נייס: פתרונות וידאו דיגיטלים למניעת טרור בבולטימור

תספק פתרונות לפרוייקט למניעת טרור שתטמיע חברת M.C.Dean והכולל התקנה, תפעול ושירות של מערכת מצלמות CCTV, באזור. הרשת היא חלק מאסטרטגיה כוללת באזור בולטימור לשיפור שיתוף הפעולה האזורי למניעת טרור
שרון שפורר |

נייס מערכות הודיעה היום (שלישי), כי נבחרה על ידי M.C.Dean אחד מהאינטגרטורים של מערכות האלקטרוניקה המובילות בארה"ב לספק פתרונות וידאו דיגיטליים לפרוייקט למניעת טרור הכולל התקנה, תפעול ושירות של מערכת מצלמות CCTV, באזור בולטימור. הרשת היא חלק מאסטרטגיה כוללת באזור בולטימור לשיפור שיתוף הפעולה האזורי למניעת טרור.

העיר בולטימור תטמיע את יכולותיה של נייס לתגבור האבטחה של מצלמות ה-CCTV (טלוויזיה במעגל סגור) באזורים ציבוריים הכוללים קווי רכבת, בנייני ממשלה ומוסדות תרבות. הפתרון יאפשר למרכזי השליטה והבקרה של בולטימור למצות תובנות אבטחה מאינטראקציות וידאו באמצעות ניטור בו זמני של מספר רב של אתרים, תוך שימוש ביכולות ניטור חכמות וניהול התרעות אוטומטי.

לדברי נייס, פתרונותיה, הכוללים שידור, הקלטה ויכולות ניתוח תוכן מתקדמים יעניקו לצוות האבטחה, התרעה בזמן אמת על איומים פוטנציאליים. מרווח הזמן שבין האיתור להתרעה ישודר אוטמטית ויאפשר לצוות לחקור את המקרה, להבין את ההקשר והסיבה וחשוב מכל, להחליט באיזו פעולה לנקוט. הניהול וההערכה הפרו אקטיביים של התרעות הקשורים לאיום הפוטנציאלי יאפשרו לצוות האבטחה של בולטימור לצפות פרצות באבטחה ולשפר את זמן התגובה. כתוצאה מכך, יוגברו הביטחון והבטיחות של תושבי האזור.

מנכ"ל מחלקת אבטחה ואלקטרוניקה ב M.C.Dean, רט ווד אמר, כי "נייס מספקת לחברה פתרון מלא המשלב לא רק את מערכות השליטה במצלמה ויכולות הקלטה, אלא גם יכולת ניתוח תוכן המאפשרת ניטור וניהול מספר גדול של מצלמות ביתר יעילות תוך הבחנה בין פעילויות לא שגרתיות לבין אירועים שבשגרה".

M.C.Dean מבצעת כעת אינטגרציה של מערכות נייס במספר פרוייקטים נוספים באזור וושינגטון הבירה.

איאן ארנברג, שהינו סגן נשיא ומנכ"ל אבטחה באמצעות וידאו דיגיטלי בנייס ארה"ב אמר, כי "היוזמה של בולטימור מהווה דוגמה טובה לכך שהשילוב שבין ניתוח תוכן מתקדם וביצועי וידאו דיגיטלי מעולים, מגדיל בצורה משמעותית את מהירות איתור האיומים ואת יעילות הפעולה המתקנת. פתרונות הוידאו של נייס הם הבחירה המועדפת של בכירים בעיר, במדינה, ובממשל הפדראלי לביצוע ניתוחי תוכן וידאו והם פונים לנייס לקבלת תמיכה במאמציהם להגברת האבטחה וההגנה על הציבור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.