זו אינה עוד רשימה. כל מקום ב-100 השורות בטבלת הדירוג משקלל עשרות פרמטרים וקובע מי תזכה להיכלל ברשימה, והסעיף המשפיע ביותר הוא ההכנסה בפועל מהפעילות הבטחונית. המגזין מתבסס על הדיווחים של החברות הצבאיות ובנוסף, מעסיק סוללת אנליסטים שסוקרים כל חברה בצורה פרטנית וקובעים את המיקום שלה ביחס לאחרות. 

 אבל מעבר ל-״יוקרה״ של החברות שנכללות במדד, לדירוג של Defense News יש השפעה אמיתית על התעשייה עצמה, ועם השנים הפך לכלי מדידה שלא רק נותן ׳חותמת איכות׳, אלא גם נותן יתרון תחרותי. מי שמדורגת גבוה יכולה למנף את זה. היא משפרת את הסיכויים למשוך חוזים מול ממשלות, זוכה באמון של שותפים עסקיים, והשוק בכללותו הרבה יותר מתחשב במובנים רבים, מדובר במדד לא־רשמי של "מעמד" בתעשייה הצבאית העולמית, כזה שמייצר תגובת שרשרת של עניין, מימון ושיתופי פעולה.

בנוסף, הדירוג הזה לא רק מספק הצצה לרשימת השחקנים החזקים ביותר בענף. הוא גם משקף את המגמות בכל השוק: מעבר ממערכות נשק כבדות וקלאסיות לטכנולוגיות מתקדמות, זריזות וקטלניות, תוך הדגשה מחודשת של הממד הדיגיטלי בשדה הקרב. 

שלוש חברות ישראליות נכללו בדירוג - אלביט מערכות אלביט הדמיה -2.89%   (מקום 21 לעומת 22 בשנה שעברה), התעשייה האווירית (28, שמרה על הדירוג) ורפאל (31, לעומת 33 בשנה שעברה) Rafael Holdings 10.14% , והן אינן ברשימה בגלל ערך נוסטלגי, אלא היות וכל אחת מהן צמחה בצורה מובהקת בהכנסות הביטחוניות שלה בשנת 2024. אלביט, למשל, עם זינוק ל-6.8 מיליארד דולר, נהנית מביקוש גבוה למערכות דיוק, כטמ"מים ופתרונות מבוססי בינה מלאכותית. רפאל, שביצעה קפיצה של שני מקומות בדירוג, ממשיכה למצב את עצמה כמרכז פיתוח מתקדם, לא רק בזכות כיפת ברזל, אלא גם עם פתרונות הגנה רב־שכבתיים, טילים טקטיים ומערכות שליטה ובקרה. התמונה המתקבלת היא של שלוש זרועות משלימות של אקו־סיסטם ביטחוני שמצליח לייצר פתרונות מלאים מקצה לקצה: תחמושת חכמה, מערכות יבשת ושילוב חיישנים, מערכות אוויריות לוחמות והגנה אווירית רב שכבתית. 

• קינטיקה: קרן דיפנס־טק חדשה קמה בישראל
• החברות מגייסות מאות מיליונים - אבל מה יקרה לדיפנס טק כשיבוא שלום?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל מעבר לזווית המקומית, בעולם כולו הוקצרו מעל 2.7 טריליון דולר להוצאות ביטחוניות במהלך 2024, גידול של כמעט 10 אחוזים לעומת השנה הקודמת, והעלייה החדה ביותר מאז סיום המלחמה הקרה. יותר מכל, מדובר בתגובה ישירה לרצף של זעזועים גאו־פוליטיים: המלחמה בעזה, העימותים בלבנון, הפלישה הרוסית לאוקראינה והתחזקות סין ככוח צבאי גלובלי. 

המזרח התיכון כזרז טכנולוגי 

העימותים במזרח התיכון משפיעים ישירות על דירוג החברות. לפי דו"ח SIPRI, תקציב הביטחון של ישראל לשנת 2024 הגיע ל־46.5 מיליארד דולר, עלייה של 65% ביחס לשנה הקודמת (על פי נתוני אתר הכנסת, תקציב הבטחון 2024 עמד על כ-168.5 מיליארד שקל). מעבר לכך שזהו הנתון הגבוה ביותר מאז מלחמת ששת הימים, הוא מראה כי ישראל לא רק רוכשת יותר, אלא גם מפתחת יותר ומייצאת יותר. 

מדינות רבות במזרח התיכון רוכשות כיום מערכות נשק ישראליות, בעיקר בתחומים של לוחמה אווירית, כטמ"מים ומערכות שליטה ובקרה. מאחורי הקלעים פועלות עשרות חברות־בת וחברות־שיתופי־פעולה שמניעות קדימה את הפיתוח והאינטגרציה של פתרונות מבצעיים עם דגש על מודיעין, זיהוי מטרות ונטרול אוטונומי. 

• האם דיפסיק בדרך לשיבוש שוק נוסף?
• האם אפשר לעצור ראלי מבלי לפוצץ את הבועה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

אחת מהתופעות המעניינות בדירוג השנה היא כניסתן של חברות טכנולוגיה כמו יקירת שוק ההון, פלנטיר Palantir -1.39%  , שמתמקדת בפתרונות דאטה וניתוחים מבצעיים ו-אנדוריל , שפיתחה את המל"ט הקרבי YFQ-44. שתי החברות האלו נכנסו לרשימה בזכות גידול מהיר בהכנסות מהצבא האמריקאי. מבחינת ישראל, זו עוד עדות לכך שגם סטארטאפים ביטחוניים, כמו אותן חברות סייבר או AI צבאיות שפועלות מרמת החייל או פארק המדע ברחובות, עשויות להפוך לשחקנים גלובליים בתוך שנים ספורות. 

חרם? אלביט זכתה בחוזה של 1.635 מיליארד דולר לפתרונות הגנה באירופה

התעשייה האווירית העבירה למדינה דיבידנד של 1.6 מיליארד שקל

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

אירופה נבנית מחדש ובארה"ב מופיעות חברות חדשות

בצד השני של העולם, גרמניה מתגברת את תקציב הבטחון שלה, ו-Rheinmetall, יצרנית התחמושת הגדולה במדינה, עלתה למקום ה-18 (מהמקום ה-20 בשנה שעברה) עם הכנסות של מעל 8.2 מיליארד דולר, עלייה של 50% בשנה אחת. זו תוצאה ישירה של "Zeitenwende 2.0", המדיניות גרמנית חדשה שנועדה להחזיר את אירופה לעמדת הרתעה מול רוסיה. 

גם מדינות נוספות באירופה פועלות לאותו כיוון: Thales הצרפתית טיפסה למקום העשירי, Leonardo האיטלקית התייצבה במקום ה-13, ו-KNDS ההולנדית־צרפתית שמרה על מקומה ברשימת 40 הגדולות. כמעט כולן נהנות מעלייה בביקוש למערכות ניידות, הגנה אווירית, אמצעים משוריינים ופתרונות טכנולוגיים משולבים. 

בארה"ב, אמנם לוקהיד מרטין Lockheed Martin Corp -0.76%  , RTX RTX 0.06%  , נורת’רופ גרומן NORTHROP GRUMMAN DL 1 0.64%   וג’נרל דיינמיקס General Dynamics Corp -0.49%  ממשיכות להוביל את הטבלה. אבל דווקא החברות שמופיעות לראשונה בדירוג, כמו פלנטיר (מקום 70)  ואנדוריל (מקום 93), מסמנות את כיוון הרוח. שתיהן עם צמיחה של עשרות אחוזים, בעיקר בזכות השקעות מסיביות בבינה מלאכותית, ניתוח דאטה, לוחמה קוגניטיבית ותמרון דיגיטלי. 

במילים אחרות: חברות עם שרשראות ייצור, מתקני בדיקה ותשתיות מתכת כבדות מפנות מקום לאלו שמספקות פתרונות תוכנה, מערכות בקרה ואלגוריתמים לניווט אוטונומי. המציאות האסטרטגית משתנה, והגודל, שפעם היה יתרון, הפך למגבלה. דווקא החברות המהירות, הממוקדות והטכנולוגיות הן אלו שמובילות כיום את החדשנות בשדה הקרב. 

מגמות אלו מהוות חלון הזדמנויות לחברות ישראליות. מצד אחד, החזיתות הצבאיות באזור מגבירות את הביקוש המקומי לפיתוחים מהירים, מדויקים וזולים יחסית. מצד שני, הדרישה העולמית לפתרונות מבצעיים מבוססי תוכנה, AI, לוחמה א-סימטרית ותחמושת מדויקת מתאימה בדיוק ליכולות הקיימות בישראל. 

יתרה מכך, שיתוף פעולה הולך ומעמיק בין צה"ל לבין התעשייה הביטחונית האזרחית יוצר תמריץ מתמשך לפיתוחים חדשניים. החברות הישראליות פועלות כיום במודל כפול, מחד מפתחות מוצרים לצה"ל בזמן אמת, תוך הסתגלות לשדה הקרב המשתנה, ומהצד השני מנצלות את המידע והיכולות לשיווק עולמי בזירה עם מתח גיאו-פוליטי גובר. 

אם לסכם את הדינמיקה הגלובלית של תעשיית הביטחון ב־2025, אפשר לומר שהעולם מתחמש, אבל אחרת. לא רק טנקים, אלא גם קוד. לא רק מפעלים, אלא גם דאטה. לא רק מסוקים, אלא גם אלגוריתמים. וישראל, ששמרה לאורך השנים על איזון בין פיתוח מערכות נשק מסורתיות ובין טכנולוגיות מתקדמות, מוצאת עצמה בעמדה נוחה לשלב בין שני העולמות. וזה עוד לפני שהזכרנו את הלייזר. בשורה התחתונה, תעשיית הביטחון של השנים הקרובות תהיה הרבה יותר טכנולוגית, הרבה יותר דינמית, והרבה יותר גלובלית. ישראל, עם רקע מוכח של חדשנות תחת לחץ, יכולה להפוך לאחת מהמובילות בתחום, לא רק בזירה הצבאית, אלא גם בעיצוב התפיסה של שדה הקרב העתידי.