הכלכלה הישראלית לא עוצרת: הצרכן בזבז והמשק צמח ב-4.7% ברבעון הראשון
הפעילות הכלכלית, שהייתה חזקה במשך 2010 כולה, ממשיכה לתוך 2011, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המציגה היום אומדן ראשוני לתוצר המקומי הגלמי לפיו נרשמה עלייה בשיעור שנתי של 4.7% ברבעון הראשון (במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות).
הנתונים החדשים מצביעים על המשך צמיחה חזקה, למרות שבשיעור נמוך מזה שנרשם ברבעון הרביעי של 2010, עמד על 7.6%, ושל 4.8% ברבעון השלישי, ויקלו על נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, להעלות את הריבית במשק כאשר יפרסם את החלטתו בשבוע הבא.
הפעילות הכלכלית נתמכה ברבעון הראשון ע"י כמעט כל רכיבי הביקוש המצרפי, אך נשענה בעיקר על הביקושים המקומיים והייצוא שעלו ב-6.8% ו-5.7%, בהתאמה. כך עולה מסיכום האומדנים הראשונים של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון 2011.
הצרכן הישראלי ממשיך לדחוף את הכלכלה קדימה. פירוט השימושים במקורות מראה שההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-6.8% ברבע הראשון של שנת 2011 בחישוב שנתי, שפירושו עלייה של 4.8% בהוצאה לנפש. העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע הראשון באה לאחר עלייה של 6.6% ברבע הקודם ולאחר ירידה של 1.2% בחישוב שנתי ברבע השלישי של 2010.
רכישות של כלי רכב וציוד למשק הבית לדוגמת מקררים, מכונות כביסה, מזגנים ובהוצאות לריהוט הביאה לזינוק בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש על מוצרים בני קיימה בשיעור של 6.9% בחישוב רבעוני (30.4% בחישוב שנתי), לאחר עלייה של 9.7% בחישוב רבעוני (45.0% בחישוב שנתי) ברבע הקודם.
בנטרול הוצאה זו (ההוצאות להלבשה והנעלה, תרופות, אחזקת בית ונסיעות לחו"ל) נרשמה צמיחה בשיעור של ב-1.8% בחישוב שנתי לאחר עלייה של 3.0% ברבע הקודם בההוצאה לצריכה פרטית ללא מוצרים בני קיימה לנפש.
ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) עלתה ברבע הראשון של 2011 בשיעור של 5.5% בחישוב רבעוני (23.7% בחישוב שנתי), לאחר עלייה של 19.7% בחישוב שנתי ברבע הקודם. העלייה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת בעיקר עלייה חדה בהשקעות במכונות, ציוד וכלי תחבורה. ההשקעות בבנייה למגורים עלתה ברבע הראשון של 2011 ב-12.0% בחישוב שנתי. ההשקעות בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות עלו ב-12.9% בחישוב שנתי.
יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבע הראשון השנה ב-15.9%, לאחר עלייה דומה של 15.6% ברבע הקודם. יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבע הראשון של 2011 ב-13.6% לאחר עלייה של 12.9% בחישוב שנתי ברבע הקודם.
- 2.כלכלן 16/05/2011 22:20הגב לתגובה זוזה רק רמז קטן המעיד על האינפלציה והריבית שהולכת לבוא עלינו ובגדול.. זהירות משוק הנדלן..
- 1.aaa 16/05/2011 14:00הגב לתגובה זוהצמיחה הינה פועל יוצא של ריביות נמוכות ובורסה שעולה ונדלן שלא עוצר. מעניין מי יבכה ראשון?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
