דר אדם רויטר
צילום: משה בנימין

הביקוש לדיור בישראל נמוך ממה שסיפרו לכם - רוב המגזר הערבי לא במשחק

אלו פתרונות דיור הציבור הערבי מייצר לעצמו, מדוע המספרים הרשמיים של ישראל מתעלמים מכך ואיך זה מגדיל בצורה מלאכותית את התחושה שחסרות כל כך הרבה דירות, ומדוע הקבלנים שמחים על כך?
ד"ר אדם רויטר | (17)

לפי טבלאות הדמוגרפיה משקל הצעירים הערבים בצד הביקוש לדיור בישראל עומד על 22.5%. אך מעל מחצית מהם נותרים לגור בכפרים ובעיירות בהם נולדו והם מוצאים שם פתרונות דיור בדמות קומה נוספת מעל דירת הורי החתן, הוספת חדרים באותו בית קרקע גדול, בניית צימרים ועוד. מכיוון שהחיים חזקים יותר מכל סטטיסטיקה, לרבים מצעירי המגזר יש למעשה פתרון בתוך היישוב בו נולדו ושאותו אינם רוצים לעזוב. לכן ההערכות על הביקוש לדיור מצידם, במסגרת האומדנים הכלל ארציים, הן לא פחות ממופרכות. למעשה, בגלל מאפייני הדיור הייחודיים של חלק מהמגזר הערבי, צד הביקוש לדיור בישראל נמוך בפועל בכ-13.5% מהאומדנים, אך אף אחד לא מתייחס לכך ולכן תחזיות הביקוש לדיור בישראל מנופחות מכפי שהן באמת.

 

הנחת העבודה הבסיסית בתחום הנדל"ן היא שגברים ונשים באמצע שנות ה-20 שלהם עוזבים את בית ההורים ומחפשים דירה לעצמם. זה נכון גם בנוגע למגזר הערבי בישראל. בשנת 2021  מנתה אוכלוסיית הצעירים הערבים שהם בגילאי 18 עד 34, סך של 473 אלף נפש, שהיוו 22.5% מכלל צעירי ישראל באותם גילאים. מסתבר שכ-60% מהצעירים הערביים נותרים לגור בכפרים ובעיירות בהם נולדו. אבל הרי אין שם כמעט שום בנייה? הפתרון מגיע בכמעט כל המקרים בדמות משפחות החיות כמה דורות באותו בית קרקע או ע"י בנייה לא חוקית על יחידות קרקע פנויות.

 

משפחות נוספות בבתים קיימים, הרחבות ובנייה בלתי חוקית

כל מי שרואה יישוב ערבי טיפוסי, בעיקר במחוז צפון בו גרים מחצית מערביי ישראל, רואה יישוב של וילות ובתי קרקע. לכאורה בזבוז קרקע עצום. אך בחינה יותר מעמיקה מראה שרבים מהבתים הפרטיים האלו הם ענקיים בסטנדרטים ישראליים, יש בהם המגיעים לשלוש וארבע קומות. זוהי בדיוק הנקודה שמאפשרת הוספת בני משפחה. הבתים הללו מבחינת פוטנציאל המרחב הפנימי שלהם מאפשרים קומה נוספת מעל דירת הורי החתן, סגירת קירות, תיחום, הוספת חלק של קומה על הגג, סגירת המרווח שבין העמודים לבין הקרקע ועוד. יש לציין שהגדלת והרחבת בתי קרקע מזכירה בדיוק את תופעת פיצולי הדירות במגזר היהודי. ז"א, היצע עצום של בנייה הנעשית בתוך מבנים קיימים שאינו מופיע בכלל באומדנים. ברוב המקרים חריגות בנייה ואפילו בנייה חדשה בתחום השטח המוניציפלי של יישוב ערבי – אינן מטופלות.

 

יזם ערבי שמחזיק שטח של 25 דונם שצמוד לישוב ערבי גדול, קיבל הצעה מחבר יהודי לפתח יחד את השטח לבנייה של בתים בני שלוש עד ארבע קומות שמיועדים לצעירי המגזר. תשובתו היתה: "בשביל מה לי? הרבה יותר מהר ובלי כל האישורים שלוקחים שנים אני מיישר את השטח ומכניס כאן 50 צימרים לחמישים משפחות של צעירים מהישוב. המועצה גם ללא תתעסק איתי, אני פותר בעיה לצעירי הישוב" אילו היה בונה באופן חוקי, ההיצע של 50 יחידות הדיור שלו היה נספר באופן פורמלי, אבל 50 הצימרים שהוא עומד לפרוש בכלל לא יהיו בנתונים, ז"א 50 משפחות ערביות צעירות תנוכנה מצד הביקוש.

 

חלק נוסף מהפאזל, בעיקר במגזר הבדואי בנגב, זו בנייה לא חוקית שלא בשטחים המוניציפליים אלא בשטחים הפתוחים. הגורם האחרון שפרסם הערכה רשמית הנוגעת לבנייה בלתי חוקית בישראל היה מבקר המדינה, בשנת 2008. הערכה זו נוגעת לשטחים הפתוחים בלבד, ולא לתחומי הרשויות המקומיות והאזוריות, ולפיה ב-2008 היו כ-100 אלף מבנים לא חוקיים - כ-64,000 במחוז הדרום, 20,000 במחוז המרכז, 10,000 במחוז חיפה, והשאר ביתר המחוזות. כמעט כולם, ללא יוצא מן הכלל במגזר הערבי.

 

שני הפתרונות – הרחבת מבנה קיים או בנייה בלתי חוקית במסגרת היישוב, מספקים היצע בהיקף עצום לצעירי המגזר. אלו לא סותרים את ההערכות שבנייה בלתי חוקית בשטחים פתוחים, שאינם בשטחים המוניציפליים של היישובים הערביים, הפכה לנדירה יחסית לאור היד הקשה של הרשויות בנושא זה. אך לא כן במגזר הבדואי, שם תופעת הבנייה הבלתי חוקית ממשיכה להיות חזקה. בנגב למשל, נפוצה תופעה של מה שנראה מבחוץ כפחון גדול כך שיראה כמו משהו ארעי אך מבפנים המבנה הוא מאבן או בטון מה שמייצר יחידות דיור מצוינות.

 

ערערה, למשל

"אנשים גרים עם ההורים שלהם, משפחות שלמות מצטופפות בבית אחד. זה הגורם הבסיסי שיוצר את התסיסה במגזר, חד וחלק", אומר ראש מועצת ערערה מודר יונס שהוא גם יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות. ערערה שבוואדי ערה נחשבת יישוב מסודר יחסית מבין היישובים במגזר הערבי בישראל. מתגוררים ביישוב כ-26 אלף תושבים. הנתונים הרשמיים מדברים על גידול של 35 דירות "רשמיות", בממוצע שנתי, ב-25 השנים האחרונות וסה"כ כ-915 במהלך כל התקופה. וכמה לא חוקיות? כמעט 40% מהבתים בה נבנו שלא כחוק. מתוך כ-6,000 הבתים בערערה, כ-2,300 נבנו ללא היתר. איפה זה מופיע בסטטיסטיקה של צד ההיצע של הבנייה במדינת ישראל? בשום מקום!

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

מדובר בחדרים וביחידות דיור שלא מחוברים רשמית לחשמל. התושבים מותחים כבלים מבתים שמחוברים חוקית לרשת, ולפעמים בית אחד מספק כך חשמל אפילו ל־20 בתים אחרים לא חוקיים, מה שמייקר את העלויות ומוביל להפסקות חשמל. רבים מהבתים גם לא מחוברים לרשת הביוב, יש להם בורות ספיגה ומשאיות מפנות את השפכים אחת לחודש, מה שגורר מפגעי ריח. בצדי הדרכים מתגבהות ערמות של פסולת בנייה או גזם. טלאי על טלאי, ללא מדרכות והבתים צפופים ובעלי חצרות משותפות.

 

יונס מוסיף ומציין: "אנשים ניגשו לוועדה המקומית, קיבלו אישור, אבל כשזה הגיע לוועדה האזורית לא אישרו להם בגלל תוכנית המתאר הגדולה יותר. ואנשים צריכים לגור איפשהו, כך שנוצרה הנורמה שבונים לא חוקי ואחר כך משלמים איזה קנס של 40 אלף שקל וממשיכים הלאה. מדי פעם גם הרסו מבנים, אבל האנשים לקחו את הסיכון, כי הם רצו לגור ליד ההורים שלהם. לא היתה להם אופציה אחרת. הם לא יכלו לגור בכפר אחר, כי גם שם יש אותן הבעיות, ולעבור לגור בעיר זה לא דבר פשוט. אנחנו חברה כפרית, מסורתית."

 

אבל הרי זה לא חוקי, אז מדוע שיופיע בצד ההיצע?

מדינת ישראל בשנים האחרונות נכנסה למסלול ארוך טווח של הכשרת הבתים הלא חוקיים במגזר הערבי וזאת כדי לבצע אסדרה אחת ולתמיד של כל התכנון העירוני והכפרי במגזר. במסגרת זו המועצות הערביות מתחייבות למנוע בנייה בלתי חוקית מעתה והלאה. אז אם זהו המצב, ובעיקר כאשר ידוע שמדינת ישראל עומדת להכשיר ביוזמתה את רוב הבתים האלו, ברור שהם היו אמורים להירשם בצד ההיצע. אך משרד האוצר וגופי התכנון והאמידה אינם מתייחסים לכך...

 

שורה תחתונה - על אף שבאופן רשמי אין כמעט בנייה ברבים מהישובים הערביים, בפועל החיים חזקים יותר וע"פ אומדנים שונים כ-60% מהצעירים הערבים נשארים לגור בהרחבות שכמעט כל משפחה מבצעת בבתים הפרטיים הגדולים שקיימים ברוב המגזר הערבי בצפון הארץ או בבניה בלתי חוקית בשטחים הפתוחים בנגב. הפתרונות האלו במגזר, מקטינים את הביקוש הכולל לדיור בישראל בכ-13.5%. זה המון. עדיין, גופי ההערכה מתעלמים מכל זה, כאילו זה לא קיים, ומכניסים את צעירי המגזר הערבי לאומדנים של צד הביקוש לדיור בישראל. ברור שזה משמש היטב את האינטרסים של הקבלנים וחברות הנדל"ן שזועקות על מחסור עתידי בדירות למגורים.

 

בטור הקודם שלי, טענתי שהאומדנים של צד ההיצע בישראל מתעלמים מכ-120 אלף יחידות דיור מפוצלות שיש בישראל וכ-13 אלף דירות מפוצלות הנוספות כל שנה. בכך מקטינים את צד ההיצע האמיתי שקיים בשוק, בתחום הדיור. מסתבר שאף גוף ישראלי רשמי לא ניסה באמת לבדוק את התחום הזה, כדי לקבל תמונה יותר מדויקת. למעשה, טענתי, שכאשר מוסיפים גם את הפרמטר הזה למשוואת צד ההיצע בתחום הדיור, הוא מגדיל את ההיצע כל שנה בשיעור של עוד כ-18%, שזה המון. אז מדוע יש להתפלא שהאומדנים מתעלמים גם מפתרונות הדיור שמייצר לעצמו המגזר הערבי והשפעתם על הגדלת צד ההיצע מחד או לחילופין צמצום דרמטי של צד הביקוש?

 

 

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    קוקו לא מאילת 28/08/2023 10:03
    הגב לתגובה זו
    לא באותו המשחק של החילונים והמסורתיים וכנראה גם דתיים.
  • גזענות כלפי יהודים? 27/03/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
    רשויות החוק בישראל לא מעיזות לגעת בערבים שבונים בניה פרועה ואפילו מסוכנת אצל היהודים ,כולל אצל החרדים ובעיקר בערים מעורבות, המשטרה הורסת ללא רחמים אם יש מלשינים (ויש)
  • 12.
    מומו 27/08/2023 12:26
    הגב לתגובה זו
    לפי דברייך בארה"ב ככלל ניו יורק ולאס בפרט מחירי הדירות היו צריכים להיות 200 אלף לדירה. לא ככה? לאס וגאס עיר מוקפת מדבר ריק. כמה שאתה רוצה אפשר לבנות. אז איך המחירים כפי שהם? מדוע במנהטן מוכרים דירות ב-20 מליון דולר? חביבי תתעסק במה שאתה מבין.
  • 11.
    אני 27/08/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    לא רק שהנתונים לא מנופחים אלא שהם לוקים בחסר ומוטים כלפי מטה. אף אחד לא לוקח בחשבון את מאות אלפי הצעירים שכבר לא צעירים ותקועים אצל ההורים. כנ"ל לגבי הכמות המטורפת של הגרושים שרק הולכת וגדלה. צריך לבנות פה הרבה הרבה מעבר לנדרש כדי שאולי המחירים יעלו בקצב איטי יותר.
  • 10.
    צבי 27/08/2023 11:32
    הגב לתגובה זו
    מי שיבדוק את העלות האמיתית מול מחירי הדירות יבין מהר מאוד לאיזה מצב פסיכוטי הביאו את שוק הנדל"ן בארץ. וכמה אחוזים הוא חייב לרדת כדי להגיע לאיזון מול העלות האמיתית והיכולות הכלכליות של האזרח הפשוט.
  • דן 27/08/2023 12:18
    הגב לתגובה זו
    וזה לא משנה באיזה איזור !!!
  • 9.
    מעניין (ל"ת)
    [email protected] 27/08/2023 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לוי 27/08/2023 11:17
    הגב לתגובה זו
    בלי הנחת עבודה ובלי בטיח ובלי התפלספות הערבים והבדווים בונים לבד בלי לשאול את אף אחד ומה נשאר לבנקים לממשלה ולקבלנים זה להונות ומצוץ את דמם של היהודים הטכניקה זה המון המון כתבות מתוחכמות שהם שיקריות עד שהדברים יכנסו לרשת של הדייגים וזה הסוף שלהם
  • 7.
    דור40 27/08/2023 10:45
    הגב לתגובה זו
    כתוב יפה ברור ומלמד.
  • 6.
    כלכלן 27/08/2023 10:36
    הגב לתגובה זו
    לא חידשת כלום , ועדיין זה היה גם קודם - פיצולי דירות לא חוקיות היו גם קודם , תשאל את ליאת בן ארי( מניח שתשובתה תהיה לא יודעת ) , המגזר בונה בצורה הזאת כבר עשרות שנים - אז מה חידשת ?? נראה לי שמטרת הכתבה להראות שיש היצע גדול שלא נספר ולתת תחושה שהמחירים ירדו - שגויה , מאחר וזה קיים במשוואת ההיצע גם אם מתעלמים מקיומו בכל השנים. אז מייצרים חששות בכיף לא ?? - בהצלחה , לא קונה את זה
  • 5.
    נה 27/08/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
    זה שאין לצעירים הערביים פתרונות הולמים בדמות היתרים או הקמת יישובים ערביים חדשים (כמה הוקמו מקום המדינה?) - לא אומר שלא קיים ביקוש.
  • דור40 27/08/2023 10:47
    הגב לתגובה זו
    הוא אמר שמבחינה תכנונית לגבי בניה עתידית צריך לקחת הכל בחשבון ולא לרשום חוסרים בדיור כאשר נבנו פתרונות דיור, גם אם מה שנבנה הוא לא חוקי.
  • 4.
    די די די כבר ! 27/08/2023 10:04
    הגב לתגובה זו
    אם נמחירים ירדו 30-40% בשנתיים שלוש הקרובים.
  • חחחחחחח 27/08/2023 11:40
    הגב לתגובה זו
    אולי יותר מהר משנתיים שלוש... ואולי יותר מ-30-40 אחוזים... להבנתי יש בקושי עסקאות... לא אתפלא אם תהיינה ירידות דרסטיות יותר... מקווה שהתמימים לא יתנו שינצלו אותם אינטרסנטים על מנת להתעשר על גבם. כל אחד כטוב בעיניו יעשה כמובן...
  • 3.
    שרק תתגבר 27/08/2023 10:03
    הגב לתגובה זו
    כל השאר- חירטוטים ושקרים של בעלי עניין בדרך למשחטה
  • 2.
    כרגיל - כתבות של דר א רויטר מעולות (ל"ת)
    חיים 27/08/2023 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דן 27/08/2023 09:51
    הגב לתגובה זו
    המחירים בחלל החיצון + ריבית מטורפת + ביום שישי האחרון יו"ר הפד הודיע על עליות ריבית נוספות בעתיד = קריסה וסכנה ענקית לקונים !!!
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי
שכר הדירה - לאן?

שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"

ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"

צלי אהרון |
נושאים בכתבה שכר דירה

שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית. 

מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.

התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה. 

 עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.

ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?

"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."

עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?

שחר אושרי נאוי
צילום: יחצ
ראיון

תחרות בתחום המשכנתאות - שחר אושרי יו"ר Now-On בראיון על השוק, הלקוחות, והפוטנציאל

שיחה עם שחר אושרי, יו"ר נאוי ו-Now-On, של נאוי וטריא מקבוצת לוזון, "שוק המשכנתאות ענק, אנחנו מכוונים לנישה של 10-15 מיליארד שקל. נישה של משפרי דיור, משקיעים ותושבי חוץ שלא מקבלים מענה מלא מהבנקים"; על המודל העסקי, התכניות של החברה ואיך היא מתכוונת להגיע לנתח שוק של 20% ומעלה בשוק שלה?

צלי אהרון |

בשנה שעברה ענף המשכנתאות בישראל העמיד אשראי של כ-94 מיליארד שקל. הבנקים הגדולים מחזיקים בנתח שוק של כ-95%. שאר השחקנים הם מימון ישיר, חברת קרדיטו וגמא (שנשלטת בידי הפניקס) ונוספים. מצטרפת אליהם Now-On הנשלטת בידי לוזון קבוצה לוזון קבוצה , ודורי נאוי נאוי 1.14%   כשלשחר אושרי  היו"ר של האחים נאוי יש 10% מהחברה. אושרי יכהן גם כיו"ר החברה החדשה. 

החברה החדשה קיבלה אישור מרשות שוק ההון והיא תתבסס על חברת טריא שמזנקת היום בבורסה על רקע הפוטנציאל שהשוק מעריך לפעילות. טריא היא פלטפורמה של P2P שבגדול מאפשרת למשקיעים להשקיע בהלוואות. במקום שיהיה בנק באמצע שייקח קופון גדול, הפלטפורמות האלו נועדו לספק למשקיעים תשואה סבירה, וללווים ריבית סבירה. זה עבד עד שהריבית עלתה ואז המשקיעים מצאו את ההשקעה שלהם מניבה תשואה נמוכה מאוד ביחס לאפשרויות. כעת, הכספים האלו ישמשו למשכנתאות והמשמעות שהתשואה עליהן תעלה. 

מעבר לכך, החברה החדשה משתמשת בתשתיות של טריא,  כך שהיא בעצם לא ממש מתחילה מאפס. כמו כן היא משתמשת ונעזרת בפעילות של נאוי. נאוי היא שחקנית מרכזית בשוק המימון ליזמים-קבלנים. ניתן יהיה לחבר בין התחומים - קבלן שצריך הלוואה ובמקביל הרוכשים הפוטנציאלים מקבלים משכנתא. זה טוב לשני הצדדים וזה מצוין לספקי האשראי. 


בחברה החדשה מתכוונים למקד את הפעילות בפלחי שוק שבהם המערכת הבנקאית אינה מספקת מענה מלא. כמו למשל - משפרי דיור, משקיעים בדירה שנייה ושלישית, תושבי חוץ ובעלי עסקים קטנים ועצמאיים. 

אלה הם קהלים לרוב מבוססים, שלעיתים נתקלים בחסם רגולטורי בבנק - למשל מימון מוגבל של עד 50% בדירה שנייה, ודה פקטו הם נדרשים לפתרונות גמישים יותר. דוגמא נוספת: עצמאי שמכניס סכומים שונים לאורך השנים האחרונות וכעת יש לו את הכסף - אבל הבנק ירצה לראות סכומים יציבים שנכנסים באופן קבוע והוא לא יכול כעת להציג זאת.  אלה דוגמאות קלאסיות שאליהם Now-On מכוונת. בנוסף, החברה מתכננת להציע גם מסלולים של איחוד הלוואות כנגד בטוחה נדל"נית. לצד ההעמדה הישירה של משכנתאות, המודל העסקי נשען גם על מכירת תיקי הלוואות לגופים מוסדיים ועל איגוח עתידי בשוק ההון.