11:35 – עדכון: מניות הפארמה הגדולות בארה״ב יורדות 2.5% בטרום הפתיחה בוול־סטריט.

הנשיא דונלד טראמפ צייץ ברשת החברתית שלו כי הוא צפוי לחתום על צו נשיאותי להורדת מחירי התרופות ב-30% עד 80%, היום ב-9:00 בבוקר שעון החוף המזרחי. בציוץ שואל טראמפ ״מדוע מחירי התרופות בארה״ב גבוהים כל כך בהשוואה לעולם, בהתחשב בעובדה שהתרופות מיוצרות על ידי אותן חברות באותן מעבדות ובאותם הרכבים. זה מביש״. עוד מסביר טראמפ בציוץ כי המחירים יתאזנו כלפי מעלה בשאר העולם ברגע שארה״ב תלחץ על המחירים לרדת. 

פערי מחירים מתמשכים במשך שנים הצביעו גורמים פוליטיים וכלכליים על כך שמחירי התרופות בארה”ב גבוהים משמעותית בהשוואה למדינות אחרות, לעיתים פי כמה, גם כשמדובר באותו מוצר, מאותו יצרן ובאותו הרכב. חברות התרופות נימקו את הפערים בעלויות המחקר והפיתוח, וטענו שארה”ב נושאת בנטל הכלכלי עבור חדשנות רפואית עולמית. המהלך החדש מגיע לאחר שנים של דיונים סביב הנושא, ולעיתים חוסר הסכמה בין הממשל לקונגרס בשאלה כיצד לפעול.

מניית טבע טבע -0.11%   צונחת בכ-6% במסחר בתל אביב, כאשר המשקיעים מעריכים כי הצו הנשיאותי של טראמפ להורדת מחירי התרופות עלול להשפיע באופן מהותי על החברה. טבע, יצרנית התרופות הגנריות הגדולה בעולם, תלויה במידה רבה בשוק האמריקאי,  בשנת 2024 עמדו הכנסות החברה על כ-16 מיליארד דולר, כאשר כ-50% מהן נבעו ממכירות בארה"ב. הורדת מחירים רוחבית עלולה לפגוע בצורה משמעותית ברווחיות החברה, במיוחד לאור השחיקה בשולי הרווח עמה היא מתמודדת בשנים האחרונות. האתגר המרכזי עבור טבע נובע מהאסטרטגיה החדשה שלה, שבמסגרתה סימנה את תחום תרופות המקור כמנוע צמיחה מרכזי. 

במהלך השנים האחרונות, מתוך מטרה לשפר את שולי הרווח ולהפחית את התלות בגנריקה זולה, טבע השקיעה רבות בפיתוח ושיווק תרופות מקוריות, שעלותן גבוהה יותר ומביאות להכנסות גבוהות יחסית. עם זאת, המהלך של טראמפ עלול לפגוע קשות באסטרטגיה זו, שכן הפחתה של עד 80% במחירי תרופות המקור עלולה להקטין את הרווחיות של מוצרים שנחשבו עד כה כעמוד התווך של הצמיחה העתידית. בניגוד לכך, לצד הפגיעה הפוטנציאלית בתרופות המקור, תחום הגנריקה, בו טבע נחשבת לשחקן המוביל, צפוי להפגע פחות, מכיוון שמדובר בתרופות לא מקוריות-תחליפיות שהן זולות כבר ולמעשה ייתכן שלא יפגעו. כך, השינוי האסטרטגי של טבע, למעבר לתרופות מקור כמנוע צמיחה, עלול להפוך לנטל כלכלי, בעקבות הצו של טראמפ להורדת מחירי התרופות.

• מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
• הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסופו של דבר, ייתכן שהפגיעה לא תהיה מוחלטת, שכן טבע מייצרת חלק ניכר מהמוצרים שלה בארה"ב, דבר שיכול להעניק לה יתרון מסוים מול מתחרות המייצרות בחו"ל. ממשל טראמפ מעודד ייצור מקומי כחלק מהמדיניות החדשה שלו מאז כניסתו לנשיאות, וייתכן כי חברות שימשיכו לייצר בתחומי ארה"ב יזכו להקלות מסוימות. אך גם עם יתרון יחסי זה, האתגר המרכזי הוא ההתמודדות עם שחיקת רווחיות בשוק האמריקאי, שהוא הליבה של פעילות טבע. הצו של טראמפ מציב בפני טבע אתגר אסטרטגי כפול: מצד אחד, השחיקה הצפויה ברווחיות בתרופות המקור שנחשבו למנוע צמיחה עיקרי, ומצד שני, תחרות בתרופות הגנריקה, שמהוות חלק גדול מההכנסות. המשקיעים מעריכים כי השפעה זו עשויה להיות מכרעת, ולכן המניה מגיבה בירידות חדות.

מדיניות ״האומה המועדפת ביותר״: כך יעבוד הצו הנשיאותי החדש

מדיניות ״האומה המועדפת ביותר״

מדובר בשם שנתן ממשל טראמפ ב-2020 לתקנה שהייתה קושרת את מחירי התרופות שמשלם מדיקר (תוכנית ביטוח בריאות פדרלית בארצות הברית, שממומנת ומנוהלת על ידי הממשלה) למחיר בינלאומי מסויים כלשהו. כלומר, המחיר הנמוך ביותר עבור אותה תרופה במדינות עשירות אחרות.

הרעיון מבוסס על כך שמחירי התרופות בארה״ב גבוהים בהרבה ממחיריהן במדינות אחרות. בעוד שרוב המדינות המפותחות מפוקחות על ידי ממשלות בנוגע למחירי תרופות, בארה”ב – עד להחלת תוכנית ביידן ב-2022 – לא הייתה רגולציה כזו כלל. למשל, תרופת ההרזיה ווגובי של נובו נורדיסק עולה בארה”ב 1,339 דולר לחודש, לעומת 328 דולר לחודש בגרמניה. מחירים הממוצעים של תרופות מרשם ממותגות בארה”ב היו גבוהים ב-422% מהמחירים במדינות מפותחות אחרות. גם לאחר התאמה להנחות שמקבלות קופות החולים, המחירים עדיין גבוהים ב-308%. הפערים הללו זוכים לביקורת מצד שתי המפלגות. 

• למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?
• מניית טסלה מתקרבת לשיא: הרובוטקסי כבר נצפה נוסע אוטונומית באוסטין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

 התקנה של טראמפ מ-2020 חלה רק על תרופות שבמסגרת Medicare Part B (תרופות שמוזרקות או ניתנות במרפאה), ולא על תוכנית Part D (תרופות מרשם רגילות). לכן, תרופות כמו קיטרודה לטיפול בסרטן היו כלולות, אבל תרופות כמו ווגובי  – לא. באותו זמן, העריך הממשל שהתוכנית תחסוך למשלמי המסים והמבוטחים האמריקאים מעל 85 מיליארד דולר בתוך שבע שנים. 

מה אנחנו יודעים כרגע על תוכניות טראמפ?

זהו רגע מבלבל ולא ברור עבור תעשיית הבריאות, שמנסה להבין את רשימת האיומים המתעדכנת. מדיניות “האומה המועדפת” היא רק אחד מהם. טראמפ גם איים להטיל מכסים על תרופות מסוימות – תוכנית שאמורה להתפרסם בקרוב. בשבוע שעבר, אנליסטים הזהירו כי תוכנית התקציב של הרפובליקנים עשויה לכלול גם מנגנון תמחור כזה עבור מדיקייד (Medicaid). כעת, תשומת הלב מופנית לצו הנשיאותי של טראמפ, שככל הנראה מתמקד במדיקר. אבל שום דבר אינו סופי. 

הצו החדש כנראה יתמקד שוב ב-Medicare Part B, ויורה למרכז לחדשנות במדיקר ומדיקייד להקים תוכנית פיילוט. תוכנית כזו נוסתה בעבראך היא נפסלה בבית המשפט על רקע הליכים טכניים. 

מה זה אומר עבור חברות התרופות?

 זה לא מבשר טובות עבור יצרניות התרופות. גם אם קשה לנבא במדויק מה טראמפ מתכנן, מדיניות תמחור כזו ל-Part B של מדיקר עשויה לפגוע ברווחי החברות. Medicare Part B מוציא הכי הרבה על תרופות סרטן כמו קייטרודה של מרק, אופדיבו של בריסטול מיירס, ודרזלקס של ג׳ונסון אנד ג׳ונסון. עוד על החברות הללו בהמשך. 

תרופות אלו עולות למדיקר הרבה יותר מאשר למדינות אחרות. למשל, קייטרודה עולה 191 אלף דולר לשנה בארה”ב, לעומת 44 אלף דולר ביפן, 91 אלף דולר בצרפת ו-115 אלף דולר בבריטניה. 

 אף אחד לא יודע בדיוק מה טראמפ יעשה. עבור משקיעים, הכל תלוי בפרטים. רבות מהתרופות האלו עומדות לאבד את ההגנה הפטנטית שלהן, או להיכנס תחת משא ומתן במדיקר ב-2028. 

עוד לא ברור מה יהיה, אך לפי החלוקה של התרופות לסיווגי Part A ו-Part B, ניתן לקבל תמונת מצב של מרכיבי ההכנסות והרווח של החרות העומדים על המוקד. 19% מהכנסות מרק מגיעות מ-Part B, ואחריה אמג׳ן עם 18%. אם CMS (רשת בתי מרקחת) תצמצם את המחירים ב-10%, רווחי פייזר ייפגעו ב-7.5% ב-2026, מרק ב-6.5% ואלי לילי ב-4.3%.

 ומה עם שאר מערכת הבריאות? 

מניות חברות הפצה כמו מקסון, קנקורה וקרדינל הלת׳ נפלו בשבוע שעבר בעקבות הדאגות ממדיניות האומה המועדפת – כי לעיתים שכרן של חברות אלו מבוסס על מחיר התרופה. גם רופאים עלולים להיפגע – כיוון ששכרם במקרים אלו מבוסס על עלות התרופה שהם מזריקים או נותנים למטופלים. הצו של טראמפ ב-2020 הציע לשנות גם את מנגנון זה. 

מניות הפארמה - סקירה, יתרונות וחסרונות

למניות התרופות והפארמה המבוססות - בשונה מאלה העוסקות במו״פ בלבד לקראת פיתוח ואישור של תרופה ״מהפכנית״ ו-״פורצת דרך״; אתם בטח מכירים את הסופרלטיבים של התעשיה הזו - יש במשותף עם תעשיות אחרות ולצד זאת היא מחזיקה במספר מאפיינים ייחודים היכולים להוסיף גוון מיוחד של פיזור בתיק ההשקעות. 

מניות התרופות הן מניות ׳דפנסיביות׳ יחסית, לפי הגדרתו של בנג׳מין גראהם. אלו הן מניות שהביקוש למוצרים שלהן חזק ויציב, בדומה למניות קמעונאות המזון והאנרגיה ושאר מוצרי צריכה בסיסיים. הביקוש במניות כאלה מושפע בעיקר על ידי קצב צמיחת האוכלוסייה, פיתוח תרופות לאוכלוסיות חדשות ופיתוח תרופות ייחודיות שאין להם תחלופה גנרית. מניה דפנסיבית, ככלל אצבע, היא מניה גדולה שמאגדת בתוכה עסקים רבים והיא אינה נסחרת בלמעלה ממכפיל 15 על רווחי 12 החודשים החולפים.

בשונה מתעשיית וקמעונאות המזון והאנרגיה הצרכניים, מניות התרופות כמעט ואינן מושפעות מהנעשה בתעשיות אחרות, מאחר והתשומות העיקריות של מניות כאלה הן חומרים כימיים וביולוגיים וכח אדם מקצועי. זאת לעומת מניות מזון לדוגמה, המושפעות ממחיר המזון שהחקלאים מכתיבים, שבתורו מושפע משינויים במזג האוויר, מחיר המים והדשנים; או מחיר המזון שהמפיצים מכתיבים, שמושפע ממחירי היבואנים וענקיות המזון הבינלאומיות. במובן זה, מניות התרופות נהנות מעצמאות.

חמש מחברות התרופות הבולטות ביותר בוול סטריט הן: ג׳ונסון אנד ג׳ונסון (JNJ) אחת מחברות הבריאות הגדולות והוותיקות בעולם, עם שווי שוק של כ-375 מיליארד דולר. לאחר הפיצול של חטיבת מוצרי הצריכה (Kenvue), ג׳ונסון אנד ג׳ונסון מתמקדת כיום בשני תחומים עיקריים: תרופות מרשם ומכשור רפואי. התרופות הבולטות שלה כוללות את סטֵלָרָה לטיפול במחלות מעי דלקתיות, ודָרָזָלֵקס לטיפול במיאלומה נפוצה. החברה ממשיכה להוות עוגן יציב למשקיעים לטווח הארוך. 

פייזר (PFE) ענקית התרופות שזכתה לתהילה עולמית בעקבות פיתוח חיסון הקורונה בשיתוף BioNTech, מתקשה כעת לשמר את רמות ההכנסות הגבוהות של תקופת המגפה. עם שווי שוק של כ-160 מיליארד דולר והכנסות של כ-60 מיליארד דולר בשנה החולפת, פייזר שמה את הדגש על צנרת תרופות חדשנית בתחומי האונקולוגיה, מחלות זיהומיות ודלקות כרוניות. החברה ביצעה בשנים האחרונות מספר רכישות אסטרטגיות כדי לחזק את עתידה בעידן הפוסט-קורונה.

מרק אנד קו. (MRK) עם שווי שוק של כ-320 מיליארד דולר, מרק נחשבת לאחת מהמובילות העולמיות בתחום האונקולוגיה. התרופה Keytruda, המיועדת לטיפול במגוון סוגי סרטן, הפכה ל”מכונת מזומנים” עבור החברה ונחשבת לאחת התרופות הנמכרות ביותר בעולם. לצד זאת, מרק מחזיקה גם בפורטפוליו עשיר של חיסונים ותרופות למחלות כרוניות.

אלי לילי (LLY) עם שווי שוק שזינק ליותר מ-730 מיליארד דולר, והפכה אותה נכון ל-2025 לחברת התרופות הגדולה ביותר בוול סטריט. הפריצה הגיעה בזכות הצלחת התרופות Mounjaro ו-Zepbound לטיפול בסוכרת והשמנת יתר, שזכו לביקוש אדיר. Lilly מובילה גם בתחומי האלצהיימר והסרטן, ונחשבת כיום לאחת ההשקעות הצומחות ביותר בענף.

בריסטול מאיירס סקוויב (BMY) למרות שווי שוק נמוך יחסית (כ-100 מיליארד דולר), החברה ממשיכה להחזיק בפורטפוליו תרופות מרשים, עם דגש על אונקולוגיה, מחלות אוטואימוניות ולב. רכישת Celgene חיזקה את החברה בשנים האחרונות, אך היא מתמודדת כעת עם שחיקת פטנטים ואתגרים תחרותיים. הנהלת החברה שמה דגש על צנרת פיתוח חדשה שתוכל להחזיר את המומנטום.

בעוד מדד ה-S&P 500 רשם עלייה של כ-24% במהלך שנת 2024, לא כל מניות התרופות הצליחו להדביק את הקצב. אלי לילי בלטה מעל כולן עם זינוק של למעלה מ-33% בשנה החולפת, בעיקר בזכות הביקוש הגואה לתרופות נגד סוכרת והשמנה. מנגד, מרק ופייזר הציגו ירידות של כ-6% ו-2% בהתאמה, בין היתר בשל שחיקת הכנסות בתחום הקורונה ואתגרים בתחום הפטנטים. ג׳ונסון אנד ג׳ונסון ובריסטול מאיירס רשמו תשואות מתונות יותר, תוך שמירה על יציבות יחסית.