דירות עם מרפסת
צילום: איציק יצחקי

כיווני אוויר - לאן, מה חשוב ואיך זה משפיע על מחירי הדירה?

מערבית או מזרחית, צפונית או דרומית - אחד הפרמטרים שמעניינים רוכשי דירות הוא כיווני האוויר שלה - באיזה מקרים זה תורם לשווי ומתי הדירה מתומחרת בחסר? דירה אחת בתל אביב מספקת הצצה לכך
איציק יצחקי |

הדבר החשוב בעת בדיקה לגבי רכישת דירה מסוימת הוא כמובן הבדיקה המשפטית - יש לוודא שהדירה תואמת להיתר, שאין חריגות בניה, שאין עיקולים בדרך ושבעל הדירה שפגשתם אכן רשום כבעלים. רבים מביאים בשלב הזה בדק בית כדי לבדוק האם בעיות רטיבות רגע לפני שהם מתקדמים לחוזה בעסקה.

דירות עם מרפסת (שלומי יוסף)

ולאן פונה הדירה שלכם? דירות עם מרפסת (שלומי יוסף)

הבדיקות האלה נעשות בשלב הסופי, אחרי המשא ומתן הראשוני, אבל על מנת לבחון האם הדירה הזאת בכלל מתאימה לכם, יש כמה נושאים חשובים שצריך לבחון עוד קודם - רמת ההשקעה בדירה עצמה חשובה, אבל יש כאלה שדווקא הפרטים הטכניים החשובים להם הם הנוף, הקומה וכמובן - כיווני אוויר. כבר הרחבנו כאן על ההבדל במחיר בין דירה בקומה נמוכה לגבוהה, אבל האם חשבתם פעם על המשמעות של כיווני אוויר, כלומר כמה הם חשובים לדירה ואיך הם משפיעים על המחיר? 

לרוב הדירות בשכונות החדשות כיום שלושה כיווני אוויר, זאת משום שהיזמים נוהגים לבנות בעיקר בניינים עם 4 דירות בקומה. אדריכלית, דירות כאלה לא יכולות לפנות לארבע כיוונים, למעט מקרים חריגים. השאלה היא לאיזה כיוון פונה הפרויקט. אם הדירה נמצאת על הים, כמובן שיש ערך גבוה לדירה שפונה לצד מערב, משום שבמקרה כזה הסיכוי שלה לראות ים, בעיקר אם היא בקומה גבוהה, גבוה יותר. אבל בכל מקרה אחר, יש חשיבות רבה לכיוון. קחו דירה בין גדרה לחדרה וברוב המקרים תגלו שאנשים מעדיפים דירה מזרחית על מערבית ובחלק גדול מהמקרים דרומית על צפונית. הסיבה לכך ברורה - השמש. רוב האנשים מעדיפים לקבל מרפסת שמש לא מוצלת ברוב שעות היום. מי שמעדיף אחרת - יכול לבחור כיוון אוויר אחר.

איך זה מתומחר? פניתי לאיש שיווק של פרויקט במרכז הארץ. שאלתי אותו מדוע אין הבדל, למשל, במחירון, בין דירה צפונית לדרומית בפרויקט מסוים. הוא הסביר כי "רוב האנשים שרוצים לקנות דירה, לא מתעקשים על כיוון האוויר בין צפון לדרום, אלא בעיקר בין מערב למזרח. אני מדבר בעיקר על פרויקטים שבהם אין בצד מזרח נוף יוצא דופן, כלומר - נוף לבניין בצד מערב ונוף פתוח בצד מזרח. בכל מקרה שבו מדובר בנוף דומה, אנשים יעדיפו מערב.

לכן, כשאדם קונה דירה בקומה מסוימת, זה לא מתומחר, אבל משווק יעדיף להציע לו קודם את הדירה עם המרפסת הפחות אטרקטיבית מבין שתי הצמודות, בצד צפון נניח. אם מדובר בפרויקט עם נוף פתוח שנמצא באזור המרכז וצפונה, רוב האנשים יעדיפו מרפסת דרומית-מערבית על צפונית-מערבית, כי יהיה להם יותר שמש. אבל זה מאוד תלוי במיקום הפרויקט. לעתים הבניין מעט 'מסובב' ולא עומד בקו ישר ולכן למשווק לא ממש משנה מה תבחר".

לגבי מספר כיווני אוויר, זה חשוב שיהיו יותר משניים בדירה, אבל לעתים עדיף דירה עם שני כיווני אוויר שפונה לדרום-מערב ומכניסה אור הביתה מאשר דירה שפונה למזרח והחדרים לדרום וצפון, והיא מכניסה פחות אוויר ואור.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אחרי שהבנתם איך זה נראה מצד המשווק, חשוב להבין למה כיווני אוויר זה דבר חשוב. בחלק מהפרויקטים, למשל, תמצאו דירות עם שני כיווני אוויר. זה אומר שתוכלו לפתוח את החלונות לשני כיוונים בלבד. ברגע שיש לכם כיוון אוויר נוסף, יותר אוויר ואור נכנסים הביתה. לאחרונה נתקלנו בפרויקט בתל אביב, בו לפי התשריט יש חלונות בצד אחד בלבד. מדובר בפרויקט של אנשי העיר ברחוב מודליאני, רחוב שקט המקביל לדוד המלך, שם המחיר הממוצע הוא בין 60-65 אלף שקל למ"ר וצפונה.

דירת הגן במודיליאני 10 נמכרה במחיר מפתיע, 45.5 אלף שקל למ"ר - הנחה של לפחות 30% ביחס לדירות אחרות ברחוב. שאלנו את החברה ושם אמרו לנו כי הדירה לא נמכרה למקורב, אלא בהנחה משמעותית משום שהדירה עצמה היא ללא חלונות בחזית וצמודה בקומה ראשונה ללא מרפסת או גינה. זו הנחה גדולה מאוד וברור שהעובדה שאין חלונות בחזית יוצרת בעיה.

מצאנו דירה דומה ומעט מוזרה במרכז תל אביב. מדובר בדירה ישנה במרכז העיר שנמכרה במחיר זול יחסית של 52 אלף שקל למ"ר. המחיר במרכז נע סביב 65 אלף שקל. ההסבר שקיבלנו: מדובר בדירה בקומת קרקע, עם חלון אחד. הדירה הייתה קטנה, 2 חדרים בלבד בבניין ישן, ולא היה לה ביקוש מהסיבה הזאת. מצד אחד, זה מחיר מציאה לתל אביב, ומצד שני - התמורה היא נמוכה, כלומר - הדירה הזאת חסומה, לא נכנס אליה כמעט אוויר ואור ולכן המחיר נמוך. לעומת זאת, דירה עם 3 חדרים בבניין חדש באותו אזור עשויה להימכר בין 64-67 אלף שקל למ"ר.

חשוב להדגיש כי אם אתם ממוקמים בחזית הבניין תמיד תשלמו מחיר גבוה יותר לעומת העורף, אלא אם יש גורם אחר שמשפיע. נתקלנו בדירה בחדרה, של פרויקט שיכון ובינוי, שבו הדיירים העדיפו דירות עורפיות בשל הימצאותו של בית העלמין בחזית. לכן, בהשוואה לבניין שבו אין כל חיסרון יחסי בחזית, המחיר יהיה גבוה מדירה עורפית. בכפר יונה, מוכרים דירות בשכונת שרונה החדשה כשחלקן פונות לבית הספר. אם המרפסת שלכם פונה לבית הספר, בחלק מהמקרים יכול להיות שהבית יתומחר מעט נמוך יותר בהשוואה לדירה שפונה לנוף.

עכשיו, בואו נדבר על כסף. בדירה רגילה, עם נוף רגיל לגמרי שאינו לים או לפארק, יש הבדל של כמה עשרות אלפי שקלים. בקו ראשון לפארק, למשל, ייתכן יכול להיות שתשלמו על הנוף וכיווני אוויר טובים עד 100 אלף שקל יותר לעומת דירה שפונה לחנייה. אם מדובר בעיר מרכזית, תל אביב למשל, ההבדל בין דירה מערבית למזרחית באזור שאינו פונה לים יכול להגיע עד 150 אלף שקל. בעבר ביקרנו בפרויקט צמוד לסי אנגד סאן ליד גלילות, ושם ההבדל במחיר אותה דירה, מזרחית שרואה נוף פתוח למערבית שרואה ים, עמד על יותר ממיליון שקל ליחידה.

מה עוד משפיע על כיווני האוויר? קרבה לכביש ראשי. אם אתם נושמים זיהום של כביש ראשי, יכול להיות שזה יפגע בהערכת השווי. יש כאן גם מטרד של רעש שגורם להורדת המחיר, לעומת דירה שפונה לנוף פתוח מהצד השני. בדרך כלל, נדיר למצוא הבדלים כאלה בתוך אותו בניין, שחלק מהמרפסות פונות לכביש ראשי ואחרות לנוף פתוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?