הגרעון המסחרי של ארה"ב מתרחב: 58.3 מיליארד דולר
הגרעון במאזן המסחרי של ארה"ב ממשיך להתרחב. היום דווחה מחלקת המסחר בבית הלבן, כי בחודש ינואר האחרון הסתכם הגירעון המסחרי של המדינה בסכום של כ-58.3 מיליארד דולר. מבחינת רצף הנתונים שהרי גודלו של הגרעון בינואר היה שני רק לגרעון שנרשם בחודש נובמבר האחרון.
נתוני הגרעון האחרונים איכזבו את השווקים, שכן בניו-יורק ציפו האנליסטים, כי הממשל האמריקני ידווח על גרעון של 56.8 מיליארד דולר, עליה קלה מרמת גרעון של 56.4 מיליארד דולר אשר נרשמה בחודש דצמבר.
סך היצוא האמריקני המשיך בצמיחה המרשימה שלו, כאשר בינואר הסתכם היצוא של הכלכלה האמריקנית בכ-100.8 מיליארד דולר, תוך שהוא שובר את השיא הקודם שנרשם רק בחודש דצמבר - 100.4 מיליארד דולר. את העליה המתמדת ביצוא האמריקני ניתןלייחס בעיקר לחולשתו של הדולר, אשר מקנה יתרון יחסי ליצרן האמריקני, בעיקר מול האירופאי.
אולם השיא הזה ביצוא נבלע על ידי גידול מרשים עוד יותר שרשמה ארה"ב ביבוא. העליה ביבוא נרשמה למורת הירידה במחירי הנפט, אשר הביאה לירידה של כמיליארד דולר במרכיב הנפט, אשר נחשב לאחד מהמרכיבים המשמעותיים בהרכב היבוא האמריקני.
את העליה ביבוא ניתן לייחס בעיקר לעליה חדה של 1.9 מיליארד דולר בסעיף יבוא סחורות צרכניות לארה"ב, כאשר תחת הגדרה זו ניתן למצוא גידול של 300 מיליון דולר ביבוא טלוויזיות ומכשירי הקלטה. כמו כן נרשם גידול משמעותי של 281 מיליון דולר לעומת נתוני חודש דצמבר בכל הקשור ליבוא מוצרי לבוש. בחודש ינואר פקע התוקף החוקי של ההגבלות היבוא על ביגוד בארה"ב ,והורדו הגבלות היבוא בתחום, מה שהביא להצפה מכיוונו של השוק הסיני.
סך הגרעון המסחרי של ארה"ב מול סין גדל בינוא לרמה של 15.3 מיליארד דולר, לעומת רמה של 14.3 מיליארד דולר בחודש דצמבר האחרון, כאשר זהו הגירעון המסחרי הגדול ביותר בו נמצאת ארה"ב לעומת כל אחת משותפות הסחר האחרות שלה.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
