי מדובר על 18% לעומת 9% בחודש מרץ (פי 2).

 

בנק ישראל: אם לא היינו מעלים את הריבית נוטלי המשכנתאות היו סובלים בטווח הארוך הרבה יותר 

לפני חודש הציג בנק ישראל גרף מדהים, לפיו, אם הוא לא היה מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה - אז לא רק שהכסף של הציבור היה מאבד תוך כמה שנים 30% מערכו, אלא גם ההחזרים החודשיים של המשכנתא היו מזנקים ביותר מ-2,500 שקלים לרמה של 7,655 שקלים לחודש בממוצע (תוך 15 שנים).

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לדברי בנק ישראל, "בטווח ארוך יותר - האינפלציה, ככל שלא ממוגרת, מעלה משמעותית את ההחזר הנומינלי על המשכנתא, לעומת כלי הריבית שלאחר שמוריד את האינפלציה מחזיר את תוואי התשלום על המשכנתא למסלולו המקורי".

הגרף האדום מציג בכמה היה מתייקר ההחזר החודשי בטווח הארוך, אם בנק ישראל לא מעלה את הריבית:

מה היה קורה להחזר החודשי של המשכנתאות אם בנק ישראל לא היה מעלה את הריבית

מה היה קורה להחזר החודשי של המשכנתאות אם בנק ישראל לא היה מעלה את הריבית

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פימפום לשני כיוונים 11/07/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
    הכל עניין של אינטרסים... בתקופת הקורונה בעלי ההון המשקיעים נבהלו שהנכסים שלהם הולכים להתרסק ולכן הריצו את השוק מעלה, אבל עכשיו הם צברו כסף ורוצים לקנות עוד נדל״ן במחירי ריצפה ולכן ״מזהירים״ את הצעירים שלא יקנו... פסיכולוגיית האספנים.
  • 2.
    אנונימי 11/07/2023 14:10
    הגב לתגובה זו
    כנראה שאנשים מתחילים להתפכח ואשליית האושר מתפוצצת. רק המסכנים והפסחים מלווים כסף עכשיו
  • 1.
    משה 11/07/2023 14:02
    הגב לתגובה זו
    פריירים לא מתים רק מתחלפים--עדיף להמתין גם הריבית תרד
אשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי לירן. קרדיט: יח"צאשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי לירן. קרדיט: יח"צ

אשלי לירן זכתה במכרז פרויקט פינוי-בינוי בהוד השרון

הקבוצה, בבעלותם של אשר אלון ורוני בריק, זכתה במכרז, תהרוס 60 דירות ישנות ותקים מתחם מגורים חדש של כ־200 יחידות דיור

רן קידר |
נושאים בכתבה אשלי לירן

קבוצת אשלי לירן בבבעלות אשר אלון ורוני בריק (נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ) זכתה במכרז שנערך על ידי בעלי הדירות במתחם בדרך מגדיאל בהוד השרון לביצוע פרויקט פינוי בינוי. במסגרת התוכנית ייהרסו 60 יח"ד ב-5 בניינים ישנים בכתובות פדויים 3, מגדיאל 40-42, אשכול 2 ואשכול 6, ובמקומן ייבנה מתחם מגורים חדש הכולל כ-200 יחידות דיור ושטחי מסחר. 

המכרז נוהל על ידי עורכי הדין המייצגים את בעלי הדירות, משרד דנוס־אליעז. למכרז ניגשו עשרות חברות נדל"ן, כאשר לשלב הגמר הגיעו שלוש חברות: רוטשטיין, קטה ואשלי לירן, שזכתה במכרז. קבוצת אשלי לירן שתטפל בקידום התכנון, הרישוי וכן בבנייה בפועל של הפרויקט, פינוי בעלי הדירות המקוריים עד לאכלוס הפרויקט החדש.

זה אינו הפרויקט הראשון שהחברה מקדמת בעיר בתחום ההתחדשות העירונית. ברחוב בן גמלא, מקדמת החברה פרויקט פינוי בינוי הכולל שני מגדלים רבי קומות עם כ-9,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה וכ-360 יחידות דיור חדשות, וברחוב בן גוריון, החברה מקדמת תוכנית יחד עם חברת מידן במסגרתה ייהרסו ארבעה בניינים בני שלוש קומות וייבנו במקומם ארבעה בניינים בני עשר קומות. שני הפרויקטים נמצאים בשלבי קידום מול וועדות התכנון. 

קבוצת אשלי לירן יזמה ובנתה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בתל אביב, "ME TLV" בשכונת נווה שרת, הכולל 270 יחידות דיור חדשות במקום 96 הישנות. הצלחת הפרויקט סללה את הדרך לפרויקטים רבים נוספים. גם בעיר רעננה בנתה החברה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בעיר, שכבר אוכלס בהצלחה. כיום מקדמת החברה אלפי יחידות דיור בפרויקטי פינוי בינוי הנמצאים בשלבי תכנון, רישוי ובנייה שונים בערי המרכז והשרון: תל אביב, גבעתיים, רעננה, כפר סבא וכאמור בהוד השרון. 

כפר בתיה, רעננה (הדמיה פרחי צפריר)כפר בתיה, רעננה (הדמיה פרחי צפריר)

2,200 דירות ללא היטל השבחה? הכנסת בדרך לסגור את פרצת "כפר בתיה" שברעננה

המאבק סביב תוכנית כפר בתיה ברעננה הגיע עד לכנסת - האם יהיה צורך לשלם היטל השבחה?

רן קידר |
נושאים בכתבה היטל השבחה רעננה


המאבק סביב תוכנית כפר בתיה ברעננה הגיע עד לכנסת, כאשר עיריית רעננה נאבקת בנחרצות בתוכנית רחבת היקף להקמת כ-2,200 יחידות דיור על שטח של 160 דונם בדרום העיר. רשת אמי"ת, המחזיקה בקרקעות החינוך שעליהן פועל כפר הנוער ההיסטורי, מקדמת פרויקט נדל"ן שהעירייה מכנה "מסחרי לכל דבר" – והפעם הסוגיה עולה לדיון פרלמנטרי.

הצעת חוק נגד "פרצת היטל ההשבחה"

הצעת חוק חדשה, אותה הובילו ח"כ אלי דלל מהליכוד וח"כ נאור שירי מיש עתיד, מבקשת לשים סוף לפטור מהיטלי השבחה שעמותות חינוך נהנות ממנו גם כשהן מבצעות יוזמות נדל"ן פרטיות. ההצעה באה לאחר פגישה שקיים ראש עיריית רעננה חיים ברוידא עם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ יצחק קרויזר, והיא מבקשת לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שעמותות חינוך ייהנו מפטור מהיטל השבחה רק כשמדובר במקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי מובהק.

מכפר ניצולי שואה לפרויקט יוקרה

כפר בתיה, שנוסד ב-1947 ככפר לילדים ניצולי שואה ונקרא על שם בתיה גוטספלד, נשיאת הסתדרות נשי המזרחי בארצות הברית, משתרע על שטח של כ-160 דונם בדרום מערב העיר, בצמוד לפארק רעננה. הכפר ההיסטורי שימש במשך עשרות שנים כמוסד חינוכי דתי מוביל, אך כעת עומדת להשתנות דמותו באופן דרמטי.

התוכנית שאושרה ביוני האחרון בוועדה המחוזית, חרף התנגדות עזה של העירייה, כוללת לא רק 2,200 יחידות דיור אלא גם 650 דירות להשכרה, שטחי מלונאות, תעסוקה, מסחר, שטחי ציבור ושטחים פתוחים. העירייה טוענת כי מדובר בהפרה בוטה של הסכם משנת 2021, לפיו התוכנית הייתה אמורה להיות מוגבלת ל-1,250 יחידות דיור בלבד ובגובה שלא יעלה על 11 קומות. במקום זאת, התוכנית המקודמת כוללת מגדלים שיגיעו לגובה של עד 25 קומות.

מאות מיליוני שקלים על הכף

לפי הסכם 2021, עמותת נשי אמי"ת התחייבה לשלם לעירייה מאות מיליוני שקלים לצורך פיתוח האזור, בנוסף להקמת קמפוס חינוכי חדש בעלות של כ-300 מיליון שקלים. אולם העירייה טוענת שכעת, כשהתוכנית גדלה לכמעט כפליים מההיקף המוסכם, העמותה מנסה להתחמק מתשלום היטל השבחה על ההפרש העצום – סכום שמדובר בו במאות מיליוני שקלים נוספים.