הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
סופר קניות
צילום: תמר מצפי

המבצעים נגמרו: הרשתות חזרו למחירי טרום החג; איזה מוצר עלה ב-62%?

בדיקת המועצה לצרכנות מצביעה על עליות מחירים מדאיגות. זיהתה עליות מחירים חריגות באבוקדו, סוכר, שימורי תירס, בצל וביצים. על פי הבדיקה, הפער בין הרשתות מגיע ל 18%. הרשת הכי זולה: רמי לוי. מגה בעיר הכי יקרה. טעון שיפור: טיב טעם 
איציק יצחקי | (8)
נושאים בכתבה מבצעים מגה מחירי המזון רמי לוי

המבצעים נגמרו, הרשתות חזרו למכור לנו ביוקר. בדיקת המועצה לצרכנות לגבי סל מוצרים בסיסי מצביעה על עליות מחירים מדאיגות. העלייה במוצרי הסוכר מאותתת על עלייה עתידית בשורת מוצרים שהסוכר הוא מרכיב עיקרי בהם.

על פי הבדיקה, בין המוצרים צפויה עלייה עתידית נוספת של חטיפים, ממרחים, שימורים, קטשופ, משקאות מתוקים, שוקולדים, רטבים ומעדני חלב - מצרכים שאנחנו קונים באופן תדיר בסופר. המועצה זיהתה עליות מחירים חריגות באבוקדו, סוכר, שימורי תירס, בצל וביצים. על פי הבדיקה, הפער בין הרשתות מגיע ל 18%.

המועצה בחנה סל של  820  מוצרים בשלושה תאריכים: 19.4.2023, 22.3.2023 ובהשוואה למחירים ששילמנו בתקופה המקבילה אחרי חג הפסח בשנה שעברה (27.4.2022). המחירים הם נתוני ממוצע כולל מבצעים, ללא מבצעי אשראי.

היא מצאה כי חלק מהיבואנים והיצרנים העלו את המחירים של המוצרים כבר עכשיו:

לואקר (ליימן שלייסל)  10% משנה שעברה

מילקה (דיפלומט) 12%

קליק (יונילוור) 16%

שסטוביץ (מרבה) 14%

שטראוס עלית  9%

קנור 12%

הלמנס 14%

היינץ 13% 

היא מצאה כי החזרה לחנויות אחרי פסח השנה הייתה יקרה יותר בהשוואה לשנה שעברה: מחיר קילו  אבוקדו, עלה ב-62% ממחירו בשנה שעברה; מחיר קילו  בצל יבש,  עלה ב- 42% ממחירו לפני שנה; מחיר ממוצע  מכלל רשתות השנה של מוצרי שימורי תירס שנבדקו, עלה ב-25%  יותר לעומת השנה שעברה; עליה של 20% במחיר הביצים בהשוואה לשנה שעברה; עליה במוצרי הסוכר ב- 15% לעומת השנה שעברה. מחירם של מוצרי עוף קפוא\שניצלים מוכנים\שניצלים לילדים  עלו ב-13%, שניצלים מהצומח התייקרו ב-11%. העליות הגדולות: עוף טוב (אוסם) - 15%; עוף ירושלים - 13%; תנובה (מאמאעוף) - 12 אחוז.

סיום פסח מתבטא גם בעלייה במחירי הקמח והסולת -  12 אחוז יותר מבשנה שעברה. מחלבות גד הקדימו את העלייה במוצרי החלב והעלו את המחיר ב 9% לעומת השנה שעברה. כך גם מחיר חטיפי הבייגלה והגריסיני שעלו ב-12% משנה  שעברה.

עליה ניכרת גם בשימורים ובמוצרים אחרים:

ויטה פרי גליל 24%

זן כל (יכין) 19%

פרוקטור אנד גמבל 10%

פינוק 15%

דאב 10% 

הפערים לאותם מוצרים בדיוק בין הרשתות עומדים על 109 שקל.

אז איפה  תמצאו את הסל הזול ביותר? הרשת הזולה: רמי לוי, היקרה: מגה בעיר. ההפרש ביניהן 18%. הפער בין הרשתות העירוניות קטן יותר ועומד על 10 אחוז. הרשת העירונית הזולה: מחסני השוק בסיטי . היקרה:  מגה בעיר 10%.

ברשתות הדיסקאונט הפער עומד על 12%. היקרה ביותר: טיב טעם. הפער קטן יותר מהבדיקה הקודמת (16%). בטיב טעם לא היה שינוי במחר הסל, ואצל רמי לוי הסל התייקר בכמעט 4%.

קיראו עוד ב"בארץ"

דירוג הרשתות מטה מזול ליקר (על בסיס בדיקת סל 770 מוצרים, בהשוואה לאותו סל שנבדק לפני חודש מדובר בעלייה של 1.8%):

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה 01/05/2023 06:55
    הגב לתגובה זו
    נרדמו בשמירה.
  • 6.
    קונילמל 30/04/2023 23:25
    הגב לתגובה זו
    האבוקדו מוציא הרבה יבול בשנה א' ובשנה ב' פחות, וכמות המטעים של האבוקדו שזרעו בארץ מוציא פחות יבול השנה, שנה הבאה אמור להיות יותר יבול (כמובן שבתנאי מזג אוויר שלא יהיה יותר מידיי חום יהיה פחות)
  • 5.
    נבל שגורם ליוקר מחיה מזעזע (ל"ת)
    נתניהו תתבייש 30/04/2023 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שחר 30/04/2023 16:24
    הגב לתגובה זו
    מנצחים את כולם באיכות והמחיר.
  • קונילמל 30/04/2023 23:22
    הגב לתגובה זו
    הם אורזים בשקיות ענקיות, המבצעים שלהם על דברים עם תוקף קצר, פירות וירקות סוג ב', וממלאים בקניה מלא מוצרים שלא תיכננת, ויש להם קומבינה איך לא להכנס לרשימה של פרסום המחירים לרשתות.
  • 3.
    חיים 30/04/2023 14:45
    הגב לתגובה זו
    תסתכלו על שוליית הריווח של מגזר הקמעונאות בקושי עוברים את ה4-5 אחוזים המגזר נמצא ביעילות מרבית העושק נמצא אצל היבואנים הבלעדיים הנהנים מהתקינה הקומוניסטית שלנו העושק נמצא אצל הסיטונאים והחקלאים הנהנים ממכסי ייבוא ומכסות המנציחות את המונופולים העושק נמצא אצל המועצות הקומוניסטיות המחלקות ביניהם את היבול שלנו ורק להם מותר לייצר, וכמה ואנחנו נמשיך לשלם ולטרון על הקופאי האחרון בסופר הנראה כחזות הכל
  • 2.
    מדינה של גנבים מושחתים יוקר מחייה הזוי גונבים את האזרחי (ל"ת)
    אריק 30/04/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה לא משווים גם לאושר עד ? (ל"ת)
    מוזר, לא ?... 30/04/2023 12:32
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אלי כהן חקיקה תאגידי המים

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".

להמשך הכתבה לחץ כאן