שידור חי

ללא שינוי: הריבית במשק נשארה על 4.75% - בנק ישראל צופה העלאה אחת נוספת

לראשונה מזה שנה וחצי, בנק ישראל החליט לא להעלות את הריבית, אחרי 10 העלאות רצופות, וזאת לאחר שגם בארה"ב לקחו אתנחתא. אבל האם זה סוף העלאות הריבית? לא בטוח: "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטות הבאות - ובכל מקרה הריבית תישאר גבוהה לפחות לעוד שנה"; בנק ישראל מזהיר מפני המשך קידום הרפורמה המשפטית שלא בהסכמה רחבה; בנק ישראל העלה את תחזית הצמיחה והוריד את תחזית האינפלציה; ירון מעריך שיודיע על המשך דרכו בסביבת החגים

נתנאל אריאל | (16)

בנק ישראל משאיר את הריבית על 4.75% והפעם לא מעלה אותה. אבל השאלה המעניינת יותר היא ההמשך - האם בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית? סביר להניח שכן. בתחזית כעת הוא כותב שהריבית תעמוד בעוד שנה על 4.75/5%. כך כותב הבנק בתחזית שלו: "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטות הבאות. ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות". החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תתקבל ב-4 בספטמבר. 

בנק ישראל מעלה את תחזית הצמיחה (התמ"ג) ב-0.5% וזו תעמוד על 3%, אם כי התחזית ל-2024 ירדה ב-0.5%. בבנק צופים שהאבטלה תעלה פחות ותגיע ל-3.7% (שינוי של 0.4% לעומת התחזית הקודמת). בבנק גם מעלים ב-0.4% את תחזית הגירעון וצופים כעת גירעון שנתי של 1.3%. הבנק גם מעלה ל-1.5% את תחזית הגירעון לשנה הבאה (העלאה של חצי אחוז). הבנק גם מוריד את תחזית האינפלציה שלו ל-3.5% בסוף שנת 2023 (הורדה של 0.4%) והתחזית לסוף שנת 2024 עולה מעט ל-2.4% (עליה של 0.1%).

בבנק ישראל שואבים עידוד מכך שהאינפלציה בישראל מתמתנת: "בהסתכלות על 6 החודשים האחרונים, וביתר שאת על 3 החודשים האחרונים, ניתן לראות כי קצב האינפלציה מתמתן, במחירי המוצרים הסחירים והבלתי סחירים. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד".

בהתייחסות לרפורמה המשפטית אומר הבנק המרכזי: "התחזית נערכה על בסיס תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך. הסיכון המרכזי לתחזית הוא התממשות תרחיש בו שינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה והמשך הפיחות של השקל, בפגיעה ביצוא, ובירידות בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. בתחזית אפריל, פורסמה הערכה כמותית לתרחיש זה".

 

ירון: "בהחלט ייתכן שהריבית תמשיך לעלות. הפיחות במט"ח תרם 1-1.5% לאינפלציה"

במסיבת העיתונאים אומר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון: "בהחלט ייתכן שנצטרך להמשיך להעלות את הריבית בהמשך. ככל שלא נראה את הירידה באינפלציה בקצב המתאים. אנו נחושים להחזיר אותה ליעד. צריך לזכור שאינפלציה גבוהה פוגעת קודם כל בשכבות החלשות".

"בחצי השנה האחרונה חווינו פיחות עודף בשקל שנובע מגורמים מקומיים שאינו נובע מהשינויים במט"ח בשנים האחרונים. הערכות שמרניות מעריכות שזה תרם 1-1.5% לאינפלציה. ככל שזה יימשך ייתכן שתידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר. הנתונים מאפשרים לנו לקחת נשימה אבל צריך לזכור שיש חוסר ודאות, ואם זה יתממש בהחלט ייתכן שנצטרך להעלות את הריבית עוד יותר" - כלומר לעוד העלאות ריבית.

"אין ספק שנושא שער החליפין הוא אחד הסיכונים לתחזית ולהתכנסות חזרה ליעד האינפלציה. כרגע השוק מתפקד, אין כשלים ולכן אנחנו לא נוהגים להתערב. ככל שיהיו שינויים בנושא כשל שוק או אחרים יש לנו ארגז כלים נוסף" הוסיף ירון.

קיראו עוד ב"בארץ"

כהונתו של פרופ' אמיר ירון כנגיד בנק ישראל צפויה להסתיים לקראת סוף השנה, והוא אומר היום שיודיע על המשך דרכו, האם ירצה להמשיך בתפקידו או לא בסביבת החגים. מדובר בסיכון למשק ובפרט לשוק המט"ח - שעוד לא ממש מדברים עליו. על פניו, נדמה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא מעוניין בהמשך כהונתו של ירון לקדנציה נוספת. השאלה מי יהיה המחליף שלו - אם ימונה אדם שייחשב כ"יס-מן" זו עלולה להיות פגיעה בשווקים. 

נציין שגם הפד', הבנק המרכזי האמריקאי לקח הפוגה מהעלאות הריבית בפגישתו האחרונה אבל גם הוא מעריך העלאת ריבית של עוד חצי אחוז. בבנק ישראל מאמינים 

מדובר בהפסקה ראשונה בהעלאות הריבית מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית במשק לפני שנה. המשקיעים בבורסה לא היו בטוחים מה יעשה בנק ישראל, למרות שרוב הכלכלנים הניחו שהפעם הריבית לא תעלה, והמסחר בבורסה היום התנהל ברובו סביב המעבר מירידות קלות לעליות קלות. גם המסחר במטבע חוץ התנהל עם שינויי כיוון - שער הדולר עלה בתחילת היום ב-0.2% ואז עבר לירידות של 0.3% ולבסוף חזר להיות יציב. שער הדולר היציג  דולר ארה"ב נקבע היום על 3.71 שקלים וכעת שער הדולר הרציף יורד קלות דולר רציף (השקל מתחזק).

כאן ניתן לצפות במסיבת העיתונאים של בנק ישראל, בשעה 16:15:

מוקדם יותר אמר בנק אוף אמריקה כי לדעתו: "האינפלציה מתקררת סוף סוף, אבל הדרך ארוכה לפנינו - האינפלציה ירדה משיא של 5.4% בינואר ל-4.6% במאי והאינפלציה הבלתי סחירים ירדה מ-4.9% ל-4.2%. אנו מאמינים שהסיכון האפסייד החשוב ביותר לאינפלציה הוא היחלשות המטבע. אנו חושבים שהסיכון המשמעותי ביותר לאינפלציה הוא פיחות השקל שמונע על ידי רעש פוליטי."

בינתיים, לפחות נוטלי המשכנתאות נושמים טיפה לרווחה. אחרי שריבית הפריים קפצה מ-1.6% ל-6.25% בתוך שנה אחת, והחזרי המשכנתא שלהם התייקרו ביותר מ-1,000 שקלים בחודש. אבל לבנק ישראל לא הייתה ברירה - הוא היה חייב להעלות את הריבית כדי לעצור את האינפלציה, את שחיקת הכסף של כל הציבור בישראל, וזה הרבה יותר גרוע מהחזרי המשכנתא. אינפלציה של 8% בשנה פירושה ש-30% מהשווי של הכסף נמחק תוך 5 שנים בלבד.

בבנק ישראל אולי לא טובים בלהסביר לציבור עד כמה האינפלציה היא דבר חמור, אבל הם בהחלט עושים את מה שצריך כדי לעצור אותה. בינתיים, האינפלציה בעולם נמצאת במגמת ירידה, וגם בישראל היא נעצרה על 5.4% לפני מספר חודשים וכעת נמצאת ברמה של 4.6%. זה עדיין הרבה מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל (1-3% בשנה) אבל בבנק ישראל מאמינים שהיא תחזור לטווח היעד תוך שנה שנתיים.

אגב, בנק ישראל פרסם לפני חודש גרף שמראה שאפילו ההחזרים החודשיים של הציבור היו קופצים ביותר מ-2,500 שקלים לחודש אם הוא היה 'מוותר' על העלאות הריבית ומאפשר לאינפלציה להשתולל.

ובקשר לפיקדונות, הבנקים לא צפויים כעת להמשיך להעלות את הריבית על הפיקדונות. הנה ההשוואה בין הריביות בבנקים השונים (כולל כמה הם נותנים לכם על העו"ש).

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    נגיד רשע 11/07/2023 09:23
    הגב לתגובה זו
    והרווחים המופרזים שלהם , אבל לא שוכח להיות פוליטיקאי שמאלני. תתבייש !!!!
  • 11.
    סליחה 10/07/2023 20:44
    הגב לתגובה זו
    ראה אינפלציה "מתמתנת"? הסבתא שלי רק שהיא מזמן בר מינן כמו המדינה הגאונית הזו
  • 10.
    העיקר 10/07/2023 20:42
    הגב לתגובה זו
    על משפטו כבר עובדת ומוגשת מאוד קרה,הביביסטים שכחו שהם לא בדיוק המעמד העשיר
  • 9.
    לעת הזו 10/07/2023 20:39
    הגב לתגובה זו
    להיזהר,מה שברור שהנגיד הבא יהיה ימני ביביסט שאת האמת לא יספר בהצהרותיו,איזה כיף סו"ס "שיטת אמסלם"
  • 8.
    לרון 10/07/2023 20:31
    הגב לתגובה זו
    צריך לקרוא בין השורות,וזה אומר איום למצב המשקי האומר חיובי יכול בקלות להתהפך לשלילי,אנחנו בבנק מציעים לרשויות להזהר מאוד,הבנק נותר האחרון להצלה מהתהום,מיקי מאוס רץ באוויר
  • 7.
    U 10/07/2023 19:04
    הגב לתגובה זו
    אתה רואה את המשכורות והבונוסים השמנים של הבנקים ומרגיש את המצוקה של האזרחים ושתקת נגיד תתפטר הרסת את הכלכלה הנדלן מת הייטק גוסס משפחות הרוסות . ...
  • 6.
    פריים 10/07/2023 17:33
    הגב לתגובה זו
    פריים 6 אחוז תענוג
  • 5.
    מבין2 10/07/2023 17:27
    הגב לתגובה זו
    הנגיד הפוליטי ביותר בהיסטוריה.
  • איש 11/07/2023 08:20
    הגב לתגובה זו
    אבל לא מפטרים נגיד , זה יגרום לנזק כבד מידישיפטרו את היועמשית
  • 4.
    חחחחחחח 10/07/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
    אין לי מילים, אז עדיף לצחוק חחח מה שכן, יש תחושה שמשהו גדול הולך לקרות בקרוב... יש כאלה ש... ויש כאלה ש...
  • 3.
    מחקה את ארה"ב אחד לאחד בלי חשיבה עצמאית (ל"ת)
    דן 10/07/2023 16:57
    הגב לתגובה זו
  • י 10/07/2023 19:15
    הגב לתגובה זו
    הקשר בין הכלכלות לא קיים בכלל . אין לו מושג . בישראל יש מיתון ולא אינפלציה . הכל מרוסק הכלכלה מתה איך הנגיד בכלל מרשה לעצמו להשוות.ולהעלות ריבית ללא מעצורים . פשוט הזויי
  • ישראל 10/07/2023 20:35
    תחת זאת החליטה למחוק,אין ארה"ב ,כמה אבק ....אמר העכבר לפיל
  • 2.
    בנק ישראל עשה אתנחתה לריבית על מנת להמשיך להעלות את הריבית.האינפלציה תמשיך להיות גבוהה עוד זמן רב. (ל"ת)
    האינפלציה תמשיך לעלות 10/07/2023 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאחר ובארהב יהיו עליות ריבית נוספות,הריבית בארץ תה 10/07/2023 16:07
    הגב לתגובה זו
    מאחר ובארהב יהיו עליות ריבית נוספות,הריבית בארץ תהיה חייבת לעלות. ומדיניות כלכלית מזעזעת של שר האוצר סמוטריץ ותקציב מדינה מוטה חרדים לא עוזרים
  • בול לפני העזיבה 10/07/2023 20:46
    הגב לתגובה זו
    של 0.5% בריבית,יהיה סו"ס שמיח
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל