אילון מאסק טסלהאילון מאסק טסלה

טסלה עולה; המשקיעים מעדיפים לשלם 30 מיליארד דולר - העיקר שמאסק נשאר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טסלה אילון מאסק


טסלה הודיעה כי מועצת המנהלים אישרה חבילת תגמול חדשה לאלון מאסק, בשווי מוערך של כ-25 מיליארד דולר. מדובר במענק מניות עצום שמותנה בכך שמאסק יישאר בתפקיד עד לפחות שנת 2030. השכר הכי גבוה מעולם לאדם הכי עשיר מעולם.

התגובה בשוק לא איחרה לבוא. המניה מטפסת בטרום ב-2% . המשקיעים רואים באלון מאסק את הנכס המרכזי של טסלה, ותחושת הביטחון שהוא יישאר בחברה נתפסת שווה עלייה במניה והיא משקל נגד לחששות מהתנהלותו או מהסטת קשב למיזמים אחרים.

מאחורי האופטימיות הזו, יש גם נתונים מטרידים. טסלה ממשיכה לאבד נתח שוק באירופה בקצב מואץ. בגרמניה, מהשווקים החשובים שלה ביבשת, נרשמה צניחה של כ-55% במסירות רכב לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בבריטניה הנתון אף חמור יותר, עם ירידה של כ-60%.

הנתונים האלה מקבלים משמעות נוספת נוכח העובדה ששוק הרכב החשמלי באירופה דווקא ממשיך להתרחב, כשהמתחרות בעיקר יצרניות סיניות, מצליחות להציג עלייה במכירות. הירידה במכירות נובעת ככל הנראה משילוב של מספר גורמים. 

ראשית, טסלה מתמודדת עם תחרות גוברת מצד יצרניות שמציעות רכבים לא רעים בכלל במחירים נגישים יותר, לעיתים גם עם התאמה טובה יותר לצרכן האירופי. שנית, החברה לא השיקה לאחרונה דגמים חדשים באירופה, מה שמוביל לשחיקה במעמד המותג.

כמו כן, קשה להתעלם מהשפעת התדמית האישית של מאסק. העמדות הפוליטיות שהוא מביע, חלקן שנחשבות שנויות במחלוקת באירופה, הביאו לתגובות נגד ואף לקריאות לחרם צרכני במספר מדינות. אלו לא בהכרח הגורמים המרכזיים, אך יחד עם בעיות תחרותיות ומבניות הם יוצרים סביבה מאתגרת במיוחד. עם זאת, אולי דווקא העימות הגדול שלו עם טראמפ מכבה את הזעם נגדו מצד הדמוקרטיים והליברלים. 

המשקיעים מאמינים במאסק

השוק בוחר בשלב זה להיאחז דווקא בתסריט האופטימי. מבחינת המשקיעים, עצם ההתחייבות של מאסק להישאר ולהוביל את טסלה בשנים הקרובות נתפסת כמהלך שמקטין את רמת הסיכון, גם אם לא בהכרח פותר את הבעיות  של החברה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אלמלא מאסק היה נשאר, למרות שזה תרחיש דמיוני. האיש הוא טסלה וטסלה זה האיש, כשצריך לזכור שרוב הונו הוא במניות טסלה, הוא לא ירצה לעזוב ולראות את השקעתו צונחת. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.