סרונו תפתח עם סינטוניקס משאף לטרשת נפוצה

סרונו קיבלה זכויות בלעדיות לפיתוח ולקידום של טיפול בשאיפה ופועלת במקביל גם בפיתוח תרופה אוראלית למחלה יחד עם אייבקס. תגלית חדשה של המכון למחקר גנטי של החברה בפאריז: לראשונה זוהו 80 גנים המעורבים בטרשת נפוצה
שרון שפורר |

חברת הביוטכנולוגיה התרופתית השלישית בגודלה בעולם - סרונו, המייצרת את תרופת ה"רביף" לטיפול בטרשת נפוצה, המתחרה בקופקסון של טבע מדווחת על התקדמות גדולה בפיתוח תרופה לטרשת נפוצה הניתנת בשאיפה.

סרונו וסינטוניקס פרמצבטיקה חתמו על הסכם, להרשאת הזכויות הבלעדיות העולמיות לסרונו בטכנולוגיות Transceptor ו-Synfusion של סינטוניקס, לפיתוח ולקידום המסחרי של מוצרי אינטרפרון-בתא: המקושר לחלק הקבוע של הנוגדן.

הטכנולוגיות של סינטוניקס עשויות לאפשר לסרונו פיתוח תרופה (המבוססת על אינטרפרון בתא) לטרשת נפוצה, לנטילה בשאיפה. זאת מאחר והוכח שביכולתם של מבני Fc מסוימים להעביר את החלבונים הטיפוליים דרך האפיתל בריאה.

סרונו משווקת כיום את הרביף, טיפול אינטרפרון-בתא- 1aבמינון גבוה ובתדירות גבוהה לטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, הניתן שלוש פעמים בשבוע באמצעות זריקה תת-עורית. הרביף הוא הטיפול המוביל לטרשת נפוצה מחוץ לארה"ב, מבחינת נתח שוק ומכירות, והטיפול בעל שיעורי הצמיחה המהירים ביותר בארה"ב.

כל התרופות לטרשת נפוצה ניתנות היום באמצעות זריקות לחולים, כך שאפשרות נטילת תרופה בדרך ידידותית יותר לחולה הינה מאוד משמעותית.

סרונו פועלת במקביל גם בפיתוח תרופה אוראלית לטרשת נפוצה יחד עם אייבקס. לפני כשלושה חודשים דיווחו סרונו ואייבקס, כי הן עומדות להתחיל בניסוי שלב 3 עם תרופת Mylinax (גרסה אוראלית של תרופת הקלדריבין), השלב המתקדם ביותר בפיתוח תרופה לקראת אישור שיווקה לשוק. זאת כאשר מספר חודשים קודם לכן דיווחו החברות על הצלחת הניסויים הקליניים בשלב השני.

באחרונה דיווחה סרונו על תגלית חדשה של המכון למחקר גנטי של החברה בפאריז: לראשונה, זוהו 80 גנים המעורבים בטרשת נפוצה. עד כה לא היה ידוע מהן הסיבות לגרימת המחלה הקשה והטיפול הקיים בחולים סייע בשיפור איכות חיי החולה ובהאטת קצב התקדמות המחלה. זיהוי הגנים, על-ידי מכון המחקר לגנטיקה של סרונו, יסייע לפיתוח תרופות חדשניות לטיפול במחלה.

"לסרונו מחויבות ארוכת טווח לאנשים החיים עם טרשת נפוצה, כפי שמוכח על ידי שיפורי המוצר הבלתי פוסקים שלנו ושירותי התמיכה החינוכיים שאנו מציעים, ואנו בודקים כל העת טיפולים חדשים ושיפורים לאופציות קיימות", אמר טים וולס, מנהל המחקר בחברה. "אנו מאמינים כי האינטרפון-בתא:Fc מייצג גישה מבטיחה, לאפשרות ליטול אינטרפרון בתא-a1 באמצעות שאיפה, ושיש לו פוטנציאל להעניק דרך קלה יותר לנטילת התרופה בעתיד".

"הודות למחויבות שלה לטרשת הנפוצה, ביחד עם מובילותה הגלובלית בתחום הביוטכנולוגיה, סרונו היא שותפה חשובה לסינטוניקס", אמר גארן בוהלין, נשיא ומנכ"ל סינטוניקס. "אנחנו שמחים שטכנולוגיות ה-Transceptor וה-Synfusion שלנו יצרו עבור סרונו הזדמנות להאריך את זיכיון המוצרים שלה בתחום הטרשת הנפוצה, שכבר זוכה להצלחה רבה ביותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.