רבעון חלומי לכלכלית ירושלים- הרווח זינק ב-154%
כלכלית ירושלים מדווחת היום על תוצאותיה לרבעון השני של שנת 2007.
הציגה רווח של כ- 405 מליון שקל, לעומת כ- 159 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד וגידול בהון העצמי בהיקף של 870 מליון שקל. הרווח התפעולי של החברה הסתכם ברבעון השני של השנה בכ – 558 מיליון שקל לעומת כ – 356 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד
הרווח התפעולי של החברה בתקופת הדוח הסתכם בכ- 780 מליון שקל, לעומת כ- 495 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד גידול של כ- 58%. הרווח התפעולי ברבעון השני של השנה הסתכם בכ – 558 מליון שקל, לעומת כ – 356 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
עיקר הגידול ברווח התפעולי נובע מהרחבת הפעילות בחו"ל, ממסירת דירות בפרויקט המגורים במנהטן, ניו יורק, וכן מעליית השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה.
בהתאם לתקני הדיווח הבינלאומיים (IFRS) נכללו בתקופת הדוח, כחלק מהוצאות המימון, הוצאות בסך של כ- 119 מליון שקל הנובעות משערוך המרכיב ההוני בניירות ערך המירים.
הכנסות החברה לתקופת הדוח מסתכמות בכ - 1.025 מיליארד שקל לעומת כ - 549 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. סך הכנסות החברה מהשכרה מסתכמות בתקופה בכ- 535 מליון שקל, לעומת כ- 445 מליון שקל אשתקד.הגידול בהכנסות נובע בעיקר ממבנים שנרכשו בחו"ל במהלך תקופת הדוח. הכנסות ממכירת דירות ושטחי מסחר הסתכמו בכ- 391 מיליון ש"ח, לעומת כ- 10 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נבע מהכנסות, בגין מכירת דירות בפרויקט מנהטן, ניו-יורק בסך של כ- 384 מיליון שקל, שנרשמו בתקופת הדו"ח בעקבות מסירת 111 דירות.
ההון העצמי של החברה נכון ליום 30 ביוני 2007 גדל במחצית הראשונה של השנה ב – 870 מיליון שקל ומסתכם ב- 4,925 מליון שקל. הגידול נבע בעיקר כתוצאה מריווחי החברה מהמרת אג"ח ומימוש אופציות בתקופה, ולאחר קיזוז דיבידנד בסך של כ- 250 מליון שקל.
נכון ליום חתימת הדוחות הכספיים מחזיקה כלכלית ירושלים, יחד עם אחרים, בשטחים להשכרה של כ- 3.3 מליון מ"ר, מתוכם כ- 1.6 מליון מ"ר בחו"ל. נכסי החברה מושכרים לכ- 6,900 שוכרים. שעור התפוסה הממוצע ליום הדוח בכל נכסי החברה כ- 89%, לעומת 88% בשנה שעברה ו- 89% גם ברבעון הקודם.
עודד שמיר מנכ"ל כלכלית ירושלים אמר היום: " תוצאות החברה משקפות את הצלחת אסטרטגיית ההשקעות שלה בשנים האחרונות. החברה נמצאת כיום בתהליך מואץ של הרחבת פעילותה בשווקים חדשים בחו"ל על מנת להמשיך את הצלחתה "
כלכלית ירושלים פועלת, בעצמה ובאמצעות חברות בנות, לרבות חברת מבני תעשיה בע"מ (להלן: "מבני תעשיה או ח.מ.ת"), המוחזקת, ביום פרסום הדוח, בשיעור של כ- 65.07%, בתחומי הנדל"ן השונים, לרבות רכישת קרקעות ופיתוחן, השכרת רכישת ומכירת נדל"ן מניב בתחומי מסחר, תעשיה, מגורים ומשרדים. החברה פועלת בתחומים הנ"ל בארצות רבות ובכללן ישראל, ארצות הברית, קנדה, גרמניה, צרפת, הולנד, פולין, שוויץ, פורטוגל, אוקראינה, ליטא ומקדוניה באמצעות חברות בנות ונאמנויות בחו"ל, וכן ברוסיה באמצעות חברת מירלנד המוחזקת ע"י החברה במישרין ובעקיפין בשיעור של 44.79%.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
