1. נתחיל עם בית"ר ירושלים. לאחרונה, אחרי שנים רבות שבהן הייתה הרגשה שבית"ר ירושלים מדברת הרבה ועושה מעט, כתבנו כאן טור שמתייחס להצלחה הצפויה השנה: ניתחנו את הסגל והסברנו שהבעלים, ברק אברמוב, עושה השנה כמעט הכל נכון – מהסגל המאוזן ועד השארת הכוכבים והמטרות שהציב במסיבת העיתונאים. 

תראו כמה אווירה זה דבר חשוב: כשהבעלים רגוע, כשהכוכבים המרכזיים נשארים בחדר ההלבשה, כשהקבוצה יציבה והמועדון לא מתפתה להעביר עונה בדיבורים על שייח' מדובאי ועל היחסים עם לה פמיליה, פתאום המונה דופק. בית"ר אמנם לא בחרה במציאות הזאת, אבל היא משכה אותה אליה כי האנרגיות היו כאלה. היא לא בחרה להתעסק בלה פמיליה, אלא עשתה זאת בעל כורחה, אבל מצד שני, היא לא ידעה לייצר שקט מסביב.

מה עושה אברמוב שחוגג לא יכל לעשות? למה השיחות עם העיתונאים בתקופה ההיא נסבו בעיקר סביב בעיות ולא פתרונות? אברמוב בחר לעשות את מה שלא כולם עשו לפניו – הוא בחר לחבק את הקבוצה ולהפסיק להילחם, להצהיר הצהרות על חיזוק הקבוצה במקום לנסות ולצרף משקיעים שאולי יום אחד יהפכו את בית"ר למשהו גדול יותר ובעיקר - הוא עשה סדר והעיף בתחילת העונה כל דבר שלדעתו לא עשה לו טוב.

2. בית"ר לא הביסה אתמול את מכבי פתח תקוה כי היא משחקת כדורגל טוב, היא עושה פתיחת עונה טובה כי האווירה השתנתה, כי הקהל מתחבר לשחקנים. עובדה: הם מכרו כ-9,500 מנויים, אלף מנויים פחות מהשיא, והתחושה היא שאחרי המשחק אתמול, הם יתקרבו עוד יותר לשם.

• ההזדמנות האחרונה של דור מיכה: כמה הוא מרוויח והאם זאת עונת השיקום
• איל הנדל"ן רוצה לתקוע יתד בכדורגל הישראלי: מי אתה לורנט לוי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל יש גם כוכבית: שמעתי אתמול אוהדי בית"ר שמדברים על אליפות. אל תעשו את זה לעצמכם. יש לכם קבוצה טובה ושמחה, ציפיות כאלה יכולות רק להרוס. מכבי תל אביב ומכבי חיפה טובות מכם. בעבר, כל ניסיון לחבר שני ניצחונות ברצף להצלחה הצמיח את המשבר הבא. 

התחילו מהסוף. ברקת וקוז'וך (הפועל באר שבע)

לא צריך למצוא בכוח מטרות חדשות. אפשר להתרווח על הכורסא, לקחת את המשענת לאחור וליהנות – או במקרה של העונה הנוכחית, לשבת ביציע ולהתרכז בעידוד, לראות את שועה עושה עוד גול גדול, את עדי יונה עושה סדר באמצע.

• לאחר העלייה לשמינית הגמר, האם נבחרת ישראל מתומחרת ב-"דיסקאונט"?
• לא כל הנוצץ זהב: ההעברות היקרות בעולם, ומה יצא מהן?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• לאחר העלייה לשמינית הגמר, האם נבחרת ישראל מתומחרת...

עוד תראו, רק דברים טובים יכולים לצאת מזה.

3. הפועל באר שבע היא לא הפתעה רעה. דיווחנו לכם כאן מה עומד לקרות בקבוצה השנה עם המאמן. היחס לרן קוז'וך לא הוגן, לא כי מישהו השווה אותו לברק בכר, אלא בגלל שעוד לפני שהגיע, האוהדים המתינו על הגדרות מתוך תקווה לראות אותו הולך הביתה. באר שבע עובדת העונה תהליך הפוך, וחלק מהאוהדים עושים זאת בשל הרצון להוכיח לאלונה ברקת שהיא טעתה עם אליניב ברדה. אני רוצה להזכיר לכם את פתיחת העונה שעברה: ברדה לא עמד במטרות, הקבוצה לא תפקדה מספיק טוב וגמרה את סיפור האליפות עוד לפני שהעונה התחילה. ברדה לא הלך הביתה כי היה לו גב מהאוהדים והבעלים. רוני לוי הלך הביתה על הרבה פחות, ואם האוהדים לא רוצים לגמור את העונה במחזור העשירי, כדאי שיתנו למאמן שלהם צ'אנס. 

בלי קשר, משהו לא מתחבר בבאר שבע של העונה והכישלון התחדד עוד לפני שהחלה. זוכרים שהסברנו לכם שאלונה ברקת כנראה מרימה ידיים, שהיא לא באמת נאבקת בכל הכוח כמו בעבר? זה ניכר על הדשא ומחלחל לשחקנים. אין שם ישראלים בכירים וההוכחה הכי טובה לכך היא שגיב יחזקאל: שחקן שהיה לו אפשרות לחזור לקבוצה מטורקיה ללא בעיות, והעדיף להמתין כדי לבחור במכבי תל אביב על פני מכבי חיפה. הסגל של קוז'וך לא מספיק, עשו לכם טובה ותחסכו את ההמשך – אם באר שבע לא תתחזק, אין שום סיבה שהיא תהיה מועמדת לתואר. כמו שזה נראה עכשיו, היא תיאבק על המקום השלישי, ואם הדברים לא יתחברו והקהל ימשיך למרוד – לא בטוח שהיא תהיה שם.

הפועל באר שבע, לטוב ולרע, בנויה על האוהדים שלה. הם יודעים להצביע ברגליים, אבל גם לטפס על הגדרות הוירטואליים בטרנר שמטלטל את המערכת. העונה, הם והמערכת התחילו ברגל שמאל. לפני עוד שחקן רכש, ברקת צריכה לטפל בנגע הזה, אחרת – יהיה מאוחר מדי.