בפעם ראשונה: שלוש מדינות מוסלמיות בלה-בורז'ה
בפעם הראשונה בתולדות הסלונים האוויריים בלה בורז'ה שליד פריס, ישתתפו בכנס השנה שלוש מדינות מוסלמיות-ערביות מרוקו, קטאר וסעודיה. כך מסר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר מכון היצוא. ברוש ציין, כי ב-13 ביוני ייפתח הסלון האווירי ה-46 במספר, שיהיה השנה הגדול ביותר מאז החלה מסורת זו של תערוכות תעופה בפריס, ועד היום זה האירוע הגדול והחשוב ביותר בעולם בתחומי התעופה והחלל והתעשיות הבטחוניות.
הוא הוסיף, כי גם ישראל מיוצגת השנה "בגדול" ? המכון הישראלי לייצוא ולשת"פ בינלאומי תיכנן, מקים ומעצב את הביתן הישראלי החדש שבו מציגות 13 התעשיות הבטחוניות המובילות, בסמוך לביתן המסורתי של התעשיה האווירית.
ברוש הדגיש, כי הקמת הביתן של מכון היצוא מלווה בפעילויות שיווק נרחבות בינהן ארגון מפגשים עסקיים בין החברות הישראליות המציגות בביתן הישראלי לבין אינטגרטורים מערב אירופיים ארגון מפגשים בין חברות אמריקאיות המחויבות ברכש גומלין ובין החברות הישראליות המציגות בביתן הישראלי, בשיתוף עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתית, ביקורי גומלין בביתני קנדה וישראל, כנס בהשתתפות רמ"ט חיל האוויר ועוד.
מה מציגות 3 המדינות הערביות בסלון השנה? מתוך רשימת המציגים המתפרסמת באתר הרשמי של התערוכה, מסתבר כי סעודיה מציגה Arabian Fuels Technology Center, מרכז לחקר דלקים. מרוקו מציגה מוצרים בתחום הלייזרים (Laser Tolevie Plus) וכן Atlas Productions, ואילו קטאר מציגה את חברת התעופה שלה Qatar Airways, שהיא חברה מצליחה מאוד. מותר להניח שהישראלים שיבואו לתערוכה יבקרו בסקרנות בביתני מדינות ערב החדשים.
הנהלת התערוכה כבר הודיעה, כי בהשוואה לסלון הקודם לפני שנתיים יגדל השנה מספר המשתתפים (החברות המציגות), מספר המטוסים ומספר המבקרים, ב-2003 השתתפו 1,728 מציגים מ-42 ארצות, הוצגו לראווה על הקרקע ובאוויר 202 כלי טיס (מטוסים אזרחיים וצבאיים, מסוקים וכטב"מים (כלי טיס בלתי מאויישים), ביקרו בסלון יותר מ-3,400 עתונאים ו-143,000 מבקרים. השנה יגדלו ההיקפים ומספר המציגים יגיע ל-1,800.
מבחינת התעופה האזרחית יוצגו 2 המטוסים החדישים והמתקדמים ביותר, של 2 היצרניות הגדולות המנהלות ביניהן מלחמת חורמה ? איירבוס A380 הענק (קרוב ל-600 נוסעים) ומטוס הנוסעים החדיש ביותר של בואינג B777-200 ER שהוא מטוס נוסעים לטווח ארוך ביותר. וחידוש בתחום הצבאי ? מטוס התידלוק החדש של בואינג המבוסס על גירסת מטוס הנוסעים B767-300. בתחום מטוסי הקרב יופיעו 2 מטוסים רוסיים ותיקים אך מעניינים תמיד ?מיג-29 וסוחוי-27.
כבר ברור שאחד התחומים החשובים והמודגשים ביותר השנה יהיה כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים), מל"טים ומזל"טים למיניהם, מהגדולים ביותר ועד הזעירים. התעשייה הישראלית מובילה בתחום חשוב זה, שבו הכלים הזעירים טסים, צופים, מצלמים, משדרים ומספקים מודיעין למפקדים בשטח. כיום רק צבאות ישראל וארה"ב יכולים להעיד על עצמם שלכטב"מים שלהם יש נסיון קרבי בשדות הקרב וברחובות הערים.
נוכחות חזקה תהיה, כמקובל, לארה"ב ולרוסיה, ואילו מדינות כמו סין, תורכיה ואוקראינה הגדילו את ביתניהן ואת שיטחי התצוגה שלהם.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
