פנטהאוז נדל"ן
צילום: אלכסנדר כץ

שוק היוקרה בשפל - היזמים ייאלצו להגיב לשינוי

מהם ארבעת הגורמים שהובילו לנפילה של יותר 90% במכירות דירות היוקרה בתל אביב, ירושלים והרצליה - מה צפוי בהמשך ומה האלטרנטיבה למשקיעים?
יגאל צמח | (4)

המנועים הכלכליים שעבדו בסינרגיה מושלמת במשך למעלה מעשור דחפו את ערכי נכסי הנדל"ן בשוק היוקרה והאולטרה-יוקרה לגבהים חדשים. אבל בתקופה האחרונה השוק נקלע לקיפאון והיקף העסקות ברבעון השני של השנה נחתך בחלק מהמוקדים במעל ל-90% – ויהיו לכך מעגל רחב של השפעות, ישירות ועקיפות.

 

בסטטיסטיקות ואנליזות מקובל להתייחס לשוק הנדל"ן המקומי באופן רוחבי ובראיית מאקרו, כך שקשה להבחין בשינויים שמתחוללים באזורים שנחשבים מתחת לפני השטח, או ליתר דיוק גבוה מעל. נכסי נדל"ן היוקרה, בפרט האולטרה-יוקרה, מהווים סגמנט קטן ואקזוטי המתנהל הרחק מהעין הציבורית.

 

עסקות ענק בשוק אמנם עשויות לתפוס מעת לעת את הכותרות, אבל אינן מספקות אינדיקציה מהימנה לסנטימנט בשוק היוקרה, הנשען באופן מוחלט על השכבה של הUltra Rich  של משקיעים, מקומיים וזרים כאחד. ואולם, בנקודות זמן מסוימות מתקבלים אוסף של סימנים שמאותתים על שינוי חד במומנטום שאפיין את שוק היוקרה במהלך שנים ארוכות. אלו נקשרים ברובם לאפקט המצטבר של סדרת העלאות הריבית ועליה באי הוודאות הפוליטית והמחאה, שהשפעתם מגיעה משפיעים עד לקצה הפסגה של שוק הנדל"ן.

 

שוק היוקרה נפל בחלקו לשפל חדש ברבעון השני של השנה

אחרי שהאטה את שוק הדיור הרחב, התפשטה השפעת העלייה הדרסטית של הריבית גם לפלח נכסי היוקרה (מוגדרים באופן טכני לפי שווי מכירה של מעל ל-11.5 מיליון שקל, נכון לשנה קודמת) וגרמה לשיתוק כמעט מוחלט בהיקף העסקאות. על-פי נתוני אתר רשות המיסים, ברבעון השני של 2023, שהסתיים זה עתה, נרשמו בשוק היוקרה בתל-אביב, מוקד מפת העושר בישראל, 7 עסקות בלבד, התכווצות דרמטית ביחס למעל ל-100 עסקות בתקופה המקבילה אשתקד. גם שווי העסקות בתל-אביב, המעטות ממילא, מציג נפילה חדה לעומת סכומי עתק שליוו את שוק היוקרה במהלך השנים האחרונות.

 

אבל לא רק תל-אביב סובלת מחולשה. על-פי רשות המיסים, גם בירושלים והרצליה, שתי ערים מרכזיות שנהנו מתנופה בשוק היוקרה בשנים האחרונות, נרשמה חריקת בלמים: בירושלים נפל מספר העסקות (לרבות קרקעות) מכ-40 ברבעון השני של 2022 ל-5 ברבעון השני של השנה. בהרצליה, הצניחה דרמטית עוד יותר. ברבעון שהסתיים זה עתה נרשמה עסקה אחת בלבד לעומת מעל ל-50 בתקופה המקבילה אשתקד. 

 

יש עצירה של הגלגל. אם זאת מתנהלים משאים ומתנים בעצלתיים מול בעלי נכסים באזורי יוקרה מובהקים כמו נווה צדק, אפקה וצהלה. רלבנטי למי שלא צריך לקחת מימון מבנק.

 

מספרים אלו מעידים על ירידה עקבית בעסקאות היוקרה כבר מעל לשנה. לאחר ש-2021 נרשמה כשנת שיא בהיקף עסקות היוקרה והאולטרה-יוקרה בשוק, בשנה החולפת נפלו מספר העסקות בסגמנט זה בשליש. אם לא תירשם נקודת מפנה חדה במיוחד במחצית השנייה של 2023, לא מן הנמנע שזו תירשם כאחת משנות השפל שידע שוק נדל"ן היוקרה בישראל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

רצף אירועים הכניעו את השוק – ובעלי הנכסים והיזמים ייאלצו להגיב לשינוי

ישנם ארבעה גורמים מרכזיים המשפיעים לרעה על הביקוש של בתי יוקרה:

ראשית, תעשיית היי-טק, "היצרנית" העיקרית של האוכלוסייה האמידה בישראל וזו האחראית לתנופה בנפח וגובה העסקות בשוק בשנים האחרונות, נפגעה ביתר שאת מהסביבה הכלכלית החדשה. שנית, בעקבות השסע הפוליטי ואי-הוודאות שאופפת את השוק המקומי, גם משקיעים הישראלים שאינם חלק מתעשיית ההייטק וגם המשקיעים הזרים, שעמדו מאחורי זרם עסקות נדל"ן היוקרה בשנים האחרונות באזורי ביקוש, נסוגו לאחור ועברו למצב של "הולד".

 

שנית, גם המוטיבציה להשקיע בנכסי יוקרה התדרדרה מאז העלאת מדרגות מס הרכישה על עסקאות בעלות שווי גבוה לפני כשנתיים.

 

שלישית, עליית הריבית שמסיטה הון לכיוון השקעה בנכסים חסרי סיכון, הורידה את הערך של הבורסות ופגעה ב"תחושת העושר" של משקיעים, שלמרות שהם עדיין יכולים לרכוש נכסי יוקרה, ערך תיקי הנכסים שלהם ירד והם מרגישים ברמה הפסיכולוגית, פחות עשירים לעומת מצבם בשנת 2021 ולכן קונים פחות מוצרי יוקרה - גם שעוני יוקרה ם או רכבי פאר וגם בתי יוקרה.

רביעית, הכאוס הפוליטי גורם למשקיעים בעלי הון להשאיר חלק מהונם נזיל ולכן נמנעים מלקנות נכסי נדל"ן בישראל.

 

גורמים אלו מקפיאים את העסקות בשוק היוקרה, מייצרים לחץ מחירים ומכווצים את נפח הנכסים הנופלים תחת הגדרת נדל"ן יוקרה. עבור בעלי נכסים ויזמים, בייחוד אלו שספגו הכבדה בעלויות המימון, יידרשו להתפשר על מחירי הנכסים ויביא בהדרגה לשחיקה ברווחיות.

 

על-פי תנאי השוק הנוכחיים ובהינתן הסביבה הכלכלית שנוצרה יש להניח כי ההתקררות בצד הביקוש עשויה להימשך, זאת בייחוד כאשר למשקיעים נוצרו בתקופה האחרונה היצע של פוזיציות השקעה סולידיות ויציבות, המגלמות פוטנציאל להשאת תשואה עודפת מזו הצפויה בהשקעה ישירה בנכס נדל"ן.

 

בשורה התחתונה, היפוך המגמה בשוק דיור היוקרה מהווה סימן מובהק לכך שגם סגמנט שהיה נחשב חסין, במידה מסוימת, לא מצליח לחמוק ממהלומות הריבית, והכאוס הפוליטי. לצד זאת, השינוי שחל בטעמי המשקיעים נוכח מצבור האירועים והסיכונים הכלכליים, מביא להסטת כספים לאפיקים שמגלמים פוטנציאל תשואה ראויה בסיכון נמוך, אלמנט שהיה שייך לשוק הנדל"ן המקומי במשך שנים ארוכות, אבל השתנה, לפחות לעת עתה, יחד עם המציאות הכלכלית החדשה.

יגאל צמח, קרן גשרים. צילום: יחצ

יגאל צמח, קרן גשרים. צילום: יחצ

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ספר משהו שלא יודעים 20/07/2023 12:17
    הגב לתגובה זו
    לכתוב את המובן מאליו ולא לתת תחזית זה כמו לומר מה הטמפרטורה בחוץ כרגע.
  • 3.
    יובל מושקט 20/07/2023 12:15
    הגב לתגובה זו
    נכון כלכך
  • 2.
    "עליה באי הוודאות הפוליטית והמחאה"? עוד הנדסת תודעה? (ל"ת)
    כלכלן בכיר 20/07/2023 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דירות היוקרה בת"א עאלק... מיגדלים מוקפי כבישים ועשן (ל"ת)
    דירות פליטים 20/07/2023 11:37
    הגב לתגובה זו
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


יעקב אטרקצ'י, צילום: עידן גרוס צלמיםיעקב אטרקצ'י, צילום: עידן גרוס צלמים

אטרקצ׳י תוקף: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, כל אלה שאומרים שהמחירים ירדו עושים פשע"

מחירי הדירות "מתאפסים מתחילת השנה", הנגיד "מגיב באיחור ופוגע במשק", והמדיניות שמעכבת מרוכשים לחזור לשוק "תגרום להם לשלם יותר" מנכ"ל אאורה יעקב אטרקצ'י עם מסרים תקיפים בועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת לבנק ישראל ולמקבלי ההחלטות - האם אטרקצ'י מפחד?

מנדי הניג |

הייזמיות עובדות היום על מרווחים צרים במיוחד, וגם אאורה של יעקב אטרקצ׳י לא יוצאת דופן. אחרי שעלויות המימון קפצו והוצאות הבנייה עלו, המרווח של היזמים נהיה קטן משמעותית. לכן אמירה כמו של אבי שמחון - אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10% יכולה למחוק את המרווחים של אאורה. נזכיר גם כי אאורה יצאה לאחרונה במבצע חסר תקדים "דירה בביטחון". המבצע הזה נועד להעניק לרוכשי דירות שקט נפשי וביטחון בהחלטת הרכישה, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה יש חוסר ודאות גדול בשוק. במסגרת המבצע, רוכשי דירות ב-25 פרויקטים של חברת אאורה ברחבי הארץ יזכו באפשרות לקבל את כספם בחזרה, עד שישה חודשים לפני מסירת הדירה, אם יחליטו לבטל את הרכישה בשל ירידת מחירים. גובה הירידה במחיר, במידה שתתרחש, ייקבע בהתאם למדד מחירי הדירות החדשות של הלמ"ס, לאחר נטרול דירות הכלולות בתוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” - המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה.

דיבורים כמו של שמחון, וגם הצהרות אחרות בנושא הן איום ישיר על שורת הרווח של החברות,וזה קרוב לוודאי מה שמוביל את אטרקצ׳י לעלות למתקפה על שמחון ומקבלי ההחלטות.

במסגרת ועידת מרכז הבנייה הישראלי, המתקיימת זו השנה ה-25 במלון דן אילת, אמר יעקב אטרקצ׳י, בעלים ומנכ״ל אאורה: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, מה שהוא אמר בדרך כלל יצא הפוך. זה יקרה עוד פעם. ירידות המחירים הן בעיתון. הייתה שנה חלשה, אנחנו מודים. 2024 הייתה שנת שיא באמצע מלחמה, אבל אם אני מסתכל על 2025 מינואר עד נובמבר אתה תראה שמחירי הדירות התאפסו מתחילת השנה. מחיר למשתכן הוא לא רלוונטי כי הוא מסובסד. כותרות העיתונים על המחירים שיורדים נהיה פופוליזם. תיזכר ותלך 10-20 שנה אחורה שאמרו לנו שהמחירים ירדו ואז מה קרה? התפרצות. כל כמה שנים זה קורה. שמחון וכל מי שאומר לאנשים לא לקנות דירות עושים פשע כי הם ישלמו יותר יקר. בסוף הם גורמים לאנשים לשבת על הגדר והם יקנו יותר יקר".

אטרקצ׳י גם לא חוסך במילים ותוקף את החלטת הנגיד: "הנגיד פחדן. הוא מגיב לאט מדי ומאוחר מדי. הנגיד האמריקאי, כנראה יוריד גם הערב את הריבית, וזה המצב גם באירופה. בישראל הוא מחכה ועשה טובה אחרי שכולם הפעילו עליו לחצים. אנחנו אחרי מלחמה, משק בצמיחה, היצואנים בוכים. הוא מזיק למשק. הבנתי את ההחלטה שלו לפני 4 חודשים, היום כבר לא מבין. רבע אחוז זה לעג לרש. הריבית צריכה לרדת באחוז וחצי וזה טוב גם לרוכשי הדירות כי הם צריכים להחזיר ריבית סבירה. הכלי של הריבית הוא חשוב במשק. אין היום כלכלן במדינה, אין איש עסקים במדינה שלא חושב כמוני שצריך להוריד את הריבית בצורה חדה. אז כולנו טיפשים והוא צודק? אני חושב שעודף שמרנות זה פחדנות. הוא שוגה. כדאי שיתעשת ויוריד את הריבית. אנחנו רוצים ש-2026 תהיה שנת פריחה כלכלית. זו מדינה אחת החזקות בכלכלה העולמית. שנתיים אחרי מלחמה המשק לפני צמיחה בפריצה. חסרה לנו רק הורדת הריבית. אני כן רואה בנובמבר ובתחילת דצמבר יותר אנשים יורדים מהגדר אבל רבע אחוז בריבית זה מעט מדי. אנשים מתמחרים את ההחזר החודשי. הם צריכים לראות ירידה אחת או שתיים".

"תפקיד הנגיד לשמור על היציבות הפיננסית והמערכת הבנקאית", הוא מוסיף, "הבנקים חזקים מדי בעיניי, ויש ביקורת על זה. הרי מכל עליית ריבית וזה שהוא לא מוריד את הריבית מי שנהנה מזה הם הבנקים ולא האזרחים. צריך להוריד כדי שאנשים יהנו. שקל חזק מדי לא טוב למדינה. מה האמריקאים טיפשים? זה טוב להם. הריבית באמריקה ואירופה יורדת ואנשים באים לפה וממירים לשקלים. גם בנק ישראל שמחזיק דולרים מפסיד כסף.״