פרויקט נדלן דירה
צילום: תמר מצפי

היקף המשכנתאות בינואר: 9.9 מיליארד ש': עלייה של 55% בשנה

רק לפני שנה הנתון עמד על כ-6.4 מיליארד ש'. בדצמבר אמנם הסתכם ב-12.2 מיליארד, רמת שיא, אך מדובר בחודש חזק מבחינת עונתיות. עם זאת, הנתון הקרוב ביותר לכך היה במאי אשתקד (9.5 מיליארד). היזמיות והבנקים עוקבות מקרוב אחרי השינוי בשווקים ובתחושת העושר של הקונים הפוטנציאליים
איתי פת-יה | (4)

אחרי שבדצמבר נשבר שיא בהיקף המשכנתאות שנלקחו עם נתון של 12.2 מיליארד שקל, הנתון של חודש ינואר הציג כצפוי ירידה משמעותית: 9.966 מיליארד שקל. יצוין כי חודש דצמבר ידוע ככזה שמתאפיין בריבוי עסקאות. אם להשוואת לינואר 2021 בו נלקחו משכנתאות בהיקף של 6.44 מיליארד שקל, אזי שמדובר בעלייה של 55%.

להוציא את חודש ספטמבר עם מיעוט העסקאות בשל החגים, הנתון הקרוב ביותר לכך היה במאי 2021, אז עמד על כ-9.5 מיליארד שקל. בחודשים שלאחר מכן, שוב להוציא ספטמבר, נעו המספרים בין 10-12 מיליארד שקל. ב-2021 כולה היקף המשכנתאות הסתכם בלמעלה מ-116 מיליארד שקל.

בדצמבר האחרון הנתונים היו גבוהים הגם שכבר בסוף נובמבר הועלה חזרה מס רכישת דירה שניה מ-5% ל-8%, ועל אף הנתונים המשופרים שהציגה רשות מקרקעי ישראל באשר לשיווק הקרקעות (מכרזים שיצאו) והעסקאות שנחתמו (הכרזה על זוכים).

מוקדם ומורכב לדעת האם הייתה זו העונתיות בלבד, או שמא בנתונים מסתתרת הורדת הילוך מצד המשקיעים לאחר ריבוי עסקאות (נגלה בניתוח הבא של אגף הכלכלנית הראשית), או שאולי הציבור הפך טיפה פחות סקפטי לגבי המשך עליית המחירים באותו הקצב (נתוני העבר מספרים סיפור אחד, נבחרי הציבור מספרים סיפור אחר על האטת ההתייקרות בשל האצת השיווקים).

יזמיות הנדל"ן שמשווקות דירות וכמובן גם הבנקים, עוקבים מקרוב אחרי השינויים בשווקי ההון בצל הציפיות להעלאת הריבית וההשפעה, שקשה למדודה, על תחושת העושר של רוכשי דירות פוטנציאליים - בכוונה הן למשקיעים בשוק ההון והן לעובדים שהרכב השכר שלהם כולל מרכיב מנייתי.

מספר המשכנתאות שניטלו בינואר יתפרסם רק בהמשך, אז ניתן יהיה לחשב גם את מחיר המשכנתא הממוצעת ולראות האם העדפות הקונים השתנו והוסתו לעבר דירות יקרות פחות באזורים אחרים - או אולי דווקא להיפך ורוכשים מיהרו לשריין עסקאות באותם איזורי ביקוש מתוך אמונה ששם המחירים רק יוסיפו לעלות. מכל מקום, בדצמבר סכום המשכנתא הממוצע עמד על 909 אלף שקלים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שירי 13/02/2022 22:34
    הגב לתגובה זו
    אנשים פראיירים פרויקט פינוי בינוי בנווה ישראל הרצליה, אדמה ששווה מאות מיליונים נמכרה בנזיד עדשים. גם ככה אתם חלשים אז נחליש אותכם יותר! קבוצת רכישה לבעלי הקרקע. מה אתם צריכים יזמים, קבלנים, ומאכרים שייקחו ממכם. תעשו לבד אתם בעלי הקרקע!!!
  • 2.
    מה יעשו כל המסכנים האלה כשהריבית תעלה? (ל"ת)
    כלכלן 13/02/2022 17:16
    הגב לתגובה זו
  • יקפצו מהגג (ל"ת)
    ירוקה 14/02/2022 04:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חיים 13/02/2022 16:23
    הגב לתגובה זו
    חכו שהריבית תתחיל לעלות, כמה כוח הצריכה של משקי הבית האלה יקטן.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".


בן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלגבן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלג

רמ"י מגבירה אכיפה בנגב: מאות צווי הריסה לפלישות על קרקעות מדינה

הפעילות נערכה באזור בסיס נבטים, בקעת באר שבע וסעווה, בשיתוף המשטרה והסיירת הירוקה; שימוש בבינה מלאכותית עוזרת לאתר פלישות מוקדם יחסית

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל יצאה במבצע אכיפה רחב בדרום, שמטרתו טיפול בפלישות לקרקעות מדינה ומניעת השתלטויות בלתי-חוקיות חדשות. במסגרת הפעילות, שנערכה אתמול באזור הנגב עם דגש על סביבת בסיס נבטים, בקעת באר שבע ואזור סעווה, חולקו מאות התראות לקראת הוצאת צווי הריסה למבנים ומתחמים שהוקמו ללא היתר על קרקע ציבורית.

הפעילות נערכה בשיתוף פעולה של יחידות שונות: עשרות מפקחי רמ"י, כוחות הסיירת הירוקה ויחידת יואב של משטרת ישראל. המטרה המרכזית היא לייצר נוכחות בשטח, לאכוף את החוק, ולסמן כי המדינה אינה מתכוונת לאפשר השתלטות על קרקעותיה, בפרט במרחבים הרגישים של הדרום.

מדובר בשלב נוסף במערך פעולות רחב שמובילה רמ"י בשנים האחרונות, הכולל מבצעי שטח נקודתיים לצד פעילות מודיעינית ואיסוף מידע מרחוק. השם שניתן למהלך הנוכחי הוא ״נץ הדרום 3״ והוא מצטרף לשורת מבצעי אכיפה דומים שבוצעו באזור, כחלק מהתפיסה לפיה יש לשמור על הקרקע הציבורית באמצעות מדיניות עקבית ומובחנת.

אחד ההיבטים הבולטים בפעילות הנוכחית הוא השימוש בכלי בינה מלאכותית ובמערכות מיפוי מתקדמות. 

לגלות מוקדם ולא לחכות שהשטח יתבסס

הרשות מדווחת כי במהלך ההכנות למבצע אותרו פלישות חדשות באמצעות עיבוד צילומי אוויר, סריקות תצ"א וניתוח נתונים בזמן אמת. הרעיון: לזהות התרחבות או יוזמות בנייה מיד כשהן מתחילות, ולא להמתין לכך שהשטח יתבסס ויהפוך למורכב יותר לפינוי. מבחינת הרשויות, שילוב הטכנולוגיה מאפשר קיצור זמני תגובה ושיפור שליטה בשטח.

מבחינת דפוסי אכיפה, הרשות ממשיכה לדבוק בשיטה מדורגת: תחילה התראות, ובהמשך, במידה ואין שיתוף פעולה - פעולות בשטח הכוללות פינוי והריסה בפועל. כך היא מבקשת לייצר הליך מסודר אך תקיף, שמצד אחד מאפשר למי שקיבל התראה לפנות בעצמו, ומצד שני מבהיר שהליך זה אינו בגדר המלצה.