אמדוקס
צילום: יחצ

על רקע גל הפיטורים: צניחה של 26% בהכנסה בשנים שאחרי הפיטורים

בזמן שיותר ויותר חברות טכנולוגיה מודיעות על קיצוצים בעובדים, דו"ח של הכלכלן הראשי מגלה שההכנסה השנתית מעבודה צונחת בממוצע ב45% בשנה הראשונה לאחר פיטורים
איתן גרסטנפלד | (3)

בתקופה האחרונה נדמה שהמשק הישראלי, בהובלת חברות ההייטק נכנס לגל פיטורים משמעותי. אמנם המספרים עדיין לא מצביעים על מגמה מדאיגה זו, אך די במבט על כותרות העיתונים הכלכליים או הטיית אוזן לשיחות סלון בכדי להבין שהגל כבר החל. אז נכון ששיעור האבטלה בישראל הוא נמוך באופן יחסי למרבית מדינות ה-OECD, וסביר שהמפוטרים בגל הנוכחי ימצאו עבודה חדשה, אך מחקר חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מגלה שלפיטורים עשויות להיות השלכות משמעותיות על הכיס של מי שאיבדו את עבודתם.

על פי הדו"ח של הכלכלן הראשי ההכנסה השנתית מעבודה צונחת בממוצע ב45% בשנה הראשונה לאחר הפיטורים, עם התאוששות חלקית בשנים לאחר מכן, עד לפער של 10%-20% בטווח הארוך (כ-10 שנים). ירידה זו מתורגמת לאובדן ממוצע של 26% בהכנסה מעבודה על פני 11 השנים שלאחר הפיטורים. האפקטים הללו שקולים לכ-60 אלף שקל בשנה בטווח הקצר ו-30 אלף שקל בשנה לאחר 11 שנים. בהשוואה לממצאי מחקרים דומים שבוצעו על נתוני מספר מדינות אירופאיות, הפגיעה בהכנסה בישראל גבוהה במקצת מהממוצע בטווח הקצר ודומה לממוצע בטווח הארוך.

ההשפעה על הכנסות ביחס לשכר לפני הפיטורים​

קרדיט: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר

 

המחקר גם מצא שההשפעה של פיטורים על שכר הבן/בת זוג חיובית ומשמעותית, ובאה לידי ביטוי באופן מיידי בשנת הפיטורים, מה שמצביע על תגובת היצע העבודה ברמת משק הבית. עם זאת, התגובה מצמצמת את השפעת הפיטורים על הכנסת הבית הכוללת רק בטווח הקצר. ממצא זה, עולה לפי מחברי הדו"ח עם הספרות המחקרית בתחום.

השפעות הפיטורים על הכנסות בן/בת זוג וסך ההכנסות של בני הזוג​

קרדיט: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר

גל פיטורים גדול בפתח?

המשק הישראלי מתמודד בחודשים האחרונים עם תוכניות התייעלות של כמה מהחברות הגדולות הפועלות בו, הכוללות בין היתר פיטורי עובדים. אחת החברות המובילות בהקשר זה, היא ענקית השבבים האמריקאית אינטל, המעסיקה כ-12 אלף עובדים בישראל. החברה הודיעה בסוף השבוע שעבר כי החלה בתהליך התייעלות שיכלול פיטורים של כ-15% מכח האדם של החברה, קרי מעל 17,000 איש. על פי ההערכות היקף הפיטורים בארץ צפוי לנוע בין 1,000-1,800 עובדים (אינטל לא מסרה כמה יפוטרו בכל אזור, אך בפיטורים קודמים זה היה יחסית פרופורציונלי בכל המקומות).

חברה טכנולוגית נוספת שהחליטה לצאת בגל של פיטור עובדים היא חברת התוכנה אמדוקס אשר נערכת לפיטורים של בין 1,000-2,000 עובדים. בארץ מעסיקה החברה, 5,000 עובדים בארץ, מתוכם סדר גדול של 400-600 עובדים צפויים להיפרד מעבודתם. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איש פשוט 07/08/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
    איך זה שמצניחה של 45% בשנה הראשונה לאחר שמפסיקים לעבוד הירידה בהכנסה "מתאוששת" עד ל 10/20% בלבד ??
  • סטטיסטיקן 07/08/2024 13:12
    הגב לתגובה זו
    אם תבדוק את הפער בין הגיל הממוצע של המפוטרים לגיל של העובד הממוצע, תמצא שגיל המפוטרים גבוה יותר - ברוב התחומים השכר מתחיל לרדת מעבר לגיל מסויים.
  • יש ויש 07/08/2024 21:24
    יש כאלה שבגיל צעיר לא מוצאים הכנסה בגלל חוסר ניסיון, ואחר כך ההכנסה יורדת בגלל הגיל. אז הכמסה זה פונקציה של רצון בלבד, או איך אמרו חכמינו, מי צריך את מי יותר, המעסיק את העובד או העובד את המעסיק
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".