נתחיל מהסוף - להאריך את זמן המשכנתא ולהקפיא את תשלומי המשכנתא - זה נשמע טוב על הנייר אבל זה פוגע במי שלוקח את המשכנתא. זה נשמע טוב כי זה מקל על ההחזר החודשי, אבל זה רע כי זה מייקר את המשכנתא בסופו של דבר בעשרות ואפילו מאות אלפי שקלים. אז איך מגיעים למצב שפגיעה בציבור הופכת ל"צעד חברתי לטובת הציבור? לחברי הכנסת הפתרונים. 

עליית הריבית במשק הופכת את החזר המשכנתא ליותר יקר, זה ברור. לאנשים קשה יותר לשלם. אבל זו הרי בדיוק המטרה - שהציבור ייקח פחות הלוואות, להקטין את כמות הכסף בשוק. זה מה שמחולל את האינפלציה בעולם ולכן הבנקים המרכזיים בעולם נוקטים בדיוק באותה גישה. אז הריבית קפצה ואנשים שלקחו מראש משכנתאות שגדולות עליהם מתקשים כעת לשלם אותן. אז מה הפתרון? אחריות אישית - הפתרון ההגיוני הוא קודם כל רפואה מונעת: לקחת מראש התחייבות נמוכה יותר כדי שיהיה למשפחה מספיק מרווח במקרה של עליית ריבית. מי שלא עשה זאת מראש צריך לעשות הפקת לקחים ולשאול את עצמו איך הוא הגיע למצב הזה שבו קיבל החלטה לא נכונה - מדוע לא ביצע ניהול סיכונים.

אבל במצב היום יש שתי אפשרויות - לצמצם הוצאות כדי להצליח לעמוד בתשלומים, ואם לא אז תמיד אפשר למכור את הדירה ולעבור לדירה קטנה יותר ברווח של עשרות אחוזים (המחירים הרי עלו בשנים האחרונות אז למשפחה כבר נוצר רווח שאיתו אפשר לקנות דירה אחרת, נכון - אולי קטנה יותר, אולי במיקום פחות נוח, אבל עדיין רווח גדול).

מה שבטוח הוא שאין שום סיבה הגיונית שהמדינה היא זו שתצטרך לממן את הרצון של הציבור הישראלי לקנות דירה. יותר מזה: אין שום סיבה שכל האנשים שלא קנו דירה וגרים בשכירות (חלקם חלשים יותר וחלקם החליטו לא להיכנס להרפתקה של דירה שהיא מעל היכולת שלהם) יצטרכו לממן את חלום הדירה. למה בעצם מי שהתנהל נכון מבחינה כלכלית צריך לשלם את המחיר ולסבסד את מי שלא התנהל נכון? באיזה עולם זה הגיוני וצודק?

• לקראת הפרטה? "מעל 100 אלף יח"ד חסומות בגלל היעדר תשתיות ביוב"
• בעקבות גרירת הרגלים הממשלתית: בוטלה הקפאת המיזוגים בענף המזון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ד"ר שלמה נס, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן. צילומים: סיגל סבן, הכנסת, לע"מ

אבל חברי כנסת שמתנהלים מתוך פופוליזם לא חסר ואחרי העלאות הריבית מתחילות להגיע לשולחן הדיונים גם הצעות לא הגיוניות מבחינה כלכלית. כך, צפוי להתקיים היום בכנסת "דיון חירום" שמטרתו המוצהרת היא "למצוא פתרונות להפחתת תשלומי המשכנתאות". הדיון צפוי להתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת (איך לא) והוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, צפוי להעלות נייר עמדה שכתבו ד"ר שלמה נס ועו"ד שמעון גרוס שבו "מגוון פתרונות אפשריים ומיידיים להפחתת תשלומי המשכנתא החודשיים של אזרחי ישראל".

• הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
• באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

רק שחברי הכנסת שכחו משהו מאוד פשוט: הבעיה אינה המשכנתאות, הבעיה היא לא ריבית בנק ישראל, הבעיה היא חוסר חינוך פיננסי שגורם לאנשים לקחת משכנתאות שגדולות עליהם. הפתרון לא יכול להיות הקלה על המשך ביצוע פעולות כלכליות לא טובות, אלא חינוך פיננסי: להבין מה זה משכנתא, על מה אתם חותמים, מה המשמעות של המסלולים השונים, משמעת עצמית של חיסכון וחשיבה לטווח ארוך.

הצעות שרק מאריכות את משך חיי המשכנתא רק גורמות לכך שתשלמו יותר כסף לבנקים - מאות אלפי שקלים יותר, הן מורידות לכם את ההחזר החודשי אבל לא באמת פותרות את הבעיה. במקום לשלם יותר כסף לבנקים אתם צריכים להיות במצב שאתם חוסכים יותר כסף לטווח הארוך, זה מה שישנה את המציאות הפיננסית שלכם לשנים רבות קדימה.

אז מהם אותם פתרונות לכאורה חדשניים ומקוריים, (שאף אחד כביכול לא חשב עליהם עד היום)? לאפשר לבנקים 'גמישות' לגבי משך תקופת הלוואות המשכנתא - כלומר לאפשר לבנקים להאריך את המשכנתא ליותר מ-30 שנה, לאפשר לציבור דחיית תשלומי הקרן או הקפאת המשכנתאות - "באופן שייקל על האזרח אך לא יפגע במערכת הבנקאית", חיוב הבנקים בהקלת הפרמטרים למתן ריבית זולה יותר, חיוב הבנקים לספוג חלק מעליית הריבית מבלי לחייב את הלקוחות ומבלי להעלות בחלק זה את הריבית על המשכנתאות, התערבות של המדינה - באמצעות העמדת ערבויות מדינה לאוכלוסיות מיוחדות/ספציפיות, לרבות לוקחי משכנתאות המתגוררים באזורים פריפריאליים או כאלה המוגדרים כבעלי עדיפות לאומית עליונה, שינוי מבני בהעלאות הריבית והבחנה בין ריבית לטווח קצר לריבית לטווח ארוך ועוד.

המסמך של נס וגרוס אמנם מדבר על כך שעליית הריבית גרמה לכך ש"כמעט כל בית אב במדינת ישראל חש בהתייקרות הזו הינו בתשלומי המשכנתאות" וכי המשכנתא התייקרה ב-1,000 שקלים ויותר בחודש "ולאורך כל חיי המשכנתא - עליה של למעלה מ-300,000 שקל" וכי "העלייה בהחזר החודשי קירבה את יחס ההחזר של משקי בית רבים לכ-40% מההכנסה החודשית". 

נס גם מוסיף: "אנחנו נמצאים במצב חירום, ואסור לנו לשבת מהצד כאשר ישנם פתרונות מיידים שהם בבחינת 'אוויר לנשימה' עבור אזרחי ישראל. בניגוד להוצאות כלכליות אחרות, אותן ניתן להפחית או לצמצם במקרה הצורך, תשלומי המשכנתא הינם כורח על משקי הבית המשלמים אותם מדי חודש, ללא שיקול דעת או יכולת בחירה. דבר זה יוצר מחנק כלכלי ומגיע על חשבון צרכים אלמנטריים נדרשים של הציבור".