הסיבה המרכזית להורדת הריבית היא ללא ספק התחזקות השקל בתקופה האחרונה, דבר שבבנק ישראל רואים כאיום על המשק כולו. בהודעה המצורפת לעדכון הריבית, נכתב כי "השקל התחזק בחודש האחרון ב-2.6% מול הדולר וב-3.3% מול השער הנומינלי האפקטיבי". בבנק ישראל כותבים כי "המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת הענפים הסחירים ענפי היצוא ותחליפי היבוא. הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות".

סיבה מרכזית נוספת להפחתת הריבית היא האינפלציה השלילית. מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.9%, על רקע ירידה במחירי האנרגיה, ירידה מתוכננת במחירי המים וירידה חדה יחסית בסעיף הדיור. בנק ישראל: "ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.5%, תוך שירידת מחירי האנרגיה הפחיתה באופן ישיר את המדד ב-0.7%. ההפחתה החד פעמית של מחירי החשמל צפויה להפחית את מדד פברואר ב-0.3%".

שוק האג"ח מגיב בעליות חדות. ממשלתי שקלי 0324, שהינו האג"ח המקביל לאג"ח ל-10 שנים בארה"ב, מזנק כעת ב-0.8% לתשואה של 1.73% בלבד. האג"ח הארוך יותר (ל-30 שנה) עולה 1%.

• הפד מפוצל לקראת דצמבר: מחלוקת חריפה סביב האפשרות להוריד ריבית שוב
• לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל הודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.25% ל-0.1% . המשמעות היא הגדלת הנזילות של המוסדות הפיננסיים ובהמשך לעסקים ולמשקי הבית - הריבית שבה הבנקים מלווים כסף מבנק ישראל תופחת.

אלדד תמיר, מנכ"ל תמיר פישמן: "מלחמת המטבעות בעולם מחייבת צעדים משמעותיים על מנת לשמור על רמת צמיחה סבירה בייצוא הישראלי שהוא אבן קיומה של הכלכלה הישראלית. להערכתנו, במידה והנתונים לא ישתפרו תיתכן הורדה נוספת ואף פתיחה בהליך של הרחבה כמותית".

יניב פגוט מאיילון: "חובבת ההפתעות המוניטריות מבנק ישראל מפשילה שרוולים במאבק בדיפלציה ומצטרפת לשורה של בנקים מרכזים אשר עשו כך לאחרונה. בהתנהלות הקיימת של בנק ישראל הרחבה כמותית בעתיד הנראה לעין היא לא מילה גסה בתרחיש שהאינפלציה במשק תמשיך להיות נמוכה גם באביב."

• ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
• התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...

אורי גרינפלד מפסגות: "בבנק ישראל מסירים את הכפפות ונכנסים לזירה של מלחמת המטבעות העולמית. השאלה היא מה הלאה? האם בבנק ישראל מתכוונים להילחם בהיחלשות האירו? האם יש כוונה להשתמש בבזוקות כמו ה-ECB במידת הצורך? האם אנו בדרך לריבית שלילית כמו בחלק מהמדינות באירופה? אם כן, שיהיה בהצלחה רק כדאי לשים לב שמצב המשק הישראלי רחוק מזה של גוש האירו. בניגוד לאירופה הדפלציה בישראל נובעת מהסיבות הטובות ביותר שאפשר לחשוב עליהן. בניגוד לאיטליה שלא צמחה כבר 14 רבעונים, המשק המקומי צומח בקצב סביר וצפוי אף לרשום שיפור במהלך השנה הקרובה. שיעור האבטלה, כמות הכסף גדלה ב-40.1% ב-12 החודשים האחרונים והביקוש לאשראי בשיא".

דודי מייזליק, מנהל אגף משכנתאות בבנק מרכנתיל: "לאחר הפחתת הריבית הפך מסלול הפריים בהלוואות הבנקאיות, ובכללן במשכנתאות לדיור, להיות אטרקטיבי מתמיד. בשנים האחרונות הגביל בנק ישראל את השימוש במסלול זה במשכנתאות לכשליש מההלוואה לכל היותר ומאז רוב נוטלי המשכנתאות בוחרים לנצל אופציה זאת במלואה, סביר כי הפחתת הריבית תגרום לחיזוק מגמה זו. יש לזכור כי מדובר בריבית משתנה שעלייתה בעתיד תגרום להתייקרות ההחזר החודשי של המשכנתא ולכן מומלץ לבחון שילוב של אפיקים בריבית קבועה במרבית ההלוואה. שיעורי הריבית הנהוגים כיום במסלולים הקבועים הינם נמוכים במיוחד ומאפשרים לנוטלי המשכנתאות ליהנות מהחזר חודשי קבוע ויציב שאינו נתון לשינויי ריבית או אינפלציה במשך שנים רבות".

קובי נימקובסקי, מנכ"ל אלומות: "אין ספק שבנק ישראל הצליח להפתיע את השוק עם הורדת הריבית, במיוחד לאור השיפור האחרון בנתוני האבטלה. סביר להניח שהנגידה מנסה לפעול בנחישות להעלאת שער החליפין, במיוחד כאשר מסתכלים על הנתון היפה של צמיחת התל"ג שנבע במידה רבה מהעלייה בייצוא. עם זאת, בסופו של דבר מדובר במהלך מיותר שרק מלבה את מחירי הנדל"ן כי הדולר מתחזק ונחלש לפי מגמות עולמיות. המציאות היא שאין טיפול ממשלתי אמיתי כרגע בבעיות הפיסקליות שמעכבות את המשק ולכן צמיחה לא תפרוץ מתוך עוד הורדת ריבית, שגם כך כבר נמוכה מאוד.

למעשה, אומר נימקובסקי כי "השוק מתמחר אמריקה ובנק ישראל חושב אירופה שכן התחזיות הן שלאחר מדד שלילי או נמוך בפברואר, סביבת האינפלציה תחזור לטווח היעד של בנק ישראל. כנראה שהנגידה צופה סביבת אינפלציה נמוכה מאוד, אחרת היא לא הייתה נוקטת בצעד חריף של הורדה נוספת של הריבית לשפל שכזה. מבחינת השוק, אנו כבר רואים שהתגובה מורגשת בעיקר בעלייה בשער החליפין ופחות בשוק האג"ח שבו התשואות נמוכות גם כך לאור הפערים בין ישראל לבין השוק האמריקני, שם חוזים דווקא העלאת ריבית והשוק כבר מתמחר אותה".