אנגלמן: העצמאות האנרגטית בייצור חשמל עלולה להיפגע בתוך 22 שנים

בתוך 22 שנים עצמאותה האנרגטית של ישראל בייצור חשמל עלולה להיפגע, והיא תידרש לייבא גז טבעי או לחלופין להתבסס על מקורות אנרגיה אחרים, שטרם התקבלו החלטות לגביהם. כך מתריע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן - בניגוד לדימוי של ישראל כמעצמת גז טבעי. זאת, משום שהגידול במשך השנים בהיקפי עתודות הגז לא נשמר למשק המקומי, ובמקביל להערכת חסר של הביקוש לגז בישראל ב-25 השנים הבאות.

במשמרת של ברקת: ציבור הצרכנים נותר ללא הגנה מספקת

עבריינים משתמשים במערכת חשבוניות ישראל להפצת חשבוניות פיקטיביות

המדינה מאבדת מאות מיליוני שקלים בשנה במיסוי חסר של שותפויות

על אף חשיבות הגז הטבעי למשק המקומי והתלות הגבוהה של משק החשמל בזמינות גז טבעי, המהווה 70% מהדלקים המשמשים לייצור חשמל, משרד האנרגיה טרם קיבל החלטות לגבי יעדי משק האנרגיה בטווח הארוך. בלא החלטות כאלה, אשר יבטיחו את אספקת מלוא הצרכים האנרגטיים של המשק המקומי, היצע הגז שנשמר מהמאגרים הקיימים עלול שלא לענות בעתיד על מלוא צורכי המשק המקומי, בהתחשב בביקוש המקומי ובהיקפי הייצוא.

הבליץ של סמוטריץ: עשרות מיליארדי שקלים הועברו בדצמבר 2024

3.5 מיליון מ"ר של המדינה מנוהלים בלא תיעוד מלא ומעודכן

נזק של 3.8 מיליארד שקל מהעיכוב בהפעלת יחידות באורות רבין

אתגרים רבים במימוש ההחלטה להפסיק לייצר בישראל גז פחמני מעובה

• עבריינים משתמשים במערכת חשבוניות ישראל להפצת חשבוניות פיקטיביות
• המדינה מאבדת מאות מיליוני שקלים בשנה במיסוי חסר של שותפויות

מנכ"ל משרד האנרגיה, יוסי דיין, הקים בפברואר 2024 ועדה בין-משרדית בראשותו לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי. למרות החשיבות שבקביעת מדיניות לגבי משק הגז הטבעי, ואף שוועדות קודמות סיימו את עבודתן לאחר כשנה, ועדת דיין טרם גיבשה את המלצותיה הסופיות. הממשלה אמורה הייתה לבחון בתחילת 2024 את המדיניות בנושא, אך לא עשתה זאת – ואף לא קבעה לוועדת דיין מועד לסיום עבודתה. לאחרונה התקבלו החלטות משמעותיות במשק הגז, כגון מתן היתרי ייצוא והקמת תשתיות ייצוא, בלא מדיניות עדכנית ומאושרת על ידי הממשלה.

על אף החשיבות האסטרטגית של עתודות הגז הטבעי לכלכלתה ומצבה הגיאופוליטי של ישראל, ובשונה מתחומים אסטרטגיים אחרים (כמו ייצוא בטחוני) בהם קיימת חובת היוועצות, מתן אישור לייצוא גז טבעי הוא בסמכותו הבלעדית של משרד האנרגיה. אנגלמן מזהיר: אי-היוועצות עם גורמים נוספים עלולה להוביל לכך ששיקולים משמעותיים, כגון השפעות גיאופוליטיות, כלכליות וסביבתיות, לא מקבלים משקל ראוי.

אין פתרונות מעשיים לייבוא גז

 משרד מבקר המדינה המליץ כבר בשנת 2012 ולאחר מכן בשנת 2016, בשנת 2020 ובשנת 2024 להכין תוכנית אב למשק האנרגיה ולסיים אותה בהקדם. בשני העשורים האחרונים הוכנו במשרד האנרגיה כמה טיוטות של תוכנית אב, אך אף אחת מהן לא אושרה. מצב זה פוגע ביכולת לתכנן את המשק בצורה מיטבית ובהיערכות לקראת העשורים הבאים. קיומה של תוכנית אב יוצרת ודאות למשק ומונעת קבלת החלטות יקרות ושגויות שאינן עולות בקנה אחד עם המטרות הלאומיות.

על אף הצורך המיידי בהקמת תשתיות ייבוא ואחסון של גז טבעי לצורך הבטחת הביטחון האנרגטי של ישראל, משרד האנרגיה טרם קידם פתרונות מעשיים לייבוא של גז טבעי. אף שעברו 14 שנים מאז החלה רשות הגז לבחון חלופות לאחסון גז טבעי, אין תשתית כזאת. משרד האנרגיה גם לא הציע מתווה חלופי להשגת הביטחון האנרגטי.

אנגלמן מזהיר: "לאור חשיבותו של הגז הטבעי כמקור אנרגיה של המשק הישראלי, וכל עוד אין חלופה אמינה למשאב זה, כל פגיעה באספקת הגז עשויה להביא לפגיעה בכושר ייצור החשמל ולשיבושים נרחבים באספקת האנרגיה. אי-קביעה של מתווה להשגת הביטחון האנרגטי תמנע היערכות מתאימה לעיתות חירום ולשיאי ביקוש".

• 9 דירות בירושלים ו-3.4 מיליון שקל שלא דווחו: החקירה שמחדדת את בעיית המס בשוק השכירות
• רק 54% מבעלי העסקים מרוצים מהתנהלות הבנק כלפיהם

אנגלמן מסכם: "תפקידה של המדינה הוא להבטיח כי משאבי הגז הטבעי ינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור הציבור בישראל, תוך כדי ראייה ארוכת טווח ותכנון אסטרטגי של משק האנרגיה. על משרד האנרגיה, כנאמן הציבור, עם יתר החברים בוועדת דיין, להביא למיצוי מלא של התועלות הכוללות מעתודות הגז, שהן מקור האנרגיה המרכזי שעליו מסתמכת ישראל. לאור הצפי כי עתודות הגז יתכלו בתוך כ-25 שנים, נדרשות כבר כעת היערכות ובחינה של הצעדים הנדרשים להכנת משק האנרגיה ליום שבו לישראל לא יהיו עוד משאבי גז טבעי. זאת כדי שאספקת מקורות האנרגיה למשק תהיה אמינה ורציפה".

משרד האנרגיה: גישת המבקר מחמירה מדי

משרד האנרגיה אומר בתגובה: "בחלק מהסוגיות אימץ צוות הביקורת עמדות שעלולות להוביל את משק הגז הטבעי לקיפאון. בין היתר, חלק מההמלצות סותרות החלטות ממשלה, מציעות מבנה בירוקרטי מורכב שעלול לעכב הכרעות קריטיות בנושא ייצוא גז, ומערערות את היציבות הרגולטורית בניסיון לקבוע בדיעבד כללי ייצוא למאגרים קיימים, אף שאלה הוסדרו כבר לפני שנים. בנוסף, חלק מההמלצות משקפות גישה מחמירה ושמרנית מדי, שעלולה לפגוע בוודאות הרגולטורית, להרתיע משקיעים בינלאומיים ולבלום השקעות בגילוי, פיתוח וחיבור מאגרי גז, באופן שעלול לפגוע בביטחון האנרגטי של ישראל בטווח הארוך".