מנכל אפל טים קוק
צילום: Getty images Israel

אפל הרוויחה כמה שנים: לא תהיה תחרות באפסטור עד הכרעה בתיק אפיק

פסיקה של ביהמ"ש מלפני כמה חודשים קבעה כי החברה תצטרך לאפשר למפתחים לצרף קישור חיצוני בעמוד שלהם באפסטור, לרכישות חיצונית בהם אפל לא תגזור עמלה מהמשתמשים. ערכאת ערעור הקפיאה את ההחלטה
איתי פת-יה |

ענקית הטק  APPLE (AAPL) הולכת להינות כנראה לעוד כמה שנים מעמדתה המונופליסטית סביב רכישות שמבצעים משתמשי האייפון והאייפד עבור אפליקציות שהורידו מהאפסטור שלה, ועל שירותים בתשלום בתוכן. אתמול אמורה הייתה להיכנס לתוקף פסקת בית משפט בארצות הברית שהורתה לה לאפשר לכל הפחות למפתחות לספר למשתמשים שלהן בדף ההורדה באפסטור, כי אפשר לבצע רכישות גם דרך אתר חיצוני – ולשלם פחות עמלות. 12 שעות לפני החלת הפסיקה – ערכאת ערעור הורתה להקפיאה.

אפל גובה 30% עמלה ממפתחות גדולות. נושאות הדגל במאבק נגדה הן חברת אפיק גיימס (של TENCENT HOLDINGS  הסינית 40% בה) עם המשחק הפופולרי שלה פורטנייט שהוסר מהפסטור, וכן ספוטיפיי. בחברה ניסו להתמודד עם הביקורת ואמרו שיפחיתו את העמלות למפתחות הכנסות נמוכות ממיליון דולר (שמספרן עלה ב-40% מאז 2015, והן אחריות ל-90% מההכנסות מהאפסטור). יוזכר כי לשיטת אפל, העמלות דרושות לתחזוקת האפסטור בעיקר בהיבטי אבטחת מידע כדי לא לסכן את המשתמשים.

התביעה שהגישה אפיק גיימס נגד אפל עודה מתנהלת, ובהחלטת הערעור הוחלט כי כל עוד התיק תלוי ועומד, הפסיקה הקודמת על השינויים באפסטור לא יכנסו לתוקף. ניהול התיק ההוא יכול כאמור לארוך עוד שנים.

כבר בפסיקה המקורית לא נקבע כי אפל הפרה את חוקי התחרות הפדרלים בארצות הברית – אבל כן הואשמה בהפרת חוק מקומי של מדינת קליפורניה סביב תחרות הוגנת, וזאת בעצם העובדה שלא נתנה למפתחים לעדכן את המשתמשים בדבר אפשרויות תשלום חליפיות.

"לכל הפחות הערעור של אפל העלה סימני שאלה רציניים בנוגע לפסיקה של בית משפט קמא", נכתב בהחלטת הערעור. עורך הדין ג'ואל מיטניק, יוצא רשות התחרות הפדרלית (FTC) אמר מצדו לרויטרס כי אולם הקפאת פסק הדין מרמזת על איך יראה ההליך מכאן והלאה, אך עם זאת הדגיש כי בית המשפט העלה דאגה חמורה סביב השאלה האם חוקי התחרות הפדרליים הופרו, או רק החוק בקליפורניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”