ההאטה כבר כאן - המשק הישראלי צמח ברבעון השני בקצב שנתי של 3.3% בלבד

עם זאת, מדובר בנתון שעקף את התחזיות שכן הצפי היה נמוך יותר - לצמיחה של 2.9% בלבד
הדס גייפמן | (2)

החולשה בכלכלה העולמית הגיעה לישראל, עכשיו גם באופן רשמי. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי כלכלת ישראל צמחה ברבעון השני של השנה בשיעור של 3.3% בלבד (בחישוב שנתי), אל מול צמיחה של 4.7% ברבעון הראשון ושל כ-7.4% ברבע האחרון אשתקד.

על אף הירידה בשיעורי הצמיחה, מדובר בנתון שעקף את התחזיות שכן הצפי היה נמוך יותר, לצמיחה בקצב שנתי של 2.9% בלבד ברבעון השני.

נתון הצמיחה בישראל מגיע לאחר שהבוקר פורסמו נתוני צמיחה חלשים מאוד מכיוון גרמניה וגוש האירו. בשני המקרים הנתונים פספסו את התחזיות כאשר בגרמניה הצמיחה עמדה על 0.1% בלבד ובגוש האירו הצמיחה הסתכמה ב-0.2%.

ירידה בצמיחת התמ"ג גם במחצית

התוצר המקומי הגולמי בניכוי השפעת העונתיות, צמח במחצית הראשונה של השנה בחמישה אחוזים בחישוב שנתי, לאחר צמיחה של 5.7% במחצית השנייה של 2010 וצמיחה של 5.6% במחצית הראשונה אשתקד. התוצר המקומי הגולמי בנטרול מיסים נטו על יבוא עלה במחצית הראשונה בכ-5.3%, לאחר עלייה של כ-5.8% במחצית הקודמת ועלייה של 6.2% במחצית המקבילה.

הצמיחה בתוצר ברבעון השני השנה משקפת עליות ביצוא הסחורות והשירותים (3.4%), בהוצאה לצריכה פרטית (2.2%), בהשקעות בנכסים קבועים (8.8%) ובהוצאה לצריכה ציבורית אזרחית, (6.3%) בחישוב שנתי.

כלל המקורות שעמדו לרשות המשק, הכוללים את התוצר המקומי והיבוא, עלו במחצית הראשונה של השנה בכ-9.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.8% במחצית השנייה אשתקד וצמיחה של כשמונה אחוזים במחצית הראשונה. העלייה בסך המקורות במחצית הראשונה משקפת עלייה מהותית של כ-21.3% ביבוא הסחורות והשירותים, לאחר עלייה של 6.9% בלבד במחצית השנייה אשתקד ושל 13.7% במחצית הראשונה.

הצריכה הפרטית ממשיכה לגדול

על אף ההאטה בצמיחה, רמת הצריכה עלתה בשיעור גבוה יותר משיעור העלייה במחצית הקודמת והמקבילה. ההוצאה על צריכה פרטית עלתה במחצית השנייה ב-7.2% לעומת עלייה של 4.7% במחצית הקודמת ושל 4.1% במחצית המקבילה אשתקד. ההוצאה על צריכה פרטית לנפש עלתה במחצית הראשונה בשיעור כמעט כפול מזה של המחציות הקודמת והמקבילה. בעוד שבמחצית הראשונה של השנה עלתה ההוצאה על צריכה פרטית לנפש ב-5.3%, במחצית הקודמת היא עלתה ב-2.7% ובמחצית המקבילה עלתה ב-2.2%. בהוצאות על קניות נטו נרשמה במחצית הראשונה עלייה של 3.9%, בעוד שההוצאה על צריכה בטחונית ירדה ב-7.7%.

ההאטה בענפי הבנייה, הציוד והתחבורה התבטאה בכך שההשקעות בבתי מגורים ובענפי הבנייה, הציוד וכלי רכב עלו במחצית הראשונה (בחישוב שנתי) ב-18% בלבד, לעומת עלייה של 22.2% במחצית הקודמת ושל 13.5% במחצית המקבילה.

הגידול ביצוא נחתך

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד שזוכר 16/08/2011 14:48
    הגב לתגובה זו
    אנחנו אי של יציבות, זוכר? אין מה לדאוג...
  • 1.
    נתנאל 16/08/2011 13:33
    הגב לתגובה זו
    הדס , לא נראה לך חוצפה לקונן על עליה של 3.3% בלבד, ועוד אחרי שהנתון עוקף את התחזיות. תסתכלי בנתונים של אירופה : 0.2% ! כאן את יכולה להגיד בלבד. ועוד צירפתם תמונה של שטייניץ כאילו באשמתו הצמיחה היא לא מה שחיכיתם
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.