הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
סופר קניות
צילום: תמר מצפי

המבצעים נגמרו: הרשתות חזרו למחירי טרום החג; איזה מוצר עלה ב-62%?

בדיקת המועצה לצרכנות מצביעה על עליות מחירים מדאיגות. זיהתה עליות מחירים חריגות באבוקדו, סוכר, שימורי תירס, בצל וביצים. על פי הבדיקה, הפער בין הרשתות מגיע ל 18%. הרשת הכי זולה: רמי לוי. מגה בעיר הכי יקרה. טעון שיפור: טיב טעם 
איציק יצחקי | (8)
נושאים בכתבה מבצעים מגה מחירי המזון רמי לוי

המבצעים נגמרו, הרשתות חזרו למכור לנו ביוקר. בדיקת המועצה לצרכנות לגבי סל מוצרים בסיסי מצביעה על עליות מחירים מדאיגות. העלייה במוצרי הסוכר מאותתת על עלייה עתידית בשורת מוצרים שהסוכר הוא מרכיב עיקרי בהם.

על פי הבדיקה, בין המוצרים צפויה עלייה עתידית נוספת של חטיפים, ממרחים, שימורים, קטשופ, משקאות מתוקים, שוקולדים, רטבים ומעדני חלב - מצרכים שאנחנו קונים באופן תדיר בסופר. המועצה זיהתה עליות מחירים חריגות באבוקדו, סוכר, שימורי תירס, בצל וביצים. על פי הבדיקה, הפער בין הרשתות מגיע ל 18%.

המועצה בחנה סל של  820  מוצרים בשלושה תאריכים: 19.4.2023, 22.3.2023 ובהשוואה למחירים ששילמנו בתקופה המקבילה אחרי חג הפסח בשנה שעברה (27.4.2022). המחירים הם נתוני ממוצע כולל מבצעים, ללא מבצעי אשראי.

היא מצאה כי חלק מהיבואנים והיצרנים העלו את המחירים של המוצרים כבר עכשיו:

לואקר (ליימן שלייסל)  10% משנה שעברה

מילקה (דיפלומט) 12%

קליק (יונילוור) 16%

שסטוביץ (מרבה) 14%

שטראוס עלית  9%

קנור 12%

הלמנס 14%

היינץ 13% 

היא מצאה כי החזרה לחנויות אחרי פסח השנה הייתה יקרה יותר בהשוואה לשנה שעברה: מחיר קילו  אבוקדו, עלה ב-62% ממחירו בשנה שעברה; מחיר קילו  בצל יבש,  עלה ב- 42% ממחירו לפני שנה; מחיר ממוצע  מכלל רשתות השנה של מוצרי שימורי תירס שנבדקו, עלה ב-25%  יותר לעומת השנה שעברה; עליה של 20% במחיר הביצים בהשוואה לשנה שעברה; עליה במוצרי הסוכר ב- 15% לעומת השנה שעברה. מחירם של מוצרי עוף קפוא\שניצלים מוכנים\שניצלים לילדים  עלו ב-13%, שניצלים מהצומח התייקרו ב-11%. העליות הגדולות: עוף טוב (אוסם) - 15%; עוף ירושלים - 13%; תנובה (מאמאעוף) - 12 אחוז.

סיום פסח מתבטא גם בעלייה במחירי הקמח והסולת -  12 אחוז יותר מבשנה שעברה. מחלבות גד הקדימו את העלייה במוצרי החלב והעלו את המחיר ב 9% לעומת השנה שעברה. כך גם מחיר חטיפי הבייגלה והגריסיני שעלו ב-12% משנה  שעברה.

עליה ניכרת גם בשימורים ובמוצרים אחרים:

ויטה פרי גליל 24%

זן כל (יכין) 19%

פרוקטור אנד גמבל 10%

פינוק 15%

דאב 10% 

הפערים לאותם מוצרים בדיוק בין הרשתות עומדים על 109 שקל.

אז איפה  תמצאו את הסל הזול ביותר? הרשת הזולה: רמי לוי, היקרה: מגה בעיר. ההפרש ביניהן 18%. הפער בין הרשתות העירוניות קטן יותר ועומד על 10 אחוז. הרשת העירונית הזולה: מחסני השוק בסיטי . היקרה:  מגה בעיר 10%.

ברשתות הדיסקאונט הפער עומד על 12%. היקרה ביותר: טיב טעם. הפער קטן יותר מהבדיקה הקודמת (16%). בטיב טעם לא היה שינוי במחר הסל, ואצל רמי לוי הסל התייקר בכמעט 4%.

קיראו עוד ב"בארץ"

דירוג הרשתות מטה מזול ליקר (על בסיס בדיקת סל 770 מוצרים, בהשוואה לאותו סל שנבדק לפני חודש מדובר בעלייה של 1.8%):

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה 01/05/2023 06:55
    הגב לתגובה זו
    נרדמו בשמירה.
  • 6.
    קונילמל 30/04/2023 23:25
    הגב לתגובה זו
    האבוקדו מוציא הרבה יבול בשנה א' ובשנה ב' פחות, וכמות המטעים של האבוקדו שזרעו בארץ מוציא פחות יבול השנה, שנה הבאה אמור להיות יותר יבול (כמובן שבתנאי מזג אוויר שלא יהיה יותר מידיי חום יהיה פחות)
  • 5.
    נבל שגורם ליוקר מחיה מזעזע (ל"ת)
    נתניהו תתבייש 30/04/2023 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שחר 30/04/2023 16:24
    הגב לתגובה זו
    מנצחים את כולם באיכות והמחיר.
  • קונילמל 30/04/2023 23:22
    הגב לתגובה זו
    הם אורזים בשקיות ענקיות, המבצעים שלהם על דברים עם תוקף קצר, פירות וירקות סוג ב', וממלאים בקניה מלא מוצרים שלא תיכננת, ויש להם קומבינה איך לא להכנס לרשימה של פרסום המחירים לרשתות.
  • 3.
    חיים 30/04/2023 14:45
    הגב לתגובה זו
    תסתכלו על שוליית הריווח של מגזר הקמעונאות בקושי עוברים את ה4-5 אחוזים המגזר נמצא ביעילות מרבית העושק נמצא אצל היבואנים הבלעדיים הנהנים מהתקינה הקומוניסטית שלנו העושק נמצא אצל הסיטונאים והחקלאים הנהנים ממכסי ייבוא ומכסות המנציחות את המונופולים העושק נמצא אצל המועצות הקומוניסטיות המחלקות ביניהם את היבול שלנו ורק להם מותר לייצר, וכמה ואנחנו נמשיך לשלם ולטרון על הקופאי האחרון בסופר הנראה כחזות הכל
  • 2.
    מדינה של גנבים מושחתים יוקר מחייה הזוי גונבים את האזרחי (ל"ת)
    אריק 30/04/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה לא משווים גם לאושר עד ? (ל"ת)
    מוזר, לא ?... 30/04/2023 12:32
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה משרד התחבורה תיקון חוק מכס

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


להמשך הכתבה לחץ כאן
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:

להמשך הכתבה לחץ כאן