גרינפיס: מעבר המשק לאנרגיה סולארית - 2 מיליארד ד'

בישראל עד שנת 2025. מדובר על פי סקר של הארגון העולמי בחיסכון שנתי של 181 מיליון ד' למשק. המעבר ייצר מקומות עבודה ויפחית את הפגיעה בבריאות ובסביבה
שי פאוזנר |

בוועידת האנרגיה 2005 שתיערך בכפר המכביה ברמת גן, בה ישתתפו בכירי משק האנרגיה הישראלי, יחשוף גרינפיס לראשונה ממצאים לפיהם שימוש נרחב באנרגיה סולארית יניב למשק הישראלי, בתוך 20 שנה, רווח כספי של מעל 2 מיליארד דולר ורווח שנתי ממוצע של 181 מיליון דולר. בכך מפריך הדו"ח את התפישה הרווחת, לפיה השקעה באנרגיה סולארית אינה כדאית.

בארגון הבינלאומי אומרים, כי ממצאים אלה מתבססים על ניתוח אסטרטגי חדשני המאמץ חשיבה מערכתית כוללת ומהווה אלטרנטיבה לחשיבה הצרה והנקודתית המקובלת. ניתוח זה מביא בחשבון את התרומה של האנרגיה הסולארית לייצור מקומות תעסוקה איכותיים, לשיפור איכות הסביבה ובריאות הציבור וכן לצמיחה הכלכלית, לשיפור מאזן התשלומים של ישראל ולעצמאות אנרגטית. גרינפיס שכר את שירותיו של גורם מומחה בלתי תלוי, חברת אקו-אנרג'י - לערוך בחינת כדאיות כלכלית, הנותנת ביטוי כמותי למכלול התועלות המגוונות.

צוות הכלכלנים בראשות, ד"ר עמית מור, שמעון סרוסי ומלקולם איינספן, בחנו עלות-תועלת הנובעת מהקמה הדרגתית של 2,500 MW לייצור חשמל סולארי עד שנת 2025. עיקר תועלת למשק נובע מהצמיחה הכלכלית והגברת התעסוקה במיוחד באזור הנגב מוכה האבטלה.

להערכת עורכי הדו"ח של גרינפיס, יועסקו באופן ישיר אלפי עובדים בהקמת תחנות הכוח ובמפעלים שייצרו ציוד למערכות הסולריות, וכן תגבר התעסוקה בשל התרומה לצמיחה הכלכלית של ענפי משק נוספים. בנוסף, השימוש באנרגיה נקייה יפחית את זיהום האוויר הפוגע בבריאות הציבור ויתרום להפחתת פליטת גזי החממה הגורמים להתחממות הגלובלית.

הניסיון העולמי מלמד, כי ממשלות כגון גרמניה ויפן, אשר השכילו להשקיע באנרגיה מתחדשת והנהיגו מדיניות ממשלתית תומכת ומתמרצת הפכו למובילות בקנה מידה עולמי.

נילי גרוסמן, מנהלת קמפיין האנרגיה בגרינפיס בישראל מציינת, כי "מדיניות ממשלתית תומכת יכולה להזניק את ישראל למעמד של מובילה עולמית בתחום האנרגיה הסולארית ולשמש אור לגויים, תרתי משמע, ובתוך כך להניב למשק הישראלי רווחים ותועלות לרווחת תושביה ולדורות הבאים. ישראל ניצבת בפני חלון הזדמנויות קצר הנובע משילוב של עליית מחירי הדלקים, עידן פרוטוקול קיוטו וביקוש הולך וגובר לטכנולוגיות אלה בשווקי העולם. הנתונים הייחודיים של ישראל: קרינת השמש וטכנולוגיה ישראלית מוכחת, מעניקים לה יתרון שהוא מכרה זהב של ממש. השקעה בפרוייקטים של אנרגיה סולארית יזרימו דם חדש בעורקיה של הכלכלה הישראלית ויביאו לתנופת פיתוח חברתית וסביבתית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.