ההאטה כבר כאן - המשק הישראלי צמח ברבעון השני בקצב שנתי של 3.3% בלבד
החולשה בכלכלה העולמית הגיעה לישראל, עכשיו גם באופן רשמי. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי כלכלת ישראל צמחה ברבעון השני של השנה בשיעור של 3.3% בלבד (בחישוב שנתי), אל מול צמיחה של 4.7% ברבעון הראשון ושל כ-7.4% ברבע האחרון אשתקד.
על אף הירידה בשיעורי הצמיחה, מדובר בנתון שעקף את התחזיות שכן הצפי היה נמוך יותר, לצמיחה בקצב שנתי של 2.9% בלבד ברבעון השני.
נתון הצמיחה בישראל מגיע לאחר שהבוקר פורסמו נתוני צמיחה חלשים מאוד מכיוון גרמניה וגוש האירו. בשני המקרים הנתונים פספסו את התחזיות כאשר בגרמניה הצמיחה עמדה על 0.1% בלבד ובגוש האירו הצמיחה הסתכמה ב-0.2%.
ירידה בצמיחת התמ"ג גם במחצית
התוצר המקומי הגולמי בניכוי השפעת העונתיות, צמח במחצית הראשונה של השנה בחמישה אחוזים בחישוב שנתי, לאחר צמיחה של 5.7% במחצית השנייה של 2010 וצמיחה של 5.6% במחצית הראשונה אשתקד. התוצר המקומי הגולמי בנטרול מיסים נטו על יבוא עלה במחצית הראשונה בכ-5.3%, לאחר עלייה של כ-5.8% במחצית הקודמת ועלייה של 6.2% במחצית המקבילה.
הצמיחה בתוצר ברבעון השני השנה משקפת עליות ביצוא הסחורות והשירותים (3.4%), בהוצאה לצריכה פרטית (2.2%), בהשקעות בנכסים קבועים (8.8%) ובהוצאה לצריכה ציבורית אזרחית, (6.3%) בחישוב שנתי.
כלל המקורות שעמדו לרשות המשק, הכוללים את התוצר המקומי והיבוא, עלו במחצית הראשונה של השנה בכ-9.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.8% במחצית השנייה אשתקד וצמיחה של כשמונה אחוזים במחצית הראשונה. העלייה בסך המקורות במחצית הראשונה משקפת עלייה מהותית של כ-21.3% ביבוא הסחורות והשירותים, לאחר עלייה של 6.9% בלבד במחצית השנייה אשתקד ושל 13.7% במחצית הראשונה.
הצריכה הפרטית ממשיכה לגדול
על אף ההאטה בצמיחה, רמת הצריכה עלתה בשיעור גבוה יותר משיעור העלייה במחצית הקודמת והמקבילה. ההוצאה על צריכה פרטית עלתה במחצית השנייה ב-7.2% לעומת עלייה של 4.7% במחצית הקודמת ושל 4.1% במחצית המקבילה אשתקד. ההוצאה על צריכה פרטית לנפש עלתה במחצית הראשונה בשיעור כמעט כפול מזה של המחציות הקודמת והמקבילה. בעוד שבמחצית הראשונה של השנה עלתה ההוצאה על צריכה פרטית לנפש ב-5.3%, במחצית הקודמת היא עלתה ב-2.7% ובמחצית המקבילה עלתה ב-2.2%. בהוצאות על קניות נטו נרשמה במחצית הראשונה עלייה של 3.9%, בעוד שההוצאה על צריכה בטחונית ירדה ב-7.7%.
ההאטה בענפי הבנייה, הציוד והתחבורה התבטאה בכך שההשקעות בבתי מגורים ובענפי הבנייה, הציוד וכלי רכב עלו במחצית הראשונה (בחישוב שנתי) ב-18% בלבד, לעומת עלייה של 22.2% במחצית הקודמת ושל 13.5% במחצית המקבילה.
הגידול ביצוא נחתך
- 2.אחד שזוכר 16/08/2011 14:48הגב לתגובה זואנחנו אי של יציבות, זוכר? אין מה לדאוג...
- 1.נתנאל 16/08/2011 13:33הגב לתגובה זוהדס , לא נראה לך חוצפה לקונן על עליה של 3.3% בלבד, ועוד אחרי שהנתון עוקף את התחזיות. תסתכלי בנתונים של אירופה : 0.2% ! כאן את יכולה להגיד בלבד. ועוד צירפתם תמונה של שטייניץ כאילו באשמתו הצמיחה היא לא מה שחיכיתם
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
