בנק לאומי
צילום: תמר מצפי

הסניף מת, תחי האפליקציה - אפילו בני 71 ומעלה מעדיפים שימוש באפליקציה על פני ביקור בסניף

82% מהפעולות של צעירים נעשות באפליקציה, בסניף רק 3%; ככל שהישוב יותר פריפריאלי כך יש יותר פעילות בסניף
נתנאל אריאל | (14)

"כחלק מצעדי הפיקוח לקידום השקיפות, אנו מפרסמים מידע נרחב אודות הפעילות הבנקאית של משקי הבית בערוצים הישירים", אומר יאיר אבידן, המפקח על הבנקים וממשיך - "אנחנו מעודדים את הבנקים להנגיש יותר שירותים בערוצים הישירים במטרה לאפשר ללקוחות לבצע פעולות בנקאיות בצורה נוחה וזולה יותר, כמו גם, לגוון ולהתאים את השירותים על מאפייניהם לצרכי ולפלחי האוכלוסייה השונים, תוך הגברת ראיית הצרכן במרכז והעברת הכוח אליו. אנו עוקבים מקרוב אחר הנתונים והפעילויות בחתכים השונים על מנת לוודא שניתן מענה מספק ומתאים לצרכי אוכלוסיות שונות".

ובמילים פשוטות הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל דואג שיהיה ללקוחות הבנקים דרכים נוחות להגיע למידע, להשתמש בו, לצרוך אותו, גם באופן דיגיטלי מלא והוא אחת לתקופה בודק את הממצאים. הנה התוצאות - והם לא מפתיעות - הסניף מת, תחיי האפליקציה.   

ולממצאים - החל משנת 2019 ועד המחצית הראשונה של 2022, קיימת עלייה בשיעור הפעולות המתבצעות בערוצים הישירים, כאשר הגידול בביצוע פעולות בערוצים ישירים בשנתיים האחרונות מתבצע בעיקר בהפקדת/משיכת פיקדונות ובנטילת אשראי.

מתוך הנתונים עולה, כי כ-97% מהפעולות הבנקאיות של משקי הבית עד גיל 25 מבוצעות בערוצים הישירים. מרבית הלקוחות עד גיל 70, מעדיפים לבצע את הפעולות הבנקאיות שלהם באמצעות האפליקציה.

בהתייחס לקבוצת הלקוחות מעל גיל 71, 93% מהפעולות הבנקאיות שלהם מבוצעות בערוצים ישירים, ורק כ- 7% באמצעות הבנקאי בסניף.

 

מהנתונים המפורסמים ברמת ישוב, ניתן לראות כי בישובים יותר פריפריאליים, מבוצעות יותר פעולות בסניף או באמצעות מכשירים אוטומטיים ביחס לישובים פחות פריפריאליים

בסניפים הממוקמים ביישובי המגזר הלא-יהודי, אחוז השימוש במכשירים האוטומטיים גבוה ואילו השימוש באפליקציות נמוך באופן יחסי.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מוטי 07/12/2022 16:34
    הגב לתגובה זו
    אמא שלי אשה מבוגרת! ולא מסתדרת עם הדברים האלה! אפילו משיכת כסף אני עושה לה...
  • 11.
    רענני ותיק 07/12/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
    הסניף גדול ומפואר, אך נראה כמו טרמינל 3 ביום כיפור. במבואה הצרה, מצטופפים לקוחות (בעיקר מבוגרים)שולא יודעים מה לעשות בדיוק עם העמדות הדיגיטליות. בבנק אין שירותי קופה. הכניסה לאולם השומם (את מספר הלקוחות ביחד עם מספר הטלרים, אפשר למנות על אצבעות יד וחצי. ), מתאפשרת רק למי שקבע פגישה מראש. בקיצור - עצוב.
  • אלון 07/12/2022 23:05
    הגב לתגובה זו
    בריאות ובנקים
  • 10.
    לא טוב יש אנשים שרגלים לסניף חבל לעשות רע (ל"ת)
    שרון 07/12/2022 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שלי 07/12/2022 14:53
    הגב לתגובה זו
    אני מתנצל שכתי 1840 עכשיו אני כותב 1795
  • 8.
    באנקר 07/12/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    אנחנו עובדים אצלם. כשהם צריכים אותך הם ישיגו אותך בטלפון. כשצריך אותם טלפונית דבר ללמפה. יום הנקם הוירטואלי בהם בא יבוא
  • יש נוסחא פשוטה תוציא פחות תרוויח יותר...... (ל"ת)
    אלון 07/12/2022 23:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אבי 07/12/2022 14:39
    הגב לתגובה זו
    בני 71 הם חסרי תבונה? חסרי כישוריים טכנולוגיים? זו אוכלוסיה עם 30 שנות ניסיון עם האינטרנט, יותר מהצעירים. אינם מאבדים פתאום את הידע כשעוברים את גיל 70
  • 6.
    לאה 07/12/2022 14:26
    הגב לתגובה זו
    המפקח/ מגן על הבנקים- הנתיייעלות עברה לשכר הבנקאים
  • 5.
    dw 07/12/2022 14:21
    הגב לתגובה זו
    הלקוחות? ממש לא. מוזמן לגשת לאיזה סניף שתרצה ותראה שם לקוחות. אף אחד מהם לא הגיע בגלל שיש מיזוג ועציצים אלא כי יש סיבה מדוע הגיע, ומבחינתו לבצע את הפעולה בסניף אחר, מרוחק יותר, תהיה הרעה. לכן אין סניף בישראל שסוגרים שאין מחאה של לקוחות כנגד סגירתו.
  • 4.
    הסיבה היא שבהרבה סניפים אין קופה! זקנים נוסעים רחוק לסנ (ל"ת)
    דוד 07/12/2022 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל 07/12/2022 13:45
    הגב לתגובה זו
    אני לא מקבל את נתוני המפקח \המגן על הבנקים ועל סגירת הסניפים.
  • 2.
    את הסכום של סגירת הסניפים לא העבירו ללקוחות הבנק (ל"ת)
    אפק 07/12/2022 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 07/12/2022 13:02
    הגב לתגובה זו
    נכון יותר לומר "הסניף נרצח בכוונת מכוון, על כן, אין ברירה אלא אפליקציה". אבל לא רק, ביטוח רכב או דירה באפליקציה ; גם פגישה עם רופא במרפאה עבר לאפליקציית ZOM, הרופא יותר לא בודק ולא נוגע. לעומת זאת טיפול ברכב חייבים מוסך. רק שם עדיין אין אפליקציה. נגמרה האינטימיות.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.