יום י-ם: תמ"ת אישר אשתקד הרחבת מפעלים ב-203 מ' ש'
מרכז ההשקעות אישר בירושלים בשנת 2004 11 תוכניות להקמה ו-24 תוכניות להרחבה. יצוין כי התוכניות אושרו במסלול המענקים ובמסלול החילופי בהיקף כולל של 203 מליון שקל.
משרד התעשייה המסחר והתעסוקה מתכוון לפעול לכך שמנגנוני המשק בירושלים לא יפגעו.שנת 2004 היתה שנה טובה לפעילות משרד התמ"ת בירושלים. צריך לעשות יותר. כך אמר היום (ב') שר התעשייה המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט אמר היום במסגרת אירועי יום ירושלים.
בין ההשקעות הבולטות שאושרו ניתן לציין את האישור למפעל אנ די אס בהיקף של כ-44 מליון שקל, לחב' מדינול בהיקף של כ-21 מליון שקל, ולחברת גנראל מיקרו וייב בהיקף של 17 מליון שקל.
עוד יצויין כי בשבוע האחרון אישרה מינהלת מרכז ההשקעות פרויקט של קרן הון הסיכון JVP להקמת מרכז רב תחומי ענק בשטח המדפיס הממשלתי לשעבר בירושלים ובהיקף השקעה של כ ? 91 מליון ₪ המענקים יינתנו בעבור שטחים המיועדים להשכרה למפעלים מאושרים כפי שנהוג.
המרכז האמור יוקם במתחם המדפיס הממשלתי הישן, הסמוך למתחם הרכבת הישנה של ירושלים ויחבר בין חברות טכנולוגיות מתחום תקשורת,המדיה,הקולנוע, והאומנות. יצוין, כי כיום כל אזורי התעשייה בעיר מסווגים כאזור א' לצורך חוק עידוד השקעות הון.
השר אולמרט מציין עוד כי היום פרסם משרד התמ"ת מכרז למרכז שירות ותמיכה טלפוניים בירושלים, המכרז מיועד ברובו - 75% לתמיכה במשרות בהם יועסקו עובדים מהמגזר החרדי, מגזר המיעוטים, ועולים חדשים תושבי ירושלים . כמו כן, מיועד המכרז לחברות אשר 70% מהשרות שינתן במרכזים אילו יהיה ללקוחות מחוץ לישראל.
למכרז נקבע תיקרה של 500 מישרות אשר להם תינתן התמיכה בתנאים האמורים. גובה התמיכה הינו 1,000 שקל לעובד במשרה מלאה למשך 5 שנים. המגזרים להם מיועד המכרז חרדים, מיעוטים, ועולים חדשים מאופיינים בכך שאחוז השתתפותם בכוח העבודה נמוך באופן משמעותי משעור השתתפות של כלל האוכלוסייה.
השר אולמרט מציין, כי יתרונם הגדול של המרכזים הטלפוניים הוא בכך שהם מציעים תעסוקה לחתך אוכלוסייה שהתקשה למצוא את מקומו במסגרת התעשייה המסורתית בפריפריה, ואשר יש לה קושי ממשי במציאת תעסוקה ראויה מחוץ למרכז הארץ. בשנת 2004 התקבלו לקרן המו"פ של המדען הראשי 34 בקשות של 27 חברות שכתובתן בירושלים. החברות הגישו בקשות לפרויקטי מו"פ בתקציב של 56 מיליון ש"ח ומהם אושרו מענקים בהיקף 24.5 מיליון ש"ח.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
