וול סטריט
צילום: Ahmer Kalam, Unsplash

פותחים ירוק בוול סטריט - המניות שמובילות את השוק

שבוע המסחר בוול סטריט יפתח עם רוח גבית חיובית מההסכם המתגבש בין ארצות הברית לסין - מי המניות שנהנות מהחדשות? ומי הענף (התורן) שנצבע באדום בגלל ההצהרות מהחדר הסגלגל?  

מנדי הניג | (1)

הבורסה האמריקאית פותחת את השבוע בתנופה, כאשר החוזים על המדדים נפתחו בעליות חדות לאחר הודעה משותפת של ארצות הברית וסין על הגעה להבנות.  בסוף השבוע דווחו הצדדים כי הם לקראת חתימה של הסכם זמני להפחתת רוב המכסים על סחורות אותם הם הטילו אחת על השניה. ברקע החדשות החוזים מזנקים: החוזים על מדד ה-S&P500 עולים ב-3%, על הנסדא"ק ב-3.8%, ועל הדאו ב-2.4%.

ההסכם, שהושג בסוף השבוע בשיחות בז'נבה, גרם להתלהבות גדולה בקרב משקיעים, והוביל לציפיה לעליית מחירי המניות של המגזר הטכנולוגי כמו גם למניות של החברות הסיניות שנסחרות בארה"ב. המסחר המוקדם כבר מסמן את המניות הבאות ככאלו שיקבלו את מירב הפוקוס במסחר היומי שיפתח בזמן הקרוב.

מניות הטכנולוגיה ובראשן "שבע המופלאות", מזנקות בטרום אחרי ההודעה על הסכם המכסים שמתגבש. אמזון (AMZN ) מטפסת יותר מ-8%, מטא (META ) עולה בכ-6%, וטסלה (TSLA ) מזנקת ביותר מ-8% במסחר המוקדם בכך שווי טסלה שוב חוצה את טריליון הדולר: מזנקת 8% ל-325 דולר

אנבידיה (NVDA ) למרות ירידה קלה של 0.61% ביום שישי האחרון, מטפסת גם היא בטרום המסחר בכ-4.4%.

גם אפל ( AAPL  ) מזנקת ב-6.5% בטרום לאחר דיווח בוול סטריט ג'ורנל כי היא שוקלת להעלות את מחירי האייפונים לקראת סוף השנה, במקביל להשקת הדגמים החדשים, אך עושה כל מאמץ שלא לקשר את המהלך למכסים שארה"ב מטילה על סין. להרחבה -  אפל תעלה מחיר בלי להאשים את המכסים, והמניה מזנקת.

דן אייבס, אנליסט בכיר בחברת Wedbush, מגדיר את ההסכם כ"חדשות חיוביות ביותר למגזר הטכנולוגיה", ומדגיש שהפחתת המכסים מורידה את החששות של המשקיעים בקשר עם שיבושים בשרשרת האספקה. לדבריו, "השוק, ובמיוחד מניות הטכנולוגיה, יכול להגיע לשיאים חדשים עוד השנה, אם המשקיעים יעכלו את המשמעות של ההאצה במשא ומתן על המכסים" לדבריו יש קצב טוב לשיחות והאווירה היא פרודוקטיבית. אם ייפתר המשבר אם סין הרי ש'הקשה מאחורינו' והמחלוקות עם שאר המדינות יהיו פשוטות יותר לפתרון.

כאמור, טסלה, שמפעל המכוניות היצרני ביותר שלה ממוקם בסין – שוק המהווה 22% מהכנסותיה בשנה שעברה – נהנית במיוחד מההסכם, שצפוי להפחית עלויות ולשפר את הרווחיות והמניה רושמת זינוק בטרום המסחר.

הסיניות מתחזקות

מניות של חברות סיניות הנסחרות בארה"ב רושמות גם הן עליות חדות על רקע ההתפתחויות. עליבאבא (BABA ) מקבלת רוח גבית מהדיווחים ומזנקת 6.2% בטרום, JD.com (JD ) עולה גם היא ב-5.8%, באידו (BIDU ) מוסיפה 4.4%, ו-PDD החזקות בולטת עם קפיצה של 8.2%. ההסכם להפחתת המכסים המתגבש משפיע בראש ובראשונה על החברות הסיניות והקולות שנשמעים מז'נבה בהחלט ונותנים להם הקלה משמעותית. הפחתת המכסים צפויה לשפר את הגישה שלהן לשוק האמריקאי ולתמוך בצמיחה שלהן.

קיראו עוד ב"גלובל"


הפארמה תחת לחץ

מנגד, מגזר התרופות פותח בירידות אחרי שטראמפ הודיע כי יחתום על צו נשיאותי להפחתת מחירי התרופות במדינה. טראמפ צייץ ברשת החברתית שלו כי הוא מחוייב להורדת מחירי התרופות ב-30% עד 80%. בציוץ שואל טראמפ ״מדוע מחירי התרופות בארה״ב גבוהים כל כך בהשוואה לעולם, בהתחשב בעובדה שהתרופות מיוצרות על ידי אותן חברות באותן מעבדות ובאותם הרכבים. זה מביש״. עוד מסביר טראמפ בציוץ כי המחירים יתאזנו כלפי מעלה בשאר העולם ברגע שארה״ב תלחץ על המחירים לרדת. מכה לתרופה: טראמפ יחתום על צו להורדת מחירי התרופות - טבע נופלת ב-6%.

ההצעה של טראמפ ממשיכה את המדיניות שלו 'להעדיף את אמריקה' עוד מתקופת כהונתו הראשונה, מה שגורם לחששות רבים בקרב חברות התרופות. זהו רגע מבלבל ולא ברור עבור תעשיית הבריאות, שמנסה להבין את רשימת האיומים המתעדכנת. מדיניות “האומה המועדפת” היא רק אחת מהם. טראמפ גם איים להטיל מכסים על תרופות מסוימות – תוכנית שאמורה להתפרסם בקרוב. בשבוע שעבר, אנליסטים הזהירו כי תוכנית התקציב של הרפובליקנים עשויה לכלול גם מנגנון תמחור כזה עבור מדיקייד (Medicaid). כעת, תשומת הלב מופנית לצו הנשיאותי של טראמפ, שככל הנראה מתמקד במדיקר. אבל שום דבר אינו סופי. אלי לילי (LLY ) יורדת כבר -3.3%, פייזר PFE מאבדת גם היא 2.1%, מרק (MRK ) נחלשת ב-2.1%, ובריסטול מאיירס ( BMY  ) יורדת במתינות כ1.4%.

הדוחות שבדרך

המשקיעים ממתינים לדוחות כספיים שצפויים להתפרסם במהלך השבוע. היום יפורסמו דוחות של חברות כמו NRG Energy, Fox Corp, DaVita, Archer Aviation ,(ZI ) ZoomInfo Hertz Global, ו- Monday ( MNDY ) שקופצת ב-6% על רקע תוצאות חזקות והעלאת תחזית.

בהמשך השבוע, דוחות של וולמארט ( WMT ), עליבאבא, JD.com, סיסקו סיסטמס, דיר, Applied Materials, ועוד אילו חברות בעלות השפעה רבה שיספקו למשקיעים תובנות נוספות על מצב הכלכלה והמגזרים השונים במיוחד בהקשר של המתיחות הגלובלית שנובעת מהמכסים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פותחים ירוק. אצלנו אדום (ל"ת)
    אנונימי 12/05/2025 15:04
    הגב לתגובה זו
זהב וכסףזהב וכסף

הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?

אחרי שבועות של עליות שהביאו את הזהב והכסף לשיאים חדשים, שתי המתכות קרסו בפתאומיות על רקע התחזקות הדולר, ציפיות להסכם סחר בין סין לארה״ב וירידה עונתית בביקוש מהודו. התנודתיות מזנקת, ובוול-סטריט מזהירים שהתיקון עלול להעמיק

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה זהב כסף

מחירי הזהב והכסף קורסים ותופסים את השווקים בהפתעה. הזהב רשם את הנפילה הגדולה ביותר שלו מזה 12 שנים, בעוד הכסף ספג את המכה הקשה ביותר מאז פברואר 2021. הקריסה הגיעה אחרי שבועות של עליות שהביאו את שתי המתכות לשיאים חדשים, ומשקיעים שקנו ברמות השיא מוצאים את עצמם עם הפסדים כבדים.


מחיר הזהב נופל ב-5% לשפל של 4,141 דולר לאונקיה, צניחה שמחקה שבועות של רווחים ביום מסחר יחיד. הכסף ספג מכה אפילו יותר קשה וצלל ב-7% ל-47.91 דולר לאונקיה. הקריסה לא התרחשה במקרה. שילוב של גורמים טכניים, כלכליים ופוליטיים הוביל למכירות המוניות שהתפשטו במהירות ברחבי השווקים העולמיים. התנודתיות זינקה באופן שתפס את רוב הסוחרים המנוסים בהפתעה. מה שהתחיל כתיקון קל הפך במהירות לגל מכירות שהזין את עצמו.


הגורמים לנפילות

אחד הגורמים המרכזיים היה ההתחזקות בדולר. כשהדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, המתכות היקרות הופכות יקרות יותר למשקיעים שמחזיקים יורו, ין יפני או מטבעות מקומיים אחרים. זה מפחית את הביקוש העולמי ויוצר לחץ מכירות שמתפשט מאזור לאזור. הפעם ההתחזקות הייתה חדה  במיוחד, מה שהגביר את ההשפעה השלילית על המתכות.

הסיבה השנייה והחשובה באותה מידה היא שהשווקים מריחים הקלה אמיתית במלחמת הסחר הממושכת בין אמריקה לסין. דיווחים אופטימיים על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג, עם פגישה מתוכננת לשבוע הבא, הפחיתו באופן ניכר את הביקוש למקלט בטוח. כשהמשקיעים פחות חוששים מאי-יציבות גלובלית, מהפרעות לסחר העולמי ומהסלמה במתיחות הגיאופוליטית, הם הרבה פחות זקוקים לזהב כביטוח נגד סיכונים.


בעיה נוספת הגיעה מהודו, השוק השני בגודלו בעולם לצריכת זהב. עונת הפסטיבלים ההודית הסתיימה, ועמה גם תקופת הקניות המסורתית שבה משפחות קונות זהב וכסף לחגים ולחתונות. הירידה הזו בביקוש קורית כל שנה באותה תקופה ומכה בשוק העולמי. הודו קונה מדי שנה כ-800 טון זהב, רבע מהצריכה העולמית. רוב הקניות מתרכזות בעונת הפסטיבלים שמגיעה לשיא בחודשי ספטמבר-נובמבר. כשהעונה הזו נגמרת, הביקוש נופל בחדות.


אתר קידוח נפט קרדיט: גרוקאתר קידוח נפט קרדיט: גרוק

הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט

למרות משבר האקלים ובניגוד להתחייבויות בהסכם פאריז, הבנקים העולמיים מספקים טריליונים למימון קידוחי נפט וגז, מחקר חדש מראה את המספרים האסטרונומיים

הדס ברטל |

אנרגיה מתחדשת ונקייה זה העתיד - אנרגיה פוסילית מלכלכת ומזהמת. התובנות הברורות האלו על רקע משבר אקלים שהולם ומתעצם הובילו את מדינות העולם לכוון להפחתה של קידוחים פוסיליים. במקביל נקבעו יעדים להפחתת המימון הבנקאי לתחום הפוסילי. חשבו שלהוריד את צינור החמצן, יצמצם את התעשייה. אבל, הכסף מדבר - קידוחי הנפט והגז רווחיים מאוד, והבנקים ממשיכים להזרים כספים גדולים למאגרים האלו. מתברר שאין רגולציה ב"כאילו". אם רוצים שבנקים לא יממנו קידוחי נפט צריך לחוקק חוק. אם מבקשים מהבנקים, הם יגידו - בסדר, אבל בפועל יעשו מה שהם צריכים לעשות - להגדיל את הרווח שלהם גם אם זו הלוואה שמייצרת בהמשך זיהום אקלימי.      

 המימון העולמי לתעשיית הדלקים המאובנים ממשיך לגדול במקום לרדת. בשנת 2024, הבנקים הגדולים בעולם סיפקו כ-870 מיליארד דולר לחברות דלקים מאובנים, עלייה של 160 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת. הנתונים מגלים תמונה מדאיגה: אף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוחי שדות נפט וגז חדשים או לאספקת פחם חדשה, זאת למרות ההחמרה החריפה במשבר האקלים שאנחנו רואים בשנים האחרונות עם גלי חום קיצוניים יותר, שיטפונות רבים יותר ועליית טמפרטורת האוקיינוסים.

כשסוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה ב-2021 את מפת הדרכים שלה להשגת אפס פליטות עד שנת 2050, המסר היה כי אין צורך בהשקעה באספקת דלקים מאובנים (נפט, גז טבעי ופחם) חדשים, ומעבר לפרויקטים שכבר אושרו לא יאושרו שדות נפט וגז חדשים. התחזיות דיברו על ירידה של 25% בביקוש העולמי לדלקים מאובנים עד 2030, ועל צניחה של 80% עד 2050. המימון השנתי לנפט, גז ופחם היה אמור לקטון ביותר מחצי, מטריליון דולר בשנת 2024 לסכום נמוך מ-450 מיליארד דולר בשנה עד 2030.

אך תחזיות לחוד ומציאות לחוד. במקום הירידה המתוכננת, המימון לתעשיית הדלקים המאובנים הפך מגמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שב-2025 ההשקעה בנפט, גז ופחם תגיע ל-1.1 טריליון דולר. מדובר בהיפוך מוחלט של המגמה הצפויה. מאז הסכם פריז ב-2016 ועד היום, הבנקים העולמיים סיפקו 7 טריליון דולר לתעשיית הדלקים המאובנים. בין 2025 ל-2030 צפויות השקעות מצטברות בקידוחי נפט וגז בהיקף של 4.3 טריליון דולר. ההשקעה השנתית בקידוחי נפט וגז צפויה לעבור את רף 600 מיליארד דולר לראשונה מזה עשור.

מחקר חדש של TPI, מרכז המעבר לעולם אקלימי בבית הספר לכלכלה בלונדון (London school of economics), בדק 36 מהבנקים הגדולים בעולם ומצא שאף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוח שדות נפט וגז חדשים. החוקרים נותנים ציון לבנקים על בסיס 77 אינדיקטורים שאומדים את מדיניות האקלים של כל בנק ובנק, ועלה כי 95% מהציונים שניתנו לבנקים נותרו ללא שינוי משנה לשנה, והציונים שכן השתנו הראו כי הבנקים החלישו את מדיניות האקלים שלהם.