אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל
שידור חי

ללא שינוי: הריבית במשק נשארה על 4.75% - בנק ישראל צופה העלאה אחת נוספת

לראשונה מזה שנה וחצי, בנק ישראל החליט לא להעלות את הריבית, אחרי 10 העלאות רצופות, וזאת לאחר שגם בארה"ב לקחו אתנחתא. אבל האם זה סוף העלאות הריבית? לא בטוח: "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטות הבאות - ובכל מקרה הריבית תישאר גבוהה לפחות לעוד שנה"; בנק ישראל מזהיר מפני המשך קידום הרפורמה המשפטית שלא בהסכמה רחבה; בנק ישראל העלה את תחזית הצמיחה והוריד את תחזית האינפלציה; ירון מעריך שיודיע על המשך דרכו בסביבת החגים

נתנאל אריאל | (16)

בנק ישראל משאיר את הריבית על 4.75% והפעם לא מעלה אותה. אבל השאלה המעניינת יותר היא ההמשך - האם בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית? סביר להניח שכן. בתחזית כעת הוא כותב שהריבית תעמוד בעוד שנה על 4.75/5%. כך כותב הבנק בתחזית שלו: "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטות הבאות. ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות". החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תתקבל ב-4 בספטמבר. 

בנק ישראל מעלה את תחזית הצמיחה (התמ"ג) ב-0.5% וזו תעמוד על 3%, אם כי התחזית ל-2024 ירדה ב-0.5%. בבנק צופים שהאבטלה תעלה פחות ותגיע ל-3.7% (שינוי של 0.4% לעומת התחזית הקודמת). בבנק גם מעלים ב-0.4% את תחזית הגירעון וצופים כעת גירעון שנתי של 1.3%. הבנק גם מעלה ל-1.5% את תחזית הגירעון לשנה הבאה (העלאה של חצי אחוז). הבנק גם מוריד את תחזית האינפלציה שלו ל-3.5% בסוף שנת 2023 (הורדה של 0.4%) והתחזית לסוף שנת 2024 עולה מעט ל-2.4% (עליה של 0.1%).

בבנק ישראל שואבים עידוד מכך שהאינפלציה בישראל מתמתנת: "בהסתכלות על 6 החודשים האחרונים, וביתר שאת על 3 החודשים האחרונים, ניתן לראות כי קצב האינפלציה מתמתן, במחירי המוצרים הסחירים והבלתי סחירים. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד".

בהתייחסות לרפורמה המשפטית אומר הבנק המרכזי: "התחזית נערכה על בסיס תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך. הסיכון המרכזי לתחזית הוא התממשות תרחיש בו שינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה והמשך הפיחות של השקל, בפגיעה ביצוא, ובירידות בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. בתחזית אפריל, פורסמה הערכה כמותית לתרחיש זה".

 

ירון: "בהחלט ייתכן שהריבית תמשיך לעלות. הפיחות במט"ח תרם 1-1.5% לאינפלציה"

במסיבת העיתונאים אומר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון: "בהחלט ייתכן שנצטרך להמשיך להעלות את הריבית בהמשך. ככל שלא נראה את הירידה באינפלציה בקצב המתאים. אנו נחושים להחזיר אותה ליעד. צריך לזכור שאינפלציה גבוהה פוגעת קודם כל בשכבות החלשות".

"בחצי השנה האחרונה חווינו פיחות עודף בשקל שנובע מגורמים מקומיים שאינו נובע מהשינויים במט"ח בשנים האחרונים. הערכות שמרניות מעריכות שזה תרם 1-1.5% לאינפלציה. ככל שזה יימשך ייתכן שתידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר. הנתונים מאפשרים לנו לקחת נשימה אבל צריך לזכור שיש חוסר ודאות, ואם זה יתממש בהחלט ייתכן שנצטרך להעלות את הריבית עוד יותר" - כלומר לעוד העלאות ריבית.

"אין ספק שנושא שער החליפין הוא אחד הסיכונים לתחזית ולהתכנסות חזרה ליעד האינפלציה. כרגע השוק מתפקד, אין כשלים ולכן אנחנו לא נוהגים להתערב. ככל שיהיו שינויים בנושא כשל שוק או אחרים יש לנו ארגז כלים נוסף" הוסיף ירון.

קיראו עוד ב"בארץ"

כהונתו של פרופ' אמיר ירון כנגיד בנק ישראל צפויה להסתיים לקראת סוף השנה, והוא אומר היום שיודיע על המשך דרכו, האם ירצה להמשיך בתפקידו או לא בסביבת החגים. מדובר בסיכון למשק ובפרט לשוק המט"ח - שעוד לא ממש מדברים עליו. על פניו, נדמה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא מעוניין בהמשך כהונתו של ירון לקדנציה נוספת. השאלה מי יהיה המחליף שלו - אם ימונה אדם שייחשב כ"יס-מן" זו עלולה להיות פגיעה בשווקים. 

נציין שגם הפד', הבנק המרכזי האמריקאי לקח הפוגה מהעלאות הריבית בפגישתו האחרונה אבל גם הוא מעריך העלאת ריבית של עוד חצי אחוז. בבנק ישראל מאמינים 

מדובר בהפסקה ראשונה בהעלאות הריבית מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית במשק לפני שנה. המשקיעים בבורסה לא היו בטוחים מה יעשה בנק ישראל, למרות שרוב הכלכלנים הניחו שהפעם הריבית לא תעלה, והמסחר בבורסה היום התנהל ברובו סביב המעבר מירידות קלות לעליות קלות. גם המסחר במטבע חוץ התנהל עם שינויי כיוון - שער הדולר עלה בתחילת היום ב-0.2% ואז עבר לירידות של 0.3% ולבסוף חזר להיות יציב. שער הדולר היציג  דולר ארה"ב נקבע היום על 3.71 שקלים וכעת שער הדולר הרציף יורד קלות דולר רציף (השקל מתחזק).

כאן ניתן לצפות במסיבת העיתונאים של בנק ישראל, בשעה 16:15:

מוקדם יותר אמר בנק אוף אמריקה כי לדעתו: "האינפלציה מתקררת סוף סוף, אבל הדרך ארוכה לפנינו - האינפלציה ירדה משיא של 5.4% בינואר ל-4.6% במאי והאינפלציה הבלתי סחירים ירדה מ-4.9% ל-4.2%. אנו מאמינים שהסיכון האפסייד החשוב ביותר לאינפלציה הוא היחלשות המטבע. אנו חושבים שהסיכון המשמעותי ביותר לאינפלציה הוא פיחות השקל שמונע על ידי רעש פוליטי."

בינתיים, לפחות נוטלי המשכנתאות נושמים טיפה לרווחה. אחרי שריבית הפריים קפצה מ-1.6% ל-6.25% בתוך שנה אחת, והחזרי המשכנתא שלהם התייקרו ביותר מ-1,000 שקלים בחודש. אבל לבנק ישראל לא הייתה ברירה - הוא היה חייב להעלות את הריבית כדי לעצור את האינפלציה, את שחיקת הכסף של כל הציבור בישראל, וזה הרבה יותר גרוע מהחזרי המשכנתא. אינפלציה של 8% בשנה פירושה ש-30% מהשווי של הכסף נמחק תוך 5 שנים בלבד.

בבנק ישראל אולי לא טובים בלהסביר לציבור עד כמה האינפלציה היא דבר חמור, אבל הם בהחלט עושים את מה שצריך כדי לעצור אותה. בינתיים, האינפלציה בעולם נמצאת במגמת ירידה, וגם בישראל היא נעצרה על 5.4% לפני מספר חודשים וכעת נמצאת ברמה של 4.6%. זה עדיין הרבה מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל (1-3% בשנה) אבל בבנק ישראל מאמינים שהיא תחזור לטווח היעד תוך שנה שנתיים.

אגב, בנק ישראל פרסם לפני חודש גרף שמראה שאפילו ההחזרים החודשיים של הציבור היו קופצים ביותר מ-2,500 שקלים לחודש אם הוא היה 'מוותר' על העלאות הריבית ומאפשר לאינפלציה להשתולל.

ובקשר לפיקדונות, הבנקים לא צפויים כעת להמשיך להעלות את הריבית על הפיקדונות. הנה ההשוואה בין הריביות בבנקים השונים (כולל כמה הם נותנים לכם על העו"ש).

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    נגיד רשע 11/07/2023 09:23
    הגב לתגובה זו
    והרווחים המופרזים שלהם , אבל לא שוכח להיות פוליטיקאי שמאלני. תתבייש !!!!
  • 11.
    סליחה 10/07/2023 20:44
    הגב לתגובה זו
    ראה אינפלציה "מתמתנת"? הסבתא שלי רק שהיא מזמן בר מינן כמו המדינה הגאונית הזו
  • 10.
    העיקר 10/07/2023 20:42
    הגב לתגובה זו
    על משפטו כבר עובדת ומוגשת מאוד קרה,הביביסטים שכחו שהם לא בדיוק המעמד העשיר
  • 9.
    לעת הזו 10/07/2023 20:39
    הגב לתגובה זו
    להיזהר,מה שברור שהנגיד הבא יהיה ימני ביביסט שאת האמת לא יספר בהצהרותיו,איזה כיף סו"ס "שיטת אמסלם"
  • 8.
    לרון 10/07/2023 20:31
    הגב לתגובה זו
    צריך לקרוא בין השורות,וזה אומר איום למצב המשקי האומר חיובי יכול בקלות להתהפך לשלילי,אנחנו בבנק מציעים לרשויות להזהר מאוד,הבנק נותר האחרון להצלה מהתהום,מיקי מאוס רץ באוויר
  • 7.
    U 10/07/2023 19:04
    הגב לתגובה זו
    אתה רואה את המשכורות והבונוסים השמנים של הבנקים ומרגיש את המצוקה של האזרחים ושתקת נגיד תתפטר הרסת את הכלכלה הנדלן מת הייטק גוסס משפחות הרוסות . ...
  • 6.
    פריים 10/07/2023 17:33
    הגב לתגובה זו
    פריים 6 אחוז תענוג
  • 5.
    מבין2 10/07/2023 17:27
    הגב לתגובה זו
    הנגיד הפוליטי ביותר בהיסטוריה.
  • איש 11/07/2023 08:20
    הגב לתגובה זו
    אבל לא מפטרים נגיד , זה יגרום לנזק כבד מידישיפטרו את היועמשית
  • 4.
    חחחחחחח 10/07/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
    אין לי מילים, אז עדיף לצחוק חחח מה שכן, יש תחושה שמשהו גדול הולך לקרות בקרוב... יש כאלה ש... ויש כאלה ש...
  • 3.
    מחקה את ארה"ב אחד לאחד בלי חשיבה עצמאית (ל"ת)
    דן 10/07/2023 16:57
    הגב לתגובה זו
  • י 10/07/2023 19:15
    הגב לתגובה זו
    הקשר בין הכלכלות לא קיים בכלל . אין לו מושג . בישראל יש מיתון ולא אינפלציה . הכל מרוסק הכלכלה מתה איך הנגיד בכלל מרשה לעצמו להשוות.ולהעלות ריבית ללא מעצורים . פשוט הזויי
  • ישראל 10/07/2023 20:35
    תחת זאת החליטה למחוק,אין ארה"ב ,כמה אבק ....אמר העכבר לפיל
  • 2.
    בנק ישראל עשה אתנחתה לריבית על מנת להמשיך להעלות את הריבית.האינפלציה תמשיך להיות גבוהה עוד זמן רב. (ל"ת)
    האינפלציה תמשיך לעלות 10/07/2023 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאחר ובארהב יהיו עליות ריבית נוספות,הריבית בארץ תה 10/07/2023 16:07
    הגב לתגובה זו
    מאחר ובארהב יהיו עליות ריבית נוספות,הריבית בארץ תהיה חייבת לעלות. ומדיניות כלכלית מזעזעת של שר האוצר סמוטריץ ותקציב מדינה מוטה חרדים לא עוזרים
  • בול לפני העזיבה 10/07/2023 20:46
    הגב לתגובה זו
    של 0.5% בריבית,יהיה סו"ס שמיח
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".