בוני התיכון: הרווח ב-2004 זינק ב-322% ל-7.6 מ' שקל
חברת בוני התיכון מדווחת על גידול משמעותי ברווח הנקי שלה ב-2004. הרווח זינק ב-322% והסתכם בכ-7.6 מיליון שקל, לעומת כ-1.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור המשמעותי ברווח הנקי נובע בין היתר מירידה של כ- 36% בהוצאות המימון כתוצאה מקיטון בהיקף האשראי הבנקאי, מירידת שיעור הריבית ומהשפעת מדד המחירים לצרכן הנמוך הואיל ורוב אשראי החברה אינו צמוד. הרווח הנקי ברבעוןה רביעי הסתכם בכ-1.4 מיליון שקל, לעומת כ-338 אלפי שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-321%.
מנכ"ל בוני התיכון, עמי פרץ, מסר: "אנו שבעי רצון מתוצאות הפעילות ומסכמים שנה של צמיחה בהתאם לתוכניות. במהלך שנת 2004 סיימה החברה את שיווקם של 4 פרוייקטים (כ-400 יחידות דיור) בהיקף כספי כולל של כ-240 מיליון. לחברה 11 פרוייקטים נוספים בשלבי תכנון ויזום שונים אשר תומכים בהמשך הצמיחה ובאיתנות הפיננסית שלה. כמו כן, החברה רכשה במהלך השנה קרקעות לכ- 560 יחידות דיור בראשל"צ, בת ים ואור יהודה. אנו מצפים להמשך מגמת הצמיחה והרווחיות גם בשנת 2005".
הכנסות חברת בוני התיכון הסתכמו בשנת 2004 בכ-177.8 מיליון שקל, לעומת כ-143.2 מיליון שקל בשנת 2003, מדובר בגידול שנתי בשיעור של כ-24%. עיקר הגידול נבע מעליה של כ-10% במספר הדירות שההכנסה בגינן הוכרה השנה ומגידול של כ-7% במחיר הממוצע לדירה בשנת 2004.
הרווח הגולמי גדל בכ-18% והסתכם בכ-32.3 מיליון שקל, לעומת כ-27.5 מיליון שקל אשתקד. החברה הגדילה את הרווח התפעולי בכ-17% והוא הסתכם בכ-22.1 מיליון שקל, לעומת כ- 18.8 מיליון שקל בשנת 2003.
החברה צמצמה את הוצאות ההנהלה והכלליות שלה מכ-5.2% מהמחזור בשנת 2003 לכ-4.5% מהמחזור השנה. מאידך, נרשמה עלייה בהוצאות המכירה והשיווק מ-0.9% מהמחזור בשנת 2003 לכ-1.1% מהמחזור השנה אשר נבעה בעיקר ממסע פרסום ארצי במסגרת תכנית הטלוויזיה "רצים לדירה" .
מר פרץ מוסיף: "מעבר לצמיחה היציבה נמשיך לתת דגש על יעילות תפעולית, איכות הגימור הגבוהה, חדשנות טכנולוגית ושירות מעולה עבור לקוחותינו, לשם יצירת ערך מוסף עבור ציבור המשקיעים".
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
