צילום: משה בנימין

הביקוש לדיור בישראל נמוך ממה שסיפרו לכם - רוב המגזר הערבי לא במשחק

אלו פתרונות דיור הציבור הערבי מייצר לעצמו, מדוע המספרים הרשמיים של ישראל מתעלמים מכך ואיך זה מגדיל בצורה מלאכותית את התחושה שחסרות כל כך הרבה דירות, ומדוע הקבלנים שמחים על כך?

ד"ר אדם רויטר | 27/08/2023 09:42 (17)

נושאים בכתבה מחיר הדיור מחירי הדירות משרד האוצר משרד השיכון נדל"ן למגורים קבלנים

לפי טבלאות הדמוגרפיה משקל הצעירים הערבים בצד הביקוש לדיור בישראל עומד על 22.5%. אך מעל מחצית מהם נותרים לגור בכפרים ובעיירות בהם נולדו והם מוצאים שם פתרונות דיור בדמות קומה נוספת מעל דירת הורי החתן, הוספת חדרים באותו בית קרקע גדול, בניית צימרים ועוד. מכיוון שהחיים חזקים יותר מכל סטטיסטיקה, לרבים מצעירי המגזר יש למעשה פתרון בתוך היישוב בו נולדו ושאותו אינם רוצים לעזוב. לכן ההערכות על הביקוש לדיור מצידם, במסגרת האומדנים הכלל ארציים, הן לא פחות ממופרכות. למעשה, בגלל מאפייני הדיור הייחודיים של חלק מהמגזר הערבי, צד הביקוש לדיור בישראל נמוך בפועל בכ-13.5% מהאומדנים, אך אף אחד לא מתייחס לכך ולכן תחזיות הביקוש לדיור בישראל מנופחות מכפי שהן באמת.

הנחת העבודה הבסיסית בתחום הנדל"ן היא שגברים ונשים באמצע שנות ה-20 שלהם עוזבים את בית ההורים ומחפשים דירה לעצמם. זה נכון גם בנוגע למגזר הערבי בישראל. בשנת 2021 מנתה אוכלוסיית הצעירים הערבים שהם בגילאי 18 עד 34, סך של 473 אלף נפש, שהיוו 22.5% מכלל צעירי ישראל באותם גילאים. מסתבר שכ-60% מהצעירים הערביים נותרים לגור בכפרים ובעיירות בהם נולדו. אבל הרי אין שם כמעט שום בנייה? הפתרון מגיע בכמעט כל המקרים בדמות משפחות החיות כמה דורות באותו בית קרקע או ע"י בנייה לא חוקית על יחידות קרקע פנויות.

משפחות נוספות בבתים קיימים, הרחבות ובנייה בלתי חוקית

כל מי שרואה יישוב ערבי טיפוסי, בעיקר במחוז צפון בו גרים מחצית מערביי ישראל, רואה יישוב של וילות ובתי קרקע. לכאורה בזבוז קרקע עצום. אך בחינה יותר מעמיקה מראה שרבים מהבתים הפרטיים האלו הם ענקיים בסטנדרטים ישראליים, יש בהם המגיעים לשלוש וארבע קומות. זוהי בדיוק הנקודה שמאפשרת הוספת בני משפחה. הבתים הללו מבחינת פוטנציאל המרחב הפנימי שלהם מאפשרים קומה נוספת מעל דירת הורי החתן, סגירת קירות, תיחום, הוספת חלק של קומה על הגג, סגירת המרווח שבין העמודים לבין הקרקע ועוד. יש לציין שהגדלת והרחבת בתי קרקע מזכירה בדיוק את תופעת פיצולי הדירות במגזר היהודי. ז"א, היצע עצום של בנייה הנעשית בתוך מבנים קיימים שאינו מופיע בכלל באומדנים. ברוב המקרים חריגות בנייה ואפילו בנייה חדשה בתחום השטח המוניציפלי של יישוב ערבי – אינן מטופלות.

יזם ערבי שמחזיק שטח של 25 דונם שצמוד לישוב ערבי גדול, קיבל הצעה מחבר יהודי לפתח יחד את השטח לבנייה של בתים בני שלוש עד ארבע קומות שמיועדים לצעירי המגזר. תשובתו היתה: "בשביל מה לי? הרבה יותר מהר ובלי כל האישורים שלוקחים שנים אני מיישר את השטח ומכניס כאן 50 צימרים לחמישים משפחות של צעירים מהישוב. המועצה גם ללא תתעסק איתי, אני פותר בעיה לצעירי הישוב" אילו היה בונה באופן חוקי, ההיצע של 50 יחידות הדיור שלו היה נספר באופן פורמלי, אבל 50 הצימרים שהוא עומד לפרוש בכלל לא יהיו בנתונים, ז"א 50 משפחות ערביות צעירות תנוכנה מצד הביקוש.

חלק נוסף מהפאזל, בעיקר במגזר הבדואי בנגב, זו בנייה לא חוקית שלא בשטחים המוניציפליים אלא בשטחים הפתוחים. הגורם האחרון שפרסם הערכה רשמית הנוגעת לבנייה בלתי חוקית בישראל היה מבקר המדינה, בשנת 2008. הערכה זו נוגעת לשטחים הפתוחים בלבד, ולא לתחומי הרשויות המקומיות והאזוריות, ולפיה ב-2008 היו כ-100 אלף מבנים לא חוקיים - כ-64,000 במחוז הדרום, 20,000 במחוז המרכז, 10,000 במחוז חיפה, והשאר ביתר המחוזות. כמעט כולם, ללא יוצא מן הכלל במגזר הערבי.

שני הפתרונות – הרחבת מבנה קיים או בנייה בלתי חוקית במסגרת היישוב, מספקים היצע בהיקף עצום לצעירי המגזר. אלו לא סותרים את ההערכות שבנייה בלתי חוקית בשטחים פתוחים, שאינם בשטחים המוניציפליים של היישובים הערביים, הפכה לנדירה יחסית לאור היד הקשה של הרשויות בנושא זה. אך לא כן במגזר הבדואי, שם תופעת הבנייה הבלתי חוקית ממשיכה להיות חזקה. בנגב למשל, נפוצה תופעה של מה שנראה מבחוץ כפחון גדול כך שיראה כמו משהו ארעי אך מבפנים המבנה הוא מאבן או בטון מה שמייצר יחידות דיור מצוינות.

ערערה, למשל

"אנשים גרים עם ההורים שלהם, משפחות שלמות מצטופפות בבית אחד. זה הגורם הבסיסי שיוצר את התסיסה במגזר, חד וחלק", אומר ראש מועצת ערערה מודר יונס שהוא גם יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות. ערערה שבוואדי ערה נחשבת יישוב מסודר יחסית מבין היישובים במגזר הערבי בישראל. מתגוררים ביישוב כ-26 אלף תושבים. הנתונים הרשמיים מדברים על גידול של 35 דירות "רשמיות", בממוצע שנתי, ב-25 השנים האחרונות וסה"כ כ-915 במהלך כל התקופה. וכמה לא חוקיות? כמעט 40% מהבתים בה נבנו שלא כחוק. מתוך כ-6,000 הבתים בערערה, כ-2,300 נבנו ללא היתר. איפה זה מופיע בסטטיסטיקה של צד ההיצע של הבנייה במדינת ישראל? בשום מקום!

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מדובר בחדרים וביחידות דיור שלא מחוברים רשמית לחשמל. התושבים מותחים כבלים מבתים שמחוברים חוקית לרשת, ולפעמים בית אחד מספק כך חשמל אפילו ל־20 בתים אחרים לא חוקיים, מה שמייקר את העלויות ומוביל להפסקות חשמל. רבים מהבתים גם לא מחוברים לרשת הביוב, יש להם בורות ספיגה ומשאיות מפנות את השפכים אחת לחודש, מה שגורר מפגעי ריח. בצדי הדרכים מתגבהות ערמות של פסולת בנייה או גזם. טלאי על טלאי, ללא מדרכות והבתים צפופים ובעלי חצרות משותפות.

יונס מוסיף ומציין: "אנשים ניגשו לוועדה המקומית, קיבלו אישור, אבל כשזה הגיע לוועדה האזורית לא אישרו להם בגלל תוכנית המתאר הגדולה יותר. ואנשים צריכים לגור איפשהו, כך שנוצרה הנורמה שבונים לא חוקי ואחר כך משלמים איזה קנס של 40 אלף שקל וממשיכים הלאה. מדי פעם גם הרסו מבנים, אבל האנשים לקחו את הסיכון, כי הם רצו לגור ליד ההורים שלהם. לא היתה להם אופציה אחרת. הם לא יכלו לגור בכפר אחר, כי גם שם יש אותן הבעיות, ולעבור לגור בעיר זה לא דבר פשוט. אנחנו חברה כפרית, מסורתית."

אבל הרי זה לא חוקי, אז מדוע שיופיע בצד ההיצע?

מדינת ישראל בשנים האחרונות נכנסה למסלול ארוך טווח של הכשרת הבתים הלא חוקיים במגזר הערבי וזאת כדי לבצע אסדרה אחת ולתמיד של כל התכנון העירוני והכפרי במגזר. במסגרת זו המועצות הערביות מתחייבות למנוע בנייה בלתי חוקית מעתה והלאה. אז אם זהו המצב, ובעיקר כאשר ידוע שמדינת ישראל עומדת להכשיר ביוזמתה את רוב הבתים האלו, ברור שהם היו אמורים להירשם בצד ההיצע. אך משרד האוצר וגופי התכנון והאמידה אינם מתייחסים לכך...

שורה תחתונה - על אף שבאופן רשמי אין כמעט בנייה ברבים מהישובים הערביים, בפועל החיים חזקים יותר וע"פ אומדנים שונים כ-60% מהצעירים הערבים נשארים לגור בהרחבות שכמעט כל משפחה מבצעת בבתים הפרטיים הגדולים שקיימים ברוב המגזר הערבי בצפון הארץ או בבניה בלתי חוקית בשטחים הפתוחים בנגב. הפתרונות האלו במגזר, מקטינים את הביקוש הכולל לדיור בישראל בכ-13.5%. זה המון. עדיין, גופי ההערכה מתעלמים מכל זה, כאילו זה לא קיים, ומכניסים את צעירי המגזר הערבי לאומדנים של צד הביקוש לדיור בישראל. ברור שזה משמש היטב את האינטרסים של הקבלנים וחברות הנדל"ן שזועקות על מחסור עתידי בדירות למגורים.

בטור הקודם שלי, טענתי שהאומדנים של צד ההיצע בישראל מתעלמים מכ-120 אלף יחידות דיור מפוצלות שיש בישראל וכ-13 אלף דירות מפוצלות הנוספות כל שנה. בכך מקטינים את צד ההיצע האמיתי שקיים בשוק, בתחום הדיור. מסתבר שאף גוף ישראלי רשמי לא ניסה באמת לבדוק את התחום הזה, כדי לקבל תמונה יותר מדויקת. למעשה, טענתי, שכאשר מוסיפים גם את הפרמטר הזה למשוואת צד ההיצע בתחום הדיור, הוא מגדיל את ההיצע כל שנה בשיעור של עוד כ-18%, שזה המון. אז מדוע יש להתפלא שהאומדנים מתעלמים גם מפתרונות הדיור שמייצר לעצמו המגזר הערבי והשפעתם על הגדלת צד ההיצע מחד או לחילופין צמצום דרמטי של צד הביקוש?

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

13.
קוקו לא מאילת 28/08/2023 10:03
הגב לתגובה זו
לא באותו המשחק של החילונים והמסורתיים וכנראה גם דתיים.
גזענות כלפי יהודים? 27/03/2024 10:56
הגב לתגובה זו
רשויות החוק בישראל לא מעיזות לגעת בערבים שבונים בניה פרועה ואפילו מסוכנת אצל היהודים ,כולל אצל החרדים ובעיקר בערים מעורבות, המשטרה הורסת ללא רחמים אם יש מלשינים (ויש)
12.
מומו 27/08/2023 12:26
הגב לתגובה זו
לפי דברייך בארה"ב ככלל ניו יורק ולאס בפרט מחירי הדירות היו צריכים להיות 200 אלף לדירה. לא ככה? לאס וגאס עיר מוקפת מדבר ריק. כמה שאתה רוצה אפשר לבנות. אז איך המחירים כפי שהם? מדוע במנהטן מוכרים דירות ב-20 מליון דולר? חביבי תתעסק במה שאתה מבין.
11.
אני 27/08/2023 12:16
הגב לתגובה זו
לא רק שהנתונים לא מנופחים אלא שהם לוקים בחסר ומוטים כלפי מטה. אף אחד לא לוקח בחשבון את מאות אלפי הצעירים שכבר לא צעירים ותקועים אצל ההורים. כנ"ל לגבי הכמות המטורפת של הגרושים שרק הולכת וגדלה. צריך לבנות פה הרבה הרבה מעבר לנדרש כדי שאולי המחירים יעלו בקצב איטי יותר.
10.
צבי 27/08/2023 11:32
הגב לתגובה זו
מי שיבדוק את העלות האמיתית מול מחירי הדירות יבין מהר מאוד לאיזה מצב פסיכוטי הביאו את שוק הנדל"ן בארץ. וכמה אחוזים הוא חייב לרדת כדי להגיע לאיזון מול העלות האמיתית והיכולות הכלכליות של האזרח הפשוט.
דן 27/08/2023 12:18
הגב לתגובה זו
וזה לא משנה באיזה איזור !!!
9.
מעניין (ל"ת)
[email protected] 27/08/2023 11:31
הגב לתגובה זו
8.
לוי 27/08/2023 11:17
הגב לתגובה זו
בלי הנחת עבודה ובלי בטיח ובלי התפלספות הערבים והבדווים בונים לבד בלי לשאול את אף אחד ומה נשאר לבנקים לממשלה ולקבלנים זה להונות ומצוץ את דמם של היהודים הטכניקה זה המון המון כתבות מתוחכמות שהם שיקריות עד שהדברים יכנסו לרשת של הדייגים וזה הסוף שלהם
7.
דור40 27/08/2023 10:45
הגב לתגובה זו
כתוב יפה ברור ומלמד.
6.
כלכלן 27/08/2023 10:36
הגב לתגובה זו
לא חידשת כלום , ועדיין זה היה גם קודם - פיצולי דירות לא חוקיות היו גם קודם , תשאל את ליאת בן ארי( מניח שתשובתה תהיה לא יודעת ) , המגזר בונה בצורה הזאת כבר עשרות שנים - אז מה חידשת ?? נראה לי שמטרת הכתבה להראות שיש היצע גדול שלא נספר ולתת תחושה שהמחירים ירדו - שגויה , מאחר וזה קיים במשוואת ההיצע גם אם מתעלמים מקיומו בכל השנים. אז מייצרים חששות בכיף לא ?? - בהצלחה , לא קונה את זה
5.
נה 27/08/2023 10:10
הגב לתגובה זו
זה שאין לצעירים הערביים פתרונות הולמים בדמות היתרים או הקמת יישובים ערביים חדשים (כמה הוקמו מקום המדינה?) - לא אומר שלא קיים ביקוש.
דור40 27/08/2023 10:47
הגב לתגובה זו
הוא אמר שמבחינה תכנונית לגבי בניה עתידית צריך לקחת הכל בחשבון ולא לרשום חוסרים בדיור כאשר נבנו פתרונות דיור, גם אם מה שנבנה הוא לא חוקי.
4.
די די די כבר ! 27/08/2023 10:04
הגב לתגובה זו
אם נמחירים ירדו 30-40% בשנתיים שלוש הקרובים.
חחחחחחח 27/08/2023 11:40
הגב לתגובה זו
אולי יותר מהר משנתיים שלוש... ואולי יותר מ-30-40 אחוזים... להבנתי יש בקושי עסקאות... לא אתפלא אם תהיינה ירידות דרסטיות יותר... מקווה שהתמימים לא יתנו שינצלו אותם אינטרסנטים על מנת להתעשר על גבם. כל אחד כטוב בעיניו יעשה כמובן...
3.
שרק תתגבר 27/08/2023 10:03
הגב לתגובה זו
כל השאר- חירטוטים ושקרים של בעלי עניין בדרך למשחטה
2.
כרגיל - כתבות של דר א רויטר מעולות (ל"ת)
חיים 27/08/2023 09:56
הגב לתגובה זו
1.
דן 27/08/2023 09:51
הגב לתגובה זו
המחירים בחלל החיצון + ריבית מטורפת + ביום שישי האחרון יו"ר הפד הודיע על עליות ריבית נוספות בעתיד = קריסה וסכנה ענקית לקונים !!!

דניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה

הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה

צלי אהרון | 16/09/2025 14:21

נושאים בכתבה הכשרה התחדשות סולל בונה

הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות 0.35% מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.44% , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ.

במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות.

מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.

הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים.

הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: איציק יצחקי

מחירי הדירות לאן

המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים

בין מאי ליולי נמכרו 21,640 דירות צניחה של 19.6% לעומת התקופה המקבילה, כשהיצע הדירות הלא מכורות מזנק בשיעור 19% ועומד על 82,530 - מספיק ל-31.1 חודשים של ביקושים - גם בשוק הדירות היד שניה נרשמת ירידה אבל מתונה יותר - במציאות הזאת, נראה שגם הורדת ריבית לא תצליח להחזיר את השוק למסלול

מנדי הניג | 14/09/2025 14:25

נושאים בכתבה דירות חדשות דירות לא מכורות

אנחנו מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ובלא מעט מקרים הדגשנו כי המצב בשטח חמור אפילו יותר מזה שעולה מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. והטענה הזאת קיבלה תוקף גם בעונת הדוחות האחרונה, אז יזמיות הנדל״ן פרסמו נתונים על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים שנחתמים. מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס" המשמעות היא שהמגמות לא נשארות רק על הנייר, אלא באות לידי ביטוי ישיר בתזרים של החברות, ביכולת שלהן להניע פרויקטים חדשים וגם ובעיקר בביטחון של המשקיעים.

עכשיו גם נתוני הלמ״ס עצמם לחודשים מאי-יולי מציירים תמונה ברורה ומדאיגה: יש ביקושים נמוכים במיוחד, צניחה במכירת דירות חדשות ועלייה מתונה בלבד בפעילות בשוק היד השנייה וגם זה רק אם נמדוד את יולי מול יולי. בסך הכול נמכרו בתקופה הזאת 21,640 דירות שזאת ירידה של 6% לעומת פברואר-אפריל השנה, ונפילה של כמעט 20% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה.

שוק הדירות - תמונת מצב

אם מעמיקים בפילוח הנתונים רואים עד כמה המצב מחמיר מחודש לחודש. שוק הדירות החדשות בשפל היסטורי. 7,430 דירות בלבד נמכרו בשלושת החודשים ירידה של 15% לעומת הרבעון הקודם ויותר מ-36% ירידה לעומת מאי-יולי 2024. אם מסתכלים על חודש יולי לבד אז אפשר לראות שיפור נקודתי לעומת יוני, אבל בהסתכלות שנתית מדובר בצניחה חדה של מעל 31%. מנגד, שיעור לא מבוטל 27.8% מהמכירות נעשה במסגרת תכניות ממשלתיות מסובסדות, מה שעוד יותר מדגיש את החולשה של השוק החופשי, כי אם לא היו את התכניות הממשלתיות המכירות היו צונחות אפילו יותר.

בשוק היד השנייה, לעומת זאת, התמונה אמנם לא כזאת טובה אבל היא יותר מתונה. בסך הכול נמכרו 14,210 דירות ביד שנייה במאי-יולי שזה מבטא ירידה זניחה של עשירית האחוז לעומת שלושת החודשים שקדמו לה, וירידה של כ-7% בלבד מול התקופה המקבילה בשנה שעברה. גם כאן אם מודדים את יולי לבד אפשר לראות עלייה משמעותית באופן יחסי בקצב העסקאות, מה שמעיד שהרוכשים נוטים לחפש פתרונות מיידיים ונגישים יותר, גם במחיר של לוותר על דירה חדשה מהקבלן.

במקביל, מלאי הדירות הלא־מכורות ממשיך לעלות ומגיע כבר ל-82,530 יחידות זינוק של כ-19% לעומת השנה שעברה. מדובר בהיקף שמגלם 31 חודשי היצע בקצב המכירות הנוכחי, כלומר יותר משנתיים וחצי עד שניתן יהיה לספוג את המלאי הזה. המשמעות עבור היזמים היא לחץ הולך וגובר, והמשמעות עבור השוק כולו היא פוטנציאל לירידת מחירים, בעיקר כשביקושים חדשים מתקשים להתרומם בסביבת ריבית גבוהה ובמצב של אי-ודאות כלכלית. צריכים להבין, שירידת ריבית של רבע אחוז לא תשנה את התמונה הזאת כזה מהר, היא אולי תזריק קצת אופטימיות בשוק אבל כדי לחסל בזה היצע של מלאים צריכים הורדות ריבית מאסיביות וגם מהירות שזה תרחיש שעדיין לא נמצא על השולחן.

להמשך הכתבה לחץ כאן