יום י-ם: תמ"ת אישר אשתקד הרחבת מפעלים ב-203 מ' ש'

בין ההשקעות הבולטות בירושלים: אישור למפעל אנ.די.אס בהיקף של כ-44 מיליון שקל, וכ-21 מליון שקל למדינול. צפויה להשקיע
שי פאוזנר |

מרכז ההשקעות אישר בירושלים בשנת 2004 11 תוכניות להקמה ו-24 תוכניות להרחבה. יצוין כי התוכניות אושרו במסלול המענקים ובמסלול החילופי בהיקף כולל של 203 מליון שקל.

משרד התעשייה המסחר והתעסוקה מתכוון לפעול לכך שמנגנוני המשק בירושלים לא יפגעו.שנת 2004 היתה שנה טובה לפעילות משרד התמ"ת בירושלים. צריך לעשות יותר. כך אמר היום (ב') שר התעשייה המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט אמר היום במסגרת אירועי יום ירושלים.

בין ההשקעות הבולטות שאושרו ניתן לציין את האישור למפעל אנ די אס בהיקף של כ-44 מליון שקל, לחב' מדינול בהיקף של כ-21 מליון שקל, ולחברת גנראל מיקרו וייב בהיקף של 17 מליון שקל.

עוד יצויין כי בשבוע האחרון אישרה מינהלת מרכז ההשקעות פרויקט של קרן הון הסיכון JVP להקמת מרכז רב תחומי ענק בשטח המדפיס הממשלתי לשעבר בירושלים ובהיקף השקעה של כ ? 91 מליון ₪ המענקים יינתנו בעבור שטחים המיועדים להשכרה למפעלים מאושרים כפי שנהוג.

המרכז האמור יוקם במתחם המדפיס הממשלתי הישן, הסמוך למתחם הרכבת הישנה של ירושלים ויחבר בין חברות טכנולוגיות מתחום תקשורת,המדיה,הקולנוע, והאומנות. יצוין, כי כיום כל אזורי התעשייה בעיר מסווגים כאזור א' לצורך חוק עידוד השקעות הון.

השר אולמרט מציין עוד כי היום פרסם משרד התמ"ת מכרז למרכז שירות ותמיכה טלפוניים בירושלים, המכרז מיועד ברובו - 75% לתמיכה במשרות בהם יועסקו עובדים מהמגזר החרדי, מגזר המיעוטים, ועולים חדשים תושבי ירושלים . כמו כן, מיועד המכרז לחברות אשר 70% מהשרות שינתן במרכזים אילו יהיה ללקוחות מחוץ לישראל.

למכרז נקבע תיקרה של 500 מישרות אשר להם תינתן התמיכה בתנאים האמורים. גובה התמיכה הינו 1,000 שקל לעובד במשרה מלאה למשך 5 שנים. המגזרים להם מיועד המכרז חרדים, מיעוטים, ועולים חדשים מאופיינים בכך שאחוז השתתפותם בכוח העבודה נמוך באופן משמעותי משעור השתתפות של כלל האוכלוסייה.

השר אולמרט מציין, כי יתרונם הגדול של המרכזים הטלפוניים הוא בכך שהם מציעים תעסוקה לחתך אוכלוסייה שהתקשה למצוא את מקומו במסגרת התעשייה המסורתית בפריפריה, ואשר יש לה קושי ממשי במציאת תעסוקה ראויה מחוץ למרכז הארץ. בשנת 2004 התקבלו לקרן המו"פ של המדען הראשי 34 בקשות של 27 חברות שכתובתן בירושלים. החברות הגישו בקשות לפרויקטי מו"פ בתקציב של 56 מיליון ש"ח ומהם אושרו מענקים בהיקף 24.5 מיליון ש"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.