הכלכלה הישראלית לא עוצרת: הצרכן בזבז והמשק צמח ב-4.7% ברבעון הראשון

הפעילות הכלכלית נתמכה ברבעון הראשון ע"י כמעט כל רכיבי הביקוש המצרפי, אך נשענה בעיקר על הביקושים המקומיים. פישר קיבל אור ירוק להעלאת הריבית?
אריאל אטיאס | (2)

הפעילות הכלכלית, שהייתה חזקה במשך 2010 כולה, ממשיכה לתוך 2011, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המציגה היום אומדן ראשוני לתוצר המקומי הגלמי לפיו נרשמה עלייה בשיעור שנתי של 4.7% ברבעון הראשון (במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות).

הנתונים החדשים מצביעים על המשך צמיחה חזקה, למרות שבשיעור נמוך מזה שנרשם ברבעון הרביעי של 2010, עמד על 7.6%, ושל 4.8% ברבעון השלישי, ויקלו על נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, להעלות את הריבית במשק כאשר יפרסם את החלטתו בשבוע הבא.

הפעילות הכלכלית נתמכה ברבעון הראשון ע"י כמעט כל רכיבי הביקוש המצרפי, אך נשענה בעיקר על הביקושים המקומיים והייצוא שעלו ב-6.8% ו-5.7%, בהתאמה. כך עולה מסיכום האומדנים הראשונים של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון 2011.

הצרכן הישראלי ממשיך לדחוף את הכלכלה קדימה. פירוט השימושים במקורות מראה שההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-6.8% ברבע הראשון של שנת 2011 בחישוב שנתי, שפירושו עלייה של 4.8% בהוצאה לנפש. העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע הראשון באה לאחר עלייה של 6.6% ברבע הקודם ולאחר ירידה של 1.2% בחישוב שנתי ברבע השלישי של 2010.

רכישות של כלי רכב וציוד למשק הבית לדוגמת מקררים, מכונות כביסה, מזגנים ובהוצאות לריהוט הביאה לזינוק בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש על מוצרים בני קיימה בשיעור של 6.9% בחישוב רבעוני (30.4% בחישוב שנתי), לאחר עלייה של 9.7% בחישוב רבעוני (45.0% בחישוב שנתי) ברבע הקודם.

בנטרול הוצאה זו (ההוצאות להלבשה והנעלה, תרופות, אחזקת בית ונסיעות לחו"ל) נרשמה צמיחה בשיעור של ב-1.8% בחישוב שנתי לאחר עלייה של 3.0% ברבע הקודם בההוצאה לצריכה פרטית ללא מוצרים בני קיימה לנפש.

ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) עלתה ברבע הראשון של 2011 בשיעור של 5.5% בחישוב רבעוני (23.7% בחישוב שנתי), לאחר עלייה של 19.7% בחישוב שנתי ברבע הקודם. העלייה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת בעיקר עלייה חדה בהשקעות במכונות, ציוד וכלי תחבורה. ההשקעות בבנייה למגורים עלתה ברבע הראשון של 2011 ב-12.0% בחישוב שנתי. ההשקעות בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות עלו ב-12.9% בחישוב שנתי.

יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבע הראשון השנה ב-15.9%, לאחר עלייה דומה של 15.6% ברבע הקודם. יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבע הראשון של 2011 ב-13.6% לאחר עלייה של 12.9% בחישוב שנתי ברבע הקודם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כלכלן 16/05/2011 22:20
    הגב לתגובה זו
    זה רק רמז קטן המעיד על האינפלציה והריבית שהולכת לבוא עלינו ובגדול.. זהירות משוק הנדלן..
  • 1.
    aaa 16/05/2011 14:00
    הגב לתגובה זו
    הצמיחה הינה פועל יוצא של ריביות נמוכות ובורסה שעולה ונדלן שלא עוצר. מעניין מי יבכה ראשון?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).