אתגרים רבים במימוש ההחלטה להפסיק לייצר בישראל גז פחמני מעובה

ישראל אמורה להפסיק לייצר גז פחמני מעובה (גפ"ם, המכונה "גז בישול") כחלק מהמאבק בשינוי האקלים - אך אתגרים רבים מעמידים בספק את השגתו של יעד זה. כך אומר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

אנגלמן: העצמאות האנרגטית בייצור חשמל עלולה להיפגע בתוך 22 שנים

במשמרת של ברקת: ציבור הצרכנים נותר ללא הגנה מספקת

הבליץ של סמוטריץ: עשרות מיליארדי שקלים הועברו בדצמבר 2024

מגזר המסחר והתעשייה צורך 36% מן הגפ"ם במדינה, כולל גופים המספקים שירותים חיוניים, כגון בתי חולים, מאפיות, לולים ומכבסות, התלויים באספקתו הרציפה. המגזר הביתי צורך 27% מן הגפ"ם, עוד 26% נמכרים לרשות הפלסטינית ו-11% מן הגפ"ם משמשים את ענפי החקלאות והתחבורה. הייצור נעשה בבתי זיקוק לנפט (בז"ן) במפרץ חיפה ומייצרים 24,000 טון בחודש, ובבית זיקוק אשדוד המייצר 8,000-6,000 טון בחודש. יתרת הביקוש מסופקת באמצעות ייבוא גפ"ם למתקן באשקלון של קו צינור אירופה-אסיה (קצא"א).

עבריינים משתמשים במערכת חשבוניות ישראל להפצת חשבוניות פיקטיביות

המדינה מאבדת מאות מיליוני שקלים בשנה במיסוי חסר של שותפויות

3.5 מיליון מ"ר של המדינה מנוהלים בלא תיעוד מלא ומעודכן

נזק של 3.8 מיליארד שקל מהעיכוב בהפעלת יחידות באורות רבין

• עבריינים משתמשים במערכת חשבוניות ישראל להפצת חשבוניות פיקטיביות
• המדינה מאבדת מאות מיליוני שקלים בשנה במיסוי חסר של שותפויות

עבודות ריענון המתקנים, התקלות והפגיעות בבתי הזיקוק במחצית השנייה של 2025, בזמן מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא, צמצמו ואף השביתו את ייצור הגפ"ם שלהם. הללו אירעו בחודשי הקיץ, כשהביקוש לגפ"ם נמוך יחסית; פגיעה בכושר הייצור בחודשי החורף הייתה עלולה להביא למחסור ממשי בגפ"ם. במועד סיום הביקורת עבדו שני בתי הזיקוק בתפוקה חלקית וללא יכולת להבטיח אמינות אספקה.

ארבעת הספקים הגדולים עדיין שולטים

הממשלה החליטה לסגור את בית הזיקוק בחיפה ולהכפיל את כמות הגפ"ם המיובא, עד לכדי 40% מהצריכה. אולם, הייבוא עלול להתבצע באמצעות סוחר בינלאומי יחיד שיהפוך למונופול; ולא נבחנה סוגיית הסיוע לספקי הגפ"ם הקטנים. הקמת תשתיות גפ"ם בצפון הארץ אמורה להסתיים עד שנת 2030, אך בפועל הן מצויות רק בתחילת התכנון; החשיבות של מתקנים אלו גברה בשל המלחמה, מציין אנגלמן. התשתיות לייבוא גפ"ם באשדוד אמורות היו להיות גמורות בשנה הבאה; גם זה לא יקרה. שש שנים לאחר שהחלו ההליכים להגדלת נפח האחסון בדרום הארץ – המכרז שפורסם נכשל ולא פורסם אחר.

על אף תיקוני החקיקה הרבים שנעשו, מקטע שיווק הגפ"ם במגזר הביתי עודנו ריכוזי, ורובו נשלט בידי ארבעת הספקים הגדולים. באזורים רבים קיימת ריכוזיות אזורית שיש בה כדי להשפיע על רמת התחרותיות. המחירים הממוצעים שגבו ארבעת הספקים הגדולים בשנים 2024-2021 היו גבוהים מאלו של הספקים הקטנים, ובשנים 2024-2021 הוא עלה בשיעור של עד 7%. באותן שנים מחירו במגזר החרדי היה נמוך בשיעור של עד 40% מאשר הממוצע בכל הארץ.

רוב המעברים של לקוחות בשנים 2024-2023 היו אל הספקים הקטנים, מה שמצביע לכאורה על גידול בתחרותיות. אולם, מאחר שכמעט ולא היה מעבר בין הספקים הגדולים – ספק אם יש תחרותיות ביניהם; משרד האנרגיה ורשות התחרות לא בחנו שאלה זו.

• אנגלמן: העצמאות האנרגטית בייצור חשמל עלולה להיפגע בתוך 22 שנים
• 9 דירות בירושלים ו-3.4 מיליון שקל שלא דווחו: החקירה שמחדדת את בעיית המס בשוק השכירות

בשנים 2024-2021 פתח אגף הפיקוח במינהל הדלק בממוצע 37 תיקי חקירה בכל שנה. מתוך 238 המעורבים ב-181 תיקי החקירה שנפתחו בשנים אלו, 21 ביצעו את העבירה יותר מפעם אחת. 76 תיקי חקירה נסגרו (ובהם תיקים שנסגרו לאחר שהוגשו בהם תביעות ותיקים שנסגרו בשל חוסר ראיות). 91 מהעבירות בוצעו במרחב ירושלים. בשנים 2025-2021 נפתחו 102 תיקי חקירה בגין הברחת מכלי גז מאיו"ש לישראל, רובם ככולם על ידי ספקים לא מורשים. במרבית המקרים מדובר בהכנסה של כמה מכלים.

 האתגרים התעצמו במבצע עם כלביא

 אנגלמן מסכם: מדיניות משק הגפ"ם בישראל ותכנונו נובעים מהמדיניות הכוללת להפחתת התלות בדלקים מזהמים ולהפחתת פליטות גזי חממה, בהתאם להתחייבויותיה בהסכם פריז. החלטת הממשלה העיקרית התקבלה במארס 2022, ותכליתה להביא להפסקת זיקוק הנפט והפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, לרבות הפסקת ייצור הגפ"ם בבז"ן.

מימוש ההחלטה יוצר אתגרים רבים, ובהם הבטחת אספקה רציפה של גפ"ם למשק באמצעות תשתיות לייבוא ולאחסון של גפ"ם בכמות מספקת ובפיזור גיאוגרפי ושמירה על יציבות מחירי הגפ"ם, שיישען בעיקר על ייבוא. אתגרים אלו התעצמו במבצע עם כלביא, שבו הייתה פגיעה בבז"ן בד בבד עם תקלות במתקני בז"א, שיצרו סיכונים סביבתיים לצד פגיעה בכושר הייצור של בתי הזיקוק והדגישו את הצורך בהבטחת קיומן של תשתיות מספקות לייבוא גפ"ם.