דוח התעסוקה: עליה במספר העובדים. בולטות: נשים חרדיות וערביות
שיעור התעסוקה בישראל חזר בשנת 2022 לרמתו טרום משבר הקורונה ואף יותר מכך - זה הנתון המרכזי שעולה מדוח של אגף הכלכלנית הראשית, שפרסם סקירה בנושא שוק העבודה.
נתוני הדוח מצביעים על שיפור בגילאי העבודה העיקריים, 25-64. שיעור התעסוקה של אלה עמד בשנת 2022 על 78.6%, לעומת 77.7% בשנת 2019. כלומר - לפני משבר הקורונה.
שיעור ההשתתפות של אותם גילאים בכוח העבודה הכללי עלה אף הוא באופן דומה - 81.2% בשנת 2022 לעומת 80.4% בשנת 2019. שיעור האבטלה ירד מעט - 3.3% בשנת 2022 לעומת 3.4% בשנת 2019. זה לא הרבה, אבל ייתכן והדבר נובע בין היתר מהמצב הכלכלי הרעוע שנגרם למשפחות רבות בזמן הקורונה, מה שחייב אותן לצאת לעבוד.
ומה קורה בקבוצות גיל אחרות? שם נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה בשנת 2022 לעומת 2019: בגילאי 15-24 ירידה של 1.4% ובגילאי 65+ ירידה של 0.9%. עם זאת, במחצית השנה השנייה של שנת 2022 חלה עלייה משמעותית יחסית בתעסוקת גילאי 65+, כך שעד סוף 2022 תעסוקת המבוגרים חזרה לרמתה טרום המשבר, אם כי בקצב מעט איטי ביחס לגילאי העבודה העיקריים.
- דוח התעסוקה בארה"ב: 143 אלף משרות נוספו, נמוך מהצפוי
- דוח התעסוקה בארצות הברית -מה צפוי לנובמבר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להדגיש: תופעת היציאה של מבוגרים משוק העבודה כתוצאה מהמשבר נצפתה במספר מדינות אחרות כשהסברים נפוצים לכך הם הסכנה הגדולה יותר של היחשפות מבוגרים לנגיף ועל כן העדפה לריחוק חברתי מוגבר שהוביל להעדפה לפרישה, זכאות אפשרית מוגברת לתכניות סיוע שאפשרו הכנסה תחליפית לעבודה, וקושי רב יותר של מבוגרים לשוב לתעסוקה לאחר משברים.
ואיפה אנחנו עומדים מבחינת התאוששות שוק העבודה לממוצע מדינות ה-OECD? הנתונים דומים. העלייה בשיעורי התעסוקה של גילאי העבודה העיקריים בישראל ביחס לטרום המשבר (1.0 נקודות אחוז) דומה לממוצע העלייה בשיעורי התעסוקה במדינות ה-OECD (1.1) ולחציון (1.2).
ישראל מדורגת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות הארגון בשיעורי התעסוקה של גילאי 25-64 בשנת 2022. העלאת רמת התעסוקה חשובה כמובן לצמיחת המשק.
עוד נמצא בדוח, כי לא חל שינוי בשעות העבודה של המועסקים בישראל. בשנת 2022 ממוצע שעות העבודה השבועיות בפועל של מועסקים בגילאי 15+ עמד על 35.8 – בדומה לשנת 2019.
- יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
אבל, ישנה עלייה בולטת בתעסוקת נשים חרדיות וערביות בגילאי העבודה העיקריים. שיעורי התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים בשנת 2022 היו גבוהים יותר ביחס לטרום המשבר בקרב כל קבוצות האוכלוסייה, מלבד הגברים הערבים שעבורם הירידה בתעסוקה נבעה בגלל המחצית הראשונה של 2022, בעוד שבמחצית השנייה של השנה שיעורי התעסוקה שלהם היו גבוהים ביחס לטרום המשבר (ב-0.8%).
בנוסף, שיעור התעסוקה של נשים חרדיות היה גבוה בשנת 2022 ב-3.5% ביחס לשנת 2019 ושל נשים ערביות ב-5.3%.
עוד נמצא כי חלקו של ההיי-טק בתעסוקה המשיך לגדול בשנת 2022 על אף הירידה במשרות הפנויות בענף בחודשים האחרונים. בשנת 2022 שיעור המועסקים בענף ההיי-טק עמד על 9.9% - גבוה בכ-1.5% מהשיעור בשנת 2019.
עוד נתונים מעניינים מהדוח: מספר המשרות הפנויות של מפתחי תכנה ירד משיא של כ-14 אלף ברבעון הראשון של שנת 2022 לכ-8 אלף ברבעון האחרון של השנה. עם זאת, למרות הירידה, גם בחודש דצמבר 2022 מספר המשרות הפנויות (כ-7.3 אלף) נותר מעט גבוה ביחס לטרום המשבר (כ-6.6 אלף בשנת 2019).
סך המשרות הפנויות במשק ושיעורן נותרו בשנת 2022 ברמה גבוהה ביחס לטרום המשבר, גם לאחר ירידה קלה במחצית השנייה של השנה. מספר המשרות הפנויות בשנת 2022 (כ-147 אלף) היה גבוה בכ-50% מהרמה טרום המשבר ובהתאם לכך גם שיעור המשרות הפנויות היה גבוה (4.8% בשנת 2022 לעומת 3.5% בשנת 2019). העלייה במספר המשרות הפנויות נובעת מעלייה בכלל ענפי הכלכלה ובפרט מעלייה בענף האירוח ואוכל (20% מסך העלייה), במסחר (15%) ובענף המידע ותקשורת (15%).
העבודה מהבית נשארה חלק משמעותי בענפים עם פריון גבוה ובקרב בעלי השכלה גבוהה. כשליש משעות העבודה בענף המידע ותקשורת מבוצעות מהבית. בקרב בעלי תואר אקדמי כ-15.3% משעות העבודה מבוצעות מהבית, בהשוואה ל-3.3% בקרב מועסקים ללא בגרות.
לשם השוואה, באיחוד האירופי בשנת 2021 (נתון זמין אחרון) שיעור המועסקים בדרך כלל מהבית עמד על 13.6% בהשוואה ל-12.4% בישראל (10.2% בשנת 2022).
בנוסף, בשנת 2022 כ-6.3% מהמועסקים היו מעוניינים להחליף את מקום עבודתם וכ-2.1% חיפשו עבודה אחרת – נמוך מהנתונים טרום המשבר (7.5% ו-2.5% בשנת 2019 בהתאמה). לאחר המשבר חלה עלייה גבוהה יחסית בשכר הנומינלי אך לא בשכר הריאלי, שאותה הוביל המגזר הפרטי ובפרט ענף המידע ותקשורת וההיי-טק
בשנת 2022 השכר הנומינלי היה גבוה בממוצע בכ-4.5% מקו המגמה של השנים שקדמו למשבר. לעומת זאת, בשל העלייה ברמות האינפלציה בשנתיים האחרונות, השכר הריאלי בשנים אלו ירד חזרה בהדרגה לרמות של קו המגמה; כשבמחצית השנייה של שנת 2022 השכר הריאלי היה אף נמוך בממוצע בכ-2.0% מקו המגמה.
- 1.מוריה 12/03/2023 10:20הגב לתגובה זושהשכר לא עולה...

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.