"מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר טוען כי מדינת ישראל נמצאת הרבה מאחור בכל הקשור לתשתיות וכי "כדי להדביק את הפער צריך להכפיל את ההשקעה בתשתיות". לטענתו נתב"ג לא עומד בעומס והצפי הוא שעוד 7 שנים הפעילות בנתב"ג תהיה כפולה "וזה יצור פקק עצום שכולנו נשלם עליו"
נחמן שפירא | (5)

"מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם. זה די ברור למה, אנחנו מדינה של ריבוי טבעי וההשקעה בתשתיות נשארת אותו הדבר", אומר יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר.

החשב הכללי ציין כי  "ישראל נמצאת הרבה מאחור מאחורי מדינות הייחוס שמשווים אותנו, כתוצאה מפערי התשתיות. 20 נקודות אחוז במוצרי תוצר. זה המון. אם בממוצע ב-OECD  אנחנו רואים את מלאי התשתיות ב66%, אצלנו זה בערך 45% וקצב הצבירה שלנו זה 2% בשנה. כדי להדביק את הפער צריך להכפיל את ההשקעה בתשתיות. כשאתה נמצא במדינה מפותחת עם ידע ורמת חיים גבוהה עם כזה פער בתשתיות זו הזדמנות עסקית מאוד גבוהה ומי שיהיה בעולם הזה, כאן ועכשיו מול הצפי בעתיד, פשוט יעשה הרבה כסף".

יהלי רוטנברג צילום גלעד ארצי

החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג. צילום גלעד ארצי

לדבריו "בדרך לפה כנראה שכולנו עמדנו בפקקים, כנראה שברגעים אלה יש יזם שמחפש מימון ומתרוצץ בנבכי הבירוקרטיה הישראלית בעולמות התכנון, וברגע זה נולד גם ילד חדש וזוג צעיר נכנס לדירה חדשה. כל זה קורה כרגע. בשנים האחרונות התרגלנו לראות הרבה השקעות בתשתיות, חלק ממגה פרויקטים וחלק מתוצאה של שדרוג ובניה חדשה. אנחנו חיים במדינה עם ריבוי טבעי גבוה. בכל מקום אנחנו רואים את הבניה, ועדיין אנחנו סובלים מפקקי התנועה, סובלים משימוש מועט באנרגיות מתחדשות, יש לנו טיפול מאוד לא יעיל בפסולת ויש צורך בשדרוג של תשתית דיגיטלית. 

הסיבה לפער המשמעותי בהיקף התשתיות מול העולם, לדברי רוטנברג הוא משום ש"אנחנו מדינה של ריבוי טבעי וההשקעה בתשתיות נשארת אותו הדבר. מצד שני אנחנו מדינה מפותחת והתוצר לנפש גבוה. בסוף אי פיתוח תשתיות שווה אובדן תוצר והכנסות לכל אחד מאיתנו ולילדים שלנו. פיתוח תשתיות, זה אותה תוספת לאוצר והגדלה של רמת החיים שלנו."

על הפשיעה במכרזים אמר החשב הכללי "מבחינתי זה תופעה מתגברת ומטרידה. אפילו שקל אחד שמגיע לארגוני פשיעה ממשלמי המיסים שלנו זה בלתי נתפס על הדעת". רוטנברג אמר את הדברים בוועידת ישראל ה-10 לתשתיות ותעשייה  ביוזמת SE SUMMIT EXPERTS.

 

מנסים להביא ישראל חברות תשתיות בינלאומיות

רוטנברג הוסיף כי "יש הרבה פרויקטים שנמצאים בשלבי מימון ואנחנו נמצאים בתנופה של הנפת תשתיות. אנחנו פועלים בהרבה היבטים: להביא לישראל חברות תשתיות בינ"ל שיביאו ידע, כמו למשל איך חופרים מנהרות, זה ידע שהובא לפה על ידי חברות בינלאומיות. גם קידום מכרזים שווה מחירי חשמל יותר נמוכים לכולנו. כי באמצעות הקידום בשיטה בשותפות המגזר הפרטי אנחנו מאפשרים את מחיר החשמל הזול ביותר למשק. זה מהות המכרז. החלופה היא למכור קרקע למרבה המחיר". 

קיראו עוד ב"בארץ"

לגבי עניין התחבורה אמר רוטנברג: "יש הרבה פרויקטים שהתחילו לפעול כדי להקל על העומס: קו ירוק וכחול בירושלים, נתיבים מרכזיים בכביש 5 שיהיו עם חניוני ענק ויאפשרו לאנשים לא להיכנס לתל אביב על הציר של כביש 5 עם שאטלים וחניוני ענק, הרחבה והארכה של כביש 6 וכמובן המטרו.  מגה פרויקט שחייבים להשלים את החקיקה ולמנות את רשות המטרו, להסדיר את נושא מס הגודש, אסור לעקב פרויקט לאומי כזה."

על נתב"ג אמר רוטנברג: "נתב"ג לא עומד בעומס. ב-2023 קיבולת הנוסעים היתה 23 מיליוני נוסעים. בשנת 2030 אנחנו מדברים על 40 מיליון בשנה, 2050 בין 60 ל-70 מיליון בשנה. זה הולך ליצור פקק תנועה עצום שכולנו נשלם עליו, זה בדיוק שקול לפקק תנועה בכביש. להקים שדה חדש לוקח 10 שנים, זה תכנון ותהליכים מורכבים ביותר. שדה חדש זה גם ביזנס אדיר לכל מה שקורה מסביב, עוזר למשק ופותח את השמיים. יש המון עבודה מקצועית סביב הנושא הזה ואנחנו מאוד מחכים להחלטה על מיקום השדה, אבל יחד עם השותפים של משרד התחבורה קידמנו את נושא המכרז כדי לצמצם את לוח הזמנים בנושא".

על ייצור פסולת אמר רוטנברג: "אני קורא מפה לראשי רשויות להפגין מנהיגות גם כלפי תושבים לאמץ מתקנים לטיפול בפסולת במרכזי ערים, אנחנו לא יכולים להמשיך עם ההטמנה. אם זה טוב לערים מרכזיות באירופה זה טוב גם לנו. אנחנו רוצים לעשות מזה הרבה ומהר".

רוטנברג טען בנוגע לפשיעה כי "מבחינתי זה תופעה מתגברת ומטרידה, הנושא של פשיעה במכרזים. זה רחב וזה מטריד מבחינתי. אפילו שקל אחד שמגיע לארגוני פשיעה ממשלמי המיסים שלנו זה בלתי נתפס על הדעת. אנחנו עושים מלחמה גדולה בנושא. אפילו שקל אחד זה יותר מדי. הקמנו צוות מיוחד יחד עם המשטרה ופרקליטות המדינה ואנשי החשב הכללי ואנחנו מגבשים סט כלים חדשני למאבק בתחום הזה, זה יאפשר לנו לחסום את הגישה של ארגוני הפשיעה לתקציבי המדינה. אנחנו בימים אלה קובעים כללי משחק חדשים ולא ניתן לגורמי פשיעה לגעת בכספים שלנו, של הציבור".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אביתר כנפו 11/09/2023 08:36
    הגב לתגובה זו
    בעזרת השם יבנו עוד בתי כנסת כולם יתפללו להשם יתברכוא ותבוא הישועה. לא צריך יהיה תשתיות
  • 3.
    עוד מאמר מקצועי וחשוב שהממשלה תזרוק לפח (ל"ת)
    אוהד 07/09/2023 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שיפנה לביבי וחבורתו אחרי 14 שנה ב"ניהול" המדינה (ל"ת)
    רונן 07/09/2023 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רובי 07/09/2023 11:44
    הגב לתגובה זו
    לאף מדינה אין תשתיות דת מפותחות כאלה, בתי כנסת, מקוואות, כוללים, ראשונים בעולם בוודאות.
  • אוהד 07/09/2023 14:45
    הגב לתגובה זו
    לא צריך תשתיות
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.